ת"פ 2657/08/13 – מדינת ישראל,היחידה המשפטית הארצית לתיקי מכס נגד דוד קרדיש
בית משפט השלום בתל אביב - יפו |
|
|
|
ת"פ 2657-08-13 מדינת ישראל - רשות המיסים - יחידת תביעות להב 433 ואח' נ' קרדיש
כב' הש' מ. קליין
|
1
המאשימות: |
מדינת ישראל |
נ ג ד
|
|
הנאשם: |
דוד קרדיש |
החלטה |
רקע כללי
1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום הכולל 51 אישומים. באישומים מפורטים מעשי מרמה, כזב והתחזות שביצע הנאשם, לכאורה, בתקופת השנים 2011 עד 2013, המהווים לגישת המאשימות עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, חוק העונשין, התשל"ז-1977 וחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, וכן, עבירות לפי חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955 ולפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.
2
2. בעובדות הרקע של כתב האישום צוין, כי הנאשם הוא יועץ מס בעיסוקו, ורשום כעוסק מורשה לפי חוק מע"מ; הוא נהג להתראות בכזב בפני לקוחותיו ובפני גורמי רשויות שונים בשם "דוד גולן", ובהזדמנויות שונות הציג עצמו בכזב כרואה חשבון וכעורך דין, ואף הכין והשתמש שלא כדין בניירות מכתבים הנושאים כותרות כוזבות, ובין היתר, משרד רואי חשבון - ד. גולן ושות', ועוד. פעילותו של הנאשם התבצעה בחדר או בחדרי משרד בבניין משרדים ברח' בן יהודה 32 בתל-אביב. במחשבו של הנאשם במשרדים אלה, ליתר דיוק, בכונן הגיבוי, נמצא חומר שעל בסיסו גובשה החקירה נגד הנאשם.
3. על העובדות והמעשים המיוחסים לנאשם בכתב האישום, בתמצית ובקצרה:
א. בתקופת השנים 2011 עד 2013, ערך הנאשם, הפיק והוציא באמצעות המחשב במשרדו (בתוכנת רווחית) כ-2755 חשבוניות פיקטיביות שנראו כחשבוניות מס שהוציאו 278 פירמות שונות, ללא ידיעתן וללא רשותן. סכומן הכולל של החשבוניות הללו היה כ-129 מיליון ₪, והמס הגלום בהן הגיע לכ-18 מיליון ₪.
ב. הנאשם הנפיק את החשבוניות הפיקטיביות האמורות לכ-480 חברות ועוסקים וקיבל מהם תמורה כספית, שעליה לא דיווח לרשויות המס. מטרתו הייתה לסייע לאחרים להשתמט מתשלום מס.
ג. במועדים שונים המפורטים באישומים רבים, הציג הנאשם עצמו בכזב בפני לקוחות אחדים כרואה חשבון מוסמך. הוא התיימר במרמה לספק להם שירותים מקצועיים וגבה תשלומי שכר שלא כדין. באחד המקרים המתוארים (כמפורט באישום השישי) מסר הנאשם עדות שקר בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כשהוא מתחזה בכזב לרואה חשבון.
ד. בתקופה האמורה, כנגד שירותים מקצועיים שסיפק למספר לקוחות בתחום הנהלת חשבונות וייעוץ מס, הנפיק הנאשם ללקוחות חשבוניות מס פיקטיביות שנשאו מספר עוסק מורשה בדוי השייך לאחר. הנאשם לא דיווח לרשויות המס על הכנסות אלה, ולא שילם את המס המגיע.
ה. במקרים אחדים התחזה הנאשם בפני לקוחותיו בכזב כעורך דין, התיימר להעניק שירותים משפטיים, וגבה במרמה ושלא כדין שכר טרחה.
3
ו. במועדים שונים בתקופה האמורה לעיל, כשרות ללקוחות שונים, ובתמורה לשכר ששולם לו, הפיק הנאשם בכזב מהמחשב שלו, באמצעות תוכנת מכפל, תלושי שכר מזויפים, בידיעה שישמשו להצגה בפני מוסדות רשמיים - המוסד לביטוח לאומי, משרד התמ"ת, רשויות הרווחה, ועוד.
