1

1.                  הנאשם הודה והורשע בהתאם להסדר טיעון דיוני שלא כלל הסכמה לעניין העונש בעובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 16236-03-20 (להלן: התיק העיקרי), בעבירה של תקיפה סתם - בן זוג, לפי סעיפים 379+ 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). בהתאם להסכמות הצדדים התבקש שירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של הנאשם שיבחן, בין היתר, את סוגית הארכת התנאי התלוי ועומד בעניינו של הנאשם. בהמשך, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 51877-03-21 (להלן: תיק הצירוף) והורשע בעבירה של תקיפה סתם - בת זוג, לפי סעיפים 379 + 382(ב) לחוק העונשין.

 

עובדות כתבי האישום המתוקנים

 

2.                  לפי עובדות כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי ובתמצית, ביום 7.7.2019 במהלך ויכוח בין הנאשם למתלוננת, האחרונה ביקשה לאסוף את חפציה. הנאשם מנע ממנה לעשות כן, הוא נעל את בגדיה בעליית הגג, סירב למסור לה אותם. לאחר מכן, נעל את החדר בה שהה והיכה את המתלוננת בידיה, בעט בה ודחף אותה.

 

3.                  לפי עובדות כתב האישום המתוקן בתיק הצירוף ובתמצית, ביום 29.1.2021 בשעה 01:00 או סמוך לכך ערכו הנאשם והמתלוננת בביתם מסיבה עם אחרים. באותן הנסיבות היה הנאשם תחת השפעת אלכוהול. בהמשך נתגלע ויכוח בין המתלוננת לנאשם על רקע רצונות של האחרון להזמין ידידה. במהלך הוויכוח התעצבן הנאשם וסטר למתלוננת על לחיה הימנית בעוד האחרונה אחזה בבנם בידיה.

 

2

 

תסקירי שירות המבחן

4.                  שירות המבחן ערך 3 תסקירים ובהם סקר את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם, ההיסטוריה העבריינית והתייחסות הנאשם לעבירה בה הורשע, הערכת גורמי הסיכון להישנות עבירות לצד הסיכוי לשיקום, התרשמות והמלצה. בנוסף וטרם צורף התיק השני, בחן את סוגית הארכת המאסר המותנה שעמד לנאשם. אקדים במעט את המאוחר ואומר כי בסיכומו של דבר בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית שיקומית בעניינו של הנאשם (25.3.2021, 2.9.2021, 6.3.2022).

תסקיר שירות המבחן מיום 25.3.2021 (להלן: התסקיר הראשון) - בהתייחס לתיק העיקרי בלבד.

5.                  מהתסקיר עלה כי הנאשם בן 25, רווק, אב לתינוק בן 10 חודשים, מתגורר עם בת זוגו ובנו ברחובות, עובד כחודשיים בבית קפה ולפני כן לא עבד משך שנה. הנאשם הינו הבן הצעיר מבין ארבעה ילדים במשפחת מוצאו, הוריו בשנות השישים לחייהם, אביו חשמלאי, אמו אינה עובדת וסובלת ממצב בריאותי לקוי. הנאשם תיאר את אמו כדמות תומכת ואת הקשר עם אביו כמרוחק. הנאשם סיים 9 שנות לימוד, עבר מספר מסגרות לימוד על רקע קשיים לימודיים וחברתיים, סובל מהפרעת קשב וריכוז ושולב במסגרות חינוך מיוחד. הוא גויס לצה"ל דרך גיוס של חיילי מקא"מ בתפקיד מחסנאי, נעדר מן השירות ונשפט לריצוי עונש מאסר בכלא צבאי. לבסוף שוחרר מצה"ל לאחר כ-9 חודשי שירות וזאת מטעמי בריאות והתנהגות שאינה מניחה את הדעת. בהמשך עבד בעבודות מזדמנות, סייע להוריו כלכלית ושילם חובות אישיים שצבר.

 

3

6.                  מעיון ברישום פלילי עדכני ליום 4.2.2021 עלה כי לנאשם 3 הרשעות קודמות, האחת בשירותו הצבאי כאמור, הרשעה קודמת משנת 2018 בעבירות אלימות בגינן הועמד לצו מבחן לשנה ומאסר מותנה. וכן הרשעה נוספת משנת 2019 בגין החזקת פרסום תועבה בו דמות של קטין - אז נידון למאסר מותנה וקנס והוטל עליו צו פיקוח. בגין הרשעות אלו נערכו ניסיונות לשלבו בטיפולים, כאשר הנאשם התקשה להגיע באופן קציף למפגשים, היה בעל מוטיבציה נמוכה לטיפול. אך לאור נכונות שביטא להמשך שיתוף פעולה עם שירות המבחן ומרכז התעסוקה בו שולב, המליץ שירות המבחן על העונשים כפי שתוארו. שירות המבחן מסר כי לאחר מועד גזר הדין חלה התרופפות בשיתוף פעולה מצד הנאשם שהיה ממוקד בשמירה על תפקוד תעסוקתי ועריכת בדיקות רפואיות לבחינת התאמתו לתרומת כליה לאמו. עוד מסר שירות המבחן כי לאחר התלבטות רבה, נמנע מנקיטת דיון מחדש במצבו של הנאשם. בהמשך ובחודש יולי 2020, בטיפול פרטני ששולב לאור ההרשעה בתיק זה, הנאשם הגיע למפגשים ושיתף לרוב בצורה קונקרטית, ניכר היה כי קיימת עוד עבודה טיפולית רבה עמו.

