כללי

1.      הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בשתי עבירות הסתה לטרור, לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו- 2016.

בחלק הכללי של כתב האישום תוארו בקצרה הטבח שביצעו מחבלי החמאס ביום 7.10.23 והחשש שקם, כי מעשים אלה יובילו להסלמה בקרב פעילי ותומכי טרור בגזרות אחרות שבהן מתמודדת מדינת ישראל.

על רקע זה, בימים 7.10.23 ו-15.10.23 פרסם הנאשם, באמצעות החשבון הציבורי שלו ברשת החברתית Instagram, שלו היו 1,228 עוקבים, שני פרסומים ובהם דברי שבח, אהדה, עידוד והזדהות עם ארגון הטרור חמאס ועם אחרים שהיו שותפים לטבח;

ביום 7.10.23 פרסם הנאשם "סטורי" (פרסום הנמחק באופן אוטומטי לאחר 24 שעות), שכלל תמונה שבה נראים פעילי טרור על גבי אופנועים עם נשקים כשהם נוסעים לכיוון הפרצה שנפערה בגדר הגבול בין רצועת עזה לישראל, ומעליהם שלושה טילים. על התמונה מופיע כיתוב של פסוק 81 מסורת "הוד" בקוראן, שתרגומו: "שעתם תבוא עם עלות השמש. האין הבוקר קרוב" לצד סמלון של דגל פלסטין, וכן כיתוב של פסוק 5 מסורת אסרא' בקוראן שתרגומו: "שישלטו במשכנות וכך תקוים ההבטחה". לצד הכיתוב צוין המיקום "פלסטין", ובתחתית התמונה נכתב בערבית: "מערכת טופאן אל-אקצא".

ביום 15.10.23 פרסם הנאשם "סטורי" ובו הדבק (קולאז') המורכב משלוש תמונות: האחת שבה נראים פעילי טרור עומדים על טנדר לבן וסביב ראשיהם סרטים. השנייה, שבה נראה טנק צה"לי אפוף עשן. השלישית, שבה נראה רכב מסוג ג'יפ הדומה לרכב צה"לי, ועליו אנשים רבים, חלקם עומדים או ישובים ואחרים מקיפים אותו, בעודם צוהלים ומרימים את ידיהם באוויר לאות ניצחון. על החלק העליון של התמונה נכתב בשפה הערבית "לעכל" עם שני חיצים לכיוון התמונות. כמו כן, במרכז התמונה מופיע כיתוב בשפה הערבית, שתרגומו: "הו כותב ההיסטוריה לאט לאט אנחנו נקלוט".

2.      הצדדים הציגו הסדר דיוני שבמסגרתו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה במיוחס לו והורשע. לא נערך הסדר לעניין העונש.

3.      המאשימה ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם שבין שמונה לחמישה-עשר חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה וקנס משמעותי, וביקשה לגזור על הנאשם אחד- עשר חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה מרתיע וקנס הולם. ב"כ המאשימה הרחיב בתיאור אירועי הטבח, המלחמה שפרצה בעקבותיו והאובדן הקשה שחוו משפחות, קהילות, ישובים ומדינת ישראל כולה במהלכו. על רקע זה, וכן בשים לב להיקף תופעת ההסתה בקרב תושבי מזרח ירושלים, בהשוואה למדינה כולה, ביקש ב"כ המאשימה להחמיר החמרה של ממש בקביעת מתחם העונש ההולם וליתן משקל משמעותי יותר לשיקולי ההרתעה הכללית בעת קביעת העונש בתוך המתחם. בטיעוניו הודגשו הערכים המוגנים באמצעות העבירות, הסכנה הגלומה גם בתוך הביטוי החזותי והמילולי וביכולתו לזרוע פחד ובהלה בציבור, אופי הפרסומים, עיתויים ופער הזמן בין פרסום לפרסום. המאשימה הציגה פסיקה, הן גזרי דין שניתנו לפני הטבח שאירע בשמחת- תורה, הן כאלה שניתנו לאחריו.

4.      ב"כ הנאשם ביקש לקבוע מתחם עונש הולם שבין חמישה לשישה-עשר חודשי מאסר בפועל, ולגזור על הנאשם שישה חודשי מאסר בפועל. ב"כ הנאשם פתח אף הוא טיעוניו בתיאור אירועי הזוועה שאירעו ביום 7.10.23, אשר פגעו בכל חלקי החברה הישראלית, יהודים וערבים, ולא חלק על כך שבעקבות אירועים אלה רמת הענישה בעבירות ביטוי השתנתה והוחמרה. ב"כ הנאשם הדגיש בטיעוניו את הזמן הקצר שלאורכו נחשפו הפרסומים, את העדר הראיות בדבר היקף החשיפה שלה זכו הפרסומים בפועל, את העובדה כי שהפרסומים לא כללו תמונות של חטופים, חיילים או אזרחים, טען כי הנאשם לא יצר את התמונות בעצמו אלא שיתף פרסומים אחרים, וטען כי גם מדינת ישראל עצמה אשמה בתמיכה בחמאס בשל כך שלאורך שנים העבירה לארגון מיליוני דולרים. ב"כ הנאשם הדגיש את עברו הנקי של הנאשם, התייחס אף הוא לפסיקה שהוגשה ועמד על ההבדלים בין אותם מקרים לעניינו של הנאשם.