ז. במהלך התקופה הרלוונטית אחסן הנאשם במחשב שבמשרדו מידע כוזב, אותו הפיק הוא עצמו בכזב כשיצר (באמצעות תוכנת מיכפל שבמשרדו), קבצי מידע ממוחשבים אשר כללו שמות של עובדים, נתוני שכר, נתוני מעסיק ונתונים נוספים, בידיעה שהנתונים כולם כוזבים ופיקטיביים, ובאמצעותם יצר תיקי ניכויים פיקטיביים, בהם עשה שימוש שלא כדין.
4. כתב האישום עוסק בסדרה ארוכה של עבירות שעבר הנאשם, לכאורה, לפי חוק מע"מ, בריבוי עבירות שעניינן זיוף וקבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות, שעבר הנאשם, לכאורה, לפי חוק העונשין, בריבוי עבירות שעבר, לכאורה, לפי חוק לשכת רואי חשבון וחוק לשכת עורכי הדין, ובעשרות עבירות שעבר לפי חוק המחשבים.
5. התיק שהחל את דרכו אצל כבוד השופטת דניאלה שריזלי, אשר שמעה דיוני הוכחות ואת העדים שלהלן:
תאריך דיון עדים שהעידו
12.3.014 עת/1 ריקי אריאל + עת/2 שי פס - גובי הודעות הנאשם.
23.3.014 עת/ 3, רביב מרגלית חוקר ביחידה הכלכלית.
27.3.014 תחילת עדות עת/ 4, מר שחף שוורץ חוקר במח' חקירות מכס ומע"מ.
4.5.014 המשך עדות שחף שוורץ.
20+22.5.014 סיום עדותו של עת/4, מר שחף שוורץ.
1.6.014 עת/3 רביב מרגלית, חזר לדוכן העדים + עת/5 תמר לדיני חוקרת בלהב 433.
4
8.6.014 עת/6 בכר יהודה, רמ"ד מודיעין מע"מ + עת/7 יורם גבאי רמ"ד חקירות מע"מ.
10.6.014 עת/7 (?) שלומי משולם רכז מודיעין ביחידה כלכלית.
11.6.014 עת/8 ליאור רוטנברג, חוקר משטרה יחידה כלכלית
עת/9 אורי ניידיץ חוקר משטרה יחידה כלכלית.
16.6.014 עת/10 ליברמן יואב חוקר מע"מ + עת/11 אפי עזר חוקר מע"מ +עת/12 אלכס רמי חוקר מע"מ.
18.6.014 עת/13 שלומי אביאב חוקר מע"מ + עת/14 דימיטרי שוורצמן מחברת מחשבים + עת/15 אייל ברעם, רמ"ד ת'א + עת/16 ערן אטל , חוקר מע'מ.
29.6.014 עת/17 קובי פוילטר ראש תחום בלהב 433, עת/18 ירון אוחנה, חוקר להב 433.
1.7.014 עת/19 משה בן זכאי בלש משטרה, עת/20 ניר משה ליאון, חוקר.
7.7.014 עת/21 דנה דיין סבג, חוקרת + עת/22 רונן בן משה חוקר + עת/23 אורי הנסב חוקר + עת/24 אילן אבני ממונה עבירות מחשב + עת/25 פליקס פלדמן טכנאי מחשב + עת/26 אלעד קשאני חוקר מע'מ.
14.7.014 עת/27 יאיר שמש, חוקר מע'מ + עת/28 שלום זיטי, עובד רשות המיסם + עת/29 - אסף זכריה, חוקר שביצע העימות + עת/ 30 דורון עוזרי, חוקר מחשבים + עת/31 יוני פיוטניק, חוקר מע"מ.
התיק הועבר להליך גישורי אצל כב' סגן הנשיא השופט בני שגיא, אך הליך הגישור לא צלח.
בינתיים כב' השופטת שריזלי פורשת לגמלאות ונבצר ממנה להמשיך לטפל בתיק.
