ת”פ 1990/11/22 – מדינת ישראל נגד אליהו אלי אזארי
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
|
ת"פ 1990-11-22 מדינת ישראל נ' אזארי
|
|
לפני |
כבוד השופטת מרב גרינברג
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד יעל תרם |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
אליהו אלי אזארי ע"י ב"כ עוה"ד אילן חכם |
|
|
|
גזר דין |
1. הנאשם הורשע במסגרת הסדר דיוני בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירת ייבוא סם מסוכן לפי סעיף 13 וסעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים התשל"ג-1973.
2. כמפורט בעובדות האישום המתוקן, ביום 11.10.22 יצא הנאשם מישראל דרך נמל תעופה בן גוריון לבלגיה. ביום 20.10.22 שב הנאשם לישראל כשהוא נושא עמו כ-25,303 טבליות סם מסוכן מסוג MDMA שהוטמנו בתא ייעודי שבנה בתחתית מזוודתו, אותו קיבע באמצעות קרש עץ.
3. ביום 10.7.23 הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו הודה הנאשם בכתב האישום המתוקן והופנה לתסקיר, ללא הסכמות עונשיות.
תסקירי שירות המבחן- סקירת דרכו הטיפולית של הנאשם
4. הנאשם, בן 47, רווק, שוהה בהוסטל טיפולי של קהילת "הדרך" לטיפול והימנעות מהתמכרות.
מקורותיו עולה כי חווה ילדות מורכבת בצלו של אב אלים, השלים 12 שנות לימוד במגמת אלקטרוניקה ותעודת בגרות מלאה, שירת שירות צבאי מלא ולאחר שחרורו עבד כשנתיים בארה"ב בתחום האלקטרוניקה. בהמשך שב ארצה וניסה להשתלב בלימודים אקדמאיים אך לא סיים לימודיו. מבחינה תעסוקתית, עבד בעבודות שונות בארץ ובספרד בתחומי התיירות והפקת אירועים. טרם מעצרו עבד בעבודות מזדמנות בתחום המשלוחים, כיום ומזה כארבעה חודשים עובד כמנהל הסעות. בגיל 21 החל להשתמש בסמים מסוג קנאביס, בהמשך החל לצרוך בקביעות ואינטנסיביות סמים קשים מסוגים שונים, אקסטזי, MDMA, קוקאין ומדבקות "פנטניל". לחובתו הרשעה משנת 2008 בגין ביצוע עבירות סמים, בגינה נדון ל-40 חודשי מאסר.
באשר לביצוע העבירה, במסגרת עונש המאסר שריצה בשנת 2008 נגמל מסמים, ולאחר שחרורו השתלב בתכנית טיפולית במסגרת רש"א והצליח לשמור על אורח חיים נקי. עם זאת בשנת 2016 עם המעבר למגורים בחו"ל החלה התדרדרות הדרגתית בתפקודו, זו העמיקה בשנת 2021 בתקופת הקורונה ופרידה מבת זוגו. הנאשם תיאר כי בתקופה שקדמה לביצועה, אביו נפטר והוא ניהל אורח חיים בעייתי ולא יציב והתקשה להתמודד עם המשברים. על רקע זה העמיק את דפוסי צריכת הסמים, התבודד חברתית והפסיק לעבוד. הנאשם לוקח אחריות מלאה על ביצוע העבירה, מורתע מתקופת מעצרו ומההליך המשפטי ומביע נכונות לשאת בתוצאות מעשיו. מבטא הכרה למחירים הנלווים להתנהלותו השולית ולפגיעה בעצמו ובמשפחתו. הביע שאיפות לתפקוד וניהול אורח חיים יצרני.
מבחינה טיפולית, הנאשם פנה עוד טרם מעצרו לקהילת ה"דרך". שוחרר בחודש ינואר 2023 לחלופה טיפולית ושולב בקהילה. ממידע שהתקבל מגורמי הטיפול עלה כי מתמיד בטיפול ובעל מוטיבציה גבוהה לשיקום חייו. ההתרשמות הייתה מאדם אינטליגנטי בעל יכולות גבוהות, נראה כי עובר הליך שיקום משמעותי, מצליח להיעזר בטיפול ורכש כלים להתמודדות אדפטיבית יותר במצבי לחץ והמשך הימנעות מצריכת סמים.
