הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן (במ/1) בביצוע עבירה של החזקת נשק ותחמושת בניגוד לסעיף 144(א) רישא + סיפא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג -1973, ושיבוש מהלכי משפט בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן בתמצית, במשך תקופה, החל מיום 21.11.21 ועד ליום 23.01.24, החזיק הנאשם באזור ביתו במזרעה באקדח מסוג FN (להלן: "אקדח FN") ובאקדח מסוג Walther (להלן: "אקדח Walther"), אשר סוגלו לירות כדור או קליע שבכוחו להמית אדם, כשבכל אחד מהם מחסנית תואמת שהכילה 12 כדורי תחמושת לאקדח בקוטר 9 מ"מ.

ביום 23.1.24 החזיק הנאשם באקדח Walther, על מיטתו, כשהוא טעון במחסנית תואמת שהכילה 4 כדורי תחמושת בקוטר 9 מ"מ. כמו כן, במועד הנ"ל החזיק הנאשם באקדח FN מאחורי ספה בביתו, כשהוא טעון במחסנית תואמת שהכילה 12 כדורי תחמושת לאקדח בקוטר 9 מ"מ.

בנוסף, במועד זה החזיק הנאשם בביתו בשקית המכילה סם מסוכן מסוג קנבוס המחולק ל- 2 אריזות במשקל כולל של 107.89 גרם נטו.

ביום 23.1.24 סמוך לשעה 9:00, עת שהגיעו השוטרים לבצע חיפוש בביתו של הנאשם, יצא הנאשם מביתו בגופיה ותחתונים בלבד, ואמר לשוטרים כי בדרכו להאכיל עזים במתחם וטען בכזב כי הוא מתגורר בבניין השייך לבן דודו הנמצא באותו מתחם מגורים והכווין אותם לביתו וזאת בכוונה למנוע הליך שיפוטי ולהביא לעיוות דין.

ראיות לעונש:

המאשימה הגישה רישום פלילי ותעבורתי של הנאשם (טע/2), הכולל הרשעה פלילית אחד בגין עבירת איומים ומספר הרשעות בעבירות תעבורה.

ב"כ הנאשם הגיש מסמכים רפואיים בעניינו של הנאשם (טע/3).

מטעם הנאשם העידה בת זוגתו, אשר תיארה כי היא במערכת יחסים זוגית עם הנאשם במשך 5 שנים, וכי הם עתידים להתחתן. העדה מסרה כי הנאשם למד את הלקח וביקשה כי בית המשפט יתחשב בנאשם בעת גזירת העונש על מנת שיוכלו להמשיך בחייהם המשותפים.

בנוסף, העידה אחות הנאשם בדבר אופיו הטוב של הנאשם, מסרה כי הוא אדם נורמטיבי, וביקשה מבית המשפט הזדמנות לנאשם לשקם את חייו ולהתחיל התחלה חדשה, בתמיכת בני המשפחה.

עוד העיד אביו של הנאשם, אשר מסר כי המשפחה מנהלת אורח חיים נורמטיבי, וכי הנאשם מודע לטעות שעשה והביע חרטה על מעשיו.

טיעוני הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה בטיעוניה בכתב (טע/1) ובעל פה, ביקשה לקבוע שני מתחמי ענישה, אחד בגין עבירות סמים ואחד בגין עבירות בנשק.

ב"כ המאשימה טענה כי הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו בנוגע לעבירות בנשק הם שמירה על שלום הציבור וביטחונו. באשר לעבירות הסמים נטען כי הערכים החברתיים שנפגעו הינם שלום הציבור ובריאותו.

ב"כ המאשימה הוסיפה וטענה, כי לעבירות קדם תכנון וכי חלקו של הנאשם בביצוע העבירות היה מלא ובלעדי לאור העובדה כי הנשקים והסמים נתפסו בחדרו של הנאשם, כאשר מקומו של הנשק וקרבתו מלמדת על הנגישות והכוננות בכל רגע נתון לעשות בו שימוש.

עוד נטען, כי הנאשם החזיק בשני אקדחים שיש בהם פוטנציאל לשמש למטרות מסכנות חיי אדם והחזקתם בידי אדם שאינו מורשה לכך, מהווה מעשה חמור שיש בחובו פוטנציאל עצום לפגיעה בחיי אדם.

ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה ועתרה לקבוע כי בעבירות בנשק מתחם העונש ההולם נע בין 30 ל-54 חודשי מאסר בפועל, ולמתחם שנע בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל בגין עבירה של החזקת סם.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות נטען כי לנאשם הרשעה אחת בעבירת איומים משנת 2022. עוד נטען, כי הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי וכן נטל אחריות על מעשיו.

ב"כ המאשימה ביקשה למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של כל מתחם לו עתרה ולצבור את העונשים. כמו כן, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר מותנה ממושך, קנס ופסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.

ב"כ הנאשם טען כי לא נעשה שימוש בנשק שנתפס ולא נגרם כל נזק. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה (טע/4) וטען כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד ל- 17 חודשי מאסר בפועל.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, נטען כי בכוונת הנאשם להתרחק מהחברה השולית עמה נהג להתרועע ולהעתיק את מגוריו לכרמיאל. עוד נטען, כי הנאשם לא ניהל אורח חיים עברייני והוא מגיע ממשפחה נורמטיבית, כאשר חווית המעצר הייתה עבורו גורם מרתיע.

ב"כ הנאשם הדגיש כי הנאשם נטל אחריות על מעשיו, הודה בהזדמנות הראשונה והביע חרטה על מעשיו. עוד נטען כי הנאשם סובל מכאבי גב ויש להתחשב במצבו הבריאותי בעת גזירת העונש.

באשר לעתירת המדינה להורות על פסילת רישיון הנהיגה, נטען, כי טרם מעצרו הנאשם עבד בעבודות עפר עם אביו והרישיון נחוץ לו על מנת להמשיך להתפרנס, על כן ביקש ב"כ הנאשם לא להשית על הנאשם עונש של פסילה.

דברי הנאשם:

הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו, הודה למשפחתו וארוסתו על התמיכה בו, וביקש מבית המשפט להתחשב בו בעת גזירת העונש. הנאשם הביע את רצונו להשתקם ולחזור למוטב.

דיון והכרעה :

הנאשם ביצע מספר עבירות כאשר את העבירה של שיבוש הליכי משפט ניתן לראות כעבירה שלובה להחזקת נשק ולקבוע בגין שתי עבירות אלה מתחם עונש הולם אחד. עם זאת, לגבי העבירה של החזקת סמים, מקובלת עלי עמדת המאשימה כי יש לקבוע מתחם נפרד, כאשר הערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירות הם שונים.

מתחם העונש ההולם ייקבע בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)).

מתחם העונש ההולם לגבי עבירות של החזקת נשק ושיבוש הליכי משפט:

הערך החברתי המוגן שנפגע ממעשי הנאשם הוא הערך של הגנה על חיי אדם והגנה על תחושת הביטחון של הציבור. כמו כן, נפגעה יכולת השוטרים לבצע את עבודתם, לרבות חיפוש, באופן תקין.

באשר לחומרה היתרה שיש לראות בביצוע עבירות בנשק, קבע בית המשפט העליון בע"פ 1945/13 מדינת ישראל נ' עבד אל כרים סלימאן, (19.1.14) מדיניות ברורה:

"עבירות המבוצעות בנשק - לרבות רכישה, החזקה ונשיאת נשק - טומנות בחובן פוטנציאל סיכון הרסני לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו. החשש הוא כי נשק המוחזק שלא כדין ישמש לפעילות עבריינית העלולה להביא לפגיעה ואף לקיפוח חייהם של אזרחים תמימים. אכן, "התגלגלותם" של כלי נשק מיד ליד ללא פיקוח עלול להוביל להגעתם בדרך לא דרך לגורמים פליליים ועוינים. אין לדעת מה יעלה בגורלם של כלי נשק אלה ולאילו תוצאות הרסניות יובילו...".

לאחרונה תוקן החוק, באופן שקבע כי העונש שיושת על מבצע העבירה יתחיל מרבע העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם החליט בית המשפט מטעמים מיוחדים להקל בעונש, והעונש לא יהיה כולו על תנאי (סעיף 144(ז) לחוק העונשין, וראו חוק העונשין (תיקון מס' 140 - הוראת שעה), התשפ"ב-2021).

בפסיקה נקבע, כי החזקתו של נשק חם ורב עוצמה באופן בלתי חוקי, עלול להוביל לאלימות קשה עד קטלנית. זמינות כלי הנשק העוברים מיד ליד, אם לידיים עוינות ואם לידיים פליליות, תורמים להגדלת מעגל האלימות ולתוצאות הקשות הנובעות מכך. בשנים האחרונות אנו עדים לגל אלימות קשה תוך שימוש בנשק חם הגובה חיי אדם.

