1

 

 

 

 

א. כתב-האישום:

 

הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בכתב האישום אשר כולל שני אישומים, בעבירות כדלקמן:

 

באישום הראשון, בתאריך 04.10.18, החנה בן ציון אלפנדרי את רכבו מסוג מזדה כשהוא סגור ונעול סמוך לביתו ברמלה.

 

בנסיבות אלה, בתאריך 05.10.18, התפרץ הנאשם אל הרכב בכך שפתח את נעילת הרכב באמצעות שלט אוניברסאלי, וזאת בכוונה לבצע גניבה או פשע.

 

הנאשם תר אחר דבר מה להיגנב מתוך הרכב, אך עזב את הרכב מבלי שנטל דבר.

 

באישום השני, בתאריך 04.10.18, החנה איסק שימונוב את רכבו מסוג טויוטה, כשהוא סגור ונעול במתחם "קוסמוס" ברמלה.

 

בהמשך, התפרץ הנאשם אל הרכב, בכך שפתח את נעילת הרכב באמצעות שלט אוניברסאלי, וזאת בכוונה לבצע גניבה או פשע.

 

2

בנסיבות אלה, נטל הנאשם מתוך הרכב תיק גב השייך למתלונן, אשר הכיל, בין היתר, תעודת זהות השייכת למתלונן ומסמכים נוספים.

 

ב. הערכים המוגנים:

 

הערכים המוגנים בעבירות מסוג אלה הינם שמירה על קניינו של הפרט, פרטיותו ותחושת בטחונו.

 

בית-המשפט העליון עמד לא אחת על חומרת הפגיעה בערכים אלה, בקבעו כי עבירות התפרצות ועבירות רכוש הינן מכת מדינה, ומקור לדאגה וטרוניה לאזרחים רבים בשל הפגיעה בתחושת ביטחונם (ראו: רע"פ 1708/08 מרדכי לוי נגד מדינת ישראל (21.2.08)].

 

ג. מתחם הענישה הראוי נוכח פסיקת בתי-המשפט:

 

לאור עקרון ההלימה, נוכח עובדות כתב-האישום, הערכים המוגנים והעובדות הנוספות אני קובע ביחס לכל עבירה מתחם ענישה שנע בין מספר חודשי מאסר בפועל, לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

 

אפנה אל פסקי הדין הבאים תוך אבחנת כל מקרה לנסיבותיו, הן לקולה והן לחומרה:

 

רע"פ 2366/10 ג'אבלי נגד מדינת ישראל (13.4.10), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועוד. על הנאשם נגזר עונש של 9 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

 

רע"פ 2955/10 אליהו נגד מדינת ישראל (25.4.10), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע על יסוד הודאתו בעבירות של חבלה ברכב במזיד, פריצה לרכב במטרה לגנוב וגניבה מרכב, ונגזר עליו עונש של 12 חודשי מאסר בפועל. לאחר הפעלת מאסרים על תנאי היה על הנאשם לרצות עונש מאסר כולל של 25 חודשים.

 

רע"פ 6257/11 בדר נגד מדינת ישראל (30.10.11), נאשם אשר הורשע בביצוע עבירות של פריצה לרכב, פירוק רכב וגניבה מרכב. בית-משפט השלום הטיל על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך של 3,000 ₪. הוגש ערעור בגין קולת העונש. בית-המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי על הנאשם לרצות עונש מאסר בפועל של 6 חודשים ויום. הוגשה בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון, אשר נדחתה.

3

 

רע"פ 5313/12 ראיף נגד מדינת ישראל (11.7.12), נאשם אשר הורשע בעבירה של התפרצות לרכב בכוונה לגנוב. בית משפט השלום השית עליו 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 1,000 ₪. הוגש ערעור בגין קולת העונש. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה, והשית על המבקש 6 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו) ועונש המאסר המותנה הוארך לשישה חודשים חלף התקופה שקבע בית משפט השלום. הוגשה בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון, אשר נדחתה.