שירות המבחן התרשם כי סביב פתיחת ההליך המשפטי חל שינוי בעמדותיו ורצונותיו של הנאשם, הוא הביע עייפות מהמשך ניהול אורח חיים עברייני, וכיום משקיע כוחותיו בשיקום על מנת לבסס שינוי בדפוסיו ולזהות מצבי סיכון לצורך מניעת חזרה לשימוש ולהתנהלות בעייתית. לאור התגייסותו להליך טיפולי מזה זמן רב, הרושם כי ביכולתו להתמודד באופן מיטיב יותר עם קשייו בא שירות המבחן בהמלצה לענישה שיקומית בדמות צו מבחן למשך שנה במסגרתו ימשיך בהליך הטיפולי וישולב ביחידה להתמכרויות בקהילה לצד צו של"צ בהיקף 200 שעות.
5. מתסקיר משלים שהתקבל (10.6.24) בהמשך להחלטתי עולה כי במהלך תקופת הדחייה סיים הנאשם את הטיפול בהוסטל הקהילה וממשיך להתגורר בסמוך בדירת הבוגרים, לצד המשך עבודתו כמנהל הסעות. לתפיסתו מצוי בתהליך התייצבות ושינוי הכולל בין היתר הימנעות מצריכת סמים לאורך זמן וניתוק קשריו השוליים. הוא הביע רצון להמשיך להתגורר יחד עם בוגרי קהילה נוספים, ולאחרונה פנה ביוזמתו ליחידה לטיפול בהתמכרויות, בה שולב ביום 12.5.24, כיום משולב בטיפול קבוצתי, מוסר בדיקות שתן נקיות ונמצא ברשימת המתנה לטיפול פרטני. ממידע שהתקבל מגורמי הטיפול בהוסטל עולה כי עמד בכללי התכנית הטיפולית, להתרשמותם הנאשם מצליח לזהות מוקדי סיכון במצבו כגון קשרים שוליים, דפוסי חשיבה עברייניים, חוסר יציבות תעסוקתית ומצוקות ומשברים שעובר. עוד עלה כי הצליח לרכוש מיומנויות יומיומיות בתחום התעסוקתי והכלכלי תוך התמודדות נכונה מול פיתויים. להערכתם המשך טיפול ביחידה להתמכרויות לצד מגוריו בדירת הבוגרים בקהילה תסייע בשמירה על הישגיו הטיפוליים ובהפחתת הסיכון במצבו לטווח הארוך. ממידע שהתקבל מגורמי הטיפול ביחידה להתמכרויות עלה כי משתף פעולה באופן חיובי, מתמיד ומתייצב בזמן ומוסר בדיקות שתן נקיות. ההתרשמות כי מבטא רצינות ומחויבות ומשתף בתכנים אישיים.
לסיכום, להערכת שירות המבחן חלה הפחתה משמעותית בסיכון במצבו, ונוכח הליך השיקום החיובי והממושך בו מצוי חזר על המלצתו השיקומית לצו מבחן ושל"צ, כשלשיטתו מאסר בדרך של עבודות שירות עלול לקטוע את תפקודו התעסוקתי ולפגוע בשגרת יומו ובהשקעתו בהליך הטיפולי.
תמצית טיעוני הצדדים
6. דיון הטיעונים לעונש התקיים ביום 8.4.24, בסופו שמעתי את דברי הנאשם והתרשמתי מכנותם ורצינותם, הנאשם הופנה לתסקיר משלים כאמור.
ב"כ המאשימה, עו"ד גבי פאר, עמד על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם שהם שלום הציבור, בריאותו, הפגיעה ההרסנית בגוף ובנפש כתוצאה משימוש בסמים, והרווח הכלכלי העצום הטמון בעבירה. לשיטתו מדובר בפגיעה משמעותית נוכח כמות הסם. עוד עמד על הנסיבות לחומרה שהן חלקו המרכזי בביצוע העבירה, התכנון המוקדם, ההסלקה המתוחכמת, סוג הסם והסכנות הנלוות לשימוש בו והמניע הכלכלי לביצוע העבירה. לפיכך עתר למתחם הנע בין 6.5-4 שנות מאסר. באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, הפנה ב"כ המאשימה לעברו הפלילי בתחום הסמים, לדבריו הנאשם אינו מסוגל להתמודד עם מצבי משבר בחייו, מעמיק את דפוסי התמכרותו והתנהלותו העבריינית מסלימה. המאשימה מתנגדת להמלצת שירות המבחן, לשיטתה הנאשם עודנו מסוכן לציבור, קשריו השוליים קיימים, ולהליכי הגמילה והשיקום השפעה חיובית לטווח קצר, כפי שהוכח בעבר. בצד זאת ציין לקולה את הודאתו ונטילת האחריות. לפיכך עתר למקמו בחלק העליון של השליש התחתון במתחם ולהשתת קנס משמעותי.