5.      הנאשם בדברו האחרון התנצל על מעשיו, אמר כי לא יצר את הפרסומים בעצמו אלא שיתף פרסומים שיצרו אחרים, כי בזמן אמת לא הבין את חומרת האירוע, אך כעת, לאחר שנכלא הוא הפנים את חומרת מעשיו. הנאשם הוסיף כי אין לו עבר פלילי, כי הוא אינו גזען ובעבר תמיד עבד ובילה את זמנו עם אנשים יהודים. הנאשם תיאר כי לפני מעצרו עבד בבית מלון, במפעל, בשיפוצים ובבניין, תיאר כי סיים 12 שנות לימוד, כי הוא רווק המתגורר עם הוריו וכי היה אמור להתארס טרם מעצרו.

מתחם העונש ההולם

6.      הערכים המוגנים באמצעות העבירות שביצע הנאשם הם שמירה על שלום הציבור ובטחונו, שמירה על הסדר הציבורי, על שלמות הגוף ועל החיים, בשל החשש כי דברי הסתה לטרור יובילו לביצוע מעשים של ממש.

7.      אמנם בפרסומים שעליהם נותן הנאשם את הדין לא נראים הקורבנות שנרצחו, נפצעו, נחטפו או עונו, אך יש בהם התייחסות ישירה למעשי הטרור שבוצעו. הם כוללים גם תמונות וגם מלל המשבח את הנראה בהן, ויש בהם יותר מרמז המעודד ביצוע מעשים דומים. השימוש בתמונות נותן נופך אמיתי ומוחשי לדברי ההסתה.

8.      הגם שעובדה זו לא נכללת בעובדות כתב האישום המתוקן, נראה כי אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהנאשם לא יצר את התכנים בעצמו, אלא שיתף פרסומים שנחשף להם. עובדה זו משקפת את הקלות הרבה- לחיצת כפתור בלבד- שבה ניתן להפיץ פרסומי הסתה ולהרחיב את החשיפה אליהם.

9.      לחשבון של הנאשם ברשת החברתית היו 1,228 עוקבים, אך מכיוון שמדובר היה בחשבון שהוגדר כציבורי, גם משתמשים מזדמנים שאינם נמנים על עוקביו של הנאשם יכולים היו להיחשף לפרסומים. על אף האמור, המאשימה לא הביאה ראיות להיקף החשיפה שלה זכו הפרסומים בפועל, אשר על פי הפורמט שבו פורסמו, היו חשופים במשך לא יותר מ-24 שעות כל אחד.

10.  לעיתוי הפרסום חשיבות רבה. הפרסום הראשון נעשה ביום הטבח עצמו, כאשר היקף האסון שאירע היה עדיין בלתי ידוע ובלתי נתפס, וסכנת ההתלקחות לגזרות נוספות הייתה מוחשית. הפרסום הנוסף נעשה כשבוע ימים לאחר מכן, לאחר שכבר התבררו ממדי הזוועה, ולא ניתן לפטור את היסוד הנפשי שנלווה אל מעשה הפרסום כקלות ראש או חוסר הבנה. החלטתו של הנאשם לשוב ולפרסם פרסום המשבח את מעשי הטרור שבוצעו נעשתה מתוך מודעות מלאה למשמעות הדברים.

11.  העבירות שאותן ביצע הנאשם הפכו, לדאבון הלב, לנפוצות מאד, ופרסומים דוגמת זה שפרסם הנאשם הציפו את הרשתות החברתיות וגאו סביב אירועי ה- 7.10.23. גם אם כל פרסום כשלעצמו אין בו כדי להוביל אדם לבצע מעשה אלימות או טרור, הרי שלריבוי הפרסומים יש אפקט סינרגטי, המקים חשש כי דבר השבח לטרור יעברו מעולם השיח אל עולם המעשה.

12.  בפרסומים ישנה שמחה גלויה לאידה של מדינת ישראל בשעתה הקשה ביותר, על ידי מי שהוא תושב ישראל בעצמו. עובדה זו מקוממת ומכעיסה. ואולם, תכלית העבירות שבביצוען הורשע הנאשם אינה להגן על הציבור מפני פגיעה ברגשותיו. העבירות נועדו להגן מפני הסכנה שדברי ההסתה יובילו למעשים על ידי מי מחבריו או עוקביו של הנאשם, או משתמשים אחרים ברשת החברתית שנחשפו לחשבון שלו. התמונות והכיתובים שפרסם הנאשם, בפרט ביום 7.10.23, עלולים היו ליצור אצלם רושם שגוי שמדינת ישראל הוכרעה על ידי מחבלי החמאס ועוזריהם, ועובדה זו הגבירה את הסכנה כי מי שנחשף לפרסומים יקום גם הוא לעשות מעשה שתכליתו לסייע לאותם מחבלים.