7.                  באשר לעבירה בתיק העיקרי, הנאשם הודה בביצועה באופן חלקי. הוא תיאר כי קיים עם המתלוננת מערכת יחסים זוגית כחודשיים לאחר שהיו ידידים משך שנים, פיתה כלפיה רגשות עזים, ולאחר שנודע לו כי ממשיכה להיות בקשר עם בן זוגה הקודם וכן קיבל הודעות טקסט מבן זוגה הקודם, חש פגוע, מנוצל ומושפל. עוד מסר כי רצה להיפרד מן המתלוננת אך לא ידע כיצד, ולבסוף האחרונה נפרדה ממנו. ביום האירוע, כך תיאר, הגיעה המתלוננת לקחת את חפציה ובמהלך ויכוח שפרץ בין השניים, החל לקלל ולצעוק. המתלוננת התקרבה אליו ואז הוא דחף אותה. הנאשם מסר לשירות המבחן כי בתפיסתו לגבר אסור להרים יד על אישה, הביע חרטה על מעשיו ולדבריו לא עמד בקשר עם המתלוננת מאז האירוע. שירות המבחן ציין כי נעשו ניסיונות ליצור קשר עם המתלוננת לצורך עריכת התסקיר, אך אלו לא צלחו.

 

8.                  שירות המבחן התרשם מנאשם קונקרטי, בעל יכולות נמוכות לביטוי רגשי ולתקשורת, בעל דימוי עצמי וגברי נמוכים, נאשם שיש לו קושי ביצירת קשרים זוגיים והוא חסר אמון בנשים, מפתח תלות רגשית ומתנהל באובססיביות ובאימפולסיביות ותוקפנות כשחש מושפל ודחוי. עוד בין גורמי הסיכון נכלל עברו הפלילי. מהצד השני ובין גורמי הסיכוי, התרשם שירות המבחן כי בתקופה הקודמת לתסקיר הראשון, הנאשם הביע רצון ליציבות, השקיע מאמצים בשימור הקשר הזוגי ובניית התא המשפחתי, קיימת לו הכרה ראשונית בקשייו ההתנהגותיים, הוא מכיר בצורך בקבלת עזרה מקצועית, מתמיד בהליך הטיפולי ומצליח להיתרם ממנו.

 

9.                  לאור האמור המליץ שירות המבחן על העמדת הנאשם בצו מבחן משך שנה, הארכת המאסר המותנה ותשלום פיצוי למתלוננת. כמו כן מסר שירות המבחן כי שקל על המלצה לצו של"צ אך לאור קשיי הנאשם לבצע מספר מחויבויות במקביל, העריך שירות המבחן כי הנאשם יתקשה לעמוד בביצוע הצו.

תסקיר שירות המבחן מיום 2.9.2021 (להלן: התסקיר השני)

4

10.              נכון לתסקיר השני וטרם צירוף התיק הנוסף, היה הנאשם בן 26, רווק, אב לתינוק כבן שנה וחצי, עבר להתגורר במושב סמוך לרחובות, לא עבד מאחר וטיפל בבנו ובאמו החולה משל חודשי הקיץ. שירות המבחן חזר על התרשמותו מהנאשם, כפי שפורטה גם בתסקיר הראשון, ועדכן כי בתקופת הדחייה המשיך הנאשם בטיפול במרכז לשיקום מונע "מעיין דבש", באוגוסט 2020 החל טיפול פרטני ובחודש יוני 2021 השתלב גם בטיפול קבוצתי. הנאשם הביע לפני שירות המבחן שביעות רצון מההליך הטיפולי, תאר שיפוט ביכולת לבטא עצמו בזוגיות, לווסת תגובותיו ולשקול מעשיו. כן תאר החשיבות שרואה במעורבות בגידול בנו, הרצון להוות דמות לחיקוי עבורו ולתפקד כאב.

11.              עיון ברישום פלילי עדכני ליום 2.9.2021 העלה כי לא נפתחו כנגד הנאשם הליכים פליליים נוספים, ושירות המבחן התרשם מהנאשם כי מצליח להיעזר בהליך הטיפולי ולרכוש כלים גם אם אלו קונקרטיים. עוד התרשם שירות המבחן כי לנאשם מודעות לנטייתו להתנהגות אימפולסיבית וקשיים בוויסות תגובותיו, והוא פועל לצמצום התנהגויות אלו, ויש בכך כדי להוות גורמים מצמצמי סיכון. לאור האמור חזר שירות המבחן על המלצתו בתסקיר הראשון במלואה.

 

תסקיר שירות המבחן מיום 6.3.2022 (להלן: התסקיר השלישי)

 

12.              התסקיר השלישי והמשלים, התייחס הן לתיק העיקרי והן לתיק הצירוף. נכון לתסקיר זה, הנאשם בן 26, רווק, אב לתינוק כבן שנתיים, בת זוגו נמצאת בהריון, לאחרונה שב להתגורר ברחובות ומזה כשלושה חודשים עבד בבית קפה ברחובות. מעיון ברישום פלילי עדכני ליום 24.2.2022 עלה כי לא נפתחו כנגד הנאשם הליכים פליליים נוספים.

 

13.              הנאשם הודה בעבירה שביצע בתיק הצירוף, ותיאר כי קיים מסיבה ובהשפעת חבריו רצה להזמין "ידידות", התפתח ויכוח עם בת זוגו המתלוננת בתיק המצורף, כאשר גם המתלוננת וגם הנאשם תחת השפעת אלכוהול, ואז דחף את המתלוננת. הנאשם מסר לשירות המבחן כי ניתק קשר מחבריו מאז קרות האירוע, לתפיסתו אלו היוו גורם משפיע לרעה על התנהלותו. כן תיאר כי כיום עוזב את הבית על מנת להירגע אם חש כעס ועל מנת לא להסלים את הסיטואציה. שירות המבחן שוחח טלפונית עם המתלוננת בתיק שצורף, זו מסרה כי מקיימת קשר זוגי עם הנאשם מזה שלוש שנים והם מתגוררים יחד כשנתיים. היא תיארה כי מאז שילובו בהליך הטיפולי, מצליח הנאשם לבטא עצמו וכאשר מרגיש כעס הוא פונה לאמו וחוזר הביתה רגוע ומסוגל לקיים שיחה. עוד מסרה המתלוננת כי היא לא חוששת מהנאשם והיא גם לא רצתה להגיש תלונה, אך הגיעה למשטרה למסור עדות לאור לחצו של קצין הפיקוח של "יחידת צור".

