1.      הנאשמת הודתה בעובדות כתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון, והורשעה בביצוע עבירה של גניבה בידי עובד, לפי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). מעובדות כתב האישום המתוקן בשנית עולה, כי עד ליום 18.6.2020 עבדה הנאשמת כפקידת אשנב בסוכנות הדואר "גני אביב", בעיר לוד (להלן: "הסניף"). במסגרת תפקידה הייתה הנאשמת אחראית, בין היתר, על טעינת כסף מזומן בכספומט. בשתי הזדמנויות במהלך חודש יוני 2020, קיבלה הנאשמת לידיה שק מזומנים כדי להטעין את הכספומט, וגנבה סך כולל של 150,000 ₪. לאחר גילוי הגניבה השיבה הנאשמת למעבידה סך של 100,000 ₪.

2.      בהתאם להסדר הטיעון שהוסכם בין הצדדים הפקידה הנאשמת 50,000 ₪ בקופת בית המשפט לטובת תשלום הפיצוי (לטובת מנהלת הסניף, ממנה לוותה הנאשמת סכום זה אותו השיבה למעבידה), והמאשימה עתרה להשית על הנאשמת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות למשך 9 חודשים, וענישה נלווית. מנגד עתרה ההגנה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשמת צו מבחן למשך שנה, של"צ בהיקף 250 שעות, ומאסר מותנה.

3.      בטרם נשמעו טיעוני ב"כ הצדדים לעונש, ביום 14.5.2023 העידה הגב' מיכל חן סופיר (להלן: "נפגעת העבירה"), מנהלת סניף הדואר בו עבדה הנאשמת. גב' סופיר סיפרה שהיא נתנה מבטחה בנאשמת, ראתה בה כחברה קרובה, הפקידה בידיה את האחריות על הכספת, אך הנאשמת מצידה מעלה באמונה, ומאז היא איבדה אמון בבריות. עוד סיפרה גב' סופיר שהיא אם יחידנית, שבתה שהייתה אז כבת 3, מתמודדת עם שיתוק מוחין וזקוקה לכיסא גלגלים מיוחד שעלותו 38,000 ₪ ולטיפולים רפואיים, ולכן היא ממתינה לפיצוי בסך 50,000 ₪ שחבה לה הנאשמת, כדי לממן את כל צרכי בתה.

תסקיר שירות המבחן

4.      שירות המבחן התייחס לנסיבותיה האישיות של הנאשמת בהיותה בת 39, נשואה בשנית ואם לשלושה ילדים. הנאשמת התייתמה מאביה בגיל 5 ואמה גרה באזרבייג'ן יחד עם חלק מאחיותיה, בעוד שהיא עלתה לישראל בגיל 17 לאחר שלמדה שם 9 שנות לימוד, ובגיל 19 ילדה את בתה הבכורה מבעלה הראשון, ולאחר כארבע שנים את בתה השנייה. הנאשמת התגרשה מבעלה בשנת 2009, לאורך נישואיה לא עבדה, ונקלעה לחובות משום שבעלה לא שילם לה מזונות, ולכן הסתבכה בהלוואות בשוק האפור. מאז גילוי העבירה ופיטוריה עובדת הנאשמת בשתי עבודות, במטבח ובניקיון, ומנסה להחזיר חובותיה.

5.      הנאשמת סיפרה כי היא לא שיתפה את בעלה במצבה הכלכלי, אלא רק לאחר גילוי העבירה, אז הוא לקח הלוואה בסך 100,000 ₪ כדי להחזיר את הכסף שגנבה, וכי היא לוותה 50,000 ₪ נוספים מנפגעת העבירה, בהסכמתה של האחרונה, וזהו הפיצוי והחוב שהוסכם שתשלם במסגרת הסדר הטיעון.

6.      שירות המבחן התרשם שהנאשמת גדלה בתחושת הישרדות, ולכן אימצה תפיסה של התמודדות עם קשייה בעצמה, וכי יש בכך סיכון לביצוע עבירות נוספות. עם זאת, צוין כי הנאשמת מנהלת אורח חיים נורמטיבי, הכולל יציבות תעסוקתית, לקחה אחריות על ביצוע העבירה, הביעה חרטה ובושה על מעשיה, והחזירה את כספי הגניבה. לאחר הגילוי שיתפה את בעלה ונעזרה בו להחזרת הגניבה, והיא החלה בהתבוננות פנימית והביעה רצון להשתלב בטיפול. לאור האמור, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשמת צו מבחן לשנה במהלכו היא תשתלב בקבוצה טיפולית לנשים עוברות חוק, וכן המליץ על ענישה שיקומית של 250 שעות של"צ ומאסר על תנאי.

