מבוא

1.      הנאשם הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן (להלן: "כתב האישום") בביצוע עבירות של הכנה, ייצור והפקה (גידול) של סמים מסוכנים, החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית ונטילת חשמל בניגוד לחוק, עבירות לפי סעיפים 6 ו-7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973 (להלן: "פקודת הסמים") ו- 400 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן חוק העונשין").

 

2.      במסגרת ההסדר לא הושגה הסכמה בין הצדדים לעניין העונש וכל צד טען לעונש באופן חופשי.

יחד עם זאת, הצדדים הסכימו שהנאשם יוכרז כסוחר סמים וככל יוצא, הציוד המפורט בכתב האישום יחולט לטובת קרן החילוט - הסמים.

 

         כתב האישום

3.      מעובדות כתב האישום עולה כי במועד שאינו ידוע במדויק ובמשך תקופה לא ידועה ועד ליום 30.11.2023 גידל הנאשם שתילים רבים של סם, בוילה ששכר מיום 1.7.2023 בקריית גת, לאחר שביצע בווילה פעולות שונות כדי להכשירה כמקום לגידול הסם. לצורך תפעול מקום גידול הסם והפעלת מכשירי החשמל בהם השתמש הנאשם לשם גידול הסם, יצר הנאשם חיבור פיראטי של חשמל בוילה. ביום 30.11.2023 בשעה 10:25 או בסמוך לכך במסגרת פעילות יזומה של משטרת ישראל הגיעו השוטרים לוילה וביקשו מהנאשם לפתוח את הדלת.

לאחר שהנאשם לא נענה לקריאתם, טיפסו השוטרים אל מעבר לגדר, דפקו על דלת הכניסה, הזדהו כשוטרים וביקשו מהנאשם לפתוח את דלת הכניסה. הנאשם לא נענה לקריאות השוטרים ואלו דפקו שנית על דלת הכניסה עם פטיש. הנאשם ביקש מהשוטרים להפסיק ואמר כי יפתח את הדלת והוא עשה כן.

במהלך חיפוש שביצעו השוטרים בוילה נמצאו בששה חדרים כ-700 שתילי סם מסוג קנבוס במשקל כולל של 180 ק"ג נטו אותם גידל הנאשם. בחדר נוסף נתפס שק שהכיל סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 7.48 ק"ג נטו. בנוסף לאמור, נתפס בוילה ציוד רב ששימש לגידול הסם.

הנזק שנגרם לחברת חשמל כתוצאה ממעשיו של הנאשם נאמד בסך כולל של 99,717.18 ₪.

 

         תסקיר שירות המבחן

4.      מתסקיר שירות המבחן שהתקבל בעניינו של הנאשם עלה כי זה כבן 27, רווק, בן להורים גרושים, עלה עם הוריו מאתיופיה בשנת 1997, סיים 12 שנות לימוד, סייע מגיל צעיר בפרנסת משפחתו, שוחרר משירות צבאי לאחר שירות של תקופה של שנתיים וארבעה חודשים, הוגדר כחייל בודד והתגורר בבית החייל, טרם מעצרו התגורר בגפו בדירה שכורה בקרית גת ועבד בעסק עצמאי לשליחויות.

         הנאשם שיתף את שירות המבחן כי עזב את הבית עקב סכסוך עם אימו, כי שמר איתה ועם אחותו על קשר רופף וחידש איתם את הקשר לאחר מעצרו. הנאשם שיתף כי הוא בחובות על סך של 200,000 ₪ לבנקים ולחברת אשראי. הנאשם מסר כי התנסה לראשונה בשימוש בסמים בגיל 19, צרך סמים בתדירות נמוכה במסגרת מפגשים חברתיים, שלל בעיות התמכרות ושלל צורך בהתערבות טיפולית בתחום ההתמכרויות אף שמסר כי פנה להשתתף בקבוצה טיפולית במסגרת מעצרו אך טרם קיבל תשובה.

הנאשם הודה בפני שירות המבחן במיוחס לו, מסר כי ביצע את העבירות בגפו על רקע מצוקה כלכלית וחוסר יכולת למצוא אלטרנטיבה להתמודדות עם קשייו הכלכליים.