 

5

14.              שירות המבחן עדכן כי בתקופת הדחייה המשיך הנאשם בטיפול במרכז לשיקום מונע "מעיין דבש", ולאור קושי להתמיד, להשתלב ולשתף בטיפול קבוצתי, זה הופסק בחודש ינואר 2022, והנאשם טופל אך באופן פרטני. הנאשם הביע שביעות רצון מהטיפול הפרטני ותאר כי בכך רוכש כלים להתמודד עם מצבי לחץ, כעסים וקבלת החלטות. הנאשם שיתף בחששו מענישה שתפגע ביכולת שלו לפרנס את משפחתו בייחוד כאשר מדובר בהשלכות כלכליות של גידול שני ילדים. עם זאת, ההתרשמות מהנאשם היא כי האחרון מתקשה בתקשורת ומתנהל מתוך פגיעות, הוא מגלה קשיים לניהול מערכת יחסים זוגית בוגרת ויציבה, הוא בעל מאפייני אישיות בלתי בשלים, בעל דימוי עצמי וגברי נמוכים, תפקודו האישי נמוך, מודעות נמוכה כלפי התנהלותו, היכולת שלו לבצע שינויים בדפוסיו טעונה שיפור וניכר כי ישנה עוד עבודה טיפולית רבה עמו.

15.              לאור התרשמות שירות המבחן ממאמצים שעורך הנאשם להתמיד בטיפול ולשנות התנהלותו, חרף יכולתו המצומצמת לבחינה מעמיקה, נוכח מצבו המשפחתי וההתרשמות כי בדרך זו תימשך הדרך הטיפולית של הנאשם לצד ענישה המהווה גבול חיצוני ברור וגורם מרתיע, המליץ על העמדת הנאשם בצו מבחן והפעלת המאסר המותנה בדרך של עבודות שירות.

 

16.              בהתאם לחוות דעת מיום 29.3.2022 נמצא הנאשם מתאים לריצוי עבודות שירות במרכז הסחר מודיעין החל מיום 19.5.2022.

טיעוני הצדדים לעונש

17.              המאשימה בטיעוניה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו כפועל יוצא ממעשיו של הנאשם, ובהם שלוות נפשן של המתלוננות, פגיעה בשלמות גופן ותחושת הביטחון והכבוד. חומרה יתרה ביקשה ליחס למעשיו המתוארים בכתב האישום המתוקן בתיק העיקרי, כאשר על רקע רצון המתלוננת להיפרד ממנו, הנאשם נועל את חפציה בעליית הגג, נועל אותה בחדר יחד עמו ומכה אותה. וגם לאחר שמוגש נגדו כתב אישום הוא לא מבין את חומרת מעשיו, ובתיק הצירוף רואים את המשך התנהלותו האלימה, כאשר על רקע ויכוח הוא סוטר למתלוננת בתיק השני בעוד זו מחזיקה בידיה את ילדם הקטין.

 

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, מנתה המאשימה את עברו הפלילי של הנאשם, יליד 95', הכולל 3 הרשעות קודמות ובהן אחת רלוונטית בגינה עומד לנאשם מאסר מותנה חב הפעלה בן 3 חודשים והתחייבות בסך 10,000 ₪. עוד הפנתה המאשימה לתסקירים שהתקבלו בעניינו של הנאשם וטענה כי המלצת שירות המבחן רואה לנגד עיניה את טובת הנאשם בלבד ומבלי להביא בחשבון כי המדובר בנאשם רצידיביסט, אלים כלפי בנות זוגו, שממשיך לבצע עבירות גם כשמאסר על תנאי מרחף מעל ראשו ומוגשים כנגדו כתבי אישום. וזאת בייחוד כאשר המדובר בנאשם שקיימת לו עוד עבודה טיפולית רבה, כפי שתואר בתסקירים.

 

6

לשיטת המאשימה המדובר בשני אירועים נפרדים שאירעו בהפרש של שנה וחצי, ושתי מתלוננות שונות ומכאן שאין לקבוע מתחם ענישה אחד. מתחם העונש ההולם אליו עתרה המאשימה בכל תיק נע בין מספר חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר וענישה נלווית. המאשימה סברה כי לא מדובר בנאשם הנמצא בתחתית המתחם, ועתרה כי יושת עליו עונש מאסר בן 6 חודשי מאסר לכל תיק, היינו 12 חודשי מאסר, הפעלה במצטבר של שלושה חודשים מאסר מותנה, וזאת לצד מאסר מותנה, קנס, פיצוי למתלוננות והפעלת ההתחייבות. עמדתה תמכה בפסיקה.

18.              בא כוח הנאשם טען כי המתחם אליו עותרת המאשימה, כמו גם הפסיקה אליה הפנתה, מחמירים יתר על המידה ואינם תואמים נסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו של הנאשם והמלצת שירות המבחן. בהקשר לכך הפנה לפגיעה הנמוכה לטעמו בערכים המוגנים, שהרי התקיפות לא היו ברף גבוה ולא נגרם נזק לאף אחת מהתלוננות. עוד הפנה לכך שהמתלוננת בכתב האישום מנהלת מערכת יחסים זוגית עם הנאשם ונמצאת בהיריון, לחלוף הזמן מביצוע העבירות - שלוש שנים מהתיק העיקרי וכשנה וחצי מתיק הצירוף, בעוד לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים מאז, למסלול חייו של הנאשם הלא סטנדרטי, והצלחתו בהליך הטיפולי בהתאם ליכולת המוגבלת שלו.

 

בא כוח הנאשם בטיעוניו ביקש להבחין בין הפסיקה שהוגשה על ידי המאשימה מעניינו של הנאשם בהיותה עוסקת במקרים חמורים בהרבה. מטעמים אלו, לשיטת ב"כ הנאשם, מתחם העונש ההולם כאן מתחיל ממאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר.