תמצית טיעוני ב"כ הצדדים לעונש

7.      ב"כ המאשימה עוה"ד אורעד שלוו, עמדה על הפגיעה בערכים המוגנים ובאמון של נפגעת העבירה, הפנתה לפסיקה, ועתרה לקביעת מתחם עונש הולם שנע בין 8 חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר, וביקשה להשית על הנאשמת עונש של 9 חודשי עבודות שירות, מאסר מותנה, קנס וצו מבחן, בהתחשב בהודאתה, הפיצוי שהופקד והעדר עבר פלילי. בנוגע לנפגעת העבירה טענה ב"כ המאשימה שלאור העובדה שהסניף היה בזיכיון שלה, הגניבה שביצעה הנאשמת הביאה לחסרון כיס של נפגעת העבירה, ולכן ביקשה כי הפיצוי יועבר לידיה.

8.      ב"כ הנאשמת עוה"ד מוטי אזולאי, פירט את נסיבותיה של הנאשמת, שהיא אמא לשלושה ילדים ומגדלת עם בן זוגה עוד ארבעה ילדים, שישה מתוכם קטינים. עוד טען כי הנאשמת נעדרת עבר פלילי, לקחה אחריות על מעשיה והסביר כי ביצעה את המעשה על רקע הסתבכותה בחובות לגורמים שליליים. הוסיף הסנגור והפנה לתסקיר שירות המבחן החיובי, ולרצונה של הנאשמת להשתלב בטיפול, והדגיש כי היא בת 40, נעדרת עבר פלילי מכל סוג, אישה נורמטיבי ושומרת חוק.

9.      ביחס לעונש טען ב"כ הנאשמת שהפסיקה שהגישה המאשימה מחמירה, וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשמת שירות לתועלת הציבור, אף בהיקף נרחב מהמוצע, וזאת במטרה שתוכל להמשיך לעבוד ולכלכל את ילדיה.

10.  הנאשמת הסבירה בדבריה לעונש שהיא התמודדה עם מצב כלכלי לא פשוט, וכי היא נדחקה לביצוע העבירה כדי להחזיר חובות משום שהייתה במצב "מאוד לא טוב". עוד סיפרה שלאחר האירוע נטל בעלה הלוואה והם החזירו 100,000 ₪, נפגעת העבירה נתנה לה הלוואה בסך 50,000 ₪ הנותרים, ואמרה לה שתחזיר את הכסף בתוך 5 שנים, אך לאחר מכן התחרטה. הנאשמת התנצלה על מעשיה, וביקשה את התחשבות בית המשפט בגזירת העונש.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

11.  הנאשמת פגע במעשיה בערכים המוגנים של שמירה על רכוש הציבור, ומעילה באמון שניתן לה בידי המעסיקה שלה. ברע"פ 407/09 יאיר נ' מדינת ישראל (5.3.2009), עמד בית המשפט העליון על חומרת העבירות של גניבה בידי עובד, כדלקמן:

"בעבירות בהן הורשעה המבקשת נודעת חשיבות רבה לביסוס הרתעה, באשר הן קלות באופן יחסי לביצוע, עקב ניצול יחסי האמון עליהן מושתתת מערכת היחסים בין עובד למעבידו. כמו כן, עבירות אלו פוגעות לא רק במעביד המסוים שנפל קורבן לגניבה בידי עובדו, אלא ביחסי עובד-מעביד בכלל".

12.  על מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות גניבה בידי עובד ניתן ללמוד מהפסיקה הרלוונטית לענייננו בשינויים מחוייבים, כדלקמן:

א.    בעפ"ג (מרכז- לוד) 17695-12-22 בוטה נ' מדינת ישראל (6.3.2023), נדחה ערעור שהגישה המערערת על חומרת העונש, לאחר שהורשעה על פי הודאתה בגניבה בידי עובד, בכך שבמשך שנה וחצי במספר הזדמנויות עשתה שימוש בכרטיסי חיוב של המעביד, והנפיקה כרטיסי חיוב נוספים באמצעותם משכה וגנבה סכום כולל של כ-50,000 ₪. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר, וגזר עליה 12 חודשי מאסר בפועל בהתחשב בחיסכון בזמן השיפוטי, העדר עבר פלילי, הודאתה ולקיחת האחריות, ומעמדה בישראל שנקבע לאור טעמים הומניטריים לצד העובדה שמרבית הכסף לא הוחזר למעבידה.

