עובדות כתב האישום

1.      הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות שני כתבי אישום כדלקמן:

א.    ת"פ 61174-11-17 - הנאשם הורשע בביצוע עבירות של תקיפה סתם-בת זוג, עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

במועד הרלוונטי לכתב האישום, היו הנאשם והמתלוננת גרושים ולהם ילד משותף כבן שנתיים.

ביום 10.9.17 בשעה 14.20, או בסמוך לכך, על רקע חילוקי דעות בין הנאשם למתלוננת בעניין הסדרי הראייה בנוגע לבנם הקטין, הגיע הנאשם לבית המתלוננת בראשל"צ וביקש להיכנס. משסירבה המתלוננת לפתוח את הדלת, תקף אותה הנאשם בכך שפתח בחוזקה את הדלת והדף אותה לעבר הקיר. עוד באותן הנסיבות, איים הנאשם באומרו "תתקשרי למשטרה ותראי מה יהיה לך אם את עושה לי עוד בלאגן אחד במשטרה תראי מה יהיה לך, חבל מאוד שאני אשבור לך את הטלפון שאני אצא, אני אומר לך אני אשבור לך את הטלפון שאני אצא חבל מאוד גם אותך וגם את הטלפון כלבה מסריחה".

 

ב.      ת"פ 20661-05-21 - הנאשם הורשע בביצוע עבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

ביום 7.6.19, בין השעות 11:9-14:24 שלח הנאשם למתלוננת הודעות באמצעות מסרונים שתוכנן, בין היתר כדלקמן: "אני מבטיח לך שבת שמחה", "את לא תשכחי את התאריך של היום", "בקבר של אמא שלי", "בת זונה אישה מגעילה", "משטרה FBI כלום לא מעניין אותי הבנת", "אני לא יכולה להמשיך בחיים משלי", "רוסיה מסריחה", "את מתה היום".

במעשיו אלו איים על המתלוננת בפגיעה שלא כדין במטרה להפחידה או להקניטה.

רישום פלילי

2.      אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות בפלילים.

 

הממונה על עבודות השירות

3.      בחוות הדעת מיום 6.2.24 נמצא הנאשם כשיר לשאת בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות, בכפוף למגבלות הרפואיות.

 

שירות המבחן

בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים:

4.      בתסקיר הראשון מיום 18.10.21 פורטו בהרחבה תולדות חייו של הנאשם וצוין כי מדובר במי שהוא כבן 32, גרוש ואב ליליד בן 6 וחצי הנמצא בחזקת אמו ומתגורר עמה XXXXX. הנאשם מתגורר בעיר XXXX ועובד בתחום הגינון.

אביו של הנאשם נפטר בהיותו כבן 7 חודשים ואמו גידלה אותו יחד עם 2 אחיותיו בכוחות עצמה. כשהיה בן 17 לקתה .......בהיותו בן 21. בתקופה זו התמודד הנאשם עם קשיים רגשיים וכלכליים בעקבותיהם השתלב במעגל העבודה וסייע בפרנסת הבית. בגין כך, לא התייצב הנאשם בלשכה הגיוס במועד וריצה עשרה ימי מעצר. הנאשם נפלט מהצבא, לאחר הטירונות.

 

בגיל 21 נישא למתלוננת עמה ניהל מערכת יחסים זוגית מאז היותו נער. הנאשם תאר כי לאורך השנים מערכת היחסים הייתה תקינה, למעט ויכוחים שנבעו מגילם הצעיר. בחלוף חמש וחצי שנים ולאחר לידת בנם המשותף, חלה התדרדרות ביחסים הזוגיים על רקע קשיים כלכליים וחובות שצברו.

לדברי הנאשם, כיום מערימה המתלוננת קשיים, אינה מאפשרת את קיום הסדרי הראייה במועדם והוא אינו משלם מזונות תוך שהתקשה להסביר מדוע.

