רקע

1.               הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום, בעבירה של הסעת שב"ח לפי סעיף 12א (ג) (1)  לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.

2.               על פי עובדות כתב האישום ביום ה- 11.2.21 הסיע הנאשם ברכבו בכביש 35, תושב  השוהה בישראל שלא כדין.

ההסדר

3.               הצדדים הציגו הסדר במסגרתו הודה הנאשם במיוחס לו בכתב האישום ונשלח אל שירות המבחן לצורך קבלת תסקיר. במסגרת ההסדר הודיעה המאשימה שתעתור לעונש הכולל מאסר שירוצה בעבודות שירות ואילו הסנגור יוכל לטעון באופן חופשי.

התסקיר

4.               הנאשם כבן 42, נשוי ואב ל-5 ילדים. כעולה מהתסקיר הנאשם נפצע בתאונה ומאז מצבו הרפואי ירוד, סובל מאי שליטה על סוגרים וקשיים בניידות. הנאשם  אינו עובד,  מתקיים מקצבת נכות מטעם הביטוח הלאומי ואשתו מסייעת לו בליווי לטיפולים. הנאשם נעדר עבר פלילי, שירות המבחן התרשם כי מדובר בעבירה החריגה לאורח חייו וכי ההליך המשפטי  היווה עבורו גורם מרתיע ומחדד גבולות. לבסוף המליץ שירות המבחן,  בעיקר בשל מצבו הבריאותי המורכב של הנאשם, על עונש מרתיע בדמות מאסר על תנאי שיחדד את גבולות החוק.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות

5.               בחוות הדעת שהוגשה ביום 30.05.23 נקבע כי הנאשם אינו כשיר לבצע עבודות שירות בשל מגבלות רפואיות.

טענות הצדדים לעונש

6.               ב"כ המאשימה טענה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, בכללם ריבונות המדינה לקבוע את הבאים בשעריה, ההגנה על ביטחון הציבור, זכותה וחובתה של המדינה לשמור על גבולותיה, במיוחד בהתחשב במצב הביטחוני הממחיש את הסכנה הגלומה בפגיעה בערך מוגן זה.

המאשימה ציינה כי לשיטתה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה זה מצויה ברף הנמוך, שכן מדובר בהסעת שב"ח אחד בתוך גבולות מדינת ישראל.

המאשימה הפנתה לפסיקה התומכת בטיעוניה:

ת"פ (באר שבע) 10316-08-21 מדינת ישראל נ' אבו קיעאן, שם נקבע מתחם העונש ההולם בין חודש מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד ל-6 חודשי מאסר בפועל. הוטל על הנאשם, שלחובתו עבר פלילי, 45 ימי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד מאסר מותנה, קנס בסך 2,500 ₪ ופסילה מותנית.

ת"פ (קריית גת) 24511-11-21 מדינת ישראל נ' נאסר, הנאשם הסיע 2 שוהים בלתי חוקיים. בית המשפט גזר על הנאשם, שלחובתו שתי הרשעות קודמות, 3 חודשי עבודות שירות, מאסר מותנה, קנס בסך 2,500 ₪, התחייבות, פסילה בפועל ופסילה מותנית.

ת"פ (נתניה) 14258-11-21 מדינת ישראל נ' אל פאחורי, הנאשם הסיע 2 שוהים בלתי חוקיים. בית המשפט קבע  מתחם עונש הולם נע בין מאסר קצר שניתן לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד ל-6 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, חודש מאסר לריצוי בדך של עבודות שירות, מאסר מותנה, קנס בסך 2,000 ₪, פסילה בפועל ופסילה מותנית.

המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ענישה, הנע בין חודש מאסר ועד לשישה  חודשי מאסר וביקשה למקם את הנאשם ברף הבינוני תחתון של המתחם.

לטענת המאשימה אין סיבה לסטות מן המתחם שכן הנאשם לא שולב בהליך טיפולי  וביקשה שלא לאמץ את המלצות התסקיר.