ב.      בעפ"ג (י-ם) 4712-12-22 מדינת ישראל נ' נחום (18.4.2023), נדחה ערעור של המדינה על קולת עונשו של המשיב שהורשע על פי הודאתו בגניבה בידי עובד בסכום של 140,000 ₪ במספר הזדמנויות לאורך שנות עבודתו בחנות בעלי חיים. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לצד של"צ בהיקף נרחב ועד מספר חודשי מאסר וגזר על המשיב מאסר מותנה 300 שעות של"צ וענישה נלוות, בהתחשב בהודאת המשיב, העדר עבר פלילי, והחזרת מרבית הכסף, ובשל מצבו הנפשי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור עקב נסיבותיו החריגות של הנאשם ומשהחל לבצע את עונשו, אך ציין שהרף התחתון של המתחם להתחיל במספר חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות.

ג.       בעפ"ג (ת"א) 598-11-14 קעדאן נ' מדינת ישראל (7.10.2015), התקבל ערעור של המערער על חומרת עונשו לאחר שהורשע בגניבה בידי עובד בכך שבמשך 3 שנים במספר רב של הזדמנויות, עת גנב מהקופה של החנות בה עבד סכום כולל של 85,000 ₪. בית המשפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין 8 ל-24 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם 10 חודשי מאסר וענישה נלוות. עונשו של המערער הופחת ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות לאחר שהחזיר את סכום הגניבה במלואו, והתקבל תסקיר שהתרשם שמערער לקח אחריות על מעשיו, והוערך כי הסיכון להישנות עבירה מצדו נמוך.

ד.      בעפ"ג (ב"ש) 20798-08-20 ברננקו נ' מדינת ישראל (29.12.2021), התקבל ערעור המערערת שהורשעה על פי הודאתה בארבע עבירות של גניבה בידי עובד ועבירה של ניסיון גניבה בידי עובד בכך שבחמש הזדמנויות שונות גנבה כסף מבעלי בתים שניקתה. סך כל הגניבות הסתכמו בסכום של כ-4,600 יורו, 2,600 דולר ו-10,000 ₪ וכן בניסיון גניבה של 2,000 ₪. בית המשפט השלום קבע כי לכל אירוע מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד 9 חודשי מאסר בפועל, והשית על המערערת 7 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. בית משפט השלום התחשב, בין היתר בהיות המערערת נטולת עבר פלילי, הודתה אך לקחה אחריות חלקית על מעשיה ונסיבותיה האישיות המורכבות. בית המשפט המחוזי ציין שהעונש שגזר השלום הולם, אך הפחית את עונש המאסר לכדי 3 חודשים, בהתחשב במצבה הרפואי שמנע ממנה לבצע עבודות שירות וחלוף הזמן הניכר מאז העבירה.

ה.     בעפ"ג (מרכז-לוד) 10187-10-15 עוזרי נ' מדינת ישראל (19.1.2016), נדחה ערעורו של מערער שהורשע על פי הודאתו בגניבה בידי עובד בכך שבעת שעבד כנהג משאית, גנב משטחי טיטולים בשווי של כ-17,000 ₪ ומכר אותם לאחר תמורת 1,800 ₪. במסגרת הסדר הטיעון עתרה המאשימה ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין חודש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 4 חודשי מאסר בעבודות שירות בהתחשב בעברו הפלילי המתון ולא רלוונטי, קבלת אחריות והבעת החרטה, מצבו הכלכלי והעובדה שבסחורה ותמורתה לא הוחזרו והתסקיר החיובי מאת שירות המבחן.

ו.       ברע"פ 3153/10 שבתשוילי נ' מדינת ישראל (29.4.2010), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש מבקש שהורשע לפי הודאתו בגניבה בידי עובד, בכך שגנב ממעבידו, בשלוש הזדמנויות, תכשיטי זהב בסכום כולל של 2,000 דולר. בית המשפט השלום גזר על המבקש מאסר על תנאי בהתחשב במצב הכלכלי ולנוכח תביעה אזרחית שהתנהלה נגדו. ערעור שהגישה המדינה על קולת העונש התקבל, והעונש הוחמר ל-8 חודשי מאסר בפועל, בהתחשב בחומרת המעשים והחזרת השלל שנגנב.

ז.       ברע"פ 407/09 יאיר נ' מדינת ישראל (5.3.2009), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת, נעדרת עבר פלילי, שהורשעה על פי הודאתה בגניבה ממעבידה, ובהוצאת שיק ללא כיסוי, בכך שבעת שעבדה בחברה נהגה לקבל סכומי כסף מזומן אותם גנבה, הוציאה כנגדם קבלה ורשמה שיקים על שמה, כשסך כל הגניבה הסתכם ב-171,837.88 ₪. העבירות בוצעו על רקע חובות שצברה המבקשת בשוק האפור. שירות המבחן המליץ להטיל עליה עונש של של"צ או לכל היותר מאסר שירוצה בעבודות שירות, אך עונשה נגזר ל- 7 חודשי מאסר בפועל מתוך מתן בכורה לאינטרס הציבורי.

