כתב האישום והסדר הטיעון

1.             הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן האוחז בשני אישומים.

           באישום הראשון הורשעו הנאשמים בביצוע עבירה של ניכוי תשומות בלא שיש לגביהם מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") במטרה להתחמק או להשתמט משתלום מס, לפי סעיף 117 (ב)(5) לחוק, וזאת בנסיבות מחמירות לפי סעיף 117(ב2)(3) לחוק.

           באישום השני הורשעו הנאשמים בביצוע עבירות של אי הגשת דו"ח תקופתי במועד, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק וכן הורשעו בעבירה של הוצאת 3 חשבוניות מס אשר לא שילמו במועד את המס הכלול בהן, לפי סעיף 117 (א)(14) לחוק.

 

2.             מהחלק הכללי של כתב האישום המתוקן בו הורשעו הנאשמים עולה כי הנאשמת 2 (להלן: "הנאשמת") נרשמה כעוסק מורשה, לפי החוק בתחנת מע"ם ירושלים באוגוסט 2018. עוד עולה כי נאשם 1 (להלן: "הנאשם"), הרשום כמנהל ובעל מניות אצל הנאשמת, נרשם כמורשה חתימה בחשבון הבנק שלה והיה מנהלה הפעיל והרוח החיה אצל הנאשמת בתקופה הרלוונטית לכתב האישום.

 

3.             מעובדות האישום הראשון עולה כי על מנת להקטין את המס הנובע מהכנסותיה של הנאשמת, כלל הנאשם בדיווחיו למע"ם כמס תשומות, בתקופה שבין אוגוסט לדצמבר 2018, את סכום המע"ם הנקוב בחשבוניות ע"ש החברות הבאות: החברה למימוש זכויות עובדים - טופ קלין ניהול ואחזקות מבנים, מ.ג מרטון 2007 וצור עבודות עפר בסכום מס כולל של 585,000 ₪ (כמפורט בנספח א', המצורף לכתב האישום). עוד עולה כי בפועל לא נעשתה עסקה בין העוסקים ששמותיהם הופיעו על גבי החשבוניות לבין הנאשמים.

 

4.             במעשיהם ובכוונה להתחמק מתשלום מס, הנאשמת באמצעות הנאשם ניכו מס תשומות בלא שיש בידיהם חשבוניות מס כדין בסך 585,000 ₪, וזאת בנסיבות מחמירות כיוון שבמעשיהם השתמטו מתשלום מס בסכום העולה על כפל הסכום הקבוע כקנס בסעיף 61 (א)(4) לחוק העונשין תשל"ז-1977.

 

5.             מעובדות האישום השני עולה כי בחודש ינואר 2019 סיפקו הנאשמים שרותי בניה לחברות מען אופק לבניה, גיי.איי.פי.אם גיאורגיה בניה וחברת ש.י. ברק ניהול פרויקטים בע"מ בסכום של 978,654 ₪, אשר המע"ם הנובע מהן הוא 137,308 ₪. על עסקאות אלו הוציאו הנאשמים 3 חשבוניות מס על שם הנאשמת ולא שילמו במועד את המס הכלול בהן. הנאשמים לא הגישו דו"ח תקופתי כמתחייב בחוק ולא דיווחו על עסקאותיהם לרשויות מע"ם.

 

6.             הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשמים יודו ויורשעו בכתב אישום מתוקן כמפורט לעיל. עוד הוסכם במסגרת הסדר הטיעון כי המאשימה תטען ל-10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס לשיקול דעת בית המשפט ואילו הנאשמים יהיה חופשיים בטיעוניהם לעונש.

 

ראיות לעונש:

7.             לא הוגשו ראיות לעונש מטעם המאשימה.

 

8.             כראיות לעונש מטעם הנאשמים הוגשו אלה:

א.    ת"ז עם ספח ופרטי ילדיו של הנאשם (ענ/1).

ב.     אישור על שירות צבאי מלא (ענ/2).

ג.       מסמכים רפואיים הנוגעים לחבלה בכתף של הנאשם והטיפולים התרופתיים שנוטל הנאשם בעקבות כך (ענ/3).

ד.     אסופת מסמכים בגין הוצאות, תביעות חוב ועיקולים (ענ/4).