 

באשר לקביעת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, הפנה לגילו של הנאשם, נסיבותיו האישיות של הנאשם, התהליך הטיפולי בו השתלב כפי העולה מתסקירי שירות המבחן. עוד בטיעוניו הפנה להמלצות שירות המבחן, שני התסקירים הראשונים המליצו על הארכת מאסר מותנה ובתסקיר השלישי אי אפשר היה להגיע לאותה ההמלצה לאור צירופו של התיק הנוסף. חרף כל זאת, שירות המבחן המליץ על עונש בדמות עבודות שירות לצד צו מבחן ולהמלצה זו ביקש להצטרף. כן עתר לחפוף חלק מתקופת המאסר המותנה על מנת לאפשר לנאשם להמשיך בהליך שיקום הפרנסה וייצוב התא המשפחתי. עמדתו תמך בפסיקה.

 

19.              הנאשם בדברו האחרון אמר את הדברים הבאים: "אני רוצה להוסיף שאני יכול להוציא חוות דעת על עצמי ועל המשפחה ובת הזוג מהרווחה שמעורבת בחיים שלנו. להתחיל דרך חדשה. אני מתחרט על כל המעשים שעשיתי".

 

דיון והכרעה

 

קביעת מתחם העונש ההולם

7

 

20.              עובר לקביעת מתחם העונש יש לבחון האם מעשיו של הנאשם מהווים חלק ממסכת עבריינית אחת, שאז ייקבע מתחם ענישה כולל, שמא מדובר באירועים שונים המצדיקים קביעת מתחמי ענישה נפרדים. ההלכות שנקבעו בעניין הגדרת המונח "אירוע" ידועות ומוכרות ולא מצאתי לחזור על הדברים (ראו ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2021), ע"פ 5643/14 עיסא נ' מדינת ישראל (24.6.2015), ע"פ 2519/14 אבו קיעאן נ' מדינת ישראל (29.12.2014), 1261/15 דלאל נ' מדינת ישראל (13.9.2015)).

21.              אפשר אמנם להצביע על מאפיינים דומים מבחינת טיבם ואופיים של המעשים אותם ביצע הנאשם, אך אלו בוצעו בזמנים שונים וכלפי מתלוננות שונות. מכאן שקביעת מתחם עונש נפרד יש בו כדי לבטא נכונה את מידת האשם המוגברת במעשיו של הנאשם כמו גם את הפגיעה הקשה בכל אחת ואחת מקורבנות העבירה בגופה, בנפשה ובפרטיותה. עם זאת, אין בקביעה זו לשנות מהתוצאה העונשית, שכן יש מקום לחפוף בין העונשים ולהטיל עונש אחד כולל שיהלום את חומרת מעשיו של הנאשם.

 

22.              מתחם העונש ההולם ייקבע בהתאם לעיקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם, למדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

 

23.              הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם הם זכותן של המתלוננות לכבוד, להגנה על חייהן ושלמות גופן וזכותן לשלוות נפש ותחושת ביטחון, בפרט כאשר עבירות אלו מבוצעות בין כותלי ביתן והתא המשפחתי. ולא לחינם המחוקק קבע כפל עונש בגין עבירות תקיפה המופנות כלפי בנות זוג. עבירות האלימות ככלל, וכנגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה, תופעה נפסדת שאינה חולפת ועל בית המשפט מוטלת החובה להוקיע מעשי אלימות אלו בענישה משמעותית ומוחשית.

 

24.              ראו רע"פ 340/21 מסרי נ' מדינת ישראל (28.01.2021), שם נקבע:

8

"כפי שהודגש לא אחת, יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות אלימות במשפחה - ואלימות בין בני זוג בפרט - על מנת למגר תופעה נפסדת זו. זאת, בין היתר לנוכח הקושי הקיים לעיתים בחשיפת עבירות אלו, המבוצעות בהסתר מאחורי מפתן הדלת; הפגיעה הקשה שהן מסבות לתחושת הביטחון של בני המשפחה - וקורבנות המעשים בפרט; והחשש מהסלמת המעשים באופן העלול אף לסכן את חיי בני המשפחה, ובהם בת זוגו של התוקף (ראו והשוו רע"פ 1884/19 פלוני נ' מדינת ישראל (14.3.2019))".

 

 

 

25.              בטרם אדון בפרטי המקרה הקונקרטי, תוצג פסיקה שיש בה ללמד על מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלימות במשפחה וזאת ככלי עזר ושיקול בקביעת מתחם העונש הראוי. בעבירות מסוג זה, אמנם אפשר למצוא מנעד של עונשים החל ממאסרים מותנים ועד מאסרים בפועל והדבר תלוי כמובן בנסיבות המעשה והעושה. אך ניכרת מגמת החמרה בעבירות אלו בפרט בעניינם של רצידיוויסטים ובמקרים בהם לא נראה אופק שיקומי. להלן רשימה בלתי ממצה של גזרי דין רלבנטיים לענייננו:

 

רע"פ 7660/19 פלוני נ' מדינת ישראל (21.11.2019) - המבקש נעדר עבר פלילי, הורשע בעבירות איומים ותקיפה סתם לאחר שמיעת ראיות, איומים שהופנו כלפי גרושתו וחברותיה, ותקיפת בן זוג של אחת מהחברות, לאחר שלא הצליח ליצור קשר עם גרושתו על מנת לתאם החזרת בתו הקטנה לרשותה. המבקש נידון לשלושה חודשי מאסר, לריצוי בדרך של עבודות שירות ועונשים נלווים. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת הרשות לערער.

 

רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.2016) - המבקש הודה והורשע בתקיפת בת זוג, "דחף את המתלוננת לעבר המיטה, משך בשערה, סובב את גופה, וכופף את גופה לעבר הרצפה בעודו אוחז בצווארה". בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו על דרך של עבודות שירות ועד לארבעה עשר חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. נשקלו נסיבות לקולה, הנתק שבין הנאשם למתלוננת והעדר הרשעות קודמות, ולחומרה היעדר הבעת חרטה מצד המבקש. על המבקש נגזר עונש מאסר בן שישה חודשים לצד רכיבי ענישה נוספים. ערעור לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש נדחה. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה והודגש הצורך בגינוי חריף של מעשי המבקש ועל ענישה שתהלום את חומרתם.