         שירות המבחן התרשם כי הנאשם גדל בנסיבות משפחתיות מורכבות ללא תמיכה והצבת גבולות, ביצע את העבירות על רקע מצוקה כלכלית, הביע חרטה, מבין כי עליו לשלם את המחיר על מעשיו והביע שאיפות לחזור לתפקוד נורמטיבי.

         לצד זאת, שירות המבחן התרשם כי הנאשם נעדר כלים להתמודדות במצבי מצוקה ולחץ, מתקשה להתנהל כלכלית, נעדר גורמי תמיכה, התקשה לחשוב על השלכות מעשיו, אינו מכיר בבעייתיות בצריכת סמים ואינו מעוניין בטיפול בתחום ההתמכרויות.

         בהתאם לאמור, שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית והמליץ להטיל על הנאשם ענישה מוחשית ומרתיעה.

 

         טיעוני הצדדים

5.      המאשימה טענה לעונש בכתב והשלימה טיעוניה על-פה.

         המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 42 ל-62 חודשי מאסר ועתרה להטיל על הנאשם 52 חודשי מאסר, מאסר מותנה, פיצוי וקנס.

         לעניין הקנס טענה המאשימה למתחם שנע בין 50-120,000 ₪ ועתרה להטיל על הנאשם קנס שנמצא באמצע מתחם זה. בנוסף עתרה המאשימה להטיל על הנאשם פיצוי בסך של 99,000 ₪ לחברת חשמל.

         המאשימה הפנתה בטיעוניה לערכים המוגנים שנפגעו, למידת הפגיעה הגבוהה בהם ולנסיבות ביצוע העבירות. ביחס לנסיבות ביצוע העבירות התייחסה לתכנון שקדם לביצוע העבירות המחייב לימוד הנושא, השקעה כספית, רכישת ציוד מתאים ושכירת מקום לגידול הסמים, לחלקו הבלעדי של הנאשם בביצוע העבירות, לסוג הסם, לכמות הסם הגדולה שהנאשם ייצר והפיק ולתפקידו בשרשרת הפצת הסם, לנזק שנגרם מביצוע העבירות לרבות הנזק שנגרם לחברת חשמל (עשרות אלפי שקלים), לנזק שצפוי היה להיגרם לו הסם היה מופץ ולסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירות (מניע כלכלי).

בטיעוניה הפנתה המאשימה לתסקיר שירות המבחן ולהמלצתו העונשית.

         לעניין הקנס טענה המאשימה כי בשים לב לכמות הסם הגדולה שגידל ולפוטנציאל הרווח העצום הנגזר מכך יש להטיל על הנאשם עיצומים כספיים בדמות קנס כספי משמעותי ופיצוי לחברת החשמל שירתיע ויאיין את הכדאיות הכלכלית מביצוע עבירות אלו. המאשימה צרפה פסיקה לתמיכה בעמדתה העונשית.

 

6.      ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר ועתר לעונש של 18 חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי ופיצוי בסך של 10,000 ש"ח. ב"כ הנאשם עתר שלא להטיל על הנאשם רכיב של קנס בשל מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם ובשל כך שהוא לא הפיק בסופו של יום רווח כלכלי מביצוע העבירות.

 

         באשר לנסיבות ביצוע העבירות הפנה לתיקון המשמעותי שנעשה בכתב האישום המלמד על פרק הזמן המינימלי שבו המעבדה פעלה (בהתאם לכתב האישום); על כך שמדובר בדירה ולא בחממה; על כך שמדובר בדירה שבה התגורר הנאשם ולא בדירה שאותה שכר רק לצורך הגידול; על כך שמספר השתילים וכמות הסם אינם חריגים במיוחד ועל כך שמדובר בעבירת גידול ולא בעבירה של סחר בסמים.

         ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות-משפחתיות המורכבות של הנאשם, לגילו הצעיר, להודאת הנאשם, החרטה והצער שהביע, לכך שהוא נעדר עבר פלילי ולכך שמדובר במאסר ראשון שיוטל עליו.

