1

22 יוני 2022

לפני:

כב' השופט אורן שגב

החלטה

1.      לפניי בקשת הנאשמים להורות על ביטול כתב האישום שהוגש נגדם בגין עבירות, שלכאורה ביצעו בצוותא חדא, על חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991, כדלקמן: העסקה שלא כדין, העסקה ללא היתר והעסקה ללא ביטוח רפואי של עובדת בעלת אזרחות פיליפינית בתקופה שתחילתה בחודש 09/2019 ועד ליום 11.12.2019.

2.      בפני הנאשמים טענות של הגנה מן הצדק כדלקמן:

(א)  הנאשמים הם בני זוג המנהלים משק בית משותף ולפיכך לא היה מקום להגיש כנגד כל אחד מהם בנפרד כתב האישום, משל כל אחד מהם העסיק את את העובדת הזרה באופן נפרד ועצמאי;

(ב)   בהתאם להנחיות היועמ"ש, היה מוצדק להטיל על הנאשמים קנס מנהלי, ולא לנקוט בהליך פלילי יזום;

(ג)    בכתב האישום נפל פגם או פסול המצדיק את ביטולו, שכן כתב האישום נוסח באופן בו לנאשמים מיוחסת העסקה בצוותא של העובדת, בעוד שהוראות החיקוק מניחות עבירה שאינה בצוותא חדא, בשונה מהאמור בעובדות כתב האישום.

3.      המאשימה טענה, בתמצית כי:

2

(א)  בהתאם לפסיקה, נקודת המוצא היא שמתקיימים יחסי עבודה בין עובד משק בית לבין המחזיקים בבית. לכן, בני זוג המנהלים משק בית משותף, הם בגדר מעסיקיו של העובד, ומכאן ההחלטה להגיש את כתב האישום כנגד שני בני הזוג. ודוק. די שאחד מבני הזוג נהנה מפירות עבודתו של העובד, ואין צורך להוכיח כי הוא זה ששכר את שירותיו או שילם לו את השכר בפועל;

(ב)   כתב האישום הוגש בהתאם להנחיות היועמ"ש ואין זה המקרה בו מתקיימות נסיבות קיצוניות וחריגות המצדיקות את ביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק;

(ג)    כתב האישום הוגש על בסיס הראיות שיש בידי המאשימה כנגד כל אחד מהנאשמים ולאחר שנרשם, כמתחייב, מזכר נימוקים, בהתאם לסעיף 15 לחוק העבירות המנהליות. כך או כך, אין לנאשם זכות מוקנית כי יוטל עליו קנס מנהלי חלף הגשת כתב אישום, והדבר מסור לשיקול דעתה הרחב של רשות התביעה.

אשר להכרעתי

4.      דין הבקשה להידחות, ולהלן נימוקיי.

(א)  בעפ"א 50688-01-15 מדינת ישראל נ' רינה מגנזי (25.07.16), עמד בית הדין הארצי על העקרונות המנחים בנוגע להחלטת המדינה להגיש כתבי אישום חלף הטלת קנס מנהלי. נביא להלן בתמצית את קביעותיו של בית הדין הארצי, היפות לענייננו:

(ב)   חוק העבירות המנהליות נועד להתמודד עם מצב של ריבוי העבירות בחוקים ובתקנות ולהציע דרכי ענישה חלופיות באופן שהמחוקק יצר דרך ענישה חלופית בדמות הגדרת עבירות מסוימות כ"עבירה מנהלית" שבצידה קנס מנהלי, וזאת במטרה לשפר את האכיפה, להקטין את העומס המוטל על רשויות האכיפה והשיפוט;

(ג)    סעיף 15 לחוק הנ"ל מאפשר בתנאים מסוימים להגיש כתב אישום במקרה של ביצוע עבירה מנהלית;

3

(ד)   אשר לברירה שבין "המסלול המנהלי" לפי חוק העבירות המנהליות ובין "המסלול הפלילי" קבע בית המשפט העליון בעניין אפרתי(בג"ץ 5537/91 אליהו אפרתי נ' כרמלה אוסטפלד, פ"ד מו(3) 501 (3.6.1992))כי "דרך המלך היא להטיל בגינן קנס מנהלי, ובהליך מנהלי; זו דרך המלך, ואילו יוזמת הפרקליטות להגיש אישום פלילי בגין עבירה מנהלית היא החריג והיוצא לכלל".