העברת התיק לטיפולי
6. ביום 19.4.2015 קבע סגן הנשיא, כבוד השופט בני שגיא, כי תיק זה יעבור לטיפולי.
5
7. קבעתי דיון ליום 11.5.2015 על מנת שאוכל לבדוק את עמדות הצדדים בקשר להפעלת סעיף 233 סיפא לחסד"פ ולצורך קביעת לוח זמנים לסיום ההוכחות בתיק. בנוסף, היה צורך בבדיקת נושא הפסקת הייצוג על ידי הסניגור, לאור בקשתו לעיון מחדש בהחלטת כב' הש' שריזלי מיום 4.11.14.
8. בדיון שהתקיים ביום 11.5.2015 , חזר ב"כ הנאשם על בקשתו לשחררו מייצוג הנאשם. הוא שב על נימוקי הבקשה בעניין שהוגשה ביום 12.10.2014 (בקשה מספר 64) ובה פירט את הסיבות שהביאוהו לבקש את שחרורו מייצוג. הסיבה הראשונה נעוצה בכך שמצבו הרפואי של המבקש אינו מאפשר לו להמשיך ולנהל את התיק במתכונתו הכה אינטנסיבית שכן, בתיק מתקיימים 2-3 דיונים בשבוע.
9. הסיבה השנייה נעוצה בכך שב"כ הנאשם המלומד כלל לא מקבל שכ"ט עבור עבודתו. לדידו, המדובר ב "מגה תיק" שכן מפאת גודלו והיקפו הוא נזקק לסיוע רב ולכוח אדם נוסף שכאמור, בהיעדר תשלום שכ"ט, אין ביכולתו לממן כוח אדם שכזה. הסניגור, עו"ד דותן ציין כי עד כה, ולמרות שלא שולם לו שכ"ט הוא לא נטש את הייצוג בתיק אך הדבר אינו יכול שיימשך עוד.
10. לדבריו, הייצוג, בהיעדר תשלום שכ"ט פוגע בחופש העיסוק שלו וגרם לו ולמשפחתו להוצאות רבות, כבדות מנשוא. המבקש מצביע על העובדה לפיה לנאשם יש יכולת כלכלית מוגבלת והדבר מוצא ביטוי בדברים בסיסיים כגון חוסר יכולת לממן צילום תיקי חקירה רבים שהועברו לעיון על ידי המאשימה. ציין כי מימון צילום חומר שכזה נעשה עד כה על ידו ובמימונו הבלעדי, והדבר לא יכול להימשך כך עוד. ב"כ הנאשם הוא עו"ד יחידי המופיע בתיק (עמ' 258 שורות 12-14 לפרוטוקול) ומשכך אין לו כל יכולת להתמסר לתיק רב מימדים זה, דבר המשתק את משרדו.
6
11. בקשתו של ב"כ הנאשם נדונה בפני כב' השופטת שריזלי שקבעה בהחלטתה מיום 9.4.015 כי לא מצאה להיעתר לבקשתו. החלטתה זו באה בעקבות התחייבותו של הנאשם להעביר שכ"ט לסנגורו וזאת במהלך חודש נובמבר 2014. כספים עבור שכ"ט כאמור, לא הועברו על ידו. מכאן הצורך לעיין מחדש בבקשת הסניגור לשחררו מייצוג.
12. המאשימות טוענות כי אין לשחרר את הסניגור מייצוג וכי הסכסוך הכספי בין הנאשם לסנגורו אינה סיבה לשחרור מייצוג. ב"כ המאשימה 2, עו"ד עדי מאיר הפנה לפסיקה (ע"פ 4690/94) שם נקבעה ההלכה בעניין זה. בנוסף, ב"כ המאשימה מפנה להחלטות בהן בית המשפט לא שיחרר את הסניגור מייצוג בקבעו כי האינטרס הציבורי עדיף על פני האינטרס הפרטי של הסניגור וכי ענייני הסדרת שכ"ט לא מהווים עילה לשחרור סניגור ובמיוחד בתיקים עם היקף כמו תיק זה בו אנו עוסקים, כשהיה ידוע לסניגור היקף התיק.
