הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בעבירה של תקיפה סתם (בת זוג) לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

במסגרת ההסדר הסכימו הצדדים על שליחת הנאשם לתסקיר שירות המבחן, עמדת המאשימה כפי שהוצגה אז עמדה על עונש מאסר בפועל, ומשכך ביקשה להפנותו לממונה על עבודות השירות.

 

עוד סיכמו הצדדים כי לאחר קבלת תסקיר ישובו ויועדו.

 

על פי עובדות כתב האישום, ביום 30.1.2020, עת האכילה אשת הנאשם את ילדיהם, התפתח ויכוח במהלכו זרקה המתלוננת גביע יוגורט לעבר ארון חדר השינה.

 

בתגובה לכך הכה הנאשם את המתלוננת עד שנפלה ואז המשיך והיכה אותה בידיו וברגליו, בפניה בראשה ובחזה תוך שהוא גורם לה נפיחות בפניה ולועג לה על אותה נפיחות.

 

למרות זאת, הואשם הנאשם והורשע בתקיפת בת זוג ללא חבלה.

 

הנאשם נשלח, כאמור, לתסקיר שירות המבחן, ואין מנוס אלא לפתוח בשני התסקירים שהוגשו היות ובעטיים השתנתה גם עמדת המאשימה ביחס לעונש המבוקש.

 

 

תסקירי שירות המבחן

 

בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים.

 

תסקיר ראשון מיום 29.9.22 סקר באופן מפורט את קורות חייו של הנאשם והתייחס בהרחבה לכך שהנאשם טופל במסגרת עבירת אלימות שהפנה כלפי בת זוגו דאז, (לא המתלוננת בתיק שלפני), כבר בשנת 2014. שם הוטל בסופו של יום על הנאשם מאסר בפועל בן 45 יום, יחד עם רכיבים נוספים.

 

כבר אז, במסגרת הליך המעצר הופנה הנאשם לטיפול במסגרת סגורה, תקופה בת ארבעה חודשים. הצוות הטיפולי במקום התרשם כי על אף הטיפול האינטנסיבי, ישנה חשיבות רבה להמשך הטיפול.

במסגרת התיק העיקרי, שאינו זה שלפנינו, נמצא כי הנאשם אינו פנוי רגשית ובשל התרשמות שירות המבחן כי אינו יכול להיתרם מן הטיפול, הוחלט על הפסקת השיחות.

 

 

בשנת 2020 הופנה הנאשם לבחינת התאמתו לבית המשפט הקהילתי, הנאשם התקבל לתכנית אולם לאחר חודשיים הופסקה השתתפותו שכן סרב להשתלב בתכנית טיפולית שהוצעה במסגרת "בית נעם" שלהערכת שירות המבחן היווה מקום בעל יכולת מענה המתאים למסוכנות הנשקפת ממנו.

 

לאור האמור ולאחר תקופה ממושכת של ניסיון לגייסו לטיפול ייעודי לצרכיו המליץ שירות המבחן על סיום שילובו בתכנית בית המשפט הקהילתי, שלאחריה הוצא ממנו.

 

בהתייחס למקרה שלפני ציין שירות המבחן שהנאשם לקח אחריות והביע חרטה על התנהלותו, שיתף את שירות המבחן כי בשנת 2021 השתלב בהליך טיפולי במסגרת עמותת " יד שרה" לדבריו כעת, ער יותר להתנהלותו, עורך שינוי בדרכי התמודדותו עם לחצים וקשיים.

 

ממידע שקיבל שירות המבחן ממנחה הקבוצה בה משתתף הנאשם, עלה כי הנאשם פנה באופן עצמאי ושולב בקבוצה זה שנה וחצי. הנאשם מגיע באופן יציב קבוע, מתואר כמשתתף פעיל תורם לקבוצה משתף באופן פתוח בקשיו ובהתנהלותו האלימה במערכת הזוגית.

ההתרשמות הינה שהנאשם נמצא בתהליך של שינוי תפיסה ודרך חיים, וכי הוא עורך התבוננות עצמית עמוקה.

 

בשיחה שקיים שירות המבחן עם המתלוננת תוארו הקשיים הזוגיים אותם חוותה במהלך הזוגיות כמו גם תיארה תחושה של פחד, חוסר בטחון והטרדות מצדו של הנאשם. ממידע שהתקבל ממשרד הרווחה נמסר שהמתלוננת נמצאת בקשר רציף עמם. עוד מסרו כי הם מודעים לקשיים שבין בני הזוג וחוסר שיתוף הפעולה של הנאשם בכל הנוגע להסדר הראייה בעניינם של הילדים.

