1

1.         נאשם 3 (להלן גם - הנאשם) הורשע, על-פי הודאתו בעבירת סיוע לכליאת שווא - לפי סעיף 377 בצירוף סעיפים 31 ו-32 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הודאתו של הנאשם ניתנה במסגרת הסדר טיעון, לפיו תוקנו הן העובדות והן הוראות החיקוק שיוחסו לנאשם בכתב-האישום המקורי. במסגרת הסדר-הטיעון הוסכם על הצדדים, כי יוטל על הנאשם מאסר לריצוי בעבודות שירות, זאת ללא ניכוי ימי המעצר, כאשר כל צד חופשי בטיעוניו בעניין משך המאסר. עוד הוסכם, כי יוטל על הנאשם, בנוסף, מאסר על-תנאי וכן פיצוי למתלונן על-פי שיקול דעת בית-המשפט.

2

2.         על-פי עובדות כתב-האישום המקורי, העומדות ביסוד ההודאה וההרשעה, ביום 22.12.12 סייע נאשם 3 ליתר הנאשמים לכלוא את המתלונן, כליאת שווא, בביתו של נאשם 5. בעת ובמקום האמורים ננקטו כלפי המתלונן אלימות ואיומים על-ידי חלק מהנאשמים. לנאשם 3 לא יוחסו מעשי האלימות והאיומים האמורים, אלא מעשי סיוע לכליאת שווא, בכך שחיזק את ידיהם של הנאשמים בכליאת השווא האמורה - הכל כמפורט בעובדות כתב-האישום המתוקן.

            יצוין, כי משפטם של יתר הנאשמים ממשיך להתנהל לפניי; ודינו של נאשם 3 ייגזר בטרם סיום משפטם של יתר הנאשמים הואיל והוא אמור לשמש כעד תביעה בעניינם.

3.         הנאשם הִנו יליד 1955, נשוי ואב ל-12 ילדים - מרביתם נשואים. עקב פטירת בעלה של בִתו, תומך הנאשם כיום גם בבת ובארבעת ילדיה הקטינים המתגוררים בביתו. בעבר עבד הנאשם בתחום הצבעות, וכיום הוא אינו עובד ומקבל קִצבה מהמוסד לביטוח לאומי. אין לחובתו הרשעות קודמות, ותִפקודו היה נורמטיבי, עד למעידה הפלילית הנידונה. בעקבות האירועים בתיק זה שהה הנאשם במעצר תקופה קצרה, ולאחר שחרורו מהמעצר, שהה בתנאי "מעצר בית" במשך מספר חודשים.

4.         ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה לעונש את חומת העבירה ונסיבות ביצועה. היא טענה, כי מתחם הענישה ההולם נע בין שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לבין עשרה חודשי מאסר לריצוי של ממש; וגרסה כי העונש המתאים בעניינו של הנאשם עומד על שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

3

5.         ב"כ הנאשם לא הקל ראש בחומרת העבירה, אך הדגיש כי מדובר בעבירת עוון שהעונש המֵרבי שנקצב בצִדה עומד מאסר של שנה וחצי. כן ציין הסנגור, כי הנאשם לא ביצע כל פעולה אקטיבית כלפי המתלונן מלבד נוכחות במקום, ואף הזמין מכובדים לדירה כדי לפתור את הסכסוך בדרכי שלום. בנוסף ביקש להתחשב בהודאתו של הנאשם ובחרטה שהביע על מעשיו. הוא ביקש להשית על הנאשם מאסר בעבודות שירות לתקופה קצרה של כחודש.

6.         בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, על בית-המשפט לקבוע בגזר-הדין את מתחם העונש ההולם, זאת לאור העיקרון המנחה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה; ובהמשך - לגזור את העונש המתאים לנאשם במסגרת מתחם הענישה ההולם, תוך התייחסות לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, זאת אגב אפשרות לסטות מהמתחם בנסיבות חריגות שצוינו בחוק. מתחם הענישה נקבע בהתאם לעקרון ההלימה, וביישומו מביא בית-המשפט במניין שיקוליו את הערך החברתי שנפגע בביצוע העבירה, את מדיניות הענישה הנהוגה ואת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

7.         אפנה תחילה לקביעת מתחם הענישה ההולם. בהתחשב בעיקרון ההלימה שבענישה; בפגיעה בערך המוגן שביסוד העבירה - שמירה על שלמות גופו, ביטחונו וחירותו של אדם; בנסיבות ביצוע העבירה שתוארו בהרחבה בכתב-האישום המתוקן; במדיניות הענישה בעבירה דנן; ובכך שמדובר בסיוע לעבירה ולא בביצוע עיקרי שלה - סבורני כי מתחם הענישה ההולם בעבירה שבה הורשע הוא מאסר בפועל, הנע בין מאסר בעבודות שירות לבין מספר חודשים לריצוי של ממש בין כותלי הכלא.

4

            ומכן לעונש המתאים לנאשם. בגזירת העונש המתאים לנאשם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. בעניינו, יש להתחשב לקולא בהודאתו של הנאשם, בחרטה שהביע על מעשיו, בכך שמדובר בהרשעתו הראשונה והיחידה של מי שתִפקודו הִנו נורמטיבי, וכן בעובדה שהלה היה נתון במעצר, ובהמשך - בחלופת מעצר בתנאי "מעצר בית" מלא. בנסיבות אלו, סבורני כי העונש המתאים אמור להיות מאסר בעבודות שירות, לתקופה של מספר חודשים.

8.         על-יסוד האמור לעיל, ובהתחשב בהסדר הטיעון, לפיו המחלוקת התמקדה אך בשאלת משך המאסר בעבודות שירות, אני דן את נאשם 3 כדלהלן:

            א. לשלושה חודשי מאסר בפועל, אשר ניתן יהיה לרצות בעבודות שירות.

ב. לארבעה חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירת כליאת שווא, או סיוע או ניסיון לביצוע עבירה זו.

            ג. לפיצוי המתלונן בסכום של 3,000 ₪.

            עבודות השירות תבוצענה בבית-האבות "עידן הזהב", כמפורט בחוות-דעתו של הממונה על עבודות השירות. העבודות תחלנה ביום 8.4.14, ובמועד זה יתייצב הנאשם בשעה 09:00 במפקדת מחוז דרום של שירות בתי הסוהר, ליד כלא באר שבע, לצורך קליטה והצבה.

            הפיצויים למתלונן ישולמו עד ליום 1.5.14.

            הפרקליטות תמציא למתלונן עותק מגזר-הדין, ותדווח לו על פסיקת הפיצויים. בנוסף, תמציא הפרקליטות למזכירות בית-המשפט את פרטי המתלונן, לצורך הטיפול בגביית הפיצויים.

5

            לשלוח עותק מגזר-הדין לממונה על עבודות השירות וליתר הסניגורים.

            זכות ערעור לבית-המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ג באדר א' התשע"ד, 13 בפברואר 2014, במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ נאשם 3, נאשם 3 ומתורגמן בית-המשפט לשפה הערבית.