13. עוד בענייננו, יש הצורך להכריע לגבי הפעלת סעיף 233 לחסד"פ באשר לשמיעת הראיות והעדויות שכבר נשמעו בפני כב' השופטת שריזלי. השאלה שעל הפרק היא האם להמשיך מאותה הנקודה בה עבר התיק לטיפולי, או שמא להתחיל ולשמוע את העדויות שכבר נשמעו מהתחלה.
14. בדיון שהתקיים ביום 11.5.2015 ציינו ב"כ המאשימות כי המשפט צריך להתקדם מהנקודה בה הפסיק. ב"כ הנאשם טען כי הבעת עמדה מצדו בנושא זה יש בה משום השלכה מהותית על המשך ניהול התיק, וכאשר טרם הוחלט אם ימשיך בתיק או לאו, כל הבעת עמדה שכזו תהיה מבחינתו חשיפה לתביעת רשלנות מקצועית. הנאשם, שנכח באולם, לא הביע התנגדות לכך.
דיון והכרעה
הפסקת ייצוג על ידי סניגור
15. סעיף 17(א) לחוק סדר הדין הפלילי תשמ"ב - 1982, קובע כדלקמן:
"סנגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סנגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט".
7
16. בבג"ץ 4689/94 עו"ד דן אבי יצחק נ' השופט דר' יעקב צמח, פ"ד מח(5) 70 (להלן: "פס"ד אבי יצחק") בעמודים 84-89, הרחיב בנושא זה השופט קדמי וקבע כי תכלית הוראת סעיף 17(א) לחוק סדר הדין הפלילי היא להבטיח לנאשם ייצוג רציף, יציב ונטול זעזועים. לפיכך, ניתנה לבית המשפט סמכות של פיקוח על הפסקת הייצוג, במסגרתה מוודא בית המשפט כי רק בנסיבות בהן יש הצדקה עניינית להפסקת הייצוג והנאשם לא יקופח בהגנתו בשל כך, ישוחרר הסנגור מייצוגו. יתר על כן, עניינו של הציבור הינו להבטיח ייצוג נאות של נאשם ולא בהבטחת "נוחותו" של עורך הדין (ראו גם בג"ץ 4974/92 יעקב רובין נ' השופט סגלסון, פ"ד מו(5) 772, עמוד 780).
17. בענייננו, לא די להסתפק בהסתכלות ממעוף הציפור על המקרה דנן. סבורני כי יש לפרוט לפרוטות, לבחון השלכות ולשקול שיקולים כבדי משקל אותם יש לשקול בכובד ראש, תוך התייחסות יתירה לנקודה בה נמצא התיק כעת, מצבו של הסניגור, מצבו הכלכלי של הנאשם וכיוצא באלה.
18. לית מאן דפליג כי היקפו של תיק זה צריך שיהווה שיקול בהחלטה זו. עד כה, נשמעו "רק" 32 עדים, כשעוד מאות עדויות צריכות להישמע והתיק נמצא עדיין בשלביו הראשוניים. אני מסכים עם ב"כ הנאשם כי תיק כגון זה אכן ראוי לשם "מגה תיק" וכי בתיקים כאלה עלול משרדו להיות משותק לחלוטין.
8
19. לא בנקל יתיר בית המשפט לסניגור להשתחרר מייצוג נאשם. כבר נפסק כי שיקולי "נוחות" של סניגור ואף שיקולים של שכ"ט באם נגבה או באם לאו, צריכים להישקל על ידי הסניגור וזאת בטרם קיבל על עצמו את הייצוג של נאשם (ראו פס"ד אבי יצחק). במקרה דנן, סבורני כי לא מדובר רק בענייני "נוחות" אם כי בעניין הגנה על זכות חוקתית של חופש העיסוק. לדידי, אי שחרורו של עו"ד דותן מייצוג הנאשם עלול להוביל לתוצאות בלתי מדתיות. על אף מאמצים רבים, ככל שיהיו, לסיים תיק זה מהר ככל האפשר, עדיין מדובר בהיקף כזה העלול "לסתום" את כל עיסוקיו של הסניגור ולהוביל לתוצאות לא רצויות. אני מבין לליבו של הסניגור ואף מעריך את השירות שנתן עד כה לנאשם. למרות שבימים אלה כבר אין כל קשר בין הנאשם ובין הסניגור, נוכחתי לדעת כי בימים עברו הייתה לסניגור מחויבות אמיתית וכנה לנאשם ולייצוג האינטרסים שלו, והוא עשה זאת במסירות ובנאמנות.
