1

1.         הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעובדות כתב האישום בביצוע 25 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו - 1975 (להלן: חוק מס ערך מוסף). על פי עובדות כתב האישום נאשמת 1 הינה חברה פרטית שעוסקת בשירותי ניקיון ורשומה כעוסק מורשה לעניין חוק מס ערך מוסף. הנאשם 2 הינו מנהלה הפעיל של נאשמת 1 במהלך השנים 2007 ועד 2011. הנאשמים לא הגישו לרשויות מע"מ את הדו"חות התקופתיים שלהלן: יוני 2011, יולי 2011, אוגוסט 2011, ספטמבר 2011, אוקטובר 2011. בנוסף, הנאשמים הגישו את הדו"חות שלהלן באיחור שנע בין 15 ועד 134 ימים: מרץ 2007, נובמבר 2007, דצמבר 2007, נובמבר 2008, דצמבר 2008, פברואר 2009, אפריך 2009,יוני 2009, אוגוסט 2009, אוקטובר 2009, פברואר 2010, אפריל 2010, יוני 2010, אוגוסט 2010, אוקטובר 2010, דצמבר 2010, ינואר 2011, מרץ 2011, אפריל 2011, מאי 2011.

2

2.         היתה הסכמה בין הצדדים להמרת כתב האישום בקנס מנהלי אך מאחר ואין לנאשמים את היכולת הכלכלית לשלם את הקנס המנהלי, ההליך הסתיים בכותלי בית המשפט בהרשעה פלילית. הצדדים הסכימו שיוטל על נאשם 2 מאסר על תנאי שנע בין חודשיים לשמונה חודשים וכן קנס כספי על פי שיקול דעתו של בית משפט. במילים אחרות, באי כח הצדדים סיכמו, לעניין רכיב המאסר, אם נשתמש ב"לקסיקון" של תיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז -1977, על העונש "המתאים" שיוטל על נאשם 2 בתוך מתחם העונש ההולם.

3.         ב"כ המאשימה טען שמתחם הקנס ההולם נע בין 15,000 ₪ ל- 30,000 ₪. בא כח הנאשם הפנה למצבו הכלכלי של הנאשם לרבות העובדה שהוצא כנגדו צו כינוס נכסים ומי שלחובתו חובות רבים בשל קריסה כלכלית. בנוסף, בא כח הנאשם הפנה למצבו הבריאותי של הנאשם, וציין כי הנאשם עשה כל שלאל ידו על מנת להסיר את המחדלים נשוא כתב האישום ע"י דיווח לרשויות המס.

4.         לאור העובדה כי הצדדים הסכימו ביניהם על הטלת עונש של מאסר על תנאי, לא מצאתי צורך להרחיב בנימוקיי לגזר הדין, וזאת במיוחד לאור העובדה שבעיני ההסכמה למאסר על תנאי היא סבירה ובכוונתי לכבדה בהיותה מאוזנת וראויה בנסיבות העניין.

5.         לגבי מתחם הקנס ההולם, אפנה לגזר דין שנתתי בעניין דומה והוגש עליו ערעור לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז: עפ"ג (מח'-מרכז) 53360-10-13 בן משה נ' מדינת ישראל [לא פורסם] (28.1.14). במקרה זה היה מדובר בנאשם שביצע 37 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ. במקרה זה קבעתי שמתחם הקנס ההולם נע בין 20,000 ₪ ל- 50,000 ₪, והטלתי עליו קנס של 25,000 ₪. הנאשם הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז והערעור התקבל לגבי רכיב הקנס שהופחת ל-10,000 ₪ מבלי שערכאת הערעור תתייחס למתחם הקנס. על כן, הנני קובע כי מתחם הקנס ההולם נע בין 10,000 ₪ ל-30,000 ₪.

6.         לגבי גובה הקנס, יוזכר כי שאלת מצבו הכלכלי של הנאשם נלקחת בחשבון בעת קביעת גבולות מתחם הקנס ההולם. המצב הכלכלי של הנאשם אינו נתון רלוונטי בעת קביעת הקנס המתאים בתוך מתחם הקנס ההולם (ראו לשון סעיף 40ח' לחוק העונשין). בעת קביעת גובה הקנס, לקחתי בחשבון את כל הנתונים שלהלן: הודאה וחיסכון בזמן שיפוטי; עמדת המאשימה המקורית להסתפק בקנס מנהלי; העדר עבר פלילי; הסרת המחדלים ע"י דיווח על מלוא התקופה.

7.         אשר על כן, הנני משית על הנאשמים את העונשים הבאים:

3

א.     כל אחד מהנאשמים ישלם קנס בסך של 14,000 ₪. כל אחד מהנאשמים ישלם את הקנס שהוטל עליו ב-15 תשלומים חודשים שווים ורצופים כאשר הראשון שבהם לא יאוחר מיום 1.6.14 והיתרה ב-1 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים לא ישולם במועד, אזי יעמוד מלוא סכום הקנס לפירעון מידי. אם נאשם 2 לא ישלם את הקנס, הנני קובע תקופת מאסר חלף הקנס של 30 ימים.

ב.     הנני מטיל על הנאשם 2, ארבעה חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יבצע עבירה לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ד, 03 אפריל 2014, במעמד הצדדים.