1

א.        רקע כללי:

1.                  הנאשמים הורשעו, על יסוד הודאת נאשם 1 (להלן - הנאשם) בעובדות כתב האישום, בשמו ובשם נאשמת 2 (להלן - הנאשמת), בביצוע עבירות לפי הוראות חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן - חוק מע"מ).

2.                  הנאשמת היא חברה פרטית מוגבלת במניות, שנרשמה כעוסק מורשה לעניין הוראות חוק מע"מ בתחום העיסוק של גיוס ואספקת כוח אדם. בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום, בין החודשים ינואר עד יוני בשנת 2017, שימש הנאשם כמנהל הפעיל של החברה.

3.                  על פי הנטען בעובדות כתב האישום, בתקופה הרלוואנטית הגישו הנאשמים 4 דוחות תקופתיים למנהל מע"מ וניכו מס תשומות, מחשבוניות שקוזזו בספריה של הנאשמת, בסך כולל של 9,574,000 ₪ (קרן המס). כל זאת, ללא תיעוד במסמכים ובמטרה להתחמק מתשלום מס.

2

4.                  על רקע עובדות נטענות אלה הואשמו הנאשמים בכתב האישום, בניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כאמור בהוראות סעיף 38 לחוק מע"מ, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, וזאת בנסיבות מחמירות: 4 עבירות לפי הוראות סעיף 117(ב)(5) יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ (לתיקון הוראות החיקוק ר' בפרוטוקול, עמ' 10 שורה 2 ואילך).

5.                  הדיונים המקדמיים נשמעו לפני מותב קודם, לרבות במתכונת של גישור, ובסיכומם הודה הנאשם בעובדות כתב האישום. על יסוד הודאה זו, שניתנה גם בשם הנאשמת, הורשעו הנאשמים בעבירות שבהן הואשמו כאמור בפסקה 1 דלעיל. הצדדים לא הגיעו להסכמות עונשיות, אך בשים לב לגילו של הנאשם הורה בית המשפט על עריכת תסקיר שירות המבחן בעניינו (בפרוטוקול, עמ' 11 שורה 6 ואילך).

6.                  עוד יש לציין, בפתח הדברים, כי בעניינה של הנאשמת לא נשמעו לפניי טיעונים, מסתמא משום שאינה פעילה כיום. בנסיבות אלה יש לקבוע בעניינה קנס סמלי בלבד.

ב.         עיקרי תסקיר שירות המבחן:

7.                  תסקיר שירות המבחן (מיום 02.11.2021) מפרט את נסיבותיו האישיות של הנאשם, יליד שנת 1996 (בן 26 שנים כיום), רווק המתגורר בבית הוריו ברמלה.

8.                  נסיבות חייו של הנאשם מורכבות. הנאשם נולד ברמאללה ובגיל 6 עבר עם משפחתו לרמלה. משפחתו של הנאשם התמודדה עם קשיים כלכליים משמעותיים ובגיל 15 עזב הנאשם את בית הספר והשתלב בעבודה על מנת לסייע בפרנסת המשפחה. הנאשם עבד בשוק ולאחר מכן בתחום האלומיניום ובפנצ'רייה. מזה כשנה עובד הנאשם כמפעיל מנוף בחברה לפינוי פסולת. כיום מנהל הנאשם קשר זוגי ונולדה לו בת-תינוקת.

9.                  אשר לעבירות דנא, על אף ההודאה בביצוען צמצם הנאשם בהתייחסותו. הנאשם הבהיר לשירות המבחן כי ברקע לביצוע העבירות עומדת פנייתם של אנשים שוליים, המתגוררים בסמוך אליו, בהצעה להקים חברה בה ישמש כקבלן עבודה. בתמורה הוצע לנאשם תשלום על כל חתימה שיידרש לחתום במסגרת עבודתו, והוא הסכים לכך על מנת לסייע למשפחתו. במספר הזדמנויות חתם הנאשם על מסמכים, שלדבריו לא ידע מה כתוב בהם ובאילו סכומים הם עוסקים. הנאשם הדגיש כי קיבל בסך הכל 20 ₪ על כל חתימה שחתם.