 

עפ"ג (חי') 36927-07-14‏ אוחיון נגד מדינת ישראל (2.10.14), נדחה ערעורו של נאשם, בעל עבר פלילי, שהורשע בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב, חבלה במזיד ברכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אשר נידון  למאסר בפועל של 8 חודשים והפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים במצטבר.

 

עפ"ג (באר-שבע) 59689-05-16 אבו עסא נגד מדינת ישראל (29.05.16), הנאשם הורשע בגין 3 עבירות של פריצה לרכב ואיומים. בית-משפט השלום השית על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות. הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי, הערעור התקבל ורכיב המאסר הופחת והועמד על 9 חודשי מאסר בפועל.

 

עפ"ג (ב"ש) 48130-02-13 יוסף גדזיאבדולייב נגד מדינת ישראל (10.04.13), המערער, כבן 22, הורשע על פי הודאתו בבית משפט השלום בעבירה של פריצה לרכב בכוונה לגנוב ובגניבה מרכב. שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעתו של המערער היות ומדובר באדם צעיר אשר משקיע מאמצים לתפקוד תקין במישורי חייו השונים, ללא מעורבות פלילית חוזרת וכן מביע חרטה על מעשיו ומגלה הבנה בנוגע למשמעות וחומרת מעשיו. בית משפט השלום לא קיבל המלצה זו, הותיר את ההרשעה בעינה וגזר על המערער 220 שעות של"צ וכן צו מבחן למשך 18 חודשים בטיפול שירות המבחן. הוגש ערעור על עצם הרשעתו בדין, הערעור נדחה.

 

עפ"ג (חי') 20738-08-14‏ ‏מדינת ישראל נגד נאדר אבו חאטום (27.08.14), הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום, בגין שתי עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב ובעבירה של גניבה מרכב. בית-משפט השלום השית על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי, והתחייבות להימנע מעבירה בסך 4,000 ₪. הוגש ערעור בגין קולת העונש, הערעור התקבל ובית-המשפט המחוזי גזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל. יתר רכיבי הענישה נותרו בעינם.

4

 

רע"פ 4338/15 ‏פראג'י כהן נגד מדינת ישראל (23.06.15), המבקש הורשע על פי הודאתו בגין עבירות של פריצה לרכב וגניבה מרכב, על ידי ניפוץ חלון הרכב וגניבת תיק ובו כרטיס אשראי, מסמכים ו-400 ש"ח שהיו ברכב. בית-משפט השלום גזר על המבקש מאסר כולל למשך 12 חודשים: 6 חודשי מאסר בפועל בגין כתב אישום זה, ו-6 חודשי מאסר על תנאי שהופעל בגין תיק אחר. בנוסף, נגזרו 6 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 1,000 ₪. המבקש הגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי, וביקש להורות על ביטול עונש המאסר בפועל ועל הארכת המאסרים המותנים בשל נסיבותיו האישיות המורכבות. בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש, וקבע כי גזר דינו של בית משפט השלום אינו סוטה ממדיניות הענישה הראויה. הוגשה בקשת רשות ערעור, אשר נדחתה.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 64042-05-16 איברהים אבו רחייל נגד מדינת ישראל (20.09.2016) הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של חבלה במזיד ברכב, פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב. על-פי עובדות כתב האישום, הנאשם השליך אבן ושבר את שמשת חלון הרכב, נכנס לרכב ושבר את הפלסטיק שהגן על הרדיו דיסק ולאחר מכן נטל את הרדיו דיסק. בעל עבר פלילי, כאשר קיימים מאסרים מותנים ברי הפעלה. בית-משפט השלום השית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, והורה על הפעלת המאסרים המותנים באופן חופף, כך הנאשם ירצה מאסר כולל של 13 חודשי מאסר, זאת לצד מאסר מותנה, קנס בסך 1,000 ₪ ופיצוי למתלונן בסך 700 ₪. הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה.