ב"כ הנאשם, עו"ד אילן חכם, עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן, לטענתו הנאשם הוכיח כי ראוי לענישה שיקומית ולעונש החורג מהמתחם מטעמי שיקום. ב"כ הנאשם הסביר שהנאשם ביצע את העבירה בתקופה שהיה מכור לסמים ותחת השפעת סמים ולא היה אמור לגרוף רווח ממכירת הסמים. עוד עמד על נסיבות חייו, לטענתו עברו הפלילי ישן ובניגוד לטענת המאשימה לא מצביע על רצדביזם ועל העדר פוטנציאל לשיקום, הנאשם השקיע מאמצים כבירים לתקן את דרכיו ומצוי בהליכי טיפול משמעותיים מזה שנה וחצי. עוד הדגיש את התנהלותו לאחר תפיסתו, לרבות הודאתו בשלב מוקדם, הירתמותו הטוטאלית להליך טיפולי אינטנסיבי בקהילה לגמילה מסמים, ניקיונו לאורך זמן והשינוי המשמעותי שערך בחייו. בנסיבות אלו עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן לצו של"צ ולחלופין לענישה בדרך של עבודות שירות.
הצדדים הגישו אסופת פסיקה לתמיכה בעתירתם העונשית.
הנאשם סיפר שזו פעם ראשונה שהוא עובר הליך גמילה מסודר, בעבר הצליח להגמל בכוחות עצמו. עוד שיתף שלראשונה בחייו מצליח להתמודד עם דפוסי התנהגותו המכשילים, נסיבות חייו המורכבות וכשלונותיו. הנאשם הודה כי מדובר בהליך שיקום ארוך שלא יסתיים גם לאחר שיעזוב את ההוסטל, בכוונתו להשתלב בקבוצות ובטיפול פרטני. הנאשם עובד בחודשים האחרונים בחברת הסעות.
דיון והכרעה
7. מעשיו של הנאשם חמורים ומסוכנים ופגעו פגיעה מוחשית בערכים המוגנים של בריאות הציבור, שלומו וביטחונו. בתי המשפט חזרו והדגישו בפסיקותיהם את החומרה הנלווית לעבירות הסמים, ובפרט עבירות ייבוא והפצת סמים מסוכנים. עוד נקבע, בשים לב לרווח הכלכלי המשמעותי המופק לעיתים מביצוע עבירות אלו, כי ראוי לנקוט כלפיהן במדיניות ענישה מחמירה, על מנת להרתיע עבריינים פוטנציאליים מלבצען (ע"פ 4536/21 פרץ נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (4.11.21); ע"פ 1987/15 דרורי נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (17.8.15); ע"פ 8048/19 פיצ'חדזה נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (4.6.2020); ע"פ 7044/11 עבד נ' מדינת ישראל (17.6.12)).
בענייננו, לנאשם היה תפקיד מרכזי בביצוע העבירה, הוא ייבא כמות עצומה של כדורי MDMA, כ-25,303 טבליות, סם קשה הנחשב ל"סם מסיבות" ונצרך בעיקר על ידי מתבגרים וצעירים שרבים מהם לא מודעים לסיכונים שבו (ת"פ (מח' חיפה) 69783-10-18 מדינת ישראל נ' אברמסון, פסקה 38 (7.6.20)). מדובר בסם מחולל פשיעה אשר עלול לדרדר את הצורכים להסתבכויות נוספות עם החוק. הנאשם, שהיה אותה עת מכור לסמים ובתקופת משבר בחייו ביצע את המעשים על רקע התמכרותו וממניע כלכלי. לדבריו שימש בלדר ולא אמור היה לגרוף את הרווח ממכירת הסם.
