1.      כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של העסקת עובדים ללא רישיון לעסוק כקבלן נותן שירות כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, התשנ"ה - 1996 (להלן:חוק העסקת עובדים), בכך שהעסיק 27 מנופאי עגורנים, אותם סיפק לשלוש חברות (מזמינות השירות).

כמו כן, בכתב האישום יוחסו לו עבירות לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 (להלן: חוק הגנת השכר) בכך שלא כלל בתלושי השכר של עובדיו, את מספר ימי החופשה שניתנו להם בתקופת העסקתם, את יתרת ימי החופשה הצבורה, וכך גם לא את ימי המחלה שנוצלו, ויתרת תקופת המחלה הצבורה, וזאת בתקופה שמחודש ינואר עד דצמבר 2018 ביחס ל 22 מהעובדים הנ"ל.

2.      הצדדים, בהמלצת בית הדין, הגיעו להסדר טיעון פתוח, בו הודה הנאשם בפרטי כתב האישום כאמור לעיל. על יסוד הודאתו הורשע ביום 4.12.22. לאחר ההרשעה טענו ב"כ הצדדים בענין העונש. כאשר ב"כ המאשימה הגיש את טיעוניו בכתב (ת/1) וחזר עליהם בעל פה וב"כ הנאשם טען לפרוטוקול כמפורט בו.

טענות הצדדים

3.      לטענת ב"כ המאשימה יש להביא בחשבון ביחס לעבירות על חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כ"א 27 עבירות, כאשר העונש הקנס בגין כל עבירה הינו זה הקבוע בסעיף 61 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, דהיינו 14,400 ₪ לכל עבירה. ביחס לאישום השני בהתאם לסעיף 25 ב (ב) מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61 (א)(2) לחוק העונשין שם הקנס הינו 14,600 ₪ כאשר כאן מדובר ב 264 עבירות (דהיינו מספר עובדים כפול מספר חודשים שבהם נמצא פגם בתלושים).

מדובר אפוא במציאות של ריבוי עבירות ולכן לשיטתו של ב"כ המאשימה יש לכפול את מספר יחידות העבירה בקנס (דהיינו 27כפול 14,400 סה"כ 388,800 ₪) כאשר מתחם הענישה צריך לעמוד על 50% מהקנס המירבי, דהיינו 194,400 ₪ ביחס לעבירה על פי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כ"א.

ביחס לעבירה על חוק הגנת השכר מדובר ב 264 יחידות עבירה, כאשר המתחם צריך שיהיה בין 21,000 ₪ ל 36,500 ₪ לכל עבירה.

ב"כ המאשימה הדגיש את הערכים החברתיים החשובים עליהם נועד חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כ"א להגן. וכן את הערכים החשובים עליהם נועד חוק הגנת השכר להגן. מדובר בעבירות כלכליות, כאשר יש תופעה של העסקת עובדים על ידי קבלני כ"א ויש חשיבות רבה שאלה, יועסקו בהתאם לכללים שנקבעו בחוק ונועדו להגן עליהם. כאן הפנה ב"כ המאשימה לפסיקה (הנזכרת בסעיף 29 לטיעוניו, ת/1 ובסעיף 30 לטיעוניו המתייחס לחוק הגנת השכר).

4.      ב"כ הנאשם ציין כי מדובר בעסק משפחתי, שבראשו עמד אחיו של הנאשם. העסק פעל זמן קצר במשך כשנה. במסגרתו בוצעו העבירות הנ"ל ועבירות נוספות קשורות בזיקה להן, שבגינן הוגש נגד הנאשם כתב אישום בבית משפט שלום בראשון לציון, בהליך הפלילי האחר, נשלח לתקופת מאסר של 31 וחצי חודשים והוטל עליו קנס של 150,000 ש"ח. אמנם לא מדובר בעבירות זהות, אך העובדות הינן אותן עובדות כמעט. לפיכך לא ניתן היה לטעון סיכון כפול. בכל אופן אין להתעלם מהעונש שהנאשם ריצה וסיים בסמוך למועד הדיון דנן. ביחס לנאשם טען כי הוא היה גורם צדדי בעסק שהוקם. יחד עם זאת, אחריות כבדה הוטלה עליו בהליך הפלילי האחר. אחיו של הנאשם - עמאר היה הרוח החיה בעסק. הוא הקים אותו, הוא יצר את ההתקשרויות עם החברות להן סיפקו את העובדים - מפעילי העגורנים. כנגד האח אפילו לא הוגש כתב אישום בגין העבירות דנן, אלא רק בהליך הפלילי האחר כאמור. בכל אופן הנאשם שהשתחרר בסמוך לדיון ביקש לשקם את חייו. הנאשם העיד כי הוא נשוי יש לו ילדים שאותם הוא צריך לפרנס והוא עובד באופן חלקי בתחום האלומניום, כדי להביא פת לחם לילדיו. הנאשם ביקש שהקנס יחולק לתשלומים ויהיה על הצד הנמוך. לטעמו של ב"כ הנאשם הקנס בגין העבירות נשוא כתב האישום לא צריך להעלות על 15,000 ₪.