20. סבורני שהפסיקה שניתנה בשנות ה- 90 של המאה שעברה התייחסה למצב בו שחרור סניגור מייצוג מותיר את הנאשם בפני שוקת שבורה. אין זה המצב כיום. ייסודה וההתמקצעות של הסניגוריה הציבורית, הביאו למהפכה של ממש בעניין ייצוג נאשמים ולדעתי ניתן כיום להתגמש בהתייחסות כלפי סניגורים שלא מקבלים שכר ומבקשים להשתחרר מייצוג (במיוחד כשהלקוח הנאשם מצהיר בריש גלי שאין לו כסף לשלם והוא לא ישלם תשלום כלשהו לסנגור).
21. אשר על כן, כאשר על כף המאזניים נמצאים האינטרס הציבורי להגיע אל קו הסיום בתיק זה וזכויות הנאשם מצד אחד, והאינטרס הכלכלי, אישי והרפואי של הסניגור מהצד השני, ולאור היקפו של התיק, היכולת הכלכלית של הנאשם וכנגזרת מזה היכולת לגבות שכ"ט בעתיד, אני קובע כי הסניגור משוחרר מייצוג הנאשם.
סעיף 233 לחסד"פ
22. על סוגיה זו בדבר המשך משפט בפני שופט אחר חל סעיף 233 לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב - 1982, הקובע לאמור:
"כל עוד לא הוחל בגביית ראיות רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו; הוחל בגביית ראיות ונבצר משופט מסיבה כלשהי לסיים את המשפט, רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן."
9
23. בפסיקה נקבע כי אין מניעה להמשיך לדון ולהתבסס על ראיות שלא נשמעו ישירות על ידי השופט היושב בדין ומכריע. יתירה מזו, אף אין מניעה כי מתן פסק דין בתיק פלילי יתבסס גם הוא על ראיות שלא נשמעו ישירות על ידי השופט היושב בדין ומכריע (ראו בעניין זה - ע"פ 4844/09 מסעאד נ' מדינת ישראל, סעיף 10 (פורסם בנבו 31.5.10)).
24. הנה כי כן, לבית המשפט שאליו הועבר התיק יש סמכות מלאה לנהוג בראיות כאילו נגבו על ידו, או לחזור ולשמוע ראיות באופן חלקי או מלא.
25. לאחר שניתנה ההחלטה ביום 19.4.15 על ידי כבוד סגן הנשיא, השופט בני שגיא כי בשל נבצרות השופטת דניאלה שריזלי מלדון בתיק, הועבר התיק לדיון בפניי, וניתנה לצדדים הזדמנות להעלות טענותיהם על פי סעיף 233 לחסד"פ.
26. ב"כ הנאשם נמנע בשלב זה להביע עמדתו בדבר המשך התיק מהנקודה בה הוא הפסיק. לדידו, הבעת עמדה שכזו תגרור השלכות מהותיות על המשך ניהול התיק באם יוחלט לשחררו. הבעת עמדה שכזו, תחייב את הסניגור שיחליפו וזאת מבלי שנשמעה עמדתו לעניין זה.
27. באי כוחה של המאשימות מתנגדים לשמיעת העדויות מהתחלה וסבורים שיש להמשיך את המשפט מהנקודה בה הופסק עת עבר התיק לדון בפניי.