 

ב"כ הנאשם התייחס בטיעוניו למתחם העונש ההולם ולעונש שאליהם עתרה המאשימה וטען כי אלו אינם מידתיים ואינם נתמכים בענישה הנוהגת, אף לא בזו אליה הפנתה המאשימה בטיעוניה. כן טען כי עמדת המאשימה למקם את עונשו של הנאשם במרכז המתחם לו עתרה אף הוא לא מתכתב עם העובדה שמדובר בנאשם צעיר, נעדר עבר פלילי אשר הודה בהזדמנות הראשונה.

         ב"כ הנאשם הוסיף כי לנוכח נתוניו אלו ולנוכח נסיבותיו האישיות-משפחתיות יש למקם את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש שייקבע.

 

באשר לנזק שנגרם לחברת החשמל, הפנה ב"כ הנאשם למסמך של חברת החשמל (נ/1) וטען כי ממסמך זה עולה שהנזק המוזכר הוא בגדר הערכה בלבד. זאת, בין היתר בשל כך שמכתב האישום לא ברור מה היא התקופה שבה פעלה ה"מעבדה" בוילה בעוד שמסמך של חברת החשמל מתייחס לתקופה מוגדרת. ב"כ הנאשם הוסיף כי בהתאם לאמור אין לזקוף לחובתו של הנאשם את מלוא התקופה שצוינה במסמך של חברת החשמל.

 

7.      הנאשם אמר את דברו. הנאשם מסר כי בית הסוהר הוא מקום קשה עבורו, כי בעקבות מעצרו והוא חידש את הקשר עם משפחתו, כי הוא לוקח אחריות מלאה על מעשיו, מבין את חומרת מעשיו ומודע להשלכות. הנאשם הוסיף כי הוא נקלע לחובות בשל טעיות שעשה בעבר, כי הבין ש"הדרך הקצרה היא הדרך הארוכה", כי הוא מעוניין לתקן את דרכיו וכי לא יחזור על הטעויות שביצע.

 

         דיון והכרעה

8.      מתחם העונש ההולם צריך לנוע בין 28 ל-48 חודשי מאסר. בקביעת המתחם התחשבתי בערכים המוגנים של העבירות, במידת הפגיעה בהם, בנסיבות ביצוע העבירות ובענישה הנוהגת, והכל כמפורט להלן.

 

9.      הערכים המוגנים הרלוונטיים לענייננו הם שמירה על בטחון הציבור ובריאותו ושמירה על הקניין.

 

         נגע הסמים הוא נגע קשה, שיש למגרו. התוצאות של גידול והפצת סם הן תוצאות קשות ופוגעות פגיעה רוחבית במרקם החברה ובשלום הציבור לרבות ברכושו בעקיפין, וכמובן בבריאותם של צרכני הסם. בעניין זה יפים דבריו של השופט (כתוארו אז) מ' חשין בע"פ 6021/95 אוקטביו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.7.1997), פסקה 35:

"לעולם נזכור עבירת סמים מה היא, ומה הם ערכי-החברה שאנו נדרשים להגן עליהם. מעבר מזה עומדים המערערים - הם ואחרים שכמותם - אנשים שעיניהם אל בצע-כסף, ומעבר מזה עומדים צרכני הסם, אנשים אומללים שגופם ונפשם מכורים לסם. אותם עלובים תלו עצמם בסם, ואנשים רעים כמערערים מנצלים תלות זו עד-תום לגריפת כסף-רע לכיסיהם...למותר להזכיר את שרשרת העבירות הנדרש מעיסקאות הסם: צרכנים שאין הפרוטה מצויה בכיסם פושטים על אחרים, שודדים אותם, פורצים לבתיהם, תוקפים אותם, והכל כדי להשיג מימון לרכישתו של הסם...מלחמת החורמה בעברייני סמים נמשכת והולכת. מלחמה קשה היא, מלחמה ארוכה, והיא כמלחמת ישראל בעמלק".

 

         כאמור, נכונים הדברים כנגד כל שרשרת מפיצי הסם והמסייעים בידיהם לרבות כלפי מי שמגדלים את הסם, אשר מהווים את החוליה הראשונה בשרשרת ואשר ביחס לעבירה שביצעו קבע המחוקק עונש של 20 שנות מאסר.