לעניין זה ראה ע"פ 1332/04 מדינת ישראל נ' פס, פ"ד נח (5), 541 בעמ' 545:

"...המציאות השוררת בארץ - זמינותו של נשק חם ורב עוצמה שיש עמו פוטנציאל להסלמה באלימות העבריינית... מחייבת מתן ביטוי עונשי הולם והחמרה ברמת הענישה"

באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות:

התכנון שקדם לביצוע העבירות: הנאשם החזיק שני אקדחים טעונים במחסנית עם כדורים, במשך תקופה ממושכת בסמוך לביתו וביום החיפוש אף החזיק את שני כלי הנשק בהישג יד, אקדח על מיטתו והשני מוסתר מאחורי ספה בביתו, כשהם טעונים ומכאן שמדובר בביצוע עבירה מתוכננת מראש. על התכנון אף ניתן ללמוד מהתנהגות הנאשם במהלך החיפוש, כאשר ניסה להסיט את השוטרים לבית בן דודו על מנת להכשיל את החיפוש בביתו.

חלקו של הנאשם בביצוע העבירות: חלקו של הנאשם בביצוע העבירות היה בלעדי, כאשר מיקום כלי הנשק בחדרו ובביתו טעונים בכדורים, מלמדת על הזמינות והמוכנות לעשות בהם שימוש.

הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירות: הנאשם החזיק בשני אקדחים עם תחמושת תואמת. מכאן, שגם אם לא נגרם נזק בפועל, הרי פוטנציאל הנזק הוא גדול אשר עלול לקפח חיי אדם.

מידת הפגיעה בערכים המוגנים: בשים לב לעובדה כי מדובר בשני כלי נשק מסוג אקדח, אשר הוחזקו טעונים ובהישג יד של הנאשם, והנזק הפוטנציאלי הגדול, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה.

באשר למדיניות הענישה הנהוגה:

הצדדים הפנו לפסיקה בנוגע להחזקת אקדחים ואף לפסיקה בנוגע לנשיאת אקדחים, וניתן להתרשם כי ישנו מנעד גדול של ענישה בעבירות מסוג זה, הגם שלאחרונה ניתן להתרשם מהחמרה במדיניות הענישה בגין עבירות בנשק. להלן אפנה לפסיקה אליה הפנו אותי הצדדים ופסיקה רלוונטית נוספת.

·        בע"פ 1806/22 נאברי נ' מדינת ישראל (15.6.22) אליו הפנתה ב"כ המאשימה, אם כי הפנתה לתיק הפלילי ולא לערעור, הנאשם הורשע בעבירות של החזקת נשק ותחמושת בניגוד לסעיף 144(א) רישא וסיפא לחוק העונשין, לאחר שהחזיק ברכבו אקדח מסוג FN, טעון במחסנית ובה 12 כדורים. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 15 ל-30 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, צעיר בן 26, ללא עבר פלילי הוטלו 20 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. ערעור שהגיש המערער לבית המשפט העליון התקבל באופן חלקי כך שלאור נסיבות מיוחדות של הנאשם, העונש הופחת ל-16 חודשי מאסר בפועל, לרף התחתון של מתחם העונש ההולם שנקבע.

·        בע"פ 5765/20 וסים אבו בכר נ' מדינת ישראל (22.3.21) אליו הפנה ב"כ הנאשם, המערערים הורשעו, לאחר הודאתם, בעבירות של הובלה ונשיאת נשק, לפי סעיפים 144(א) רישא וסיפא ו-144(ב) רישא וסיפא, בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, ועבירה של שיבוש מהלכי משפט. המערער 2 נהג ברכב כשלצדו יושב המערער 1, כשהם נושאים ומובילים עמם שני אקדחים (מסוג FN ומסוג יריחו), בכל אקדח מחסנית מלאה. שוטרי סיור הבחינו ברכב כשהוא נוסע במהירות והחלו לנסוע אחריו כשהם מהבהבים בפנסי הניידת. המערער 2 המשיך בנסיעה כ-200 מטר ועצר את הרכב. המערער 1 יצא מהרכב, רץ אל חצר בית סמוך והשליך שם את האקדחים והמחסניות, ושב אל הרכב. בית משפט מחזוי השית על המערערים, מאסר בפועל של 18 חודשים וענישה נלווית. ערעור שהוגש לבית המשפט העליון על חומרת העונש נדחה.