 

בהתייחסותו לעבירה בה הורשע במסגרת ת.פ. 20661-05-20 (עבירת האיומים) מסר כי לא פגש בבנו במשך כארבעה חודשים, תיאר נסיונותיו לאורך התקופה ליצור קשר עם המתלוננת ולשוחח עמה, אך לא נענה.

 

בהתייחסותו לעבירות בהן הורשע במסגרת ת.פ. 61174-11-17 (עבירות תקיפת סתם-בת זוג ואיומים), מסר הנאשם כי ביום ביצוע העבירות היה אמור לפגוש את בנו לאחר שלא התראו במשך כחצי שנה, אך מאחר ולא מצא מקום מפגש, מנעה המתלוננת את הפגישה. בתגובה, פנה אל ביתה, דרש ממנה לראות את הילד ומשסירבה - פרץ את הדלת. הנאשם שלל שהדף את המתלוננת, ולדבריו היא נהדפה יחד עם הדלת כאשר פרץ אותה.

 

הנאשם ציין כי בשני המועדים היה נתון בסערת רגשות על רקע תקופה ממושכת בה לא פגש בבנו, באופן שהקשה עליו להגיב באופן שקול. הנאשם שלל כל כוונה ממשית לפגוע במתלוננת והדגיש את החשיבות של הקשר עם בנו עבורו. הנאשם שלל בעיייתיות בהתנהלותו ולשיטתו, הוא אינו זקוק לסיוע מכל סוג שהוא.

 

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה לבחון את בחירותיו ומעשיו ומשליך התנהגותו האימפולסיבית על מצבו הרגשי והסוער באותם רגעים ועל התנהלותה של המתלוננת.

 

שירות המבחן שוחח עם המתלוננת שמסרה כי לאחר הנישואין חלה התדרדרות במערכת היחסים אשר הייתה טעונה ומורכבת, ולאחר הגירושין חלה הסלמה שבאה לידי ביטוי בהאשמות שונות כלפיה ואיומים.

שירות המבחן התרשם כי ניכר שהיום חוששת המתלוננת וחרדה מפני התנהלותו של הנאשם.

 

שירות המבחן ניסה לגייס את הנאשם לקשר טיפולי אך זה הביע אמביוולנטיות וחשדנות, על כן לא נוצר פתח להמשך טיפול ושירות המבחן המליץ על ענישה מרתיעה.

 

5.      לאחר שהתבקש שירות המבחן לבחון התאמת הנאשם להשתלב בבית משפט קהילתי, ציין בתסקיר מיום 31.3.22, את התרשמותו לפיה הנאשם נעדר תובנה למצבו ולצרכיו הטיפוליים, שולל נזקקות טיפולית ולא מגלה נכונות להתגייס להליך טיפולי כנדרש ממצבו. בנסיבות אלה לא נמצא הנאשם מתאים להשתלב בהליך בבית המשפט הקהילתי.

 

 

ראיות לעונש

6.      ההגנה הגישה מסמכים (נ/1) המלמדים על חובותיו ומצבו הכלכלי הדחוק של הנאשם.

 

טיעוני הצדדים לעונש

תמצית טיעוני המאשימה

7.      בטיעוניה עמדה המאשימה על הערכים המוגנים שנפגעו וציינה את הפגיעה בביטחון המתלוננת, ההגנה על גופה, שלומה וכבודה. עוד הדגישה המאשימה כי האינטרס הציבורי מחייב נקיטת יד קשה כנגד מבצעי עבירות אלימות במשפחה, יש למגר את התופעה והפנתה לפסיקה מטעמה.

ביחס לת"פ 61174-11-17 (עבירות תקיפת סתם-בת זוג ואיומים) עתרה המאשימה להעמיד את מתחם העונש ההולם בין 4 ל-12 חודשי מאסר ובת"פ 20661-05-20 (עבירת האיומים) עתרה למתחם ענישה הולם בין 6 חודשי מאסר לבין 15 חודשים, לצד מרכיבי ענישה נלווים.