ה.    דוח שנתי הכולל פירוט החשבון העסקי של "אפרהימי אייל - א.א. נכסים" וכן, צורף תלושי משכורת של הנאשם, המעיד על שכר נטו של 5,500 ₪ ותלוש משכורת של אשתו של הנאשם, המעיד על שכר נטו של 8,200 ₪ (ענ/5).

ו.       אישור תשלום דמי אבטלה לנאשם מביטוח לאומי לשנת 2020 בין התאריכים 15.05.2020 ועד ל-11.12.2020 (ענ/6).

ז.      קבלה על תשלום חוב למע"ם בסכום של 40,000 ₪ (ענ/7).

ח.    אישור התנדבות של הנאשם בארגון זק"א החל מתאריך מרץ-2021 (ענ/8).

ט.    אישורי נכות רפואית מהמוסד לביטוח לאומי אודות בנו של הנאשם, נחמן יצחק אפרהימי (ענ-9). מהמסכים הרפואיים עולה כי בנו של הנאשם מוכר כנכה ע"י המל"ל בשיעור של 72% נכות ו-100% דרגת אי כושר. כמו כן, מוכר בשיעור של 80% מוגבלות בניידות.

י.       מסמכים רפואיים אודות בן נוסף של הנאשם, אפרהימי נתן ( להלן: "נתן") המאובחן כסובל מסכיזופרניה (ענ/10).

יא.מסמכים רפואיים אודות אשתו של הנאשם, אפרהימי מזל המאובחנת כסובלת "מאפיזודות חוזרות של סחרחורת סיבובית קצרה" (ענ/11)

 

עיקרי טענות הצדדים:

9.             יובהר כבר עתה כי הצדדים הסכימו שיש לקבוע מתחם עונש אחד לכלל האישומים והעבירות בהן הורשעו הנאשמים. משכך, אינני נדרש לשאלה האם ראוי לקבוע מתחמי ענישה נפרדים.

 

10.          ב"כ המאשימה עמד על עובדות כתב האישום המתוקן, הפגיעה בערכים המוגנים בעבירות בהן הורשעו הנאשמים ועל הנסיבות המחמירות הקשורות בביצוע העבירה ובכלל זה: פגיעה בערך השמירה על הקופה הציבורית; פגיעה בשוויון בנשיאה בנטל המיסים; סכום המחדל אשר עומד על סכום של 722,000 ₪ . באשר לחומרה הטמונה בעבירות המס ובאשר למדיניות הענישה הנוהגת, הפנה ב"כ המאשימה לפסיקה הבאה: רע"פ 7135/10 יגאל חן נ' מדינת ישראל; רע"פ 977/13 משה אודיז נ' מדינת ישראל: ת"פ 20714-12-20 מדינת ישראל נ' גאד אלה ואח'; עפ"ג 30668-04-11 רוני חסון נ' מדינת ישראל ; עפ"ג 12063-04-15 גד בראונר נ' מדינת ישראל; רע"פ 8100/18 ראיד אבו נג'מה נ' מדינת ישראל ; רע"פ 7851/13 חדר עודה נ' מדינת ישראל; רע"פ 1929/18 דניאל אריאלי נ' מדינת ישראל; עפ"ג 31406-12-22 פאג' חאג' יחיא נ' רשות המיסים, היחידה המשפטית מחוז- מרכז-מע"מ פלילי; ת"פ 66335-12-20 רשות המיסים, היחידה המשפטית מחוז- מרכז-מע"מ פלילי נ' אמסיס ואח'; עפ"ג 73917-11-20 איהאב עמורי נ' מדינת ישראל; ע"פ 4827/09 חברת סופה בע"מ נ' מדינת ישראל; רע"פ 5054/19 מוראד ערמין נ' מדינת ישראל.

 

11.          לטענת ב"כ המאשימה, בית המשפט העליון התווה כי יש להעדיף שיקולי גמול והרתעה על פני נסיבותיהן האישיות של הנאשמים בביצוע עבירות מסוג זה. ב"כ המאשימה הוסיף וטען כי מערכת המשפט רואה בעבירות בהן הורשעו הנאשמים כעבירות שאינן נטולות קורבן והציבור בכללותו הוא הקורבן.

 

12.          נוכח אלו עתרה התביעה שיש לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 10 ועד ל-24 חודשי מאסר בפועל.

