כתב האישום:

1.      הנאשם הורשע ע"פ הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בעבירות של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), פריצה לרכב בכוונה לגנוב בצוותא, לפי סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין וכניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

2.      על פי הנטען בעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 30.8.22 בשעה 01:30 הגיע הנאשם, אשר הינו תושב האזור, ביחד עם אחר שזהותו אינה ידועה במדויק למאשימה לרחוב הצוף בשכונת גילה בירושלים (להלן: "המקום 1"). באותן הנסיבות ניגשו הנאשם והאחר לרכב מזדה ל.ז. 1942176 השייך למר גל סחייק, האחר פרץ את החלון הימני קדמי של הרכב ונכנס לפנים הרכב, חיטט בו ועזבו את המקום בעוד הנאשם משגיח מבחוץ.

3.      בהמשך בשעה 02:00, לערך, הגיע הנאשם ביחד עם האחר לרחוב ורדינון, בשכונת גילה (להלן: "המקום 2") והשניים ניגשו לרכב מסוג מאזדה 5 CX ל.ז. 7324411 (להלן: "הרכב") השייך למר אור מלכה. באותן הנסיבות, שבר האחר את החלון האחורי של דלת ימין נכנס לרכב פתח את מכסה המנוע והגיע את הרכב.

4.      בהמשך, נכנס הנאשם לרכב ונהג בו לעבר דרך חברון לכיוון מחסום מזמוריה לשטחי האזור, אז נעצר על ידי כוח משטרה.

תמצית טיעוני הצדדים:

5.      המאשימה הפנתה לנסיבות האירוע כעולה מכתב האישום המתוקן, וכן לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם. הוסף, כי הנאשם הינו תושב השטחים אשר נכנס לתחומי ישראל לצורך ביצוע עבירות רכוש, והעבירות מהסוג הנדון הינן בגדר "מכת מדינה" אותה יש למגר.

6.      המאשימה ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם החל מ-15 חודשים ועד 30 חודשים, ועל הנאשם להטיל עונש מאסר המצוי בחלקו התחתון של המתחם, לצד ענישה נלווית.

7.      הסנגור ביקש לייחד את חלקו של הנאשם משותפו, כאשר מעורבותו בביצוען של העבירות, נגזרת מכוח ביצוע בצוותא, כאשר חלקו הפעיל של הנאשם בא לידי ביטוי בנהיגת כלי הרכב הגנוב. נוכח טעמים אלו, ביקש הסנגור לקבוע מתחם העונש ההולם, בהתאם לרמת הענישה הנוהגת, החל מ-8 חודשים, ואת עונשו של הנאשם לקבוע אף מתחת למתחם זה, נוכח חלקו היחסי, החל מ-6- 7 חודשים. הסנגור הוסיף, כי המדובר בבחור צעיר, נעדר רישום פלילי, אשר נטל אחריות על מעשיו. הנאשם נולד למשפחה מרובת ילדים, בת 10 נפשות, אשר מצבה הכלכלי מורכב, ועל אף זאת, נעשה ניסיון מצד אחיו להשתלב בלימודים אקדמיים, כאשר אביו בוא שנושא בעיקר נטל הפרנסה, ומועסק כפועל בעבודות צנרת בשומרון. לדברי הסנגור נשקלה האפשרות לשחרר את הנאשם במסגרת הליכי המעצר, ואולם בהעדר מציאת ערב מתאים, נותר הנאשם במעצר.

8.      הערך המוגן בבסיס עבירות הקשורות ברכב, נועד להגן על קורבן העבירה הנפגע כלכלית מהמעשה ונפגעת תחושת ביטחונו האישי, וכן הגנה על הציבור הרחב מפני השלכות המעשה כלפי מבוטחים הנאלצים לשלם פרמיות גבוהות בשל ריבוי עבירות מסוג זה.

9.      בחינת נסיבות ביצוע העבירות במקרה דנן, אינה מלמדת על תחכום מיוחד בביצוע העבירות, ובנוסף יש להביא בחשבון את חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירות, זאת בהתאם לכתב האישום המתוקן, ממנו עולה כי חלקו של האחר היה דומיננטי בביצוע העבירות, כאשר תפקידו של הנאשם היה לנהוג את הרכב הגנוב אל עבר שטחי האזור. מנגד, החומרה במעשיו של הנאשם מתבטאת בשני היבטים עיקריים: הראשון, כניסתו לתחומי מדינת ישראל נעשתה לצורך ביצוע עבירות רכוש. בנוסף, ביצוען של העבירות כוון כלפי שני כלי רכב שונים באותה זירת פעולה, כאשר הנאשם נמנע מלהשלים את המעשה העברייני בזכות עבודת השוטרים.

10.  מדיניות הענישה מעלה כי באופן כללי בעבירה של גניבת רכב אושרו מתחמי ענישה החל ממאסר למשך 8 חודשים ועד 20 חודשים, זאת לצד ענישה נלווית. בענייננו, יש לתת ביטוי לכך שהנאשם נכנס לתחומי ישראל שלא כדין, לצורך ביצוע עבירות הקשורות ברכב, וכן העובדה שמהלך האירוע עצמו, נפרצו שני כלי רכב, כאשר רק אחד מהם נגנב.

11.  בנסיבות אלו ייקבע מתחם עונש הולם החל מ-10 חודשים ועד ל-24 חודשים, לצד ענישה נלווית. (ראו: ת"פ 41640-03-20 מדינת ישראל נ' רמד'אן, (26.4.2020), והפסיקה המובאת במסגרת גזר הדין).

גזירת העונש המתאים לנאשם:

12.  הנאשם כבן 26 רווק, נעדר רישום פלילי. הנאשם נטל אחריות בבית המשפט על העבירות אותן ביצע, והביע חרטה על מעשיו. הבאתי בחשבון את נסיבותיו האישיות כפי שפורטו על ידי סנגורו, וכן את משך תקופת המעצר אותה הוא מרצה עד כה.

13.  באיזון בין השיקולים השונים ראיתי לקבוע את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם, ולהטיל עליו את העונשים הבאים:

                    א.        10 חודשי מאסר, החל מיום מעצרו.

                     ב.         5 חודש מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו על כל עבירת רכוש מסוג פשע.

                      ג.         פיצוי בסך 500 ₪ לע"ת 13 בסך 750 ₪ אשר ישולם עד ליום 3.8.2023.

                     ד.         פיצוי בסך 750 ₪ לע"ת 11 אשר ישולם עד ליום 3.9.2023.

                    ה.        התחייבות על סך 3500 ₪ להימנע משך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר לעבור על אחת העבירות בהן הורשע. רשמתי את התחייבות הנאשם בע"פ.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, ז' ניסן תשפ"ג, 29 מרץ 2023, במעמד הנוכחים.