 

בהתייחס המאשימה לנסיבות הנאשם עצמו, ציינה את האמור בתסקירי שירות המבחן כאשר הנאשם לא הגיע לפגישות והביע אמביוולנטיות באשר לשיתוף פעולה עתידי. עוד הפנתה המאשימה לכך כי הנאשם מתקשה להכיר בהתנהלותו האלימה, בעל נוקשות מחשבתית, משליך את התנהלותו האלימה - על המתלוננת, מתקשה לשמור על יציבות בתחומים ומישורים שונים בחייו, ולא עומד בתשלומי המזונות למתלוננת. על התרשמותו זו חזר שירות המבחן גם בתסקיר המשלים.

 

המאשימה הדגישה את ההזדמנויות הרבות שניתנו לנאשם להיטיב את מצבו, ואת העובדה כי לא ניצל הזדמנויות אלה. כמו כן ציינה כי על אף כי ומדובר בנאשם הנעדר עבר פלילי, הרי שאין מדובר בהסתבכות יחידה ואין מקום למקם את עונשו בתחתית מתחם הענישה. נוכח האמור, עתרה המאשימה להטיל על הנאשם עשרה חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, פיצוי למתלוננת וקנס.

 

תמצית טיעוני ההגנה

8.      ההגנה הדגישה את העובדה כי הנאשם צירף שני כתבי אישום והעבירות בוצעו לפני זמן רב, כאשר באותה העת היה נתון הנאשם במצב נפשי קשה תוך שביצע ניסיונות אובדניים. כיום, הנאשם דר רחוב, מקבל סיוע נפשי, מטופל פסיכיאטרית, מלווה על ידי עובדת סוציאלית וממתין לדיור ציבורי.

ההגנה ציינה כי מאז ביצוע העבירות הנאשם לא היה מעורב בפלילים ואין מדובר בעבריין, אלא במי שביצע את המעשים בשל מצבו הנפשי.

ההגנה אבחנה את הפסיקה שהגישה התביעה וציינה כי שם מדובר בנאשמים בעלי עבר פלילי מכביד ואין עניינם דומה לעניינו של הנאשם שלפנינו.

ההגנה הגישה פסיקה מטעמה וביקשה לקבוע את מתחם ענישה הולם אחד לשני האירועים, הנע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר, מאחר ומדובר באותה המתלוננת ובאותו המניע. ההגנה עתרה להפנות את הנאשם לממונה על עבודות השירות.

 

דברי הנאשם

9.      הנאשם ביקש כי יתאפשר לו לשקם את חייו בסיוע הרווחה.

 

 

דיון והכרעה

10.  הנאשם פגע בערכים המוגנים של הגנה על שלמות גופה של המתלוננת, בטחונה ושלוות נפשה.

באשר לעבירת האיומים, הרי שאינטרס החברה הוא להגן על שלוות נפשו של הפרט מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין. אינטרס זה מקבל משנה תוקף וחשיבות בתוככי התא המשפחתי. תוכן האיומים בהם השתמש הנאשם- בוטה וכולל פגיעה בגופה של המתלוננת.

 

יובהר כי אין מדובר במעשים המהווים מעידה חד פעמית אלא באופן התנהלות חסרת שליטה ותוקפנית באותה התקופה, כלפי המתלוננת.

 

11.  התמונה העולה למקרא שני כתבי האישום - אינה פשוטה. מדובר בנאשם שלא בחל במילותיו, נקט באיומים בוטים, והתנהל באלימות כלפי המתלוננת. לא ניתן להקל ראש בחומרת האלימות, כאשר אומנם רף האלימות אינו גבוה, אך צֶבר האירועים והמעשים הם המקנים נופך חומרה מיוחד.

 

12.  באשר לקביעת מתחם העונש ההולם, אציין כי עיינתי בפסקי הדין אליהם הפנו הצדדים בטיעוניהם, אך לא ראיתי מקום לאזכר את כלל ההחלטות, אלא מספר החלטות שיש בכוחן להאיר את הענישה הנוהגת, כאן.