בנסיבות האמורות אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הגבוה. נתתי בהקשר זה משקל לתפקידו המרכזי של הנאשם, לסוג וכמות הסם המסוכן ופוטנציאל הנזק העצום לחברה לו היה מופץ.
מדיניות הענישה הנוהגת
8. מנעד הענישה בעבירת ייבוא סמים רחב ונקבע בהתאמה לסוג הסם, כמותו, נסיבות ביצוע העבירה ומעמדו של מייבא הסם בשרשרת ייבוא הסם (ע"פ 6409/12 מדינת ישראל נ' אלגדיפי, פסקאות 11-12 (5.6.13)). על מייבאי סם מסוכן מסוג MDMA מושתים, ברגיל, עונשי מאסר לתקופות לא קצרות.
בע"פ 3006/23 רם נ' מדינת ישראל (13.12.23) (להלן: "עניין רם") נדון בפניי, בנסיבות המזכירות את ענייננו, נאשם מכור לסם שהורשע בייבוא 26,656 טבליות MDMA שהוטמנו בתוך תחתית כפולה במזוודתו. עוד הורשע באיומים והטרדה באמצעות מתקן בזק. נקבע מתחם ענישה הנע בין 78-48 חודשי מאסר. הנאשם עבר הליך גמילה מוצלח, שירות המבחן המליץ בעניינו על ענישה הכוללת צו של"צ וצו מבחן. המאשימה אימצה את המלצת שירות המבחן לענישה שיקומית ועתרה למאסר בדרך של עבודות שירות. הנאשם נדון לששה חודשי עבודות שירות. ערעור הגנה שהוגש לצורך המרת עבודות השירות בצו של"צ, נדחה;
בע"פ 1901/19 אסולין נ' מדינת ישראל (31.5.20) (להלן: "עניין אסולין") נדחה ערעור המערער שהורשע בעבירות קשירת קשר לפשע, ייבוא 25,000 טבליות של MDMA, והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. בית המשפט המחוזי קבע מתחם הנע בין 90-54 חודשי מאסר, והנאשם, ללא עבר, נדון למאסר בן 54 חודשים;
בת"פ (מרכז) 63413-01-22 מדינת ישראל נ' בנימוב (10.9.23) הורשע נאשם בייבוא 23,900 טבליות סם MDMA מוסלקים בתוך מזוודה. על פי עובדות כתב האישום שימש הנאשם כבלדר. נקבע מתחם ענישה הנע בין 7-4 שנים. בהתחשב בגילו הצעיר, העדר עבר, ניהול אורח חיים תקין עד להסתבכותו בעבירה, תסקירו חיובי אך נעדר המלצה טיפולית, נדון למאסר בן 45 חודשים;
בת"פ (מח' מרכז) 46786-04-18 מדינת ישראל נ' יבלנוב (14.11.19) הורשע נאשם בעבירות של קשירת קשר לפשע, ייבוא בצוותא סם מסוכן: 31,243 טבליות של MDMA, בנוסף החזיק על גופו קנאביס במשקל 0.9 גרם. נקבע מתחם ענישה הנע בין 78-48 חודשי מאסר בפועל. מטעמי שיקום, סטה בית המשפט מהמתחם והשית עליו מאסר בן 20 חודשים;
בת"פ (מרכז) 58966-01-18 מדינת ישראל נ' צציק (22.11.18) הורשע נאשם בעבירה של ייבוא סם מסוכן: 30,338 טבליות של MDMA. נקבע מתחם ענישה הנע בין 90-54 חודשי מאסר, והנאשם, צעיר ללא עבר, נדון למאסר בן 54 חודשים;
בת"פ (מח' מרכז) 28005-09-17 מדינת ישראל נ' גושקביץ (26.4.18) הורשעו נאשמים בייבוא סם מסוכן מסוג MDMA נוזלי בכמות של 2,125 גרם. מתחם העונש לנאשם 1 שהיה דומיננטי יותר נקבע בין 36-60 חודשי מאסר ולנאשם הנוסף נקבע מתחם שנע בין 24-48 חודשים. נאשם 1 נדון למאסר בן 42 חודשים ונאשם 2 למאסר בן 30 חודשים. הנאשמים נעדרי עבר פלילי;
בת"פ (מרכז) 47209-08-17 מדינת ישראל נ' ידען (6.2.18) הורשע נאשם בעבירת ייבוא סם מסוכן, 29,198 טבליות של MDMA. בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים והשית עליו מאסר בן 58 חודשים;
בת"פ (מח' מרכז) 55287-02-17 מדינת ישראל נ' אזולאי (16.1.18) הורשע נאשם בעבירות של קשירת קשר לפשע וייבוא סם מסוכן מסוג MDMA במשקל של 2,952.60 גרם נטו שהוסלק במזוודה. נקבע מתחם הנע בין 60-30 חודשי מאסר. הנאשם, צעיר בעל עבר מינורי, נדון למאסר בן 36 חודשים;
9. לאחר שקילת כלל השיקולים, עתירתה העונשית של המאשימה, חלקו של הנאשם בביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת אני קובעת מתחם ענישה הנע בין 4 ועד 6.5 שנות מאסר.