 

ד. שיקולים בתוך המתחם:

 

בעניינו של הנאשם אני שוקל את השיקולים הבאים:

 

ראשית, חומרת העבירות שאותן ביצע הנאשם והערכים הנפגעים בגין ביצוען כאמור.

 

שנית, למרבה הצער, עבירות ההתפרצות לרכב וגניבה מרכב הפכו לעבירות אשר מבוצעות באופן שכיח.

 

נאמר לא אחת בפסיקה, הן של בית-המשפט המחוזי והן של בית-המשפט העליון, כי קיים צורך בהטלת ענישה מרתיעה, נוכח נפיצותן של העבירות הללו, באופן שניתן לכנותה "מכת מדינה".

 

5

לפיכך, בעבירות מסוג זה, בשים לב לנסיבות המקרה, יש לשקול ממד של הרתעה, על מנת להעביר מסר חד משמעי ולהילחם בתופעה שכיחה זו.

 

 

שלישית, הנאשם פרץ בשתי הזדמנויות שונות לכלי רכב באמצעות שלט אוניברסאלי, אשר נועד לנטרל את ההגנה שבכלי רכב מפני פתיחתם על-ידי אחר שאינו בעל הרכב.

 

הצטיידות בשלט אוניברסאלי יש בה להעיד על מידה מסוימת של תחכום ותכנון.

 

רביעית, הנאשם בעל עבר פלילי, לחובתו 3 הרשעות קודמות בעבירות רכוש וסמים (במ/1).

 

הנאשם הורשע בשנת 2018 והוטל עליו מאסרים מותנים ברי הפעלה בני 3 ו - 6 חודשים (במ/2).

 

הנה כי כן, עננת המאסר המותנה לא הרתיעה את הנאשם מלשוב ולבצע מעשים פליליים.

 

חמישית, מנגד, יש להביא לקולא את הודאת הנאשם והחיסכון היקר בזמן שיפוטי.

 

שישית, על אף קביעתי כי השימוש בשלט אוניברסאלי מעיד על מידת תחכום ותכנון, ומבלי להקל ראש, יש לתת את הדעת על כך שלא מדובר בעבירות רכוש מן הרף העליון, שכן באירוע הראשון דבר לא נלקח מן הרכב אליו התפרץ הנאשם, ובאירוע השני נלקח תיקו של המתלונן אשר הכיל, בין היתר, תעודת זהות ומסמכים שונים.

 

שביעית, הנאשם היה עצור מיום 07.10.18 ועד ליום 27.11.18, כאשר ביום 27.11.18 בית-המשפט הפקיע לנאשם את עבודות השירות, והנאשם היה נתון במעצר עד ליום 25.03.19.

 

לאחר מכן, הנאשם היה עצור באיזוק אלקטרוני מיום 25.03.19 ועד ליום 25.06.19, ואחר-כך שהה תחת תנאים מגבילים לתקופה של 6 חודשים, במהלכה לא הופרו התנאים כאמור.

 

זהו ממד עונשי בפני עצמו שיש להביאו בחשבון לזכות הנאשם (ראו בעניין ההתחשבות בתקופת המעצר באיזוק - ע"פ 745/18 פלוני נגד מדינת ישראל - 24.11.20)..

 

שמינית, הוגשו מספר תסקירים, אשר ניתן לראותם כחיוביים.

 

6

בתסקיר הראשון מיום 30.10.19 צוין כי הנאשם לוקח אחריות על מעשיו, כאשר הוא מביע נכונות ורצון לערוך שינוי באורח חייו.

 

בתסקיר השני מיום 31.12.19 צוין כי על אף העובדה שהנאשם טרם שולב בקבוצה טיפולית, נוכח גילוי אחריות מצדו לקידום ההליך מול שירות המבחן, הומלץ על העמדתו בצו מבחן למשך שנה, הטלת 180 שעות של"צ ופיצוי כספי למתלוננים.

