ת”פ 1552/03/13 – מדינת ישראל נגד מחמוד עדם – בעצמו,אמגד אבו שרך – בהעדר
בית משפט השלום בבאר שבע |
||
ת"פ 1552-03-13 מדינת ישראל נ' עדם ואח'
|
|
28 אפריל 2014 |
1
|
בפני כב' השופטת שרה חביב |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד דוד ז'נבה |
||
נגד
|
|||
הנאשמים |
1. מחמוד עדם - בעצמו 2. אמגד אבו שרך - בהעדר
שניהם ע"י ב"כ עו"ד אלמכאוי |
||
החלטה
קובעת למענה נוסף ליום 30.6.2014 בשעה 12:00.
המזכירות תזמן את הנאשם 2 באמצעות מת"ק חברון.
הערב יוודא אף הוא התייצבות הנאשם לדיון.
ניתנה והודעה היום כ"ח ניסן תשע"ד, 28/04/2014 במעמד הנוכחים.
|
שרה חביב, שופטת |
[פרוטוקול הושמט]
הכרעת דין
על יסוד הודאת הנאשם, הנני מרשיעה אותו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
2
ניתנה והודעה היום כ"ח ניסן תשע"ד, 28/04/2014 במעמד הנוכחים.
|
שרה חביב, שופטת |
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
הרישום הפלילי של הנאשם הוגש וסומן ת/1.
ניתנה והודעה היום כ"ח ניסן תשע"ד, 28/04/2014 במעמד הנוכחים.
|
שרה חביב, שופטת |
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
הנאשם הורשע עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון בשלוש עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, בתאריכים - 29.5.2012, 1.2.2013 ו-27.2.2013.
ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם מאסר בפועל בן 3 חודשים, מאסר מותנה וקנס, תוך שהוא עותר למתחם ענישה שבין חודש ל-6 חודשי מאסר בפועל בגין כל עבירה, ומפנה לפסיקה בעניין זה. עוד טען ב"כ המאשימה, כי הנאשם במעשיו פגע בביטחון הציבור ובריבונותה של המדינה.
ב"כ הנאשם מנגד, ביקש כי ייקבע מתחם ענישה שמאפשר השתת עונשים של מאסר מותנה וקנס, הדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את הקשיים הכלכליים אותם הוא חווה בשטחי הרש"פ. בנסיבות אלה, עתר למאסר מותנה לתקופה קצרה יחסית שתאפשר לנאשם להוציא אישור כניסה לצורך העבודה.
הנאשם שבפני יליד 1983, בעברו רישום אחד בלבד מבית דין צבאי.
3
הערך המוגן בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל הוא ריבונותה של המדינה, לכך יש להוסיף את הערך המוגן של שמירה על בטחון הציבור, זאת לאור הניסיון של כניסת מפגעים משטחי הרש"פ לשטחי ישראל. לא כל מי שנכנס לישראל יוצר מניה וביה סיכון בטחוני, יחד עם זאת, עצם ביצוע העבירה יוצר עול כבד על גורמי הביטחון ועל כן פגיעה בערך המוגן של בטחון הציבור.
כפי שהבעתי דעתי בעבר, מתחם הענישה ההולם עבירה אחת של כניסה לישראל שלא כדין, מבלי שבאו עליה נסיבות מיוחדות לקולה או לחומרה, עומד על בין מאסר מותנה וקנס ועד חודשיים מאסר בפועל. הדבר נשען לדידי על העובדה, כי זה היה רף הענישה הנוהג ערב כניסתו של תיקון 113 לחוק העונשין לתוקף, לאור העובדה כי העונש המוגדר לצידה של העבירה הוא של 12 חודשי מאסר לכל היותר, ולאור העובדה, כי בצדו של עונש המאסר או המאסר המותנה, יש לשקול מאסרים מותנים וקנסות.
תיקון 113 לחוק העונשין לא נולד כדי להחמיר בענישה, ועל כן מתחם הענישה שבין חודש ל-6 חודשי מאסר בפועל נתפס בעיניי כחמור מדי (ראה לענין זה למשל ת"פ 7734-07-12).
בנסיבותיו של הנאשם ועל אף שמדובר בשלוש עבירות, סבורתני כי יש להסתפק בעונש בתחתית המתחם שקבעתי, זאת גם לאור נסיבותיו האישיות. על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן:
א. מאסר מותנה בן חודשיים למשך שנתיים, שלא יעבור על כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל - התשי"ב-1952.
ב. קנס בסך 4,000 ₪ או חודשיים מאסר תחתיו. הקנס ישולם לאלתר.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי.
ניתנה והודעה היום כ"ח ניסן תשע"ד, 28/04/2014 במעמד הנוכחים.
|
שרה חביב, שופטת |
4
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
מורה כמבוקש.
יתרת הפיקדון על פירותיו תושב לידי הנאשם.
ניתנה והודעה היום כ"ח ניסן תשע"ד, 28/04/2014 במעמד הנוכחים.
|
שרה חביב, שופטת |
הוקלדעלידיאלינורבסטקר
![text](https://www.verdicts.co.il/wp-content/themes/verdicts/images/plain_text_icon.gif)