דיון והכרעה

5.      בבואנו לגזור את עונשו של הנאשם עלינו לפעול בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין שעניינו הבניית שיקול הדעת השיפוטי ובו מנגנון תלת שלבי לגזירת העונש וראה ע"פ 8641-12 מוחמד סעד נגד מדינת ישראל.

6.      חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כ"א ביקש להסדיר תחום שהיה "פרוץ" - העסקת עובדים באמצעות חברות כח אדם. החוק נועד להבטיח שלא ינוצלו זכויותיהם, וישולמו להם התנאים הסוציאלים. כדי להשיג זאת נדרשת הפקדת ערבויות להבטחת ההתחיבויות כלפי העובדים. בסעיף 10 א (א) לחוק העסקת עובדים נקבעו דרישות לרישוי כקבלני כוח אדם. חוק הגנת השכר אף הוא נועד להבטיח את זכויות העובדים ולאפשר להם לדעת את הזכויות השונות, להם הם זכאים ובפרט באשר למספר ימי החופשה וימי המחלה (כמפורט בנספח לחוק הגנת השכר, המפרט מה נדרש לרשום בתלוש השכר). אלה הם אפוא הערכים המוגנים.

7.      במקרה דנן השאלה היא מתי מעשים ועבירות יוגדרו כאירוע אחד. בענין זה נקבע בפסק הדין ע"פ 12602-03-20 מדינת ישראל נגד באר הנדסה אזרחית בע"מ מתי ניתן לראות מצב של אירוע אחד שבו ריבוי עבירות או מספר אירועים. בפסק הדין של חברי, כב' הנשיא מירון שוורץ ת"פ 31589-11-18 מדינת ישראל נגד חליל ג'יריס המתייחס להעסקת עובדים, על ידי קבלני כוח אדם, מדובר במקרה דומה לעבירות של העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. שם הגיעו למסקנה נכונה לדידי ולפיה כל התקשרות, עם משתמש אחד היא אירוע אחד. במקרה דנן מדובר בהתקשרות עם שלוש חברות, כאמור בכתב האישום כאשר 27 העובדים הועסקו באחת משלושת החברות. האיסור הקבוע בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם אינו מתייחס להעסקת עובדים ולמספרם, אלא לאיסור לעסוק כקבלן ללא רישיון, והתקשרות עם משתמשים כקבלן ללא רישיון. כל התקשרות כזו הינה אירוע. בנסיבות אלה הקנס המירבי ביחס לעבירות על חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם הינם 43,200 ₪. מתחם הענישה במקרה זה צריך לעמוד על 50% בשים לב להלימה שנדרשת ולחומרה הקיימת דהיינו 21,600 ₪.

ביחס לעבירה על חוק הגנת השכר שם טען ב"כ המאשימה כי מתחם הענישה צריך להיות בין 21,000 ל 31,500 ₪. הרי שטיעון זה מקובל עלי.

8.      הגענו אפוא לשלב השלישי, במודל התלת שלבי של גזר הדין בהתאם לסעיף 40 ג (ב) לחוק העונשין יש לגזור את העונש מתוך מתחם הענישה, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. מדובר בעבירות שבוצעו לפני זמן רב כאשר הנאשם לא היה הגורם המרכזי בפעילות העסק שפעל שלא כדין. הנאשם בגין פעילותו בעסק הורשע בהליך פלילי אחר, בבית משפט השלום ובעטיו ריצה מאסר של 31 וחצי חודשים. הנאשם נשוי אב לילדים קטנים שאותם הוא מפרנס בקושי. שקלתי אף את בקשתו לפרוס את הקנס. בהתחשב במתחם הענישה כאמור לעיל ובמכלול נסיבות הענין בין היתר בהודאתו, בעברו הנקי קודם לאירועים שהיו בהפעלת העסק, בתפקידו הצדדי בעסק, בסיכויי השיקום וההרתעה הנדרשים אני סבור שניתן להסתפק בקנס של 28,000 ₪ בגין כל העבירות נשוא כתב האישום.

סוף דבר

9.      אני מחייב את הנאשם בתשלום קנס בסך 28,000 ₪ כאשר ישולם ב 28 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 15.6.23. לא ישולם אחד התשלומים במועדו תועמד יתרת הקנס לפרעון מיידי.

10.  בנוסף יחתום הנאשם בתוך 30 יום מקבלת גזר דין זה על התחייבות להמנע מביצוע העבירות נשוא כתב האישום בהן הורשע במשך שלוש שנים מיום החתימה שאם לא כן יקנס בשיעור הקנס המירבי בסך 14,400 ₪.

הנאשם יפנה למזכירות בית הדין לחתום על התחייבות כאמור על מנת לקבל שוברים לתשלום הקנס.

בהתאם לבקשת הצדדים גזר הדין יישלח בדואר.

בשולי הדברים אני מתנצל בפני הצדדים על כי גזר הדין התעכב ימים רבים.

ניתן היום, ט"ז אייר תשפ"ג, 07 מאי 2023, בהעדר הצדדים.