האם יש מקום לחרוג ממתחם הענישה לצרכי שיקום ולאמץ את המלצת שירות המבחן?
10. עתה, משנקבע מתחם הענישה, יש להמשיך ולבחון עתירת ההגנה לחרוג ממנו מטעמי שיקום ובהתאם להוראת סעיף 40ד'(א) לחוק העונשין. סעיף 40ד'(א) לחוק העונשין מורנו כך: "קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, וכן להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, לרבות העמדתו במבחן לפי סעיפים 82 או 86 או לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969"
11. התשובה לשאלה אילו מן המקרים ייחשבו מקרי שיקום כמשמעותו בסעיף 40ד' לחוק ואילו לאו מורכבת ותלויה במספר פרמטרים, בין היתר חומרת העבירה, נסיבות הנאשם, טיבו של הליך השיקום והסיכון להישנות עבירות. לשון סעיף 40ד' לחוק מלמדת, כי לעיתים כאשר "נאשם השתקם" או כי "יש סיכוי של ממש שישתקם", עשויים שיקולי השיקום לגבור על שיקולי ההרתעה והגמול (ראו רע"פ 7572/12 הזייל נ' מדינת ישראל (23.10.2012)) ואולם, אין די בנאשם המראה נכונות כנה להשתלב בהליך שיקום אלא יש להציג הליך משמעותי המגלה פוטנציאל שיקומי ממשי, תוך קביעה כי הסיכוי לביצוע עבירות נוספות בעתיד הוא נמוך ביותר (ראו ע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל (14.07.13)). הפסיקה קבעה בהקשר זה, כי ניתן להתחשב, בין היתר, בשיקולים כגון המוטיבציה שהביע האדם המורשע להשתקם, שילוב מוצלח בהליכי גמילה ושיקום, שינוי בהתנהגות ובדרך החשיבה, הבעת חרטה כנה והפחתה ניכרת בסיכון להישנות ביצוע עבירות (ראו: ע"פ 6637/17 קרנדל נ' מ"י (18.04.2018); ע"פ 3613/17 זייבלד נ' מ"י (17.01.2019)), לתסקיר שירות המבחן מעמד משמעותי ביותר, אם כי כמובן שאינו מחייב את בית המשפט.
12. יישומן של הלכות אלה על המקרה שלפניי מוביל לטעמי בבירור אל המסקנה כי ראוי לחריגה לקולא מטעמי שיקום. הנאשם בן 47, נסיבות חייו מורכבות, אביו נפטר לאחרונה, ניהל אורח חיים התמכרותי בשנים האחרונות. לחובתו הרשעה (שהתיישנה) בגין ביצוע צבר עבירות סמים חמורות בשנת 2007, בגינה ריצה עונש מאסר ממושך (ת/2). מתסקירו עולה כי באותה תקופה הצליח במהלך מאסרו להגמל פיזית בכוחות עצמו אך עם שחרורו לא השתלב בהליכי טיפול. הנאשם בעל יכולות טובות, השתדל לשמור על אורח חיים יציב אך נקלע למצבי משבר שדרדרו את מצבו, השתמש בסמים קשים באופן אינטנסיבי, התבודד חברתית והפסיק לעבוד. הנאשם לא גילה כוחות לערוך שינוי במצבו כשהעבירה שביצע קשורה בקשר ישיר למצבו ועומק התמכרותו. עוד לפני מעצרו בתיק זה גילה נכונות טיפולית וביטא עייפות מניהול אורח חיים לא יציב, הנאשם פנה מיוזמתו לקהילת "הדרך" אך עוד לפני ששולב בה נעצר בתיק זה. בהמשך להמלצת שירות המבחן, שוחרר בחודש ינואר 23 לחלופה טיפולית ומאז מצוי בהליכי גמילה ושיקום.