10.              הנאשם הביע חרטה על מעשיו, אך התקשה לבחון את מעשיו והתנהלותו שברקע לביצוע העבירות, כמו גם במהלכן. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הרבה להשליך את בחירותיו והתנהלותו על מצבה הכלכלי של משפחתו. בנוסף נטה הנאשם לבטא עמדות נוקשות בפני השירות, כאשר לתפיסתו הוא נעדר אלטרנטיבות להתמודדות עם קשייו.

11.              שירות המבחן התרשם אפוא מצעיר בעל אישיות בלתי בשלה, שגדל בנסיבות חיים מורכבות ובתנאי הזנחה פיזית ודחק כלכלי. שירות המבחן העריך כי הנאשם ביצע את העבירות על רקע קשיים כלכליים במשפחת מוצאו, אך בד בבד התרשם כי הנאשם אוחז בעמדות קורבניות, המסייעות לו בהתמודדות עם ההשלכות של בחירותיו. הנאשם מתקשה בשלב זה בבחינה עצמית מעמיקה ובנטילת אחריות על דפוסים מכשילים בהתנהגותו, ומשליך אחריות על גורמים חיצוניים.

3

12.              בנסיבות אלה, ותוך בחינת גורמי הסיכוי והסיכון במצבו של הנאשם, העריך שירות המבחן כי הנאשם אינו מתאים להשתלבות בהליך טיפולי ונמנע מהמלצה שיקומית-טיפולית. עם זאת המליץ השירות להסתפק בענישה קונקרטית מקלה, בדמות מאסר לנשיאה בדרך של עבודות שירות בצירוף מאסר מותנה.

ג.         עיקר טיעוני הצדדים:

13.              ב"כ המאשימה עמד בטיעוניו על עובדות כתב האישום, שבהן הודה הנאשם. במיוחד הדגיש ב"כ המאשימה את הסכום הניכר של דרישת מס התשומות, בסכום מצטבר של מעל 9.5 מיליון ₪. בנסיבות אלה אף מדובר בביצוע העבירות בנסיבות מחמירות לפי הוראות סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ. עוד הטעים ב"כ המאשימה כי הנאשם נחקר בשנת 2018, נדרש להביא פרטים, מסמכים ופרטי רואה החשבון - אך לא המציא מאומה. הובהר לנאשם כי לפי הדוחות דווח על תשומות בסכום שמעל 56 מיליון, תוך קיזוז מס תשומות בסכום שמעל 9.5 מיליון ₪, אך בכל זאת עד היום לא המציא הנאשם מסמכים או אסמכתאות כלשהן.

14.              ב"כ המאשימה ציין את הודאת הנאשם ואת החיסכון בזמן השיפוטי, אך ביקש שלא ליתן לכך משקל רב. הנאשם לא התייצב למספר דיונים והוצאו נגדו צווי הבאה, והודאתו לא לוותה במעשים כלשהם של השבה או הסרת מחדל. כיום טוען הנאשם כי הוא נוצל על ידי אחרים ובעצם היה איש קש, הגם שבשלב החקירה לא העלה הנאשם טענות כאלה. ואולם, גם כיום נמנע הנאשם מלמסור פרטים על המעורבים ובכך מונע מהרשויות להגיע לאנשים הנכונים ולמעשה ממשיך לבצע את תפקיד איש הקש.

15.              אשר למדיניות הענישה הנהוגה הפנה ב"כ המאשימה לעפ"ג (מחוזי י-ם) 64777-06-18 גרדאת נ' מדינת ישראל (27.01.2019), שם נקבע מתחם עונש הולם שבין שנתיים מאסר בפועל לבין ארבע שנים וחצי מאסר בפועל ונגזר עונש של 30 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי בסך של 100,000 ₪. ואולם, הגם שבאותו מקרה דובר על מס תשומות בסכום נמוך יותר, דובר שם בתקופה ממושכת בהרבה ובעבירות חמורות נוספות, לרבות תוך שימוש בעשרות חשבוניות פיקטיביות. עוד הפנה ב"כ המאשימה לטבלת פסיקה אותה ערך, אך מדובר בטבלה המציינת מקרים חמורים יותר הכוללים עבירות נוספות, לרבות לפי הוראות פקודת מס הכנסה.