13.  העבירה שביצעה הנאשמת חמורה. היא ניצלה את האמון הרב של נפגעת העבירה בה, ואת נגישותה לשטרות כסף בסכומים גבוהים מכוח תפקידה, וגנבה סכום משמעותי בסך 150,000 ₪. במעשיה פגעה הנאשמת בערכים המוגנים ובנפגעת העבירה באופן ממשי, חרף זאת שהאחרונה היא אם חד הורית, לילדה הסובלת משיתוק מוחין. משכך, ובהתחשב בפסיקה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול שירוצה בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

גזירת העונש בתוך המתחם

14.  הנאשמת בת 39, נעדרת עבר פלילי, נטלה אחריות על מעשיה, וסמוך לאחר גילוי העבירה החזירה 100,000 ₪ מתוך סכום הגניבה. בהתאם להסדר הטיעון הפקידה הנאשמת 50,000 ₪ בקופת בית המשפט, כתשלום פיצוי לנפגעת העבירה. בהקשר זה יש כמובן משמעות לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, שכן חלפו כשלוש שנים, ולנפגעת העבירה נגרם חסרון כיס משמעותי, עד כה. מנגד נתתי דעתי לכך שנפגעת העבירה הלוותה 50,000 ₪ לנאשמת, לפי הנטען ביוזמתה, ותנאים להחזרת הלוואה, ככל שסוכמו בין הצדדים, לא הובררו דיים בהליך לפניי.

15.  הנאשמת, כאמור, נשואה בשנית ומגדלת 7 ילדים, יחד עם בעלה. מאז ביצוע העבירה היא עובדת בשני מקומות עבודה כדי לפרנס את משפחתה. הנאשמת אמנם לא עברה הליך טיפולי, אך היא הביעה רצון ומוטיבציה לכך, ולפיכך המליץ שירות המבחן להטיל עליה צו מבחן.

16.  בשקלול העבירה החמורה שביצעה הנאשמת, הנזק הממשי שגרמה לנפגעת העבירה ולמתחם הענישה שנקבע בהתאם לפסיקה הנוהגת, אל מול נסיבותיה האישיות, הודאתה במיוחס לה, תסקיר שירות המבחן החיובי והחזרת הפיצוי בהתאם להסדר הטיעון, מצאתי לגזור את דינה בתחתית מתחם הענישה. מפאת חשיבות הטיפול בנאשמת, נוסף על עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות, אטיל עליה צו מבחן, כהמלצת שירות המבחן.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

         א.        מאסר למשך 5 חודשים שתישא הנאשמת בעבודות שירות, החל מיום 10.10.2023 (או במועד אחר שיקבע הממונה על עבודות השירות).

על הנאשמת להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס - יחידת ברקאי, ברח' לוחמי בית"ר 6 בעיר רמלה, באותו מועד בשעה 08:00, והיא מוזהרת כי עליה לקיים את הוראות הממונה על עבודות השירות, אחרת יכול שיופקע העונש והיא תרצה אותו במאסר מאחורי סורג ובריח.

         ב.         מאסר מותנה למשך 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשמת לא תעבור עבירת רכוש, לרבות עבירות מרמה מסוג פשע, למשך 3 שנים מסיום ריצוי עבודות השירות.

          ג.         מאסר מותנה למשך 3 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשמת לא תעבור עבירת רכוש מסוג עוון, לרבות עבירות מרמה, למעט החזקת נכס חשוד כגנוב, למשך 3 שנים מסיום ריצוי עבודות השירות.

         ד.         הנאשמת תעמוד בצו מבחן של שירות המבחן למשך שנה מהיום.

         ה.        הנאשמת תשלם פיצוי בסך של 50,00 ₪ עד ליום 1.9.2023 (שיקוזזו מהפיקדון שהופקד בבית המשפט, ויועבר לנפגעת העבירה בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה למזכירות בית המשפט עד ליום 28.8.2023).

ככל שלא יקוזז הפיצוי, הפיצוי ישולם לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות")www.eca.gov.il(ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000. או במזומן בסניפי בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות (ללא צורך בשוברים).

המזכירות תשלח העתק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים.

ניתן היום, ז' אלול תשפ"ג, 24 אוגוסט 2023, בנוכחות ב"כ המאשימה מר פיראס אבו חלף הנאשמת ובא כוחה.