 

מתחם הענישה בעבירות בה הורשע הנאשם רחב ונסמך על חומרת המעשים. כמו כן, בעבירת האיומים נבחן מושא האיומים, משך האיומים, תוכנם וקיומה של עבירה נלווית אם לאו. כמו כן, אין דין איומים שהושמעו באמצעות שיחת טלפון כדין איומים שהושמעו פנים אל פנים או בנוכחותם של אחרים. וכן אין דין איומים שנשמעו בפני מושא האיום כדין איומים שנשמעו בעקיפין.

 

13.  לעניין הפסיקה הנוהגת ראו למשל:

א.    רע"פ 5080/20 ‏אביגל בן דוד נ' מ"י (27.7.20) נדחתה בקשת רשות ערעור על עונש בן ארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות שהוטל על המבקש שאיים על בת זוגו שיפגע בה והביע תמיכה באירוע רצח במשפחה שארע בעבר, כן תקף את בת זוגו בכך שאחז בידה ורצה להוציאה אל מחוץ לדלת.

 

ב.      רע"פ 1293/08 אלכסנדר קורניק נ' מדינת ישראל (25.06.2008) נדון עניינו של המבקש אשר הורשע בביצוע עבירת איומים. המבקש הגיע לבית בת זוגו החיה בנפרד ממנו בכדי להחזיר את בתם הקטנה לרשותה על פי הסדרי ראיה, ובעקבות ויכוח עם המתלוננת, איים עליה בפגיעה שלא כדין בגופה ובחרותה. בגין מעשיו, נדון לשנת מאסר בפועל. בקשת רשות הערעור נדחתה.

 

ג.       עפג (מחוזי חיפה) 26397-07-21‏ מ"י נ' עלא עואד (14.12.21) המשיב הורשע בביצוע עבירות איומים, הפרת צו שנועד להגן על אדם ותקיפה, בכך שלאחר שהוצא כנגדו צו למניעת הטרדה מאיימת- איים על המתלוננת ובהזדמנות אחרת הגיע לביתה והתיישב על גרם המדרגות המוביל לבית. כשיצאה המתלוננת מהבית עם בנם בן ה-7, תקף אותה המשיב  בכך שתפס את כתפיה, דחף אותה לעבר קיר ובעט ברגליה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר, וגזר על המשיב מאסר על תנאי לצד רכיבי ענישה נלווים. בית משפט המחוזי החמיר בעונש וגזר על המשיב 5 חודשי עבודות שירות, תוך שציין כי העונש הראוי בנסיבות העניין הוא עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

 

ד.      עפ"ג (מחוזי ירושלים) 11897-09-18 סאלחי נ' מ"י (27.3.19) זוכה המערער מביצוע עבירת איומים והורשע בביצוע עבירה של תקיפה סתם-בן זוג, בגין כך שסטר למתלוננת ובעט בה. בית משפט השלום גזר על המערער 45 ימי מאסר בעבודות שירות. ערעור על העונש נדחה.

 

ה.     עפ"ג (מחוזי ירושלים) 48832-10-15‏ ‏פלוני נ' מ"י (9.8.16) שם הדף המערער את בת זוגו בכתפה באמצעות שתי ידיו ושלח לה מסרון מאיים. לאחר שמיעת ראיות הורשע המערער ונגזרו עליו שלושה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ומאסר על תנאי. ערעורו של הנאשם על חומרת העונש נדחה.

 

ו.       עפ"ג (מחוזי ירושלים) 24944-02-16 יאירוף נ' מ"י (10.7.16) הורשע המערער לאחר שמיעת הראיות, בביצוע עבירה של תקיפה סתם-בת זוג ובביצוע עבירת איומים, בגין כך ששפך על המתלוננת כוס מים ואיים בפגיעה בחייה. בית משפט השלום קבע את מתחם הענישה ההולם בין מאסר על תנאי לבין 8 חודשי מאסר בפועל וגזר על המערער 3 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, בשים לב לתקופת מעצרו של המערער ובשים לב לתקופה הממושכת בה היה הנאשם נתון בתנאים מגבילים, וגזר על 41 ימי מאסר.