16.              ב"כ המאשימה עמד על הערכים החברתיים, הנפגעים כתולדה מביצוען של עבירות מס, והפנה לפסיקה הקובעת כי בעבירות אלה יש לבכר את האינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם. על רקע כל אלה עתר ב"כ המאשימה לקביעת מתחם עונש הולם שבין 40 חודשי מאסר בפועל לבין 60 חודשי מאסר בפועל.

4

17.              לעניין גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם עמד ב"כ המאשימה על ההיבטים השליליים העולים מתסקיר שירות המבחן, לרבות הקושי של הנאשם בנטילת האחריות והעמדה הקורבנית בה הוא אוחז. עוד התייחס ב"כ המאשימה לחלוף הזמן. אמנם עסקינן בעבירות שבוצעו בשנת 2017, אך הן נחשפו בשנת 2018 וכתב האישום הוגש בשנת 2019 - כך שהמאשימה לא השתהתה בהגשתו.

18.              ב"כ הנאשמים, מצידו, פתח בהדגשת ההודאה בעובדות כתב האישום והחיסכון בזמן השיפוטי. בנוסף הדגיש הסניגור כי עסקינן בנאשם שנוצל-לרעה על ידי גורמים עברייניים. הנאשם חי בתוך המגזר הערבי ובחברה בה הוא חי שיתוף פעולה עם הרשויות - בכל הקשור למסירת מידע על אחרים - עלול להביא לפגיעות קשות בנאשם ובמשפחתו, עד כדי מוות. חששותיו אלה של הנאשם ראויים להבנה בפרט נוכח העובדה שלאחרונה נולדה לו בת, שהוא דואג גם לה. ראוי אפוא, לשיטת הסניגור, להתחשב בעובדה שמדובר בנאשם ששימש כאיש קש, נוצל-לרעה וכיום נתון לאיומים קשים, במיוחד כאשר בתחילת הדרך הנאשם לא הבין כלל את מהות העבירות שבביצוען השתתף.

19.              ב"כ הנאשמים מתח ביקורת על האסמכתאות המחמירות, אליהן הפנה ב"כ המאשימה, תוך שהדגיש כי במקרה דנא עסקינן בארבע עבירות בלבד, שנעברו בפרק זמן קצר יחסית. אשר להסרת המחדל טען הסניגור כי הנאשם עשה מאמצים רבים על מנת להסירו, לרבות בגיוס משפחתו. כמו כן, הנאשם אף יזם פנייה לגורמים שונים שיוכלו לסייע לו מול אלה שניצלו אותו, אך מאמציו עלו בתוהו.

20.              ב"כ הנאשמים הטעים עוד, כי עסקינן בנאשם הדיוט, שלא מבין מאומה במיסוי או בעניין המסמכים והליווי החשבונאי הנדרשים בפעילות של חברה, וממילא לא ניתן לבוא אליו בדרישות בהקשרים כאלה. לסיכום עתר הסניגור להקלה מרבית עם מרשו, לרבות במישור הקנס על רקע מצבו הכלכלי הקשה.

21.              לבסוף הנאשם, בדברו האחרון לעונש, אמר: "אנשים באו אלי ואמרו לי שיקדמו אותי. אני גר בבית קטן הרבה נפשות... אחרי זה התחילו לאיים עלי, אני פחדתי על ההורים שלי והאחים שלי. אנחנו משפחה קטנה. תסתכל מה קורה בעולם, שמים מטענים... אני מבקש סליחה" (ר' בפרוטוקול, עמ' 17 שורה 14 ואילך).