 

         שכיחותה הגוברת של עבירת גידול הסמים שנעברת גם על-ידי אזרחים נורמטיביים כמקור לעשיית כסף קל מסיבות שונות, לרבות על-ידי אזרחים שנקלעו למצוקה כלכלית ולחובות כספיים בשוק האפור המתפתים לפתור את מצוקתם באמצעות גידול סמים, צריכה להיתקל בענישה מרתיעה ומשמעותית, זאת גם בהתייחס לגידול של סמים הנחשבים לסמים "קלים".

         לעניין זה התייחס השופט י' עמית בע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.8.2018), פסקה 8 (להלן: "ענין זנזורי"):

"ריבוי המקרים המובאים לפנינו בעת האחרונה - של גידול, ייצור והפקת קנבוס לשם הפצה ומכירה, כמו גם הפצה ומכירה של קנבוס תוך שימוש באפליקציית ה'טלגראס', מעוררים את התחושה, הגם שאינה מגובה בסטטיסטיקה או במחקר אמפירי, כי המדיניות שבאה לידי ביטוי בחוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת - הוראת שעה), התשע"ח-2018 (שתחולתו ביום 1.4.2019) - זלגה שלא בטובתה למחוזות אחרים. צרכנים ומשתמשים ואנשים נורמטיביים, שבעבר לא היו נכונים ליטול על עצמם סיכון להסתבך בעולם הפלילי, נכונים כיום לילך צעד נוסף ולהפוך למגדלים ולסוחרים בסם. זאת, מתוך תפיסה שגויה כי מדובר ב"סמים קלים", ובהינתן הטכנולוגיה המאפשרת מכירה והפצה קלה ו"סטרילית" של סמים. ברם, סחר בסמים הוא סחר בסמים. ידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים, גם סמים "קלים", תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה. צרכנים ומשתמשים - ראו הוזהרתם".

 

10.    מידת הפגיעה בערכים המוגנים בענייננו היא משמעותית בשים לב למספר השתילים ומשקל הסם, ובשים לב לנזק הכלכלי שהסב לחברת החשמל באמצעות החשמל שנטל באופן פיראטי.

 

11.    בכל הקשור לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות נתתי דעתי למשקל הסם הגבוה שגודל (180 ק"ג); לכך שהנאשם גם החזיק סם שלא לצריכה עצמית בוילה במשקל של 7.48 ק"ג וזאת לצד ציוד רב ששימש לגידול הסם; להיערכות, להתארגנות ולתכנון שקדם לביצוע העבירות (שכירת וילה, הצטיידות בציוד מתאים, רכישת ידע, התחברות פיראטית לחשמל); לנזק הכספי המשמעותי שנגרם לחברת החשמל כתוצאה מגניבת החשמל; לנזק שעלול היה להיגרם לו הסם שגודל היה מופץ בשווקים; לנזק שעלול היה להיגרם כתוצאה מחיבור פיראטי לחשמל; לסיבה שהביאה את הנאשם לביצוע העבירה (רווח כספי מהיר בשל מצוקה כלכלית אליה נקלע) ולחלקו הבלעדי של הנאשם בביצוע העבירות.

באשר למשקל הסם ראוי לציין, כי מחד אין לערוך חישוב אריתמטי של תקופת המאסר כנגזר ממשקלו של הסם, ואולם כבר נקבע כי למשקל הסם יש משמעות לא מבוטלת בשאלת העונש המוטל בעבירות סם, וזאת כנגזר מפוטנציאל הנזק. בעניין זה ראו ע"פ 6409/12 מדינת ישראל נ' אלגדיפי (פורסם בנבו, 5.6.2013), פסקה 11.

        

עוד אציין, כי קשה להלום את טענת ב"כ הנאשם לפיה הוילה ששכר הנאשם לא יועדה גם לשם גידול הסם. זאת, הן לנוכח התהייה העולה מכך שהנאשם שהוא צעיר, רווק, שנמצא בחובות כספיים מוצא לשכור וילה שבה כ-7 חדרים ואשר בה התגורר בגפו והן לנוכח, העובדה שהסמים גודלו ב-6 חדרים בוילה כשבחדר נוסף נמצא שק סם נוסף.