 

ז.       עפ"ג (מחוזי מרכז)28500-08-14 טלה נ' מ"י (9.12.14) המערער הורשע בביצוע שתי עבירות איומים כנגד אם ילדיו. המערער התקשר אל המתלוננת בשעה 23:30, צעק עליה וגידף אותה ואמר לה כי היא "תוקעת לו סכין בגב" בכך שהיא משוחחת עליו עם עובדת סוציאלית. כן איים המערער על המתלוננת כי ירצח אותה וכי יגיע לביתה בתוך 10 דקות. כעבור זמן קצר, אכן הגיע המערער אל כניסת הבניין בו התגוררה המתלוננת, התקשר אליה ואמר כי היה ולא תרד, יזמין שלושה רכבים ויפרק את ביתה. כן איים המערער כי ירצח את המתלוננת והוסיף שהיה ותתקשר למשטרה- ירצה מאסר, ידאג שמישהו אחר ירצח אותה ולא יירגע עד שתמות. בהמשך, עלה המערער לדירה ורק כאשר המתלוננת הזעיקה את המשטרה עזב את המקום. יצויין כי האיומים הושמעו כאשר הילדים הקטינים נכחו בבית. בית משפט השלום גזר על המערער 9 חודשי מאסר. הערעור לבית המשפט המחוזי נדחה.

 

ח.     ת"פ (כ"ס) 29481-08-20 מ"י נ' רויטמן (6.10.22) הורשע הנאשם בביצוע עבירה של תקיפה סתם כלפי בת זוג, בכך שאיים על המתלוננת ולאחר מכן תפס את ידה ודחף אותה לרצפה. בית המשפט קבע את מתחם הענישה בין מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי.

 

ט.    ת"פ (רח') 35311-11-21 מ"י נ' צ'פל (14.3.22) הורשע הנאשם בעובדות שני אישומים, בביצוע עבירות של איומים ותקיפה סתם- בת זוג, בכך שהכה בארון שמאחורי המתלוננת ואחז בחוזקה בפניה. בית המשפט קבע את מתחם הענישה בין מאסר מותנה ל-12 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי.

 

י.       ת"פ (ראשל"צ) 20102-10-20 מ"י נ' פרדה (13.12.21) הורשע הנאשם על פי הודאתו בביצוע עבירת איומים. הנאשם, התקשר אל דודתה של גרושתו-המתלוננת וביקש ממנה למסור לגרושה להסיר את תמונות ילדיהם המשותפים מהוואטסאפ, אחרת יהרוג אותה (הדודה) ואת המתלוננת. בהמשך, שלח לדודה הודעות קוליות בהן איים להרוג אותה ואת המתלוננת. בית המשפט קבע את מתחם הענישה בין 6 חודשי מאסר ל-16 חודשים. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 13 חודשי מאסר בפועל בין היתר בגין עברו הפלילי, הופעלו מאסרים מותנים שעמדו לחובתו, כך סה"כ נגזר על הנאשם עונש מאסר לתקופה של 17 חודשים.

 

יא.  ת"פ (נצרת) 41303-03-20 מדינת ישראל נ' פלוני (6.8.20) הורשע הנאשם לאחר שהודה בעובדות כתב אישום, בביצוע שתי עבירות של תקיפת בת זוג. בית משפט השלום סקר פסיקה מרובה וקבע את מתחם הענישה ההולם בין מאסר בעבודות שירות לבין שנת מאסר. הנאשם, שלחובתו עבר פלילי וריצה מאסרים קודמים, הביע צער וחרטה והמתלוננת ביטאה רצון לשוב לחיים משותפים. בית המשפט גזר על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל.