 

בתסקיר השלישי מיום 12/03/20 צוין כי הנאשם גילה לאורך זמן מעורבות פעילה בקידום מצבו הטיפולי, ואף החל להשתתף בקבוצת עבריינות מבוגרים, כאשר הוא משתף פעולה באופן מיטבי. על כן, שירות המבחן חזר על המלצתו לפיה יש להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך שנה, יחד עם פיצוי, הארכת מאסריו המותנים וביצוע של"צ בהיקף של 180 שעות.

 

עדכון נוסף מתאריך 1.12.20, שהתקבל בתקופת הביניים שבין הטיעון לעונש וגזר הדין לימד, כי הנאשם ממשיך בתהליך החיובי, אולם מאחר והקבוצה הטיפולית רק החלה את פעילותה נדחה הדיון בפעם נוספת.

 

תסקיר נוסף שהתקבל מתאריך 12.9.21 ממליץ להטיל על הנאשם ענישה בדרך של של"צ ולהעמידו במבחן, למרות שאין מדובר בתסקיר מזהיר. נמסר כי לא נפתחו לחובתו הנאשם תיקי חקירה חדשים, הוא ממשיך ליצור קשר עם שירות המבחן, למרות שנעדר ממספר מפגשים, כפי שפורט, הוא עובד לפרנסתו, בעל משפחה, מכיר באחריות לביצוע העבירות, פנוי יותר לקשר טיפולי ומביע רצון לשינוי התנהלותו.

 

ה. מסקנה:

 

נוכח האמור, ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים דלעיל, אני סבור כי אין מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן, שכן אימוץ המלצתו משמעה חריגה לקולא ממתחם הענישה אשר קבעתי לעיל, ובנסיבות המקרה ונסיבותיו של הנאשם, לא מצאתי הצדקה לשם חריגה לקולא מן המתחם עד כדי ההמלצה שהובאה.

 

הנאשם נשלח לקבלת חוות דעת מאת הממונה על עבודות והתקבלה חוות דעת חיובית.

 

7

אני סבור, כי הענישה הראויה לנאשם זה, אשר עלה על דרך של שיקום, חייבת לאפשר לו את המשך הדרך השיקומית ומנגד מחייב האינטרס הציבורי ענישה קונקרטית, בעלת משקל, נוכח עברו הפלילי והמאסרים המותנים, אך כזו שניתנת לריצוי בדרך של עבודות שירות, שלא תוביל את הנאשם אל תוך כתלי הכלא.

 

 

ו. תוצאה:

 

לפיכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.    6 חודשי מאסר בפועל.

 

ב.     אני מורה על הפעלת 6 ו-3 חודשי המאסר המותנים שנגזרו על הנאשם ביום 19.06.18 בת"פ 37006-12-17 שלום רמלה (במ/2)

 

ג.      עונשי המאסר המותנים יופעלו באופן חופף זה לזה ובמצטבר לעונש המאסר בפועל, כך שסך-הכל ירצה הנאשם 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לפי חוות דעת הממונה ולשם כך יתייצב הנאשם בתאריך 26.10.21 בשעה 09:00 (ונוכח המועד הנקוב, או במועד אחר שאליו יוזמן בידי הממונה על עבודות השירות) במפקדת הממונה על עבודות השירות מחוז מרכז.

 

עותק לשירות המבחן ולממונה.

 

ד.     6 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת רכוש מסוג פשע.

 

ה.    קנס בסך 3,000 ₪ או או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון בתאריך 01/12/21 ובכל ראשון לחודש שלאחר מכן.

 

ו. צו מבחן למשך 12 חודשים, והנאשם מוזהר בזאת כי הפרה של צו המבחן תוביל לשקילת עונשו מחדש, כבתחילה.

 

צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 ימים

התיק סגור.

 

8

ניתן היום, י"ח חשוון תשפ"ב, 24 אוקטובר 2021, במעמד הצדדים.