9

 

רע"פ 303/16 טלקר נ' מדינת ישראל (13.1.2016) - המבקש הורשע בהתאם להודאתו בתקיפת בת זוג בכך שדחף את רעייתו, אשר כתוצאה מכך מעדה ונפלה על הרצפה. מיד לאחר מכן בעט בה הנאשם בעודה מוטלת על הרצפה. בית משפט השלום גזר את עונשו לחמישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לאחר שקבע מתחם בין מאסר על תנאי לבין שנת מאסר בפועל, ולאחר ששירות המבחן המליץ על עונש מוחשי ומציב גבולות. הערעור לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשת רשות הערעור, תוך שנקבע כי עונשו של המבקש נמצא על הצד המקל ביחס לחומרת מעשיו.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 1616-12-20 פיקדו נ' מדינת ישראל (15.2.2021) - המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות באיומים ותקיפה סתם בן זוג בכך שתפס בשערה של המתלוננת, משך ובעט בה. שכנה שהבחינה במתרחש צעקה למערער לחדול ממעשיו וזה איים עליה בתגובה. בהמשך זרק המערער טלפון על המתלוננת, תפס בידה ומשך אותה. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין מספר חודשי מאסר אשר אפשר לרצותם על דרך של עבודות שירות ועד ל- 10 חודשי מאסר לצד רכיבי ענישה נוספים. המערער נידון למאסר בן 14 חודשים הכוללים הפעלת מאסרים מותנים (5 חודשים ו-3 חודשים). ערעור לבית המשפט המחוזי התקבל בחלקו, המאסרים המותנים הופעלו בחופף והמערער נידון לעונש מאסר בן 11 חודשים.

 

עפ"ג (מרכז) 40581-08-20 אלולו נ' מדינת ישראל (17.11.2020) - נדחה ערעורושל מערער שנדון בעקבות הודאתו ל- 14 חודשי מאסר בפועל בגין עבירה של תקיפת בת זוגו. הוא סטר על פניה, וכשהתרחקה ממנו - תפס בידה ומשך אותה לכיוונו, הפיל אותה והכה אותה בכל חלקי גופה. בהמשך, אחז בראשה ומשכהּ לכיוונו. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשי מאסר בפועל והתחשב בגזירת העונש בעברו הפלילי של הנאשם (מעולם לא ריצה עונש מאסר) ובהמלצה שלילית של שירות המבחן (הוצג על ידי המאשימה).

 

עפ"ג (ירושלים) 48832-10-15 פלוני נ' מדינת ישראל (9.8.2016) - נדחה ערעורו של מערער אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של תקיפת בת זוג וצירף תיק נוסף בו הודה והורשע בעבירת איומים. על רקע ויכוח בין המערער לרעייתו הדף אותה המערער בכתפה באמצעות ידיו וכן שלח לה מסרון מאיים. הוא נדון לשלושה חודשי מאסר בעבודות שירות.

 

10

עפ"ג (ירושלים) 57596-05-15 פלוני נ' מדינת ישראל (23.8.2015) - המערער בן 64, נעדר הרשעות קודמות, הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בשני אישומים בעבירה של תקיפת גרושתו ובאישום הראשון הורשע גם בעבירת איומים. שירות המבחן המליץ על שירות לתועלת הציבור ונמנע מהמלצה טיפולית. בית המשפט קיבל את הערעור באופן חלקי, קבע מתחם ענישה בין מאסר בפועל לתקופה קצרה שניתן לרצותה בעבודות שירות לבין מספר חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בהודאתו של המערער ובמכלול נסיבותיו האישיות חלף 5 חודש מאסר בעבודות שירות והועמדה התקופה על 45 ימים. תקופת המאסר המותנה קוצרה אף היא.

 

ת"פ 34838-02-21 מדינת ישראל נ' דוידוביץ (7.2.2022) - הנאשם הודה במסגרת הסדר דיוני והורשע בתקיפה הגורמת חבלה - בת זוג, בכך שמהלך ויכוח עם אשתו המתלוננת, סטר לה בחוזקה על לחיה וגרם לה לאדמומיות שחלפה כעבור מספר דקות. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם שנע בין חודש ועד שמונה חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, וגזר את עונשו של הנאשם לחודש ימים לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד מאסר מותנה.

 

ת.פ (רחובות) 11561-05-20 מדינת ישראל נ' עסיס (13.9.2021). הנאשם ללא עבר פלילי, הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של תקיפה סתם בת זוג והיזק לרכוש במזיד. הנאשם תקף את אשתו, משך בשיערה ודחף אותה לכיוון קיר החדר. כתוצאה ממעשיו נפלה המתלוננת. לאחר מכן, דחף אותה משך ברגליה, הצמידה לקיר וחנק אותה. נקבע על ידי מותב זה, מתחם עונש הולם כנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד לשנת מאסר ונגזר על הנאשם עונש מאסר בן 5 חודשים לריצוי בעבודות שירות ורכיבי ענישה נוספים;

 

ת"פ (תל-אביב) 18207-01-19 מדינת ישראל נ' פלוני (8.6.2020) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש - בת זוג. בכך שאחז בחוזקה בידה של המתלוננת והכה בה באמצעות ידיו לעבר לחיה השמאלית. כתוצאה מהתקיפה נגרם למתלוננת סימן כחול במרפק היד וסימן כחול בלחיה. בית המשפט קבע מתחם עונש כנע בין מאסר על תנאי לצד צו של"צ ועד ל-12 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד ענישה נלווית. בית המשפט גזר על הנאשם, בן 45, שהודה בפתח משפטו וחסך בזמן שיפוטי ניכר ובהעדת המתלוננת, בעל עבר פלילי הכולל שתי הרשעות קודמות שאחת רלוונטית לענייננו, תוך התחשבות בנסיבות חייו האישיות, העובדה כי שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית בעניינו לאור שלילת הנזקקות הטיפולית, עונש של מאסר בן 5 חודשים בניכוי ימי מעצרו, שירוצו בדרך של עבודות שירות, לצד מע"ת.