לבסוף, עתרה המאשימה להשית על הנאשם ענישה ברף הבינוני נמוך, לצד הטלת מאסר מותנה, קנס, פסילה בפועל ופסילה מותנית.

בטיעוניה בעל פה טענה :

"לאור האמור המאשימה תעתור לרף ענישה ברף הנמוך להטלת מאסר מותנה, קנס, פסילה בפועל ופילה מותנית " (עמ' 10 לפרוטוקול מיום 21.12.23 שורות 18-19).

7.               ב"כ הנאשם הפנה בטיעוניו לנסיבות המקלות של ביצוע העבירה, הדגיש כי הנאשם לא הסיע השב"ח בתמורה לשכר ולטענתו נתן טרמפ לאותו אדם לכיוון מחסום תרקומיא. עוד ציין את חלוף זמן מאז ביצוע העבירה כ- 3 שנים וביקש לקבוע את תחילת המתחם ממאסר מותנה. 

ב"כ הנאשם הפנה אל פסיקה התומכת בטיעוניו:

ת"פ (ראשון לציון) 20075-10-20 מדינת ישראל נ' אבו אלמופלפל, מקרה בו הנאשם הסיע 2 שוהים בלתי חוקיים. נקבע מתחם הנע בין מאסר על תנאי וקנס או של"צ ועד לעונש של מאסר בעבודות שירות כעונש עיקרי. בית המשפט גזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, מאסר על תנאי, קנס בסך 3,000 ₪ ופסילת רישיון על תנאי.

ת"פ (קריית גת) 35683-12-20 מדינת ישראל נ' אבו זלטה, בית המשפט קבע מתחם הנע בין מאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, מאסר על תנאי, התחייבות בסך 3,000 ₪, קנס בסך 5,000 ₪ ופסילת רישיון על תנאי.

ת"פ (ראשון לציון) 34884-02-21 מדינת ישראל נ' מסרי, הנאשם הסיע שני שבח"ים. נקבע מתחם הנע בין מאסר על תנאי ועד למספר חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים. בית המשפט גזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, 45 ימי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסך 2,000 ₪, פסילת רישיון על תנאי והתחייבות בסך 5,000 ₪.

ב"כ הנאשם תיאר את נסיבותיו האישיות של הנאשם, שבעיקרן נעוצות במצבו הרפואי הירוד, ובעובדה שמסתייע בקטטר. מהמסמכים הרפואיים אליהם הפנה עולה כי הנאשם, נעזר בקביים ואין לו שליטה על מתן שתן והוא נכה בשיעור של 75%.

ב"כ הנאשם הדגיש כי מדובר באדם נורמטיבי אשר לא ישוב לבצע עבירות,  שההליך הפלילי היווה עבורו גורם מרתיע. ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצות התסקיר, וציין  כי הטלת קנס כספי יש בה כדי לאזן את הענישה באם יוטל מאסר על תנאי. בשל מגבלותיו של הנאשם ביקש להימנע מהטלת פסילה בפועל.

הנאשם בדברו האחרון, הביע חרטה על ביצוע העבירה. ציין כי שאל את האדם שהסיע האם יש לו אישור וזה ענה שכן. הנאשם ציין כי ריחם על אותו אדם כיוון שירד גשם ולכן הסיעו.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

6.         עיקרון הלימה הוא העיקרון המנחה בהתאם לסעיף 40ב' לחוק העונשין. בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם, יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

7.         עובדות האישום בו הורשע הנאשם מתארות אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד (ע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.10.14).

8.         במקרה דנן, פגע הנאשם בערכים חברתיים שנועדו להגן על ביטחונם ושלומם של תושבי מדינת ישראל וזכותה של המדינה לקבוע מי הבא בשעריה - ראו רע"פ 5861/11 דניאל נ' מדינת ישראל. מידת הפגיעה בערך המוגן במקרה זה נעוצה בנזק שיכול היה להיגרם כתוצאה ממעשיו של הנאשם, מבחינת פוטנציאלית הוא ממשי.

9.         נסיבות המקרה שבפני מעידות כי הנאשם הסיע נוסע אחד שהתברר כי הוא אינו רשאי לשהות בישראל ולא עלה מכתב האישום או מטיעוני הצדדים כי הנאשם הסיע השב"ח למטרות רווח כספי.