 

         לצד כל האמור נתתי משקל לכך שהסם שגודל לא נחשב לסם מסוג הסמים ה"קשים", כי זה נתפס בטרם הופץ אל השווקים ומכאן שלא נגרם נזק ממשי לבריאות הציבור, ולכך שמעובדות כתב האישום נותר ספק באשר לתקופת הגידול, ומספק זה זכאי ליהנות הנאשם.

 

12.    עיון בפסיקה בעבירות דנן מגלה מנעד רחב של ענישה התלוי בנסיבות ה"עושה" לרבות גילו של הנאשם, עברו הפלילי, נסיבות חייו ומידת השתלבותו בהליך שיקומי כמו גם, ובעיקר, בנסיבות ה"מעשה" לרבות סוג הסם שגודל, היקף הגידול ומשקלו של הסם, משך הגידול, מיקום הגידול, חלקו של הנאשם בגידול, מידת התכנון וההצטיידות שקדמו לביצוע הגידול, בשאלה האם העבירה בוצעה בצוותא עם אחרים ובשאלת קיומן של עבירות נלוות לביצוע עבירת הגידול.

         עם זאת, בית המשפט העליון הבהיר לא פעם כי ככלל בעבירות סמים השיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של הנאשם נסוגים מפני האינטרס הציבורי שבהרתעת הרבים (ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי [פורסם בנבו, 9.2.2004], פסקה 7).

         אחר הערות מקדימות אלו תוצג להלן פסיקה במקרים דומים, תוך שאציין כי מודע אני להבדלים הקיימים בין נסיבות ה"מעשה" ו"העושה" שהיו באותם מקרים לאלו שבענייננו, על ההשלכה שיש לכך לעניין העונש.

        

         בע"פ 2601/16 אוזנה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, ‏29.5.2016) חזר בו נאשם שהורשע בעבירות של גידול סם מסוכן מסוג קנביס במשקל של מעל 100 ק"ג, קשירת קשר לפשע ונטילת חשמל מערעורו בהמלצת בית המשפט העליון, ונותר על כנו עונש של 45 חודשי מאסר שהטיל עליו בית המשפט המחוזי במסגרת הסדר טיעון "סגור".

 

         בת"פ 49675-04-17 (מחוזי-ב"ש) מדינת ישראל נ' אלאטרש (פורסם בנבו, 18.03.2018), בית המשפט המחוזי גזר על נאשם, נעדר עבר פלילי, שהורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית עונש של 45 חודשי מאסר וקנס בסך של 30,000 ₪ (גובה הקנס היה מוסכם על הצדדים). במקרה זה גידל הנאשם, בשל מצוקה כלכלית אליה נקלע, 888 שתילי סם מסוכן מסוג קנביס במשקל כולל של 253.9 ק"ג.

 

         בע"פ 863/18 סבן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 15.11.2018) קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן מסוג קנביס, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן וקשירת קשר לפשע, והעמיד את עונשו על 36 חודשי מאסר חלף 42 חודשי מאסר משיקולים של אחידות הענישה ותסקירים חיוביים של שירות המבחן. במקרה זה הקים הנאשם עם אחרים "מעבדה" לגידול סמים וגידל283 שתילי קנביס במשקל כולל של כ- 92 ק"ג נטו.

 

         בת"פ (מחוזי-מרכז) ת"פ 30876-03-17 מדינת ישראל נ' בן אדיבה (פורסם בנבו, 20.09.2018) גזר בית המשפט המחוזי על נאשם, נעדר עבר פלילי, שהורשע בעבירות של קשירת קשר לפשע, ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, גניבה בנסיבות מיוחדות בצוותא חדא והחזקת חצרים להכנת סמים עונש של 30 חודשי מאסר וקנס בסך של 50,000 ₪. במקרה זה גידל הנאשם, בשל קשיים כלכליים, 1,246 שתילים במשקל של 140 ק"ג תוך גניבת חשמל בהיקף של 42,000 ₪.

 

         בע"פ 8191/19 אלוכילי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.9.2020) נדון עניינו של נאשם שהורשע בעבירות של גידול והחזקת סם שלא לצריכה עצמית מסוג קנביס במשקל של 97 ק"ג בתוך מחסן במתחם ביתו. הנאשם חזר בו מערעורו בהמלצת בית המשפט העליון ועונש של 27 חודשי מאסר שהטיל בית המשפט המחוזי נותר על כנו מטעמי שיקום.