 

13.          באשר לעונש המתאים בתוך המתחם; ב"כ המאשימה עתר למקם את הנאשם בתחתית המתחם. זאת נוכח הודאתו במשפט, חסכון זמן שיפוטי, העדר עבר פלילי ונסיבותיו הרפואיות והמשפחתיות של הנאשם. נוכח נסיבות אלה, סבורה המאשימה כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל בתחתית המתחם, כך שיושת על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 10 חודשים. זאת לצד רכיבי ענישה נוספים בדמות מאסר על תנאי וקנס לשיקול דעת בית המשפט. באשר לנאשמת, עתר ב"כ המאשימה להשית עליה התחייבות.

 

14.          ב"כ הנאשם טען כי העבירות המיוחסות לנאשם באישום השני לכתב האישום המתוקן הן עבירות מנהליות הנתפסות כעבירות קלות. עוד טען ב"כ הנאשם כי יש לקחת בחשבון את חלוף הזמן מיום ביצוע העבירות. מדובר בעבירות משנת 2018. כמו כן, הטעים ב"כ הנאשם כי לא נעשתה עסקה בפועל בין העסקים ששמותיהם הופיעו על החשבוניות והפנה לעניין זה לעפ"ג 47301-01-14 רשות המיסים, היחידה המשפטית אזור מרכז ותיקים מיוחדים נ' פ.מ.מ בע"מ ואח'. באשר למדיניות הענישה הנוהגת, הפנה ב"כ הנאשם לפסיקה הבאה: ע"פ 54708-12-12 ירון מט נ' מחלקה משפטית ארצית לתיקי מכס ומע"מ - תל אביב; עפ"ג 24375-12-12 דוד זרזבסקי נ' מדינת ישראל; ת"פ 16726-12-18 מדינת ישראל נ' צרור ואח'; עפ"ג 59942-01-12 זהראן נאסר נ' פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה; ת"פ 19883-04-19 מדינת ישראל נ' מדייטק והפקות בע"מ ואח'.

 

15.          נוכח אלו, עתר ב"כ הנאשם לקבוע מתחם ענישה הנע בין 6 חודשי מאסר אשר יבוצעו בדרך של עבודות שירות ועד למאסר בפועל.

 

16.          באשר לעונש המתאים בתוך המתחם, עמד ב"כ הנאשם בהרחבה על כך שיש להביא בחשבון את הנתונים הבאים: מצבו המשפחתי והכלכלי של הנאשם; הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, הביע חרטה ולא ניהל הליך סרק; הנאשם סילק סכום של 40,000 ₪ מהסכום המיוחס לו בכתב האישום; חלוף הזמן - מדובר בעבירות שבוצעו בשנת 2018; הנאשם עבר תאונה ומאז החלה התדרדרות במצבו הנפשי והכלכלי; הנאשם עבר בהצלחה הליך גמילה מסמים ואלכוהול; לנאשם 2 ילדים המתמודדים עם בעיות רפואיות קשות; אשתו של הנאשם סובלת מבעיות רפואיות. נוכח נסיבות אלו, סבר ב"כ הנאשם כי יש למקם את הנאשם בתחתית המתחם ולגזור עליו 6 חודשי מאסר אשר יבוצעו בדרך של עבודות שירות. לצד זאת, טען ב"כ הנאשם כי בשל הנסיבות המיוחדות של הנאשם ומשפחתו מבקש להקל בעונשו ולא לגזור על הנאשם קנס מכביד.

 

דיון והכרעה

הערכים המוגנים והנסיבות הקשורות בביצוע העבירות:

17.          במקרה דנן, הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו בעקבות ביצוע העבירות על ידי הנאשם הם ערך השוויון בנטל המס והפגיעה בקופה הציבורית.

 

18.          לעניין הערכים המוגנים שנפגעו, ראו למשל רע"פ 3641/06 ד"ר מנחם צ'צקס נ' מדינת ישראל, שם נאמר:

"בית-משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ונוכח פגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מירמה מתוחכמים, קשים לאיתור."