 

יב.   ת"פ (נתניה) 60429-03-19 מ"י נ' פיצחזדה (15.3.21) הורשע הנאשם בביצוע עבירת תקיפה סתם-בת זוג בכך שדחף את המתלוננת וירק עליה. שם, קבעתי את מתחם הענישה ההולם בין מספר חודשי מאסר ועד לשנת מאסר וגזרתי על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל, זאת בשים לב לעברו הפלילי והיעדר נזקקות טיפולית מחד גיסא ונסיבות חייו המורכבות מאידך.

 

14.  מצאתי כי שני כתבי האישום שהוגשו כנגד הנאשם מהווים מסכת אירועים יחידה, בהתקיים מבחן הקשר ההדוק שגובש בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מ"י (29.10.14), ובשים לב לכך שמדובר באותם אירועים כנגד אותה המתלוננת, וזאת על אף היעדר סמיכות זמנים. על כן, אקבע מתחם ענישה כולל לשני האישומים ולכלל האירועים המפורטים בהם.

 

15.בשים לב למכלול הנתונים והשיקולים שפורטו לעיל, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 15 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

 

עונשו של הנאשם

16.  שקלתי את העובדה כי הנאשם הודה במיוחס לו במסגרת שני כתבי אישום שתוקנו לקולה, הביע חרטה וחסך את העדת המתלוננת. עוד התחשבתי בכך כי אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות בפלילים וכן כי מאז ביצוע העבירות, לפני כארבע שנים, לא ביצע עבירות נוספות.

 

כמו כן, שקלתי את האמור בטיעוני ההגנה לעונש לפיהם כיום הנאשם מלווה על ידי רשויות הרווחה, מטופל תרופתית בשל מצבו הנפשי ואף נמצא ברשימת המתנה לקבלת סיוע לדיור מהמדינה. כך, שנסיבות חייו של הנאשם השתנו וכיום הוא נמצא בהליך שיקומי כלשהו וניתן לומר כי בכך הסיכון הנשקף ממנו פחת. יחד עם זאת, לא ניתן להסתפק בענישה צופה פני עתיד שאינה כוללת רכיב מאסר ולו בדרך של עבודות שירות.

 

17.  לבסוף אציין כי ערה אני ואינני מתעלמת ממצבו הכלכלי הקשה של הנאשם כפי שהוא עולה מהמסמכים שהוגשו (נ/1) וכן מהיותו דר רחוב. על כן, לא אגזור על הנאשם עונש קנס אלא התחייבות להימנע מביצוע עבירות בעתיד.

 

 

 

 

 

סוף דבר

18.  לאור האמור, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

                     א.         מאסר לתקופה של 4 חודשים לנשיאה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות הדעת מיום 6.2.24.

על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי העונש ביום 9.4.24 בשעה 08:00 ביחידת ברקאי, מפקדת מחוז מרכז, רח' לוחמי בית"ר 6 רמלה.

מובהר לנאשם כי היה ולא ישלים מכל סיבה שהיא את עבודות השירות, ימשיך וירצה את העונש מאחורי סורג ובריח.

 

                     ב.         מאסר למשך 5 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום כל עבירת אלימות כנגד בת זוג או איומים.

 

                      ג.         פיצוי למתלוננת בסך 500 ₪. הפיצוי ישולם בתוך 60 יום.

 

                     ד.         הנאשם יצהיר ויתחייב כי היה ויעבור בתוך שנתיים מהיום כל עבירת אלימות כנגד בת זוג או עבירת איומים, ישלם את הסך של 2500 ₪. לא יצהיר, יאסר למשך 14 יום.

 

 

ככלשהופקדפיקדוןבתיקעל-ידיהנאשם, הפיצוי יקוזז מהפיקדון ויתרה תוחזר לנאשםאולגורםאחרלפיבקשתהנאשם, בהיעדרמניעהעל-פידין.

 

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

 

 

ניתן היום, י' אדר א' תשפ"ד, 19 פברואר 2024, בנוכחות הנאשם וב"כ הצדדים.