·        בעפ"ג 23083-03-19 אבו מדע'ם נ' מדינת ישראל (14.2.19), אליו הפנתה ב"כ המאשימה, הנאשמים הורשעו בביצוע עבירות של אחזקת נשק ותחמושת שלא כדין, בניגוד לסעיף 144(א) רישא וסיפא לחוק העונשין. הנאשמים החזיקו בכלי נשק חם בלתי חוקיים ובתחמושת, כדלקמן: הנאשם 1, נתפס מחזיק בביתו באקדח חצי אוטומטי, 9 מ"מ, תוצרת FN, וכן החזיק בנוסף ב - 55 כדורים בקוטר 9 מ"מ ובשלוש מחסניות טעונות. הנאשם 2, החזיק בביתו באקדח חצי אוטומטי 9 מ"מ תוצרת "טנפגוליו", אשר אינו תקין אולם ניתן לירות ולהמית אדם באמצעותו; תת מקלע מאולתר, שלא ניתן לבצע ירי באמצעותו מכיוון שחסר פין אחורי, אולם לאחר הרכבת בורג חלף הפין, היה בידיו לבצע ירי, אשר בכוחו להמית אדם; אקדח תקני מסוג תופי 9 מ"מ תוצרת "וובלי סקוט" - לגביו, נטען, כי אינו תקין משום שמנגנון התוף אינו ננעל וקיימת סכנה בטיחותית בירי. כמו כן, החזיק הנאשם 2 במחסנית טעונה בתחמושת 9 מ"מ. האקדחים אותם החזיק הנאשם 2 נתפסו בחדר הילדים, בעוד תת המקלע נתפס בחדר השינה של הנאשם 2. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של נאשם 1 נע בין 15 ועד 24 חדשי מאסר בפועל ובעניינו של נאשם 2 - בין 27 ועד 54 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם 1 הושתו 18 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, ועל נאשם 2 הושתו 30 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה.

·        בעפ"ג 68620-02-20 שיאבנה ואח' נ' מדינת ישראל (27.5.20) הנאשמים הורשעו על פי הודאתם, בעבירה של החזקת נשק ותחמושת בניגוד לסעיפים 144(א) + 29 לחוק העונשין, ועבירה של החזקת נשק ותחמושת בניגוד לסעיף 144(א) רישא לחוק העונשין (לנאשם 2 בלבד).הנאשם 2 החזיק בחדר ילדים בביתו של נאשם 1, אקדח פאראבלום, ושתי מחסניות מתאימות, שהכילו 14 כדורים, כל אחת מהן, וזאת בלא רשות על פי דין להחזיקם. באותו מועד, החזיקו שני הנאשמים, בצוותא חדא, בבית הנאשם 1, במגירה התחתונה, באחד מארונות המטבח, אקדח "ברטה" ושתי מחסניות מתאימות, אשר הכילו 25 כדורים, וזאת בלא רשות על פי דין להחזקתם. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם לנאשם 1 נע בין 9 חודשי מאסר בפועל, ל-24 חודשי מאסר בפועל, ולנאשם 2 נע בין 15 חודשי מאסר בפועל, ל-30 חודשי מאסר בפועל. על נאשם 1 הושתו 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות וענישה נלווית, ועל נאשם 2 הוטלו 15 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התקבל חלקית כך שבעניינו של נאשם 2 הערעור נדחה ובעניינו של נאשם 1 בוטל פסק הדין של בית משפט קמא, הוא הורשע בעבירה של סיוע להחזקת נשק ותחמושת, והוטלו עליו 4 חודשי מאסר בעבודות שירות וענישה נלווית.

·        בת"פ 1783-04-23 מדינת ישראל נ' ארתור איסאקוב (26.12.23) הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות החזקת נשק ותחמושת וכן בהחזקת סמים לצריכה עצמית. במהלך חיפוש בדירת הנאשם נמצא בארון הבגדים אקדח חצי אוטומטי מסוג "TANFOGOLIO" ובו מחסנית הטעונה ב- 10 כדורים בקוטר 9 מ"מ. בנוסף, נמצא על כיסא, תחת כרית, סמוך למיטתו של הנאשם אקדח מסוג "FN - בראונינג" ובו מחסנית הטעונה ב- 5 כדורים בקוטר 6.35 מ"מ. כמו כן, במקומות נוספים נמצאו סם מסוכן מסוג קנביס במשקל כולל של 18.9 גרם נטו ועוד 12 כדורי תחמושת בקוטר 9 מ"מ ו- 10 כדורי תחמושת בקוטר 6.35 מ"מ. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה הצופה פני עתיד. על הנאשם הוטלו 22 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