ד.         קביעת מתחם העונש ההולם:

22.              בעת גזירת עונשו של נאשם על בית המשפט לקבוע, תחילה, את מתחם העונש ההולם לאירוע שבגינו הורשע הנאשם, ולאחר מכן לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם; והכל כאמור בהוראות סעיף 40ג לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין). קביעת מתחם העונש ההולם תיעשה, בהתאם להוראות הדין, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

5

23.              בהקשר לעבירות המס חוזרת הפסיקה וקובעת כי מדובר בעבירות חמורות, שביצוען פוגע בערכים חברתיים חשובים ובהם ההגנה על הקופה הציבורית שבאוצר המדינה, ההגנה על שוויון הנשיאה בנטל המס וההגנה על מהימנות הדיווחים לרשויות המס. בנוסף, עבירות מס הן עבירות קלות לביצוע אך קשות לגילוי ולחשיפה, ועל כן "יש לנקוט ביד קשה בטיפול בעבירות אלה ולהעניק משקל מיוחד להיבט ההרתעתי של העבריינים, במסגרת שיקולי הענישה" (ר' רע"פ 3998/15 פלוני נ' מדינת ישראל (28.06.2015), בפסקה 10 להחלטה, וכן באסמכתאות המוזכרות שם).

24.              אשר למדיניות הענישה הנהוגה ניתן להפנות לת"פ (שלום נת') 9764-11-17 מדינת ישראל נ' תלג'י (09.06.2022), שם נקבע בגין עבירות דומות מתחם עונש הולם שבין 8 חודשי מאסר בפועל לבין 36 חודשי מאסר בפועל, כאשר דובר בהיקף מס תשומות של 2.5 מיליון ₪ (ר' גם ההפניות שם). בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם דשם 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס כספי בסך של 7,000 ₪.

25.              הנאשם טען - גם בפני שירות המבחן - כי בפרשה דנא היה לא יותר ממכשיר בידי אחרים ("איש קש"), אשר ניצלו אותו לצרכיהם; והכל על רקע המצוקה הכלכלית הקשה של הנאשם ומשפחתו. לטענה זו יש אישוש, ולו מסוים, בהתחשב בנסיבות העניין: עסקינן בנאשם מחוסר השכלה ממשפחת מצוקה, שבעת ביצוע העבירות היה צעיר מאוד ושעל כן על פני הדברים היה חסר יכולת עצמאית להקמת חברה בע"מ או להגשת דוחות החברה למע"מ.

26.              מבחינת המדיניות המשפטית הראויה - והמקובלת - ברי כי אין מקום לקבל ניסיון להתמודד עם מצוקה כלכלית בדרך של ביצוע עבירות מס, לרבות בתפקיד של איש קש. יתר על כן, אנשי הקש מהווים חוליה חיונית בביצוע עבירות מס רבות ולכן, ככלל, אין אפשרות לראות בעובדה שאדם מסוים שימש כאיש קש לטובתם של אחרים, ובכך אפשר להם לגזול כספים מקופת הציבור, משום נסיבה מקלה (ר' למשל ת"פ 63304-11-17 מדינת ישראל נ' אביבי (24.12.2019) וההפניות שם).

27.              עם זאת, בקביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב במכלול נסיבות העניין, לרבות מספר העבירות שבוצעו, משך הזמן שבמהלכו הן בוצעו והיקף הנזק-בפועל לקופת הציבור. בענייננו מדובר במספר נמוך יחסית של עבירות - ארבע במספר - שבוצעו בפרק זמן קצר יחסית של מספר חודשים, וממילא מדובר באירוע עברייני ממוקד. בנוסף, ובפרט נוכח תקופת הביצוע הקצרה יחסית, לא ברור מה נעשה-בפועל עם דרישת התשומות של הנאשמת ולא הובאו לפניי נתונים בהקשר זה. בנסיבות אלה אני קובע את מתחם העונש ההולם במקרה זה בין 18 חודשי מאסר בפועל לבין 40 חודשי מאסר בפועל.