 

         בעניין זנזורי דחה בית המשפט העליון את ערעור המאשימה ואת הערעור שכנגד של נאשם 1 שהורשע בעבירות של קשירת קשר, שיבוש מהלכי משפט וייצור והפקה הכנה של סמים מסוכנים, והותיר על כנו עונש של 26 חודשי מאסר. במקרה זה נאשם 1, בסיוע נאשם 2 ששכר עבורו יחידת גג גדולה, הקים "מעבדה" לגידול קנבוס. במעבדה נתפסו 137.6 ק"ג של סם מסוכן מסוג קנביס;

 

         בע"פ 871/20 אברג'יל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 30.3.2020) דחה בית המשפט העליון את ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן מסוג קנביס, ובהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והותיר על כנו עונש של 26 חודשי מאסר. במקרה זה הקים הנאשם "מעבדה" לגידול סם מסוכן וגידל בה מאות שתילים שהגיעו למשקל של 80 ק"ג.

 

         המאשימה הפנתה בין היתר לע"פ 8988/16 בן סימון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.3.2017) בו דחה בית המשפט העליון את ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של ייצור הכנה והפקה של סם מסוכן מסוג קנביס במשקל כולל של 87.25 ק"ג, סחר והספקת סם מסוכן, ונטילת חשמל במרמה בשווי עשרות אלפי שקלים והותיר על כנו עונש של 36 חודשי מאסר וקנס בסך 40,000 ₪ . במקרה זה גידל הנאשם סם מסוכן מסוג קנבוס ב"מעבדה" שהקים בביתו שכללה ציוד ומגוון מכשירים לגידול הסם. בנוסף, סיפק הנאשם לאחר סם מסוכן מסוג קנבוס בכמות של 5.43 גרם נטו;

 

         ת"פ (מחוזי ב"ש) 26719-08-20 מדינת ישראל נ' אבייב ואח' (פורסם בנבו, 28.12.2021) בו גזר מותב זה על נאשם 1 נעדר עבר פלילי שהורשע בעבירות של גידול סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של כ-120 ק"ג (500 שתילים), השחתת מתקן חשמל (שיצר סיכון בטיחותי) ונטילת חשמל עונש של 32 חודשי מאסר וקנס בסך של 75,000 ₪. נאשמת 2 בת זוגו של הנאשם שהורשע בעבירות של סיוע לגידול סם וסיוע לנטילת חשמל נדונה ל-9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וקנס בסך 25,000 ₪.

 

         ת"פ (מחוזי-ב"ש) 44477-08-20 מדינת ישראל נ' סראיעה (פורסם בנבו, 14.12.2021) בו גזר בית המשפט המחוזי על נאשם שהורשע בעבירות של גידול סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של כ-114.38 ק"ג (740 שתילים), החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית עונש של 45 חודשי מאסר כולל הפעלה של מאסר מותנה בן 6 חודשים מחציתו במצטבר, וקנס בסך 20,000 ₪.

יצוין, כי ערעור שהגיש הנאשם לעניין העונש התקבל באופן חלקי כך שעונשו הועמד על 36 חודשי מאסר כולל המאסר על תנאי שהופעל (ע"פ 717/22 סראיעה סלאמה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו, 1.2.2023]).

 

13.    לא מצאתי לחרוג ממתחם העונש ההולם אותו קבעתי ובגדרי המתחם נתתי משקל להודאתו של הנאשם ולחיסכון בזמן שיפוטי, לחרטה ולאחריות שלקח על מעשיו, לנסיבותיו האישיות-משפחתיות המורכבות, למשבר הכלכלי אליו נקלע כעולה מתסקיר שירות המבחן, ולפגיעה של עונש המאסר בו ובמשפחתו.

 

         כן מצאתי לתת משקל לכך שהנאשם נעדר עבר פלילי ולרצונו לשקם את חייו (אף אם לא במסגרת טיפולית) כעולה מתסקיר שירות המבחן, אף שזה המליץ בסופו של יום על ענישה מוחשית.