 

19.          מלבד חומרת העבירות והפגיעה בערכים המוגנים, נפסק לא אחת כי בעבירות מיסים, קיים פיתוי גדול לביצוע העבירות אך הסיכוי להיתפס וממילא להיענש נמוך. כך גם נקבע כי ככלל יש לתת משקל נמוך לנסיבותיו האישיות של הנאשם. אפנה למשל רע"פ 7964/13, יוחנן רבינשטיין נ' מדינת ישראל (פסקה 9), שם נקבע:

"חומרתן של עבירות המס נעוצה בפגיעתן הקשה בערך השוויון, העומד ביסוד חובת תשלום המס. ההתחמקות הבלתי חוקית מתשלום מס אמת, מגדילה את עול המס המוטל על אזרחי המדינה, והיא פוגעת בקופה הציבורית. אין צריך לומר, כי באותה שעה, המתחמק ממס נהנה משירותיה של המדינה, הממומנים מכיסיהם של אזרחים שומרי חוק. חומרה זו היא שהביאה למדיניות ענישה מחמירה הנלווית לעבירות המס, ובמסגרתה יש לבכר את האינטרס הציבורי על פני שיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של המבקש ולקשייו הכלכליים. ככלל, הרשעה בעבירות מס תגרור אחריה הטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח לצד הטלתו של קנס כספי, אשר נועד לפגוע בכדאיות הכלכלית של ביצוע העבירות".

 

20.          במקרה זה מעשיו של הנאשם משקפים דיווח כוזב. מעשה זה פוגע באופן אנוש בשיטת המס הנוהגת במדינת ישראל אשר נסמכת על דיווח אמת של עסקים. לכך יש להוסיף את גובה סכום החשבוניות הפיקטיביות שקיזז הנאשם, סכום בסך 585,000 ₪. כך גם יש לקחת בחשבון את העובדה שהנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו על פני תקופה של מספר חודשים-כחמישה חודשים.

 

21.          העבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות שככלל מלמדות על מידת תחכום גבוהה ועל תכנון מוקדם בביצוען. מדובר בעבירות אשר פוגעות באינטרס הציבורי באופן מובהק.

 

22.          מעבודות כתב האישום עולה כי הנאשם פעל לבדו והיה הרוח החיה מאחורי פעילותה של הנאשמת, כך שמלוא האחריות למעשי העבירות נופלת על כתפיו.

 

מדיניות הענישה הנוהגת

23.          מבחינת מדיניות הענישה הנוהגת, אציין כי אף שבעבירות מסוג זה קיימת מדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה של מאסר בפועל ממש, הרי שקיים מנעד ענישה רחב יחסית. מדיניות הענישה המחמירה קשורה בעיקר להיקף העבירות שבוצעו, גובה סכום הכסף והשיטתיות שבביצוע העבירות. עם זאת, אין הכוונה שיש להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שיפורט עוד בהמשך, שהרי ענישה לעולם היא אינדיבידואלית. לעניינו, מצאתי את הפסיקה שלהלן כרלבנטית לקביעת מתחם העונש ההולם:

 

א.    ת"פ 20714-12-20 (שלום - י-ם) מדינת ישראל נ' גאד אללה גאד אללה; בית המשפט הרשיע את הנאשם בכתב אישום מתוקן כאשר לנאשם יוחסו אישומים 9,4 ו-11. הנאשם הורשע בניכוי תשומות מס בסכום כולל של 264,000 ₪ תוך שימוש בחשבוניות כוזבות של שתי חברות אחרות, אשר לא ביצע עימן עסקה וזאת במטרה להתחמק מתשלום מס . כמו כן הורשע הנאשם בביצוע פעולה במטרה שאדם אחר יתחמק מתשלום מס כאשר סכום המס הגלום בחשבוניות עמד על כ-180,000 ₪. בנוסף, הורשע הנאשם בעבירה של ביצוע פעולה במטרה שאדם אחר יתחמק מתשלום מס בכך שהוציא הנאשם יחד עם אחר 15 חשבוניות מס של חברה עימה לא בוצעה עסקה, סכום המס הגלום בהן עמד על כ-315,000 ₪. במסגרת הסדר הטיעון בין הצדדים, הנאשם הסיר סכום של 75,000 ₪ מהמחדל. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 9-24 חודשי מאסר בפועל, והטיל על הנאשם 11 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, וקנס. תסקיר שירות מבחן חיובי הממליץ על עונש בדרך של עבודות שירות. הנאשם נעדר עבר פלילי.

