1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של כניסה או ישיבה בישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב 1952, ופעולה בחומר נפץ ללא היתר, החזקתו או אחסנתו, לפי סעיף 19(א) לחוק חומרי נפץ תשי"ד 1954 בצירוף סעיף 10 ו- 19 (א) לחוק חומרי נפץ תשי"ד 1954.

2.     על פי הנטען בכתב האישום, ביום 2.8.2023 בשעה 15:45 לערך, שהה הנאשם שהינו תושב האזור ברחוב סולטאן סולימאן בירושלים כשבתיקו שתי כוורת זיקוקין כל אחת בעלת 25 קנים, כל קנה באורך 12 ס"מ ובקוטר פנימי של 20 ס"מ אשר ביכולתן להזיק לאדם בעת פעולתן.

3.     המאשימה הפנתה בטיעוניה לעונש לנסיבות האירוע, בהן הנאשם נכנס לתחומי ישראל שלא כדין כשבאמתחתו כוורת זיקוקים. נסיבות אלו, כך לדבריה, שלובות עם רישומו הפלילי של הנאשם, הכולל עבירות ביטחון. בנסיבות אלו עתרה המאשימה לקביעת מתחם עונש הולם החל מ-4 חודשים ועד 18 חודשים. נוכח פוטנציאל הסיכון שבמעשים, עתרה המאשימה להטלת 12 חודשי מאסר על הנאשם לצד ענישה נלווית.

4.     לדעת הסנגור אופי הטעון מצד המאשימה היה שונה (לקולא), ככל ומועד הטעון לעונש היה לפני יום 7.10.2024. על פיו, מועד ביצוע העבירה הוא הקובע, ובהתאם לא ניתן לטעון בעניינו של הנאשם בהתאם למתחמי ענישה שנקבעו, ממועד זה, ובעקבות מצב המלחמה שהוכרז בישראל. בנסיבות אלו, עתר הסנגור לקבוע את מתחם העונש ההולם בהתאם להלכת אל-הרוש ... וביחס לעבירה הנוספת נטען כי עד לחודש מרץ 2023 עבירה זו לא הייתה בגדר חומר נפץ, אלא החזקת צעצוע מסוכן. הסנגור ביקש להתייחס לאירוע ברף חומרה נמוך, כאשר לא נטען, כי החזקת הזיקוקים נועדה לשם שימוש באירועי הפרות סדר או תקיפת שוטרים.

5.     הסנגור ביקש להסתפק בתקופה אותה מרצה הנאשם עד כה (כ-4.5 חודשים) ולתת משקל למועד בהן בוצעו עבירות הביטחון, בהיותו כבן 22. לדברי הסנגור הנאשם מצוי כיום במקום אחר- נשוי ואב לילדים, כאשר משפחתו מצויה כעת ללא מקור תמיכה. הנאשם מצוי כעת בבית המעצר, מבלי שהוא מקבל ביקורים, ובתו הצעירה נולדה בהיותו במעצר.

6.     הנאשם ציין כי ביצע את העבירות נוכח מצבו הכלכלי, בהיותו אב ל-3 ילדים, סבר שיוכל למכור את הזיקוקים באירוע או חגיגה שתיערך.

דיון:

7.     עבירות על חוק הכניסה לישראל פוגעות בערך המוגן הנוגע בזכות המדינה לקבוע את הבאים בשעריה, שלום הציבור וביטחונו.

8.     הצדדים עתרו למתחמים שונים, אף שפסיקה מטעמם לא הוגשה. לטעמי, את מתחם העונש ההולם מקרה זה, יש לקבוע החל מ-4 חודשים ועד שנת מאסר, לצד ענישה נלווית.

9.     הנאשם כבן 32 נטל אחריות על המעשים בפתח דיון ההקראה. הנאשם הינו אב ל-3 ילדים, כאשר בתו הצעירה נולדה בהיותו נתון במעצר. הבאתי בחשבון את נסיבותיו האישיות הנוספות כפי שפורטו על ידו ועל ידי סנגורו.

10.  בין השנים 2013 -2018 נדון הנאשם לשלוש תקופות מאסר (אחת למשך מספר ימים), בגין ביצוע עבירות של הפרת הכרזת סגירת שטח, השתתפות באסיפה, סחר ועיסוק בציוד מלחמתי, וזריקת או הנחת חומר חבלה. בגין תיק זה האחרון משנת 2016, ריצה הנאשם 22 חודשי מאסר. המאשימה ציינה בטיעוניה, כי ישנו מקום להחמיר בעונשו של הנאשם נוכח רישומו זה. הסנגור מנגד אינו חולק על פרט רישום זה (בהתייחס לטיעוני המאשימה לעונש בפתח הדיון מיום 18.1.2023), אולם מבקש שלא לקשור בין העבירות אותן ביצע הנאשם כעת לרישום הפלילי. לדבריו אין קשר ביניהם, נוכח סוג העבירה המיוחסת לנאשם כעת, וכן חלוף הזמן מאז ביצוע אותה עבירה.

11.  במחלוקת זו ראיתי לציין את הדברים הבאים: הפגיעה בערכים המוגנים במקרה דנן הינה גבוהה, נוכח השילוב שבין כניסתו של הנאשם לתחומי ישראל שלא כדין, להימצאותם של שתי כוורות זיקוקין בתיקו. פוטנציאל הסיכון שבמעשה, אף אם אקבל את דבריו של הנאשם, לכך שבכוונתו היה למכור אותם, אינו שולל את האפשרות שאותם זיקוקים היו מגיעים לגורמים אשר יעשו בהם שימוש במסגרת אירועים אלימים, או אף כנגד כוחות הביטחון באירועי הפרות סדר. לא ניתן גם להתעלם מהמקום בו נתפס הנאשם כשבחזקתו החומר הנפיץ.

12.  ישנו מקום להביא במסגרת שיקולי הענישה גם את הרישום הפלילי נוכח סוג העבירות אותן ביצע הנאשם בעבר, זאת בשל שיקולי הרתעה, כדי למנוע את כניסתו לתחומי ישראל פעם נוספת. מנגד, נתתי משקל לכך שאת אותן עבירות ביצע הנאשם בשנת 2015.

13.  באיזון בין שיקולים אלו, ראיתי לקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו הבינוני של המתחם ולהטיל עליו את העונשים הבאים:

         א.     מאסר למשך 8 חודשים בניכוי ימי המעצר.

         ב.      מאסר למשך 4 חודשים וזאת למשך 3 שנים מיום שחרורו המאסר שלא יעבור על אחת העבירות בהן הורשע.

          ג.      תשלום קנס בסך 2000 ₪ אשר ישולם עד ליום 4.8.2024.

החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/  גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

·       בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

·       מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·       במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ט טבת תשפ"ד, 10 ינואר 2024, במעמד הנוכחים (הנאשם בוויעוד חזותי)