ה.        גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

28.              לאחר קביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם זה, תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות.

29.              אשר לנאשם שלפניי, השיקולים הרלוואנטיים לגזירת עונשו הם כלהלן:

6

עברו הפלילי של הנאשם - לנאשם, יליד שנת 1996, אין כל רישומים קודמים.

הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו - הטלת עונש של מאסר בפועל תפגע הן בנאשם והן במשפחתו, במיוחד בהתחשב בכך שכיום מצוי הנאשם בזוגיות ואב לתינוקת.

הודאה ונטילת אחריות - הנאשם הודה בעובדות כתב האישום ופשיטא כי יש לזקוף הודאה זו לזכותו ולקולת העונש.

מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירות ולפיצוי על הנזק שנגרם בעטיין - הנאשם לא עשה מאומה לתיקון תוצאות מעשיו.

נתוניו האישיים של הנאשם ונסיבות חייו - כעולה מתסקיר שירות המבחן, נסיבות חייו של הנאשם מורכבות. הנאשם גדל בתנאי מצוקה והזנחה, עזב את לימודיו בבית הספר בשלב מוקדם יחסית וגם כיום מצוי בקשיים כלכליים.

חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה - מאז ביצוע העבירות חלפו כבר כחמש שנים. מדובר בתקופת זמן לא מבוטלת שיש להתחשב בה לקולת העונש, גם כאשר לא היתה השתהות של המאשימה בטיפול בתיק.

30.              מכלול הנסיבות והשיקולים שפורטו לעיל מלמד כי במקרה זה נסיבות הקולה עולות במשקלן על נסיבות החומרה, באופן שיש לגזור את עונשו של הנאשם בקרבת הרף התחתון של מתחם העונש ההולם - הגם שלא ברף התחתון ממש.

31.              לבסוף, נוכח העובדה שעסקינן בעבירות פיסקליות יש להטיל גם ענישה כספית. בהקשר זה ניתן למצוא בפסיקה מנעד ענישה רחב למדיי, כאשר בכל מקרה - בהתאם להוראות סעיף 40ח לחוק העונשין - בקביעת הקנס על בית המשפט להתחשב גם במצבו הכלכלי של הנאשם. במקרה דנא מדובר כאמור בנאשם ממשפחת מצוקה, העובד כמפעיל מנוף בחברה לפינוי פסולת ותומך במשפחתו. בנסיבות אלה ראוי אפוא להקל בענישה הכספית, בפרט נוכח העובדה שדינו של הנאשם נגזר גם למאסר בפועל לתקופה לא מבוטלת.

ו.          סוף דבר:

32.              אשר על כן - ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל - אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

על נאשם 1 -

(א)       20 חודשי מאסר בפועל.

על נאשם 1 להתייצב לנשיאת עונשו בבית המעצר ניצן, או במקום אחר שייקבע שירות בתי הסוהר, ביום 01.08.2022 עד השעה 10:00.

7

ב"כ הנאשמים יתאם את הכניסה למאסר עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, על מנת להבטיח עריכת "מיון מוקדם" לנאשם 1 אשר יקל על קליטתו בבית הסוהר.

(ב)       מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, אותו לא יישא נאשם 1 אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, עבירה לפי הוראות סעיף 117 לחוק מע"מ.

(ג)        קנס בסך של 18,000 ₪, או חודשיים מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-36 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 01.11.2022 ובכל אחד בחודש שלאחריו. היה ונאשם 1 לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.

על נאשמת 2 -

קנס (סמלי) - בסך של 1 ₪.

ככל שנותר בתיק בית המשפט פיקדון שהופקד מטעם הנאשם, בהסכמת ההגנה יקוזז הפיקדון לתשלום הקנס, כאשר הנאשם יידרש לשלם רק את יתרת הסכום שתיוותר.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תמציא העתק גזר דין זה לשירות המבחן.

ניתן היום, כ"ג סיוון תשפ"ב, 22 יוני 2022, במעמד הצדדים.