ת”פ 24368/11/21 – “מגדל” חברה לביטוח בע”מ נגד ליאור קסלר
בית משפט השלום בקריית גת |
|
|
|
ת"פ 24368-11-21 מדינת ישראל נ' קסלר
תיק חיצוני: 468129/2020 |
לפני |
כב' סגנית הנשיא, השופטת נגה שמואלי מאייר
|
|
המבקשת: |
"מגדל" חברה לביטוח בע"מ באמצעות ב"כ עדי לירון ואח' |
|
נגד
|
||
המשיבים: |
ליאור קסלר באמצעות ב"כ עוה"ד אלון קוצר מדינת ישראל- תביעות לכיש |
|
החלטה
לפני בקשה לעיון בתיק בית המשפט בהתאם לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003.
רקע (עיקרי הדברים)
1. ביום 19.10.2022, הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של שימוש ברכב ללא רשות וקשירת קשר לעשות פשע לפי סעיפים 413ג סיפא ו 499 (א)(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
2. ביום 10.07.2023, נגזר דינו של הנאשם לעונשים בדמות 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות לצד ענישה נלווית.
3. המבקשת, שהינה חברת ביטוח, הגישה בקשה לבית המשפט זה ביום 30.05.2023, שבה עתרה לעיין בכתב האישום שהוגש, בפרוטוקולים, בהחלטות ובהכרעת הדין.
4. לטענת המבקשת, הדבר דרוש לה שעה שהוגש כנגדה על ידי חברת "שליח בשבילנו בע"מ", שהינה מעסיקתו לשעבר של המתלונן בתיק זה, תביעה אזרחית, בבית המשפט השלום בכפר סבא במסגרת ת"א (שלום כפר סבא) 18992-08-22 (להלן: "ההליך האזרחי בכפר סבא") לקבלת תגמולי ביטוח רכב שנגנב בהיותה מבטחת "הרכב" מושא כתב האישום דנן.
5. עוד הטעימה המבקשת, כי ביום 02.10.2022, במסגרת ההליך האזרחי בכפר סבא הוגשה על ידה בקשה לצילום ועיון בתיק החקירה במשטרה (תיק פל"א 468129/20, ואילו המאשימה בתגובתה מיום 02.03.2023 לא התנגדה לכך, ומלוא חומרי החקירה צולמו ונשלחו למבקשת באמצעות חברת א.א. איסוף מידע ביום 27.03.2023.
6. הסנגור בתיק דנן, בתגובתו בפרוטוקול הדיון מיום 10.07.2023, התנגד לבקשת המבקשת להמצאת החומרים, תוך שטען כי המבקשת איננה נפגעת עבירה כהגדרתו של המונח "נפגע עבירה" בסעיף 2 לחוק זכויות נפגעי עבירה תשס"א 2001 (להלן "חוק זכויות נפגעי עבירה"). עוד הטעים הסנגור, כי סעיף 8 לחוק זכויות נפגעי עבירה מציין כי המידע שניתן למסור לנפגע העבירה מוגבל אך ורק באשר לשלב שבו מצוי ההליך הפלילי ולא לפרטים מתוך התיק עצמו ומשכך, הלה התנגד לבקשה.
7. המאשימה בתגובתה מיום 07.06.2023, טענה כי לטעמה אין בבקשת המבקשת בקשה לעיין באופן גורף בכלל הפרוטוקולים בתיק כי אם בקשה מוגבלת לדעת באיזה שלב מצוי ההליך המשפטי ומשכך אין התנגדות מצידה לציין בפני המבקשת כי דינו של הנאשם הוכרע זה מכבר.
דיון והכרעה
8. נקודת המוצא לבחינת הבקשה הינה כי זכותו של כל אדם לעיין בתיקי בית המשפט. זכות העיון נגזרת מעיקרון פומביות הדיון הקבוע בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, התשמ"ד -1984, ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 (וראו לעניין זה גם, רע"א 1026/14 יששכר רובין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו], 16.03.2014) להלן: "עניין רובין"). זוהי גם מגמתו של סעיף 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג- 2003 (להלן: "התקנות"), הקובע כך:
(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.
(ב) בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.
(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.
(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.
9. בשלב הראשון לפי סעיף 4 לתקנות, נדרש בית המשפט לבדוק האם קיים איסור שבדין להמצאת המסמכים המבוקשים על ידי המבקש (וראו לעניין זה, רע"א 943/15 אליין קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (23.06.2015)). במידה ואין איסור על פי דין, הפסיקה קבעה כאמור, כי ככלל יש לאפשר לעיין בתיקי בית המשפט, למעט מקרים שבהם יש סיבה המצדיקה למנוע זאת: "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון, שכן "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (ראו לעניין זה, בג"ץ 9474/00 אליעזר גל נ' ראש-עיריית חיפה, עמרם מצנע, נט(3) 714 (2004)). עוד יצוין כי מבקש העיון אינו נדרש, כתנאי מוקדם לעיון, להצביע על זיקה או עניין אישי בתיק (עניין רובין לעיל).