 

ב.     ת"פ 62426-07-14 מע"ם ת"א 1,2 נ' חליל - בית המשפט הרשיע את הנאשם על יסוד הודאתו בניכוי והפצה של חשבוניות פיקטיביות בסך מס כולל של 2,132,353. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 12-30 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי, קנס והתחייבות. הנאשם טען כי שימש כאיש קש.

 

ג.       רע"פ 1238/19 אהרון אחדות נ' מדינת ישראל: שם בית המשפט הרשיע את הנאשם בביצוע עבירות של ניכויי מס תשומות ללא מסמך כדין, הוצאת חשבוניות כוזבות וזיוף פנקס במטרה להתחמק ממס בסכום כולל של 317,000 ₪. הנאשם הסיר באופן חלקי את המחדל כך שנותרו 200,000 ₪ מהמחדל. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 5-14 חודשי מאסר בפועל. בית משפט קמא השית על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪. ערעורו נדחה. הנאשם נעדר עבר פלילי.

 

ד.     רע"פ 3580/17 זהוה פואז נ' מדינת ישראל; הנאשם הורשע ע"פ הודאתו בביצוע עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך ותוך הגשת דוחות תקופתיים כוזבים לרשויות המס, כשסכום המס הכולל היה 491,286 ₪ והמחדלים לא הוסרו. בית משפט קמא קבע מתחם ענישה הנע בין 6-24 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 40,000 ₪. ערעור הנאשם נדחה. לחובת הנאשם הרשעה משנת 2013 בביצוע עבירה של שימוש במסמך מזויף.

 

ה.    רע"פ 1905/16 אדר נ' מדינת ישראל: הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע 5 עבירות של מסירה ידיעה כוזבת ובעבירה של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, כשהמס הנובע מהעסקות הסתכם ב-556,144 ₪. בשל חלוף הזמן והסרת כלל המחדלים, בית משפט קמא הטיל על הנאשם מאסר על תנאי, קנס והתחייבות. בית משפט מחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש והשית על הנאשם עונש נוסף של 4 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. בית משפט עליון דחה את בקשת רשות הערעור של הנאשם.

 

ו.       ת"פ 16726-12-18 מדינת ישראל נ' צרור ואח' - הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בביצוע 21 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק ו-3 עבירות לפי סעיף 117(ב)(6) בגין ביצוע עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך ותוך הגשת דוחות תקופתיים כוזבים לרשויות המס, כשסכום המס הכולל הינו 1,546,693 ₪ ומס התשומות שנוכה בגין החשבוניות הפיקטיביות עמד על סך של 909,759 ₪. במסגרת ההסדר בין הצדדים, הוסכם כי הנאשם יסיר מהחוב סכום של 500,000 ₪ והמאשימה תגביל עצמה בטיעוניה לעונש ל-14 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם 9 חודשי מאסר אשר יבוצעו בעבודות שירות וזאת לצד ענישה נלווית. לנאשם עבר פלילי רלוונטי. על הנאשמת בתיק נגזר קנס סמלי בסך 1 ₪.

 

ז.      רע"פ 5624/15 גד בראונר נ' מדינת ישראל - הנאשם הורשע בכתב אישום מתוקן בעבירות של מסירת ידיעה כוזבת או דוח הכולל ידיעה כאמור לפי סעיף 17(ב)(1) לחוק המע"ם ביחד עם סעיפים 117(ב2)(3) ו-119 לחוק המע"ם; ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק המע"ם, ביחד עם סעיפים 117(ב2)(3) ו-119 לחוק המע"ם; שימוש במרמה או תחבולה, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק המע"ם ביחד עם סעיפים 117(ב2)(3) ו-119; הכנה וקיום פנקסי חשבונות ורישומים כוזבים לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה ושימוש בכל מרמה, ערמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה. מעובדות כתב האישום המתוקן בו הורשע המבקש שם עלה כי במסגרת פועלו בחברה הוא השתמש ב-47 חשבוניות מס כוזבות. שווי החשבוניות הסתכם בסך של 3,336,723 ₪ אשר סכום המס הנדרש בגינן עמד על סך 454,508 ₪. שם נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 9 חודשי מאסר ל-24 חודשי מאסר בפועל, קנס שגובהו נע בין 30,000-150,000 ₪. הנאשם נידון ל-9 חודשי מאסר בפועל.