13. כעולה מתסקיריו, במשך תקופה ארוכה משקיע כוחות רבים בשיקומו ונרתם להליכי הטיפול. הנאשם סיים את הליכי הגמילה בהצלחה, כיום מתגורר בדירת בוגרים, מטופל ביחידה העירונית להתמכרויות ועובד בחברת הסעות. גורמי הטיפול בקהילה וביחידה להתמכרויות התרשמו מרצינותו ומחויבותו להליך, הוא מוסר בדיקות שתן נקיות וחל פיחות משמעותי בסיכון הנשקף ממנו להתנהגות חוזרת עוברת חוק. משך הליך הטיפול, הצלחתו, המוטיבציה הטיפולית הגבוהה שמגלה הנאשם ושינוי משמעותי שערך בכל מישורי חייו מעידים כי מצוי בהליך שיקום ממושך ויציב, עוד ניכר כי לראשונה בחייו הצליח לערוך התבוננות פנימית, להכיר בדפוסיו הבעייתיים ולרכוש כלים להתמודד עמם. על כן ניתן לקבוע כי מדובר בנאשם המצוי בהליך שיקומי משמעותי, בעל סיכויי שיקום גבוהים ויש בכל אלו כדי להוות בסיס נאות לסטייה מרף הענישה שנקבע מכח סעיף 40ד(א) לחוק.
14. המאשימה כאמור התנגדה להמלצות שירות המבחן וסבורה כי לא ניתן לתת אמון בנאשם, נוכח עברו וחוסר יכולתו להתמודד עם מצבי משבר. גם הנאשם בדבריו הכנים במעמד דיון הטיעונים לעונש לא ייפה את מצבו, נראה שמבין היטב כי מדובר בהליך שיקום ארוך, ממושך שעדיין לא הושלם. מטעם זה, ולמען הזהירות, מצאתי לדחות את הדיון ולהפנותו לתסקיר משלים, התסקיר מלמד על המשך מוצלח של הליך שיקום הוליסטי ומפרט בנוסף את מתווה הטיפול העתידי הכולל טיפול פרטני וקבוצתי בקהילה במסגרת היחידה לטיפול בהתמכרויות במקום מגוריו לצד צו מבחן.
15. האם הנאשם ראוי לענישה שיקומית שאינה כוללת עונש מאסר בפועל? מעשיו, כפי שכבר נאמר, חמורים מאד נוכח סוג הסם - מחולל פשיעה מסוכן וכמותו העצומה. העבירות בהן הורשע מצדיקות הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה "בהינתן העובדות, לרבות ייבוא סמים מחוץ לארץ, סוג הסמים - MDMA - וכמות של כ-25,000 טבליות במשקל כולל של עשרה קילוגרמים - יש לתת ביטוי לערך המוגן של ניהול מלחמה עיקשת נגד השימוש בסמים, על הנזק שנגרם עקב כך לכל שכבות החברה" (עניין אסולין, פסקה 3).
ועדיין, ומבלי לגרוע מתוקפם של שיקולים אלה, מצאו בתי המשפט בעניינם של נאשמים בעבירות ייבוא שעברו הליך שיקום עמוק ומובהק, ליתן משקל בכורה לשיקולי השיקום ולגזור עליהם ענישה שאינה כוללת מאסר ממש: בת"פ (י-ם) 37336-08-19 מדינת ישראל נ' אעקר (6.7.21) הורשע נאשם בשתי עבירות ייבוא סם מסוכן, האחת סם מסוג וכמות שאינה ידועה, השניה סם MDMA במשקל של כ-5 ק"ג. נקבע מתחם ענישה הנע בין 50-30 חודשי מאסר. מטעמי שיקום, נדון למאסר בעבודות שירות; בת"פ (י-ם) 37958-02-19 מדינת ישראל נ' וינברג (11.2.21) הורשע נאשם בעבירת ייבוא 4.966 גרם MDMA מוסלק במזוודה, נקבע מתחם ענישה הנע בין 40-24 חודשים. מטעמי שיקום נדון לצו של"צ; בת"פ (מרכז) 11608-07-16 מדינת ישראל נ' היימפלד (6.1.19), הורשע נאשם בסיוע לייבוא סם מסוכן מסוג MDMA. נקבע מתחם ענישה הנע בין 24 ל-42 חודשי מאסר. נוכח הליך שיקום יוצא דופן נדון למאסר בעבודות שירות.