(ה)  במסגרת קביעת מדיניות ההעמדה לדין פלילי במקרה של עבירה המוגדרת כעבירה מנהלית, הוציא היועץ המשפטי לממשלה הנחיות לרשויות התביעה (נוהל והנחיות להפעלת חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו - 1985 (הנחיה מס' 4.3041, מעודכן ליום 29.6.2011) להלן - הנחיות היועמ"ש). מדובר ברשימה בלתי ממצה. בנוסף, ביום 18.5.2008 פורסם עדכון של ההנחיות הפנימיות לעניין הגשת כתבי אישום בעבירות מנהליות במקום הטלת קנס מנהלי. בסעיף 2 להנחיות אלה נקבע כי תחת הטלת קנס מנהלי ניתן להגיש כתב אישום במקרים של ריבוי עבירות (לא רלוונטי לענייננו). בסעיף 5 להנחיות 2008 נקבעו נסיבות נוספות אשר בהתקיימן ניתן להגיש כתב אישום תחת הטלת הקנס המנהלי. גם כאן, מדובר ברשימה בלתי ממצה;

(ו)     החלטת רשויות התביעה להגיש כתב אישום תחת הטלת קנס מנהלי נתונה לביקורת שיפוטית לפני בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום (בג"ץ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל, (6.2.2006)). ביקורת זו תופעל בהתאם לכללים המקובלים במשפט המנהלי, ובכלל זה בחינת סבירות ההחלטה.

ומן הכלל אל הפרט

5.      כתב האישום מייחס לנאשמים עבירה לכאורה של העסקת עובדת זרה ללא היתר וללא ביטוח רפואי.

6.      לפני בית דין זה מוגשים מידי שנה מאות רבות של כתבי אישום כנגד נאשמים, יחידים, בני זוג או תאגידים בגין עבירות אלה. מדובר בכתבי אישום יזומים, אחדים מהם בגין תקופות העסקה קצרות יותר מאשר זו המיוחסת לנאשמים.

4

7.      לא מצאתי כי בנסיבותיו של תיק זה, מתיימות נסיבות חריגות ולמצער, שונות, ממאות התיקים הבאים בפניי מידי שנה. ממילא לא התרשמתי כי בהחלטה לבכר את המסלול הפלילי על פני המנהלי בנסיבותיו של תיק זה, נפלו פגמים שיש בהם משום "פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות" (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776.

8.      ככל שבפי הנאשמים טענות הגנה לגופו של עניין, הרי שאלה עתידות להתברר בשלב הראיות, ולא מצאתי בטענותיהם צידוק להורות על ביטול כתב האישום רק משום שהמדינה החליטה לנקטו בהליך יזום של הגשת כתב אישום לאור העבירות המיוחסות להם.

9.      המאשימה ראתה בתקופת העסקתה של העובדת הזרה ובעובדה שלא נערך לה ביטוח רפואי, נסיבות מחמירות, ומבלי להביע את דעתי על כך לגופם של דברים, אין בידי לקבוע כי מדובר בשיקול שאינו סביר או שעומד בניגוד לכללים אלמנטריים של צדק והגינות, באופן שמצדיק לחרוג מן הכלל, לפיו בתי המשפט לא נוטים להתערב בשיקול דעתה של התביעה, אלא במקרים חריגים.

10.  באשר להגשת כתב האישום כנגד שני בני הזוג, מקובלות עלי טענות המאשימה, ועל כך אוסיף, כי מזה מספר שנים כתבי אישום מוגשים בנסיבות דומות כנגד שני בני הזוג, ככל ששניהם אכן מתגוררים תחת אותה קורת גג בה הועסקו העובדים הזרים שלא כדין. כידוע בסעיף 4א לחוק עובדים זרים, "יראו מחזיק במקרקעין כמי שהעסיק עובד זר שנמצא עובד במקרקעין, אלא אם הוכיח המחזיק אחרת". מכאן, ששמורה לנאשמים הזכות להוכיח כי המצב העובדתי שונה בעניינם, ואולם, ברי כי אין מדובר בטענה שיכולה להתברר בשלב מקדמי זה. לפיכך, גם מהטעם הזה לא מצאתי כי מתקיים צידוק להורות על ביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.

11.  לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה, ולאור המועד בו הוגש כתב האישום, ובהתאם למדיניות בית הדין, אני מורה לסניגור להגיש עד ליום 30.06.22 את תשובתם המפורטת בכתב של הנאשמים לעובדות כתב האישום.

12.  בחלוף המועד ובהיעדר תשובה כאמור, אורה על העברת התיק לשמיעת ראיות, ללא מתן התראה נוספת, ותשומת לב הנאשמים מופנית להוראות סעיף 152(ב) לחסד"פ.

5

13.  לעיוני - 01.07.22.

ניתנה היום, כ"ג סיוון תשפ"ב, (22 יוני 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.