 

         לצד זאת נתתי משקל לשיקולי ההרתעה של הנאשם (שבעניינו לא הוצג בתסקיר אופק שיקומי ממשי) ושל הרבים בשים לב לשכיחות תופעת גידול הסמים בנסיבות דומות.

 

14.    כאמור הנאשם עבר את העבירות ממניע כלכלי בשל המצוקה אליה נקלע ואף הסב פגיעה בקניין בשווי עשרות אלפי שקלים. בגין כך ראוי להטיל עליו גם עונש של קנס משמעותי ובעניין זה ראו ע"פ 5515/22 אנריקז נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.3.2023).

זאת, אף שנסיבות אותו מקרה שונות מענייננו באשר באותו מקרה דובר בעבריין סמים כבד ורצידיוויסט אשר לא לקח אחריות על מעשיו וניהל הליך של הוכחות ואשר גרם לנזקים כלכליים גבוהים מאלו שהנאשם בעניינו גרם.

 

         לצד זאת, וכמצוות סעיף 40ח לחוק העונשין, מצאתי לתת משקל למצבו הכלכלי של הנאשם ביחס לגובה הקנס שיוטל עליו כמו גם לתמהיל הענישה הכולל רכיב מאסר ממשי ופיצויים. אף לקיחת האחריות והמוטיבציה שגילה להיטיב את דרכיו הובילוני למסקנה לפיה אין מקום להכביד את היד עם הנאשם גם ביחס לרכיב עונשי זה.

 

         באשר לרכיב הפיצויים, סבורני שיש מקום לחייב את הנאשם בפיצוי חברת החשמל. עם זאת, מקובלת עלי טענת ב"כ הנאשם כי המסמך של חברת החשמל שהוא צירף לטיעוניו (נ/1), ואשר בהתאם לו נקבע בכתב האישום כי הנזק שנגרם לחברת החשמל נאמד בסך כולל של 99,717.18 ₪, לא יכול לבסס פיצוי שכזה.

אכן, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום וכעת אין מקום לחזרה מהודאה אף ביחס לעובדה 7 לכתב האישום המתייחסת לגובה הנזק שנגרם לחברת החשמל. עם זאת, בעובדה 7 לכתב האישום צוין כאמור כי מדובר בנזק ש"נאמד", היינו מדובר באומדן בלבד. מנ/1 עולה שהתקופה שעל בסיסה חישבה חברת חשמל את הנזק שנגרם לה היא מיום 06.06.2023 עד ליום 30.11.2023.

 

ואולם, בעובדה 1 לכתב האישום צוין שהנאשם עבר העבירות "במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, ובמשך תקופה שלא ידועה למאשימה ועד ליום 30.11.2023". הווה אומר, שאין וודאות שאכן הנאשם החל לגדל הסמים מיום 06.06.2023 או בסמוך לכך, וספק זה צריך להיזקף לטובת הנאשם.

 

מכאן, שלטעמי אין מקום להטיל על הנאשם את הפיצוי בהיקף שלו עתרה המאשימה, ואף לא בקירוב לכך.

 

 

 

 

 

 

 

 

15.    לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.      30 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו.

 

ב.      12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום שחרור הנאשם ממאסרו, שלא יעבור עבירת סמים מסוג פשע.

         6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום שחרור הנאשם ממאסרו, שלא יעבור עבירת סמים מסוג עוון.

 

ג.       קנס בסך של 30,000 ₪ או 9 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך 30 חודשים מהיום.

 

ד.      פיצוי בסך 20,000 ₪ לחברת החשמל . הפיצויים ישולמו בתוך 24 חודשים מהיום.

         כל תשלום בתיק ייזקף תחילה לטובת הפיצויים.

 

         בהתאם להסדר שבין הצדדים, אני מכריז על הנאשם כסוחר סמים. ניתן בזאת צו לחילוט כל הציוד שנתפס המפורט בבקשת החילוט ואשר קשור לגידול הסם לטובת אוצר המדינה.

 

         זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

 

ניתן היום, י"א אייר תשפ"ד, 19 מאי 2024, במעמד הצדדים.