בעניין רם שנדון בפניי הורשע בחור צעיר מכור לסמים בתיק שנסיבותיו דומות לענייננו ונדון לעונש עבודות שירות. במקרה זה עבר הנאשם הליכי טיפול שכללו גמילה מסמים וטיפול בבעיות אלימות כלפי בת זוגו. כאמור רם נדון לענישה שיקומית בהסכמת המאשימה.
16. באשר לנאשם שבפניי, לאחר ששקלתי את כלל השיקולים שוכנעתי כי עניינו נופל בגדר מקרי השיקום המובהקים המאפשרים חריגה משמעותית ממתחם הענישה והימנעות משליחתו למאסר. הנאשם שולב בהליך טיפולי אינטנסיבי אשר כלל טיפול בהתמכרותו לסמים, הקניית הרגלי תעסוקה יציבים, מתן כלים להתנהלות כלכלית נכונה וזיהוי מצבי סיכון והימנעות מהם. העבירות בוצעו אמנם ממניע כלכלי אך תרמו לכך שימוש בסם ומעורבות בחברה שולית, מכאן, שהפסקת השימוש בסם תרמה לשיקומו; הנאשם גילה מוטיבציה טיפולית גבוהה והשתלב באופן מוצלח בהליכים טיפוליים מגוונים; עוד הביע חרטה כנה ונטל אחריות מלאה על מעשיו. עוד שוכנעתי שעונש מאסר בפועל עלול לפגוע פגיעה ממשית בהליכי שיקומו. עם זאת, הסתפקות בצו של"צ אינה מידתית, מעניקה משקל בלעדי לשיקולי השיקום ויש בה כדי להעביר מסר סלחני ומקל יתר על המידה כלפי הציבור, גם במקרים שמדובר בנאשמים משוקמים. טוב עשה הסניגור שעתר בטיעוניו לענישת עבודות שירות.
17. סיכומם של דברים, על יסוד כל אלו, מצאתי ליתן מעמד בכורה לשיקול השיקומי ולגזור על הנאשם עונש ההולם את סיכויי שיקומו, על מנת שלא לפגוע פגיעה קשה ברצף עבודתו ובמאמציו להמשך שיקומו אסתפק בתקופת עבודות שירות שאינה מירבית.
לצד זאת אטיל על הנאשם צו מבחן למשך 18 חודשים. אני מזהירה אותו באזהרה חמורה כי אם יפר את תנאי הצו או יחזור לשימוש בסם ניתן יהיה להפקיע את הצו ולגזור עליו תחתיו עונש אחר שעלול להיות מאסר בפועל ממושך.
18. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות בעמותת "מתחברים לנשמה", בכתובת החרושת 4, כרמיאל. הנאשם יבצע את העבודות בימים א'-ה' בהתאם לטווח השעות שייקבע ע"י הממונה.
ב. על הנאשם להתייצב לקליטה והצבה ביום 14.7.24 במשרדי הממונה בכתובת לוחמי בית"ר 6, רמלה.
ג. הנאשם מוזהר כי אם לא ישתף פעולה עם הממונה ניתן להמיר את העבודות במאסר ממש.
ד. 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום עבירת סמים מסוג פשע.
ה. צו מבחן לתקופה של 18 חודשים החל מהיום. הנאשם מוזהר בחובת שיתוף פעולה וכי אם לא יעשה כן, ניתן יהיה לבטל את הצו ולגזור עליו עונש אחר תחתיו. שירות המבחן יגיש לתיק תסקיר עדכון עד ליום 1.12.24.
ו. קנס בסך 12,000 ₪ או 35 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.10.24.
עותק מהחלטתי יועבר לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.
הסמים - להשמדה.
זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.
ניתן היום, י"א סיוון תשפ"ד, 17 יוני 2024, במעמד הצדדים.