13.  שני הצדדים אינם חולקים על כך שבעידן שלאחר הטבח בשמחת תורה יש מקום להחמרה בקביעת מתחם העונש ההולם, וההגנה אף הציעה רף עליון למתחם הגבוה מזה שהציעה התביעה, אך לא אחמיר עם הנאשם מעבר לעתירת התביעה.

לנוכח האמור, מובן כי מידת הרלבנטיות של גזרי דין על עבירות שבוצעו לפני יום 7.10.23 פחותה. מנגד, יש מעט מאד גזרי דין שניתנו ביחס לעבירות שבוצעו לאחר מועד זה, כולם של בתי משפט השלום. ערכאות הערעור טרם אמרו את דברן ביחס למתחמי העונש ההולם עבירות הסתה לטרור שבוצעו לאחר הטבח.

בת"פ (שלום חי') 16356-11-23 מדינת ישראל נ' עטור (נבו 5.2.24) הורשע הנאשם בעבירה אחת של הסתה לטרור ובעבירה אחת של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, בגין פרסום אחד של "סטורי" בעמוד ה-Instagram שלו ובו ציטוט מדבריו של דובר חמאס, אבו עוביידה. בית המשפט קבע בעניינו מתחם עונש הולם שבין שישה לחמישה-עשר חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, וגזר עליו שישה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 3,000 ₪.

בת"פ (שלום חי') 36839-10-23 מדינת ישראל נ' דיאב (נבו 5.2.24) הורשע הנאשם בעבירה אחת של הזדהות עם מעשה טרור ובעבירה אחת של הסתה לטרור, בגין פרסום רשומה אחת בפרופיל ה-facebook שלו ובה טקסט המהלל את המחבלים שהשתתפו בטבח. בית המשפט קבע בעניינו מתחם עונש הולם שבין שבעה לחמישה- עשר חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית, וגזר על הנאשם, שהוא בעל הרשעות קודמות, שמונה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 3,000 ₪.

בת"פ (שלום חי') 1335-11-23 מדינת ישראל נ' בדראן (נבו 5.2.24) הורשע הנאשם בעבירה אחת של הסתה לטרור ובעבירה אחת של גילוי הזדהות עם ארגון טרור בגין פרסום סטורי בעמוד ה-facebook שלו, ובו סרטון המתעד אירוע חדירה לארץ וחטיפת חייל מיום 7.10.24 וכן ארבע תמונות המתעדות אירועים דומים ועליהם כיתובים המשבחים את המעשים. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם שבין תשעה לשמונה-עשר חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית וגזר עליו תשעה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 3,000 ₪.

בעת כתיבת גזר הדין, שלושת פסקי הדין הנ"ל עדיין אינם חלוטים.

בת"פ (שלום נצ') 19877-11-23 מדינת ישראל נ' שחאדה (25.1.24) הורשע הנאשם בשתי עבירות הסתה לטרור ובשלוש עבירות גילוי הזדהות עם ארגון טרור בשל שלושה פרסומים שפרסם בקבוצות WhatsAppשבהן היה חבר, שני סרטונים ותמונה המתעדים אירועי חטיפה ורצח מיום 7.10.24 ולצדם טקסטים המביעים שמחה על המעשים ולעג לקורבנותיהם. בית המשפט גזר על הנאשם עונש של שמונה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 2,000 ₪, עונש שלו עתרו הצדדים במשותף במסגרת הסדר טיעון שערכו, תוך שציין כי מדובר בהסדר טיעון המקל עם הנאשם.

בת"פ (שלום י-ם) 41604-11-23 מדינת ישראל נ' עווידה (3.1.24) הורשע הנאשם בעבירה אחת של גילוי הזדהות עם ארגון טרור ובעבירה אחת של הסתה לטרור בשל כך שביום 7.10.24 העלה לסטטוס שלו ביישומון WhatsApp סרטון ובו דברי שבח, אהדה תמיכה, עידוד והזדהות עם ארגון החמאס, ונגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 1,500 ₪, ענישה מוסכמת שלה עתרו הצדדים במסגרת הסדר טיעון שערכו.

