1

לפניי בקשה שהוגשה על ידי נאשם 1 לביטול כתב האישום בהתאם להוראות סעיף 57א(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ).

כתב האישום

נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם 63 עבירות של מי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, עבירות על סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") בצירוף סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ.

בהתאם לנטען בכתב האישום, במהלך שנת 2016, שימש נאשם 1 כבעל במניות וכדירקטור בנאשמת 2 וכן כמנהלה הפעיל של נאשמת 2, לצד מר דניאל סוחינין (להלן: "דניאל"). במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום, נטען כי נאשם 1 ודניאל הוציאו על שם נאשמת 2, 27 חשבוניות כוזבות לחברת ג.י.מ אופרציה בע"מ בסכום כולל של כ-13 מיליון ₪; וכן 36 חשבוניות כוזבות על שם נאשמת 2 לחברת גור ו.ל הכל לבניין בע"מ בסכום כולל של כ-12 מיליון ₪.

2

תמצית טענות הצדדים

בדיון שנערך לפניי ביום 30.5.2021, טרם מתן מענה לכתב האישום, טענה ב"כ נאשם 1 כי על בית המשפט להורות על ביטול כתב האישום נגדו מכוח הוראות סעיף 57א(א) לחסד"פ, בו נקבע משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת כתב אישום, שכן חלפו כשנתיים ימים ממועד העברת חומרי החקירה למאשימה ועד למועד הגשת כתב האישום, בעוד שבהתאם להוראות החוק ולהנחיית היועץ המשפטי בממשלה בנושא, היה על המאשימה להגיש את כתב האישום בתוך 18 חודשים ממועד קבלת חומרי החקירה לידיה.

בתגובה מיום 30.6.2021 ביקש ב"כ המאשימה לדחות את הבקשה. לדבריו, עסקינן בחריגה קצרה יחסית של כשישה חודשים בלבד מסד הזמנים נקבע בהנחיית היועץ המשפטי בנושא, וכי הגשת כתב האישום אושרה בדיעבד על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

עוד טען ב"כ המאשימה כי החקירה בעניינם של הנאשמים היא חלק מפרשייה רחבת היקף שכללה מעורבים נוספים, וכי במקרים דומים בהם ניתן אישור היועץ המשפטי לממשלה בדיעבד, הורו בתי המשפט שלא לבטל את כתבי האישום, ובענייננו, במיוחד בשים לב לשלב המשפטי בו נמצא ההליך דנא, בו טרם ניתן מענה לכתב האישום.

בדיון משלים בבקשה שנערך ביום 13.7.2021 ביקשה ב"כ נאשם 1 מבית המשפט ארכה לשם קבלת מסמכים מטעם המאשימה הדרושים לה לשם השלמת טיעוניה, ובית המשפט נעתר לבקשתה והורה על מתן אורכה להגשת תגובתה לא יאוחר מיום 5.9.2021.

ביום 5.9.2021 הגישה ב"כ הנאשם לבית המשפט בקשה מוסכמת לקבלת ארכה נוספת להשלמת טיעוניה עד לסוף חודש ספטמבר 2021, ובית המשפט נעתר בשנית לבקשתה.

עם זאת, ועל אף הזמן הרב שחלף מאז ועל אף הודעת ב"כ המאשימה מיום 5.10.2021, לא הוגשה כל השלמת טיעון מצד ההגנה.

דיון והכרעה

סעיף 57א(א) לחסד"פ קובע כהאי לישנא:

3

"משך הליכי חקירה והעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שיקבעו בנוהלי רשויות החקירה באישור היועץ המשפטי לממשלה והנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין. לא יוגש כתב אישום אם חלפו התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה".

בהמשך להוראות סעיף זה, נקבעה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, מספר 4.1202, שעניינה "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום" (להלן: "ההנחיה").

במקרה דנא, כתב האישום מייחס לנאשם עבירות מסוג פשע, שהעונש המרבי בגין כל עבירה הוא מתחת לעשר שנות מאסר ומשכך, ובהתאם להוראות סעיף 4.א.2 להנחיה, על התביעה היה לגבש את החלטתה הסופית בדבר העמדת הנאשמים לדין בתוך 18 חודשים מיום קליטת התיק ביחידת התביעה.

בהתאם לטענות הצדדים, התיק הועבר לפרקליטות על ידי רשויות החקירה ביום 7 ביוני 2018, בעוד שכתב האישום הוגש רק בחודש יולי 2020, קרי מעבר לתקופה בת 18 החודשים שנקבעה בהנחיה. במובן זה פעלה המאשימה בניגוד להוראות סעיף 57א לחסד"פ ולהוראות הקבועות בהנחיה.

עם זאת, ובהתאם להוראות סעיף ה' להנחיה, ביום 23.5.2021, ניתן אישור בדיעבד להגשת כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

לאור חזקת תקינות המינהל ובאין ראיה לסתור, יש להניח כי בבואו להחליט אם יש מקום ליתן אישור בדיעבד להגשת כתב האישום, שקל היועץ המשפטי לממשלה את השיקולים הרלוונטיים לעניין.

זאת ועוד, התיק דנא הוא חלק מפרשייה רחבת היקף, אשר בגינה הוגשו כתבי אישום נגד מספר לא מבוטל של נאשמים, בעבירות שאין להקל בהן ראש, ויש ממש בטענת המאשימה, לפיה ביטול כתב האישום תגרום ליצירת אי שוויון בין נאשם 1 לבין מעורבים נוספים בפרשיה שכבר הועמדו לדין.

בשים לב לאמור, לא מצאתי לנכון לקבל את בקשת נאשם 1 ולהורות על ביטול כתב האישום נגדו.

הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו חשוון תשפ"ב, 21 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.