מדיניות הענישה

13.        מדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי במקרים דומים הוטלו על הנאשמים עונשים כמפורט להלן:          

·       ת"פ (תל אביב) 10305-01-21 מדינת ישראל נ' אבו שחאדה, הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי. הנאשם אסף את תושב ה"אזור", ששהה בישראל שלא כדין, ממחסום אייל, והסיע אותו לגבעתיים, וזאת לשם העסקתו בעבודות גינון. בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם כנע בין מאסר על תנאי ועד ל-8 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד ענישה נלווית הכוללת רכיבים כספיים ופסילת רישיון נהיגה. בית המשפט גזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, מאסר על תנאי בן 6 חודשים, קנס בסך 2,500 ₪ ופסילה על תנאי.

·       ת"פ (תל אביב) 16623-05-21 מדינת ישראל נ' אבו גאנם, הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי. בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם כנע בין מאסר על תנאי ועד ל-8 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד ענישה נלווית הכוללת רכיבים כספיים ופסילת רישיון נהיגה. בית המשפט גזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, מאסר על תנאי בן 6 חודשים, קנס בסך 3,500 ₪, התחייבות בגובה 10,000 ₪ ופסילה על תנאי.

14.        מהפסיקה הנוהגת ומהפסיקה אותה הגישו הצדדים, עולה כי במקרים דומים, קרי, בהם הוסע נוסע אחד שהינו שוהה בלתי חוקי, ללא תמורה כספית, כשהמדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, נע המתחם בין מאסר על תנאי ועד למאסר בן מספר חודשים.

15.        לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, לרבות נסיבות ביצוע העבירה כפי שתואר לעיל ומדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים אני קובעת כי  מתחם העונש ההולם במקרה שבפני נע בין מאסר על תנאי ועד למספר חודשי מאסר שיכול וירוצו על דרך עבודות שירות, לצד ענישה נלווית.

16.        לא מצאתי כי במקרה דנן קיימים שיקולים, המצדיקים סטייה מהמתחם לקולא.

העונש ההולם

17.        בגזירת העונש המתאים לנאשם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40 י"א לחוק העונשין.

18.        במסגרת השיקולים לקולא, נתתי דעתי לכך, שהנאשם, נעדר עבר פלילי, הודה, הביע חרטה, קיבל אחריות על מעשיו וחסך בזמן שיפוטי. עוד הבאתי בחשבון את שנכתב על הנאשם בתסקיר שירות המבחן באשר להרתעה שנוצרה בעקבות ההליך המשפטי.

19.        כמו כן, נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות והבריאותיות של הנאשם. הנאשם נכה אינו שולט על צרכיו ואינו כשיר בשל כך לבצע עבודות שירות או של"צ. 

20.        נתתי דעתי למצבו הכלכלי והמשפחתי של הנאשם ולחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה.

21.        במכלול הנסיבות האמורות שוכנעתי כי יש להטיל על הנאשם עונש המצוי ברף התחתון של המתחם.

סוף דבר

22.        במכלול השיקולים שוכנעתי כי נסיבות ביצוע העבירה במקרה זה מצויות ברף הנמוך ועל כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         מאסר מותנה בן 6 חודשים למשך 3 שנים  לבל יעבור העבירה בה הורשע בפסק דין זה.

ב.         קנס בסך 2,000 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 4 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.3.24, וכל ראשון חודש העוקב. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מיידי ויישא הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום. 

ג.          פסילה בפועל מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה למשך 20 ימים.

            הפסילה תחל היום. על הנאשם להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית משפט לא יאוחר מהשעה 12.00.

ז.          3 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים, עבירה בה הורשע בפסק דין זה.

ח.         הנאשם יצהיר על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ לבל יעבור במשך 3 שנים על העבירה בה הורשע בפסק דין זה.

זכות ערעור כדין תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ט טבת תשפ"ד, 10 ינואר 2024, במעמד הצדדים.