·        בת"פ 57707-05-20 מדינת ישראל נ' עואודי (22.1.24) הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של החזקת נשק שלא כדין (שני מקרים). הנאשם החזיק במחסן הממוקם בסמוך לביתו, שבו עבד דרך קבע בתיקון כלי עבודה, בשני אקדחים: אקדח חצי אוטומטי מסוג SMITH & WESSON, עם מחסנית ריקה מתאימה, ובאקדח חצי אוטומטי FN מפורק יחד עם מחסנית ריקה מתאימה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם בנסיבות ביצוע העבירה, בהתחשב בסוג הנשק, וכן מקום ונסיבות החזקתו - נע בין 20 חודשי מאסר בפועל לבין 36 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 28 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי טרם ניתנה בו החלטה (ע"פ 57519-01-24).

·        בת"פ 17376-05-20 מדינת ישראל נ' חליל (10.3.21), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע לאחר הודאתו בביצוע עבירות נשק (הובלה ונשיאה) בניגוד לסעיף 144(ב) רישא +סיפא בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום אחרים מסרו לנאשם תיק שחור ובו שני תתי מקלע מאולתרים מסוג קרל גוסטב וכן שקית ניילון ובה 23 כדורים בקוטר 9 מ"מ המתאימים לנשקים. הנשקים והשקית הוכנסו לרכבו של הנאשם, אשר עוכב לבדיקה במחסום משטרתי במהלכו נתפסו הנשקים והתחמושת. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. יצוין כי כאן מדובר בנשק מאולתר אשר חומרתו פחותה מסוג הנשק שבמקרה שבפניי.

·        בת"פ 49203-01-22 מדינת ישראל נ' זידאן (22.9.22), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע בעבירה של הובלת ונשיאת נשק בניגוד לסעיף 144(ב) רישא בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין. לביתו של הנאשם הגיע אדם אשר העביר לו שקית וביקש ממנו לשמור את השקית כפיקדון. הנאשם הסכים לכך והניח את השקית מאחורי כיסא הנהג, ברכב מושבת אשר היה סמוך לביתו. כמה ימים לאחר מכן, החליט הנאשם להעביר את השקית לאחר בשם מוניר. או אז ניגש הנאשם לרכב, הוציא ממנו את השקית, פתח אותה והבחין, כי היא מכילה שני נשקים מאולתרים מסוג קרלו, בעלי קוטר המתאים לכדור 9 מ"מ, היורים ומסוגלים להרוג אדם. על אף שהבחין הנאשם בנשקים, החליט להמשיך והעביר למוניר את השקית, כשהוא מבקש ממנו לשמור אצלו את השקית "כפיקדון" בידיעה כי מוניר יישא את השקית עם הנשקים עמו. מוניר הסכים לבקשת הנאשם לשמור על השקית כפיקדון, נשא את השקית עם הנשקים, והטמין אותה באדמה מתחת לאבנים סמוך למכולה. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 22 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים המעוגנים בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 20 חודשי מאסר בפועל ל- 36 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

מתחם העונש ההולם בגין החזקת סמים שלא לצריכה עצמית:

אין צורך להכביר במילים באשר לערכים המוגנים שנפגעו מביצוע עבירת סמים על ידי הנאשם והם ההגנה מפני הנזקים הישירים והעקיפים הנגרמים עקב השימוש בסמים. מדובר בצורך להגן, מן הצד האחד, על בריאות גופו ונפשו של ציבור המשתמשים בסמים, ומן הצד השני, עולה הצורך להגן על החברה מפני הנזקים הנגרמים לה, עקב עבירות המתבצעות על ידי עבריינים על רקע השימוש בסמים ועל מנת לממן את הסמים.

נסיבות ביצוע העבירה: מדובר בעבירה מתוכננת, אשר הנאשם הוא המבצע העיקרי של העבירה. יחד עם זאת, מדובר בסם מסוג קנבוס, והנאשם החזיק אמנם כמות שלא לצריכה עצמית, אך לא מדובר בכמות גדולה במיוחד, של 107.89 גרם.

מידת הפגיעה בערכים המוגנים: לאור נסיבות ביצוע העבירה מידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף נמוך .