 

במצב דברים זה, העריך שירות המבחן שהנאשם נמצא במגמת שינוי אורחות חייו, אולם למרות זאת, הוא מתקשה להתבונן בדפוסיו האלימים.

 

לאור האמור המליץ שירות המבחן על דחיה בת שלושה חודשים להמשך מעקב אחר השתלבותו בטיפול, וכן על מנת לעמוד על הקשר עם המתלוננת וליתן המלצה סופית בעניינו.

 

בדיון שהתקיים לאחר מכן, ולאחר שבית המשפט העיר את הערותיו לצדדים, נעתר הנאשם להמלצת שירות המבחן וביקש שבהזדמנות זו תיבחן גם אפשרות של ביטול הרשעתו, לאור נזק קונקרטי שכן הנאשם עובד כנהג אוטובוס, ויש לדבריו בהרשעה בדי להוביל לפיטוריו.

 

בתסקיר שני, מיום 2.1.23 שב הנאשם ולקח אחריות על מעשיו וכן ביטא חרטה, כמו גם ביטא חששותיו מהשלכות ההליך המשפטי הנוכחי על תפקודו וכי הרשעתו עלולה להביא להפסקת עבודתו.

 

בשיחה חוזרת שקיים שירות המבחן עם המתלוננת, תיארה קשיים מול הנאשם הקשורים בהסדרי הראיה, אולם לאחר פגישת גישור שהתקיימה בין הצדדים העידה על שינוי בהתנהלותו וציינה כי הוא משתף פעולה. עוד ציינה המתלוננת כי כיום אינה מרגישה פחד או איום מפני אלימות של הנאשם.

 

בכל הנוגע לקבוצה בה משתתף הנאשם נמסר לשירות המבחן כי הוא ממשיך להגיע באופן קבוע ויציב, והוא מצוי בתהליך של שינוי תפיסה ודרך חיים.

 

גם שירות המבחן התרשם כך, אולם ציין כי ישנם אלמנטים בהתנהלותו מול המתלוננת המצביעים על קושי ביישום והפנמת הטיפול לעומק.

 

בשאלת ביטול ההרשעה התלבט שירות המבחן שכן לנאשם הרשעה אחת קודמת בה נידון למאסר בפועל, ולא היה בה כדי להשפיע על עבודתו דאז אך מנגד מדובר באדם אשר עובר תהליך טיפולי ממושך, עובד באופן יציב וקובע, ולטענתו הרשעה יכולה להוביל לפיטוריו.

 

ביחס לענישה המליץ שירות המבחן על צו לתועלת הציבור, הטלת צו מבחן למשך שנה אשר במסגרתו ימשיך את ההליך הטיפולי. לאור השתלבותו הממושכת של הנאשם בטיפול לא בא שירות המבחן בהמלצה לעונש בדמות עבודות שירות.

 

חוות דעת הממונה בעניינו של הנאשם, הייתה חיובית.

 

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

נוכח תסקירי שירות המבחן והטיפול אותו עבר הנאשם עתרה המאשימה לענישה של צו מבחן, של"צ מאסר על תנאי, התחייבות, קנס ופיצוי כמו כן סברה כי אין לבטל את הרשעתו של הנאשם.

 

ב"כ הנאשם ביקש לעמוד על השינוי שערך הנאשם באורחות חייו, על ההבדלים בין הנאשם בתחילתו של ההליך לעומת האדם העומד כעת, במועד הטיעונים לעונש, בפני בית המשפט.

 

הסניגור הגיש לבית המשפט מסמך המעיד כי בסמוך להליך הקודם פוטר מעבודתו. עוד ביקש להתייחס לעובדה שבתיק זה היה הנאשם עצור 47 ימים ושהה בתנאים מגבילים זמן ממושך.

 

לדבריו, הימשכות ההליכים הביאה לכך שהנאשם הפנים את חומרת מעשיו ובחובה הטמונה בתיקון דרכיו, הנאשם לקח על עצמו אחריות זו ופעל לשינוי אורחותיו.

 

בשאלת ההרשעה וחרף העובדה שהנאשם אינו עומד בתנאי הלכת כתב, טען הסניגור שעל בית המשפט לבחון אפשרות זו ולו על מנת לאפשר את המשך העסקתו.