 

מתחם הענישה

24.          נוכח האמור לעיל, אני קובע כי מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין 9 חודשי מאסר בפועל שיכול ויבוצעו בדרך של עבודות שירות ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל. זאת לצד רכיבי ענישה נוספים בדמות מאסר מותנה, קנס ופיצויים.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

25.          הנאשם יליד 1971, נשוי ואב ל-7 ילדים מתוכם 3 קטינים (ראו ענ/1). הנאשם נעדר עבר פלילי. על אף מעידתו והרשעתו בתיק זה, הנאשם אדם נורמטיבי ואף מתנדב בקביעות משך 6 שעות שבועיות בארגון זק"א (ראו ענ/8). מענ/8 עולה כי חרף נסיבותיו הרפואיות המורכבות, בחר הנאשם להתנדב מיוזמתו. במכתב צוין כי הנאשם מתנדב ללא כל תמורה תוך שמירה על כוננות מבצעית 24/7 במשך כל ימות השנה.

 

26.          לזכותו של הנאשם אני זוקף את העובדה שבחר לקחת אחריות על מעשיו, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן וחסך זמן שיפוטי יקר. עוד שקלתי לזכותו של הנאשם את חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות.

 

27.          במקרה דנן, אני סבור שיש להביא בחשבון לקולא גם את הנסיבות האישיות והמשפחתיות המורכבות של הנאשם. מהראיות לעונש שהוגשו ע"י הנאשם עולה כי הנאשם מתמודד עם נסיבות רפואיות מורכבות, הן בעניין ילדיו ואשתו והן בעניינו (ראו ענ/3 ו-ענ/9-ענ/11). כמו כן, מענ/4-ענ/6 עולה כי לנאשם נסיבות כלכליות וכי הוא נמצא בחובות.

 

28.          לצד זאת, לחומרא, מצאתי לציין גם כאן כי הנאשם שילם סך של 40,000 ₪ מחובו זאת כאשר הקופה הציבורית נותרה חסרה סכום משמעותי הרבה יותר.

 

29.          לאחר שבחנתי את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, שרובן ככולן לחובתו של הנאשם, האינטרס הציבורי הטמון בשיקולי הרתעה וגמול בסוג זה של עבירות, מחד, ואת הנסיבות האישיות והמשפחתיות המורכבות של הנאשם הפועלות לזכותו של הנאשם, מאידך, מצאתי שיש למקם את הנאשם בתחתית המתחם ולגזור עליו עונש מאסר שיבוצע בדרך של עבודות שירות. זאת, לצד רכיבי ענישה נוספים כפי שיפורט להלן.

 

גזירת הדין

30.          לפיכך אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

 

נאשם 1:

 

א.    9 חודשי מאסר, אשר יבוצעו בעבודות שירות, החל מיום 5.9.2023, אשר יבוצעו במרכז יום לקשיש פגה בכתובת פפר יוסף, 20, פתח תקווה, וזאת על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 19.4.2023. על הנאשם להתייצב ביום 5.9.2023 עד לשעה 08:00 במשרד הממונה על עבודות שירות ברמלה לתחילת ביצוע עונשו. מובהר בזה כי הפרת הוראות הממונה ואי עמידה בכללים הנוגעים לביצוע עבודות השירות עלולים להביא להפקעת העבודות ולהמרת העונש בעונש מאסר של ממש;

 

ב.     6 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירות מסוג פשע לפי חוק מס ערך מוסף למשך 3 שנים מהיום.

 

ג.       3 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירות מסוג עוון לפי חוק מס ערך מוסף למשך שנתיים מהיום.

 

ד.     קנס בסך 30,000 ₪, אשר ישולם החל מיום 10.3.24 , או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים, כל תשלום על סך 3,000 ₪, כך שהנאשם ישלם כל תשלום באופן שווה ורציף בכל 10 בחודש החל מיום 10.3.24. לא ישולם תשלום במועד או לא ישולם כלל, יעמוד הקנס לפירעון מיידי;

 

נאשמת 2:

 

ה.    התחייבות לחברה בסך 10,000 ₪ שלא לעבור כל עבירה במשך שנתיים מהיום. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם הנאשמת תעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.

 

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

 

 

 

 

ניתן היום, י' תמוז תשפ"ג, 29 יוני 2023, במעמד הצדדים.