מדיניות הענישה הנהוגה: מהפסיקה אליה הפנתה המאשימה בעניין עבירת הסמים בה הורשע הנאשם, לא ניתן ללמוד לתיק שבפניי, נוכח העובדה כי עניינה בסחר בסמים מסוכנים מסוג קנבוס ולא עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. על כן אפנה למספר פסקי דין, שלטעמי ניתן ללמוד מהם לגבי מדיניות הענישה בגין החזקת קנבוס בכמות המיוחסת לנאשם.

·        ברע"פ 8759/21 אלעד קסלר נ' מדינת ישראל (23.12.21) המבקש הורשע, לאחר הודאתו, בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לאחר שהחזיק 229.35 גרם של סם מסוכן מסוג קנבוס בביתו. הנאשם צירף תיק נוסף בו הורשע בעבירה של החזקת אגרופן שלא כדין. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי המדינה תעתור בתיק הסמים לענישה של מאסר ורכיבים נלווים ובתיק המצורף תעתור לעונש של מאסר על תנאי והתחייבות. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם בתיק הסמים נע בין מאסר על תנאי לצד צו של"צ וענישה נלווית ועד ל-8 חודשי מאסר בפועל. בתיק המצורף נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ל-6 חודשי מאסר בפועל. על המבקש נגזר עונש כולל של 30 ימי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וענישה נלווית. ערעור המבקש על גזר הדין נדחה בבית המשפט המחוזי וכך גם נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

·      בעפ"ג 69406-01-20 פרנקו נ' מדינת ישראל (30.6.20) המערער הורשע לאחר הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. המערער החזיק בחדרו 5 צנצנות המכילות סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 80 גרם. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 6 חודשים, לצד ענישה נלווית. על המערער נגזרו 30 ימי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי נדחה.

·        בת"פ 60525-06-18 מדינת ישראל נ' אביב כהן (2.1.20) הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. בין הצדדים לא הייתה הסכמה עונשית אך התביעה הגבילה עצמה לעונש שירוצה על דרך עבודות השירות. על פי עובדות כתב האישום בו הורשע הנאשם הוא החזיק ברכבו, סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל 262.83 גרם נטו, שלא לצריכתו העצמית בלבד. באותן נסיבות, החזיק הנאשם במכשיר לגריסת סם ברכבו. בנוסף, בחיפוש שנערך על גופו של הנאשם נתפס סכום כסף בסך של 6950 ₪. נקבע כי מתחם העונש ההולם חל ממאסר על תנאי וצו של"צ לצד ענישה נלווית ועד 8 חודשי מאסר. על הנאשם נגזרו 75 ימים לריצוי בדרך של עבודות שירות וענישה נלווית.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים המעוגנים בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ל- 8 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

חריגה ממתחם העונש ההולם:

בעניינו של הנאשם לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם לא לחומרא ולא לקולא.

הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

לקולא שקלתי את הודאתו של הנאשם בכתב האישום המתוקן, עוד במסגרת הליך מוקד, נטילת האחריות על מעשיו והבעת החרטה. הנאשם הביע התנצלות גם בפני משפחתו, בה פגע במעשיו וגם בפני ארוסתו, עמה היה אמור להתחתן בחודש הבא.

לחובתו של הנאשם הרשעה אחת, בגין עבירת איומים (טע/2) בגינה לא ריצה מאסר בפועל, ולמעט עבירה זו, עד למעורבות בעבירות מושא התיק שבפניי ניהל לכאורה אורח חיים נורמטיבי.

כך גם נתתי דעתי לפגיעת העונש במשפחתו של הנאשם, אשר על פי עדות האם הוא המפרנס העיקרי של המשפחה.

לאחר ששקלתי את כלל השיקולים המפורטים לעיל, אני גוזרת על הנאשם עונש כולל בגין כלל העבירות בהן הורשע כדלהלן:

1.       20 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו בתאריך 23.1.24.

2.       6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי אחת מהעבירות בהן הורשע בתיק זה, יורשע בגינה.

3.       קנס בסך 3,000 או 30 יום מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.1.25.

הקנס ישולם לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה,

ניתן לשלם את הקנס באחת הדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

על מנת לעודד את הנאשם לשוב למעגל עבודה לאחר ריצוי מאסר בפועל, לא מצאתי מקום לפסול את הנאשם מלהחזיק רישיון נהיגה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, ז' סיוון תשפ"ד, 13 יוני 2024, במעמד הצדדים.