10. עם זאת, זכות העיון אינה זכות אבסולוטית, ויש לאזנה למול זכויות ואינטרסים אחרים, כגון הפגיעה הפוטנציאלית בבעלי הדין בתיק, בצדדים שלישיים או באינטרס הציבורי, כמו גם שקילת סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה. עוד יצוין, כי בית המשפט רשאי אף להתנות את העיון בתנאים, ולהורות על נקיטת אמצעים שיפחיתו את הפגיעה באינטרסים של בעלי הדין ושל צדדים שלישיים (וראו עניין רובין לעיל, וכן ראו, עע"מ 3195/18 אורן יצחקיאן נ' המועצה המקומית שהם- רשות הרישוי לעסקים [פורסם בנבו] (10.06.2019) להלן: "עניין יצחקיאן").
11. מכיוון שהכלל הינו המצאת המסמכים, אזי שעל המתנגד לעיון בהם, רובץ הנטל לשכנע את בית המשפט בקיומו של טעם ממשי, המצדיק את שלילת העיון ואף לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של המסמכים המבוקשים (עניין יצחקיאן לעיל).
12. מקום שבו נמצא כי ישנה פגיעה אפשרית שתגרם כתוצאה מחשיפת המסמכים, אזי כאמור, יש לערוך איזון בין הפגיעה האפשרית שתיגרם כתוצאה מהעיון, לבין זכות העיון המתבקשת בנסיבות העניין (ראו לעניין זה, רע"א 943/15 אליין קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (23.06.2015))
13. ומן התם אל הכא, ראשית ייאמר כי למבקשת הועברו זה מכבר ע"י המאשימה חומרי החקירה במסגרת ההליך האזרחי בכפר סבא. משכך, נותר להידרש לבקשת המבקשת לעיין בכתב האישום המתוקן; בפרוטוקולים; ובהכרעת הדין וגזר הדין בתיק דנן.
14. אין ספק כי אמנם המבקשת איננה "נפגעת העבירה" (כאמור זה מכבר) בתיק ואולם, בכל הנוגע לבקשת המבקשת לקבל אישור גורף לעיון בתיק זה הרי שסעיף 4(א) לתקנות קובע כי: "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט...ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". בענייננו, ההליכים בתיק זה הסתיימו עם מתן גזר הדין ביום 10.07.2023 ולמעשה על פי סעיף 4(א) לתקנות, אין גם צורך בהוכחות זיקה לתיק במקרה דנן.
15. לאחר שהמבקשת קיבלה לידה את תיק החקירה, כל שנותר בידי להחליט הוא בעניין בקשתה לעיין בכתב האישום המתוקן ובפרוטוקולי הדיונים. בכל הנוגע לבקשת המבקשת לעיין בכתב האישום המתוקן, עיון בו מעלה כי קבלת הבקשה אינה סותרת כל דין, מה גם שהצדדים לא טענו זאת.
16. כך גם העיון בפרוטוקולים, הובילו אותי לכלל מסקנה כי לנאשם או לאינטרס הציבורי לא יגרם כל נזק מיוחד מחשיפתם. באותם הפרוטוקולים המבוקשים אין פגיעה חמורה ולא מידתית בפרטיותו של הנאשם או של אחר. כמו כן, סבורתני כי אין בחשיפתם באמצעות מזכירות בית המשפט, משום הקצאת משאבים לא סבירה. עוד אוסיף, כי אף הסנגור לא הצביע על נזק קונקרטי או אחר, שיפגע בפרטיותו של הנאשם או אחר.
17. בנוסף לכך, אני סבורה כי פסק הדין שניתן על ידי ביום 10.07.2023, נדון בפומבי ואף יהיה מצוי במאגרי הפסיקה הפתוחים לציבור באינטרנט, והוא נותן מענה מספק לבקשת המבקשת.
18. סוף דבר, מכל האמור לעיל, לא מצאתי סיבה של ממש שלא להיעתר לבקשת המבקשת בעניין העיון בכתב האישום המתוקן; בפרוטוקולי הדיונים; בהכרעת הדין; ובגזר הדין. משכך הריני מתירה למבקשת לעיין בפרוטוקולים מהימים 09.02.2022; 02.05.2022; 18.07.2022; 19.10.2022; 30.01.2023; ו 10.07.2023, באמצעות מזכירות בית משפט השלום בקרית גת.
העתק ההחלטה ישלח לבאי כוח הצדדים ולמבקשת.
ניתנה היום, כ"ב תמוז תשפ"ג, 11 יולי 2023, בהעדר הצדדים.
