1

1.         בהכרעת דין שניתנה בתאריך 14.7.13 הורשע הנאשם בעבירה של מעשה פזיזות ורשלנות בניגוד לסעיף 338 (א) (5) לחוק העונשין.

            נסיבות האירוע היו כך שהנאשם, בעת שישב במארב ע"מ לצוד חזירי בר, ירה לעבר, מה שסבר, כחזירי בר, וכתוצאה מכך נפגע מהירי אדם שעבר במקום וכתוצאה מכך אושפז לתקופה ארוכה.

2.         ב"כ הנאשם עותר לביטול הרשעת הנאשם

            בטיעוניו של ב"כ הנאשם הוא מפנה לתסקיר שירות המבחן לעניין אי הרשעה.

            בתסקיר מפורטות נסיבות חייו של הנאשם, שאכן אינן קלות ואין אני מוצא מקום לפרטן. שירות המבחן מדגיש כי הנאשם הביע חרטה וצער וחווה פגיעה כלכלית ונפשית בגין האירוע.

שירות המבחן סבור שההליך המשפטי מהווה אלמנט מרתיע ומציב גבולות עבור הנאשם ומפחית את הסיכון להישנות מקרה דומה בעתיד.

ככלל, מדובר בנאשם שהינו נורמטיבי, אחראי ושומר חוק ואין הוא נזקק לטיפול כלשהו.

שירות המבחן ממליץ על של"צ בהיקף של 140 שעות ופיצוי הנפגע. כן ממליץ לשקול אפשרות ביטול הרשעתו.

לדברי ב"כ הנאשם, לנאשם אין הרשעות קודמות, בן 57 ועובד בשגרירות ארגנטינה.

לטענתו, אם יורשע הנאשם, לא יוכל להמשיך להיות מועסק בשגרירות.

2

בהמשך דבריו הוא מציין כי מדובר בעבירת רשלנות במדרג הנמוך ולפיטוריו מהעבודה יהיו השלכות קשות על מצבו הכלכלי והנפשי של הנאשם ובסופו של דבר, עותר לביטול הרשעתו.

3.         ב"כ המאשימה בטיעוניה לעניין אי הרשעה, מפנה להלכות לגבי אי הרשעה ולתוצאה הקשה של האירוע. לדבריה, גם התסקיר "מעביר" את ההחלטה לביהמ"ש ע"מ שישקול אי הרשעה וכן הוא מפנה לתוצאה הקשה של האירוע והיא עותרת לדחות את הבקשה לאי הרשעה.

5.         השאלה היא האם מקרה זה אכן נופל בגדר המקרים המיוחדים ויוצאי הדופן אשר מצדיקים אי הרשעה.

            אכן במקרה זה אין לנאשם הרשעות קודמות ומדובר בנאשם נורמטיבי.

            מאידך, מדובר בעבירה בנסיבות חמורות של התרשלות בשימוש בנשק שכתוצאה מכך נורה (גם אם בטעות) אדם אחר.

            מעבר לכך, מדובר בפגיעה קשה בגין הירי כאשר לתוצאות הפגיעה באחר יש השלכות קשות על הנפגע ואף נגרמה לו נכות והוא אושפז לתקופה ארוכה.

            כאשר מדובר בעבירה של מעשה פזיזות ורשלנות בשימוש בנשק תוך גרימת פציעה חמורה לאחר, סבור אני שלא ניתן להימנע מהרשעה, כך שלא יפגעו באופן מהותי שיקולי הענישה האחרים.

            אכן יש חשיבות גם לפגיעה החמורה בשיקום הנאשם אם יורשע ומוכן אני להניח שאכן תהיה פגיעה כזו בנאשם ובכלל זה קיימת אפשרות כי יפוטר מעבודתו ואולי גם יהיה להרשעה השלכה לגבי המשך עבודתו בצייד, אך הימנעות מהרשעה לא תתיישב עם חומרת העבירה ונסיבותיה.

            בנסיבות מקרה זה, שיקולי השיקום והפגיעה בנאשם אם יורשע, נסוגים חומרת העבירה נסיבותיה ותוצאותיה.

לאחר ששקלתי את כל השיקולים הראויים והמדיניות לעניין אי הרשעה, סבור אני שבנסיבות מקרה זה דין הבקשה לבטול ההרשעה להידחות.

3

אשר על כן, ההרשעה תישאר בעינה.

אני קובע התיק להמשך טיעונים לעונש ובכלל זה לעניין הפיצוי לנגע העבירה

ליום 26.6.14 שעה 12:00.

העתק החלטה זו יישלח לצדדים.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"ד, 01 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.