בת"פ (שלום נצ') 11020-01-24 מדינת ישראל נ' כריים (25.1.24) הורשע הנאשם בשתי עבירות הסתה לטרור ובשתי עבירות גילוי הזדהות עם ארגון טרור בשל כך שפרסם בחשבון ה- facebook שלו שני סרטוני "סטורי" שתיעדו חלקים מאירועי הזוועה של ה-7.10.23 ולצדם טקסטים המשבחים את מעשי הטרור ומזדהים עמם. שני הסרטונים פורסמו ביום 7.10.23. בית המשפט גזר על הנאשם שמונה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 3,000 ₪, ענישה מוסכמת שלה עתרו הצדדים במסגרת הסדר טיעון שערכו ביניהם.

בת"פ (שלום י-ם) 44805-10-23 מדינת ישראל נ' גלאיטה (14.2.24) הורשע הנאשם בעבירת הסתה לטרור ובעבירת גילוי הזדהות עם ארגון טרור בשל כל שפרסם בסטטוס שלו ביישומון ה-WhatsAppסרטון של מעשה טרור ודברי שבח לארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. בית המשפט גזר על הנאשם, שלו עבר פלילי קודם, עשרה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 4,000 ₪, ענישה שעיקריה מוסכמים ושהצדדים עתרו לה במשותף במסגרת הסדר טיעון שערכו ביניהם.

בת"פ (שלום י-ם) 20964-12-23 מדינת ישראל נ' עביד (24.1.24) הורשעה הנאשמת בשתי עבירות הסתה לטרור ובעבירת גילוי הזדהות עם ארגון טרור בגין שני פרסומים שפרסמה ובהם טקסטים המשבחים את מתקפת ה- 7 באוקטובר ומעשה טרור נוסף, לצד תמונותיו של המפגע. בית המשפט גזר על הנאשמת, שהיא בעלת עבר פלילי, שנים-עשר חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 1,500 ₪, ענישה שעיקריה מוסכמים, ושהצדדים עתרו לה במשותף, במסגרת הסדר טיעון שערכו ביניהם.

בת"פ (שלום חי') 42464-10-23 מדינת ישראל נ' עטור (2.1.24) הורשע הנאשם בשתי עבירות הסתה לטרור ובשתי עבירות גילוי הזדהות עם ארגון טרור בגין שני פרסומי "סטורי" שפרסם בחשבון ה-Facebookשלו ובהם נראים פעילי טרור חמושים ולצדם טקסטים המשבחים אותם ואת מעשיהם. המאשימה עתרה באותו מקרה לקבוע מתחם עונש הולם שבין שישה לחמישה-עשר חודשי מאסר בפועל, ובית המשפט גזר על הנאשם שמונה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 3,000 ₪, ענישה שעיקריה מוסכמים ושהצדדים עתרו לה במסגרת הסדר טיעון שערכו ביניהם.

14.  לנוכח האמור לעיל, בשים לב לעובדה כי מדובר בשני פרסומים, לעובדה כי אלה פורסמו בשני מועדים שונים, הסמוכים למועד הטבח, לתוכניהם, למידת הסיכון שיצרו ולפגיעה המשמעותית בערכים המוגנים, מתחם העונש ההולם את המעשים הוא בין שבעה לחמישה-עשר חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

העונש המתאים לנאשם

15.  שקלתי את גילו הצעיר של הנאשם, 22 שנים, את העובדה כי אין לו הרשעות קודמות, ועל פי דבריו שלא נסתרו, טרם מעצרו ניהל אורח חיים מתפקד במישור המשפחתי והתעסוקתי.

16.  שקלתי לזכות הנאשם את הודאתו, קבלת האחריות על המעשים ואת החרטה שהביע על ביצועם.

17.  ברגיל, נתונים אלה היו מובילים לקביעת עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם. אלא שבמקרה דנן, בשים לב להיקף תופעת ההסתה ברשתות החברתיות והסכנה הגלומה בה לביצוע בפועל של מעשי טרור ואלימות, לעובדה כי תופעת ההסתה עודה נמשכת וכך גם מעשי טרור ברחבי הארץ, יש לתת משקל ממשי גם לשיקולי הרתעה כללית, אשר כמצוות המחוקק בסעיף 40ז לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, יבואו לביטוי בתוך מתחם העונש ההולם.

18.  לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.                תשעה חודשי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו 30.10.23.

ב.                  שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירה לפי חוק המאבק בטרור התשע"ו - 2016 או עבירת אלימות נגד הגוף.

ג.                   קנס בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בארבעה תשלומים חודשיים שווים ורצופים הראשון עד ליום 1.7.24 והבאים עד ל-1 בכל חודש עוקב. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד מלוא יתרת הקנס לפירעון מיידי.על הנאשם לשלם את הקנס לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום)

19.  בהתאם למוסכם בין הצדדים, מכשיר הטלפון שנתפס אצל הנאשם יוחזר לו.

20.  זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, ח' אדר ב' תשפ"ד, 18 מרץ 2024, בנוכחות הצדדים.