לחילופין, היה ובית המשפט ימנע מקבלת מתווה זה של שירות המבחן, ביקש לאמץ את המתווה החלופי שהוצג, ולהטיל עונש של צו שירות לתועלת הציבור, מצומצם ככל הניתן על מנת לא לפגוע בתשלומי הנאשם, המפרנס כעת שתי משפחות.

 

הנאשם דיבר לפני והביע חרטה עמוקה וכנה על מעשיו תיאר בפירוט את ההליך הטיפולי אליו הוא מגויס ולצד זאת את הקשיים הכלכליים מתשלומי המזונות עבור שתי המשפחות וביקש שבית המשפט יתחשב במצבו.

 

 

דיון והכרעה

 

נוכח עמדת הצדדים השאלה היחידה העומדת לפתחו של בית משפט זה הינה האם יש לבטל את הרשעת הנאשם.

 

אין חולק, הנאשם עבר כברת דרך משמעותית. גם אם לא סיים הנאשם את דרכו בהצלחה בבית המשפט הקהילתי, ניכר כי עבר דרך טיפולית מתאימה ונכונה עבורו במסגרת פרטית אשר נתנה מענה לקשיים ולצרכיו.

 

הפערים בין תסקירו הראשון של הנאשם לבין תסקירו האחרון, כמו גם המלצת ועמדת שירות המבחן מעידים על הדרך אותה עבר, ועל השלכותיה על חייו כעת ובעתיד.

 

גם עמדת המאשימה, חרף העבירה החמורה אותה ביצע כלפי המתלוננת מעידה על כך שהמאשימה מבינה כי לפניה נאשם שהצליח בהליך הטיפולי אליו התגייס ובאיזון שעשתה בין אותה הדרך, קשייו של הנאשם והעבירה אותה ביצע מצאה כי העונש הראוי הינו הטלת של"צ והימנעות מביטול הרשעה.

 

עמדתי כעמדת המאשימה.

 

האיזון הראוי, הנכון אותו יש לעשות מאפשר לבית המשפט ללכת לקראת הנאשם ולהטיל עליו עונש, שבמקרה אחר בנסיבות העבירה שביצע לא היה מתאפשר כלל וכלל.

משכך, הטלת עונש בדמות שעות שירות למען הציבור עושה בית המשפט כברת דרך בסיועו לנאשם.

 

התלבטתי רבות, האם יש להוסיף על האמור את ביטול הרשעתו של הנאשם. לא בקלות החלטתי שלא ניתן לעשות כן מה גם שהימנעות מהרשעתו תרוקן מתוכן את ההרתעה הציבורית הנדרשת בעבירה המיוחסת לנאשם.

 

במקרה דנן, מצאתי כי הימנעות מהרשעה לא תסייע בשיקומו של הנאשם ואף לא מצאתי כי הרשעה נוספת, על זו הקיימת לנאשם היא שתוביל ותצביע על נזק קונקרטי בדמות פיטוריו של הנאשם.

 

עיינתי גם במסמך אותו הגיש הסניגור לפיו בסמוך לביצוע העבירה הקודמת פוטר הנאשם מעבודתו, לא ברור הקשר שבין העבירה לבין פיטוריו, וביכולתי לעמוד על שלל סיבות שהובילו לפיטורים אלה ואחת מהן היא היעדרותו הממושכת מעבודתו עקב מעצרו הארוך, אשר מנעו את היכולת להמשיך ולעבוד.

 

בנסיבות העניין אני מותיר את הרשעת הנאשם על כנה ומטיל עליו את העונשים הבאים:

 

1.      הנאשם יבצע 200 שעות למען הציבור במסגרת תכנית שיכין שירות המבחן ויגישה לאישור בית המשפט בתוך 45 יום מהיום.

2.      מוטל בזאת על הנאשם צו מבחן לתקופה של שנה, במהלכה יהיה בטיפול ובפיקוח שירות המבחן.

3.      מאסר על תנאי למשך ארבעה חודשים ואולם הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור כל עבירת אלימות במשפחה, לרבות איומים, במשך שלוש שנים.

4.      התחייבות בסך 5,000 ₪ לפיה היה והנאשם יעבור את העבירה אותה ביצע לפני בתוך שנה מהיום ישלם את הסכום האמור. הצהרת הנאשם נרשמה לפניי.

5.      פיצוי בסך 3,000 ₪ למתלוננת, הפיצוי ישולם עד ליום 01/07/24. המאשימה תעביר טופס פרטי מתלוננת למזכירות בית המשפט תוך 5 ימים.

 

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

 

 

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

 

ניתן היום, כ"ח אלול תשפ"ג, 14 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.