11

 

ת"פ (ראשל"צ) 18575-07-19 מדינת ישראל נ' פלוני (26.01.2020) - הנאשם (נעדר הרשעות קודמות) הורשע על פי הודאתו בתקיפת בת זוגו ובהפרת הוראה חוקית בכך שסטר על לחיה של המתלוננת, היכה אותה במכות על ראשה ותפסהּ בשערה ובצווארה. בהמשך, בעודו תחת תנאים מגבילים שכללו הרחקה מן המתלוננת ואיסור יצירת קשר, הגיע הנאשם לביתו (שם שהתה המתלוננת) וסירב לעזוב את המקום. נקבע מתחם ענישה בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות לבין עשרה חודשי מאסר בפועל, ונגזר על הנאשם עונש מאסר בן חמישה חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד רכבי ענישה נוספים;

 

ת"פ (תל-אביב) 53281-05-18 מדינת ישראל נ' פלוני (25.12.2019) - הנאשם הורשע עפ"י הודאתו, בעבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג. במהלך ויכוח שהתגלע ביניהם, איים הנאשם על המתלוננת. למחרת היום ובהמשך לוויכוח, דחף הנאשם בחוזקה את הדלת, המתלוננת נבהלה וסברה כי הנאשם עומד לתקוף אותה, ומשכך החלה לצעוק והשליכה לעברו קופסת תפירה אשר פגעה בו. בתגובה סטר בפניה וגרם לה חבלה בדמות שריטה בפניה. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם בין מאסר מותנה לצד צו של"צ ועד למאסר של 12 חודשים, לצד ענישה נלווית. בית המשפט גזר על הנאשם, בן 72, אב ל-2 בנות, שהודה בפתח משפטו, שחסך בזמן שיפוטי ניכר ובהעדת המתלוננת, בעל עבר פלילי הכולל 11 הרשעות קודמות ישנות, ששיתף פעולה בטיפול ומסר דגימות שתן נקיות משרידי סם, עונש של מאסר לתקופה בת 45 ימים שירוצה בדרך של עבודות שירות, לצד מע"ת וצו מבחן;

 

ת.פ 15424-10-17 (ראשון לציון) מדינת ישראל נ' פרחי (13.1.2020) - הנאשמת הורשעה בהתאם להודאותיה בשלושה כתבי אישום מתוקנים אשר ייחסו לה עבירות אלימות, איומים וניסיון גניבה. מתחם העונש ההולם שנקבע נע בין מאסר על תנאי לבין מספר חודשי מאסר הניתנים לריצוי בדרך של עבודות שירות. לזכותה של הנאשמת עמדו נסיבות חייה הקשות, מצבה הבריאותי העגום, מצבה הכלכלי, הודייתה במיוחס לה ונטילת אחריות בהזדמנות הראשונה. לחובה עמדו עברה הפלילי של הנאשמת, העובדה כי ביצעה העבירה מספר חודשים ספורים לאחר שניתן גזר דינה והוטל עליה מאסר על תנאי וכן שיתוף הפעולה החלקי עם שירות המבחן שלא בא בהמלצה טיפולית. בית המשפט גזר על הנאשמת 5 חודשי מאסר בפועל הכוללים הפעלת מאסר מותנה בן 3 חודשיים, ורכיבי ענישה נוספים.

 

12

ת.פ 48907-02-18 מדינת ישראל נ' פלוני (1.1.2020) - הנאשם הורשע בהתאם להודאתו באיומים, היזק לרכוש במזיד ובתקיפה הגורמת חבלה של ממש בן זוג. באישום הראשון: הנאשם תקף את בת זוגו במהלך ויכוח ובהיותו תחת השפעת אלכוהול, בעט בגבה של המתלוננת, דחף אותה ואיים כי יהרוג אותה. המתלוננת צעקה לעזרה, הנאשם ניסה לתקוף אותה בכך שהושיט ידיו אל עבר צווארה, אך המתלוננת אחזה בידיו ומנעה ממנו לחנוק אותה בעוד ביתם מנסה להפריד. בהמשך, יצאה המתלוננת למרפסת הבית וסגרה את הדלת, הנאשם בעט בדלת וגרם לשבירתה, כתוצאה משבירת הדלת נחבלה המתלוננת ברגלה ונגרם לה חתך ברגל. באישום נוסף: תקף הנאשם את המתלוננת בכל שעלה על החזה עם ברכו, אחז בגרונה בעזרת ידיו כך שלא הצליחה לנשום מספר שניות. בית המשפט קבע מתחם ענישה באשר לשני האישומים בנפרד. באישום הראשון בין מאסר מותנה ועד ל 16 חודשי מאסר בפועל בעוד שלאישום השני קבע כי המתחם נע בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי עבודות שירות וענישה נלווית. בית המשפט דחה את בקשת ההגנה להימנע מהרשעה וגזר על הנאשם אשר השתלב בהליך טיפולי חודש עבודות שירות ורכיבי ענישה נוספים.

ת.פ 61397-03-16 מדינת ישראל נ' פלוני (28.3.2017)-הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בתקיפה הגורמת חבלה של ממש בן זוג ואיומים. הנאשם תקף את אשתו בכך שתפס אותה בידה, הושיבה על המיטה ונשך אותה בחוזקה בידה וגרם לה לכאבים עזים והותירה סימן נשיכה. המתלוננת ביקשה לעזוב את הדירה אך הנאשם רדף אחריה ומשך אותה בניסיון למנוע ממנה לעזוב ואיים עליה באומרו "שהיא משגעת אותו ואם היא תמשיך לבכות הוא יכול לעשות משהו יותר גרוע והוא לא ישתלט בעתיד על עצמו ועל המעשים שלו". בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם כנע בין חודשיים מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל- 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. בית המשפט חרג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום והשית על הנאשם מאסרים מותנים ורכיבי ענישה נוספים.

 

26.              לרשימה זו אצרף את פסקי הדין אליהם הפנתה המאשימה, העוסקים במקרים חמורים יותר ויש בהם ללמד בעיקר על המנעד הרחב בענישה. ת.פ 53058-11-18 מדינת ישראל נ' חניאישה (14.3.21); ת.פ 948-09-19 מדינת ישראל נ' עלי אבו סלימאן (1.12.2019);

 

27.              ועתה לבחינת העבירה בנסיבותיה. באירוע הראשון, הנאשם תקף את המתלוננת, בת זוגו אותה עת, על רקע רצונה להיפרד ממנו, לאחר שזו ביקשה לאסוף את חפציה. באירוע השני, תקף בת זוגו אחרת, בהיותו תחת השפעת אלכוהול ועל רקע ויכוח שפרץ בין השניים. חומרה יתרה יש לראות במעשיו אלו של הנאשם שלא שלט בכעסיו, ובטח שלא במעשיו, ובחר בכוח הזרוע כנגד בנות זוגו, ובייחוד במקרה השני - בעוד בת הזוג אוחזת את בנו הקטין בזרועותיה, סטר לה.

13

 

בשני המקרים המדובר בהתפרצות כעס רגעית ללא תכנון מוקדם, ללא תחכום או אכזריות, ללא שימוש בנשק חם או קר. אוסיף כי במקרה הראשון לא מדובר באירוע קצר, אלא מתמשך ובו מספר שלבים, בשלב הראשוני נעל את חפציה של המתלוננת בעליית הגג, באופן המלמד על דפוס התנהגות אובססיבי. לאחר מכן נעל את המתלוננת בחדר בו שהו ואז הכה אותה. לנאשם הייתה האפשרות לחדול ממעשיו בכל שלב ולהימנע מהם, אך הוא בחר לנקוט בדרך אלימה.

 

למרבה המזל לא נגרמו למתלוננות חבלות בגוף, אך הפגיעה בהן אינה פיזית בלבד, אלא פגיעה נפשית - מנטלית, שהרי מדובר במי שהותקפו במקום בו אמורות לחוש ביטחון ומוגנות ועל ידי האדם הקרוב אליהן, בו שמו מבטחן.

 

28.              לאור כל האמור, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע מתחם העונש ההולם בין כל כתב אישום כנע בין מאסר מותנה ועד לשנת מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים.

גזירת העונש המתאים לנאשם

29.              אקדים ואומר כי לא מצאתי נסיבות לחומרה או לקולה המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם. לפיכך, יש לקבוע עונשו של הנאשם בתוך המתחם תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא' לחוק העונשין).

 

30.              לחובתו של הנאשם עומד מאסר מותנה בן 3 חודשים אשר הוטל ביום 4.10.2018 בגין ביצוע עבירות איומים ותקיפה בת זוג. המאסר המותנה בתיק זה הוא חב הפעלה. כזכור, המחלוקת בין הצדדים נוגעת בשאלה האם יש להפעיל את המאסר המותנה בחופף או במצטבר לעונש שיוטל בתיק זה והאם על הנאשם לרצות את עונשו מאחורי סורג ובריח. אקדים במעט את המאוחר ואומר כי מצאתי להעדיף את הפן השיקומי בעניינו של הנאשם ואגזור עליו עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות שיהיה בו מחד להמחיש לנאשם את חומרת מעשיו ומאידך יהיה בו לאפשר המשך ההליך השיקומי. אנמק טעמיי.

 

14

31.              הנאשם בחור צעיר יליד 1995, לחובתו עבר פלילי הכולל 3 הרשעות קודמות. הרשעה ראשונה בגין העדר מן השירות, השנייה בגין עבירות אלימות במשפחה בה נידון לעונש מאסר על תנאי ורכיבי ענישה נוספים. הרשעה שלישית ואחרונה מיום 30.10.2019 בגין החזקת פרסום חומר תועבה שבוצעה בשנת 2018. אי אפשר לומר כי מדובר בעבר פלילי מכביד המצדיק הטלת עונש ברף הגבוה של המתחם. עוד יש להביא בחשבון כי למעט העבירות עליהן נותן את הדין כיום לא נפתחו נגדו תיקים נוספים ונראה כי ההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע ומציב גבול.

 

32.              הנאשם הודה ולקח אחריות על מעשיו בהזדמנות הראשונה, הבחירה שלא לנהל הליך הוכחות חסכה זמן שיפוטי יקר, אך חשוב מכך - היה בזו לחסוך את עדויותיהן של שתי מתלוננות. עם זאת, בפני שירות המבחן הודה הנאשם במעשיו בתיק הראשון באופן חלקי בלבד.

 

33.              נסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם, כפי שבאו לידי ביטוי בתסקירי שירות המבחן ובטיעוני בא כוח הנאשם, יילקחו בחשבון. אפרט מקצתן, לנאשם יכולות מועטות בגינן שולב במהלך לימודיו במסגרות חינוכיות מיוחדות, יכולות מועטות בתקשורת עם הסביבה, הוא שירת שירות צבאי חלקי ושוחרר לאחר ריצוי עונש מאסר, בעיות בריאותיות ואי התאמה התנהגותית, ולו היעדר יציבות תעסוקתית, לצד חזרתו לתעסוקה מפעם לפעם, עזרה כלכלית שנתן להוריו והחזר חובות כספיים שהיו לו בעבר. כך שקשייו ניכרים בתחומים רבים, וכך גם ניכרים ניסיונותיו לגשר עליהם. בחינת עברו הפלילי של הנאשם לצד נסיבות ביצוע העבירות בגינן נותן את הדין, מלמדים על כך שמדובר בנאשם שאימץ וסיגל לעצמו דפוס התנהגות אלים, הוא נעדר מודעות לפסול במעשיו וחסר גבולות.

 

34.              מכאן, שאין לי אלא להסכים עם שירות המבחן, כי את רמת הסיכון להישנות עבירות נוספות אפשר יהיה להפחית רק באמצעות השתלבות בטיפול. אך למרבה הצער, ההליך הטיפולי אינו מיטבי וניכר כי בפני הנאשם עוד דרך טיפולית ארוכה. לצד זאת, אי אפשר לבטל במחי יד את התקופה בה עמד הנאשם בקשר עם שירות המבחן, שיתוף הפעולה עמו, ההשתלבות בטיפול המרכז לשיקום מונע "מעיין דבש", ויש לחזק את הנאשם בגין מאמציו אלו ובתקווה שימשיך בדרך זו, על אף הקשיים עמם מתמודד גם בעתיד לבוא.

 

15

35.              כמו כן, הנאשם נתמך בסביבתו ובעיקר באמו על מנת למצוא מרגוע וחזרה לשליטה ברגעי כעס. כיום הנאשם והמתלוננת בתיק הצירוף מנהלים משק בית משותף ומגדלים את בנם, והתא המשפחתי מהווה עבורו גורם תומך ומשקם. ואף אי אפשר להתעלם מדיווחיה של המתלוננת (בתיק הצירוף) המקיימת מערכת זוגית עם הנאשם מזה שלוש שנים, לפיהם מאז שילובו בהליך טיפולי הוא מצליח לקיים תקשורת נכונה יותר גם במצבי לחץ והיא אינה חוששת מפניו. המתלוננת הביעה עמדתה באופן מפורש לפיה מצדדת בהטלת עונש מתון על הנאשם.

 

36.              אמנם, אינטרס הציבור והמתלוננת אינם חד הם ואולם המחוקק והפסיקה העניקו, ולא בכדי, מעמד מיוחד לנפגע עבירה ונדרשים הן המאשימה והן בית המשפט להתחשב בעמדתו. המתלוננת היא זו שנפגעה, היא זו העומדת בסיכון במישור החברתי, המשפחתי והכלכלי, גם בעתיד. לכן, גם עמדה מקלה ומקבלת של קורבן העבירה חייבת לטעמי לקבל ביטוי ומשקל בגזר הדין ומהווה היא שיקול נוסף בין יתר שיקולי הענישה.

 

37.              טרם שימוע גזר הדין הציג ב"כ הנאשם מסמך ממנו עולה כי אימו של הנאשם סובלת ממחלה כרונית והיא מטופלת בדיאליזה ולאחרונה נשקלת האפשרות לתרומת כליה על ידי הנאשם. נתונים אלו, אינם מגובים במסמכים רבים אלא שהוצג מסמך אחד בלבד (נ/1) וכן מכתב שנחזה כי נכתב על ידי אמו של הנאשם (נ/2) לפיו היא מבקשת התחשבות במצבו שכן הוא מסייע לה רבות ומטפל בה, והנאשם סיפר על הדברים באופן ישיר. מאחר והטענה היא כה קיצונית לא אדקדק ואדרוש מסמכים נוספים ואצא מנקודת הנחה כי יש בדבר אמת. האופן בו בוחר הנאשם להתמודד עם המחלה הקשה של האם והרצון לתרום עבורה כליה מלמד על אחריות ובגרות ומחייב התחשבות נוספת בגזר הדין. הטלת עונש בדמות של מאסר בפועל או מאסר ארוך בדרך של עבודות שירות יש בו כדי לסכל התרומה האפשרית ולפגוע פגיעה קשה באמו של הנאשם, וביהמ"ש לא יכול לאטום ליבו לכך.

 

38.              לסיכום, מעשיו של הנאשם ראויים לענישה ממשית שיהא בה כדי להלום את חומרתם, להמחיש לנאשם את משמעותם והפסול במעשיו ולהרתיעו מפני חזרה על מעשיו. על אף הספקנות של שירות המבחן מיכולתו של הנאשם להיתרם ולהירתם להליך טיפולי ארוך טווח, מצאתי כי יש לתת לנאשם, בגילו הצעיר, במצבו המשפחתי המורכב ולנוכח הפגיעה הצפויה בבני משפחתו, ובעיקר באמו ובבנו הצעיר, ככל שישלח לריצוי עונש מאסר, הזדמנות נוספת ולהטיל עליו עונש שמחד ימחיש את חומרת המעשים ויציב גבול ברור ומאידך יהיה בו לאפשר המשך התהליך הטיפולי.

תוצאה

39.              לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

16

א.          3 חודשי מאסר.

ב.           אני מורה על הפעלת מאסר מותנה מת.פ 17502-03-2016 מיום 4.10.2018 בן 3 חודשים וזאת במצטבר ובחופף לעונש המאסר שהוטל בסעיף א' לעיל.

ג.            סה"כ ירצה הנאשם 5 חודשי עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 29.3.2022. הנאשם יתייצב לריצוי עבודות השירות במפקדת מחוז מרכז ביום 4.7.2022. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, לרבות בדבר איסור צריכת אלכוהול או שימוש בסמים, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

ד.           3 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירות אלימות לרבות איומים.

ה.          אני מעמידה את הנאשם בצו מבחן למשך 12 חודשים.

ו.            פיצוי למתלוננת בתיק העיקרי בסך 1,000 ₪.

ז.            אני מורה על הפעלת התחייבות בסך 10,000 ₪ שניתנה בת.פ 17502-03-2016 וזו תשולם ב 10 תשלומים שווים ורצופים. הראשון בהם ביום 15.8.2022 ובכל עשרה לחודש לאחריו.

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.

ניתן בזאת צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי כחוק.

 

ניתן היום, י' אייר תשפ"ב, 11 מאי 2022, בהעדר הצדדים.