28. לאחר ששקלתי את אשר על המאזניים: סיום ההליכים המשפטיים בהקדם, ללא הוספת עלויות על הצדדים, מחד והחשיבות בשמיעה ישירה של עדים על ידי המותב המכריע בדין, מנגד, ולאחר שבחנתי את אופי התיק, אופי המעשים והעבירות ואת טיב העדויות שנשמעו עד כה, סבורני כי ניתן להמשיך מהנקודה בה התיק נמצא כעת.
10
29. עם זאת, מאחר והחלטתי היא כי יש לאפשר לסניגור להפסיק את ייצוג הנאשם, בפני הסניגור המחליף פתוחה הדרך לבקש לחזור ולהעיד עד כזה או אחר, וזאת לאחר שאשתכנע כי הדבר הכרחי למניעת עיוות דין ולא יגרום לסרבול ההליך ולסיומו מהר ככל האפשר.
בקשה מסוג זה תוגש לא יאוחר מיום 20.8.15.
מינוי סניגור חלופי
30. סעיף 17(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע כך:
"(ב) הרשה בית המשפט לסניגור להפסיק לייצג את הנאשם מחמת שלא שיתף פעולה עם סניגורו, רשאי בית המשפט, על אף האמור בסעיף 15, לא למנות לנאשם סניגור אחר אם ראה שאין בכך להועיל."
31. בענייננו, אינני סבור כי חוסר שיתוף הפעולה בין הנאשם לסניגורו נובע מחוסר רצונו של זה הראשון להיות מיוצג. בנסיבות העניין, חוסר שיתוף הפעולה נובע בין היתר מהיעדר תשלום שכ"ט ומצבו הכלכלי של הנאשם.
32. סמכותו של בית המשפט למנות סניגור לנאשם, מופיעה בסעיף 15(ג) לחסד"פ הקובע כך:
"(ג) נאשם שהוא מחוסר אמצעים על פי אמות מידה שנקבעו לפי חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995 ואין לו סניגור, רשאי בית המשפט - לבקשת בעל דין או מיוזמתו הוא - למנות לו סניגור."
33. נקבע בפסיקה כי ראוי לעשות שימוש בסמכות זו במיוחד כאשר יש קושי ממשי לנאשם לשכור את שירותיו של סניגור פרטי וכי הגנתו של הנאשם עלולה להיפגע אם לא ימונה סניגור מטעם בית המשפט כאמור (ראה - ע"פ 134/89 אברג'יל נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 203).
11
34. אשר על כן, ולאור חומרת האישומים והעונש הצפוי לנאשם באם יורשע בדין, החלטתי היא כי יש למנות לנאשם סניגור ציבורי מכוח חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995.
המשך ההליכים בתיק
35. סבורני שיש לעשות הכל בכדי להפסיק את הסחבת ועינוי הדין בתיק זה ויש לנהל את התיק ביעילות וברציפות, ככל האפשר. בכדי לעמוד במשימה זו, כשבפניי כבר קבועים תיקים לשנה הקרובה, לרבות תיקי הוכחות בשעות הבוקר, אין מנוס מלשמוע תיק זה בשעות אחר הצהריים בדרך כלל מהשעה 14.00 עד 19.00.
36. אי לכך ולאור האמור לעיל, אני קובע כי דיוני ההוכחות בתיק יתקיימו כדלקמן:
א. סיום פרשת התביעה:
תאריך שעות
8.9.15 14.00 - 19.00.
10.9.15 14.00 - 19.00.
17.9.15 14.00 - 19.00.
20.9.15 14.00 - 19.00.
11.10.15 15.30 - 19.00.
13.10.15 14.00 - 19.00.
15.10.15 14.00 - 19.00.
20.10.15 14.00 - 19.00.
22.10.15 14.00 - 19.00.
29.10.15 14.00 - 19.00.
3.11.15 14.00 - 19.00.
5.11.15 14.00 - 19.00.
12
10.11.15 14.00 - 19.00.
12.11.15 14.00 - 19.00.
17.11.15 14.00 - 19.00.
19.11.15 14.00 - 19.00.
24.11.15 14.00 - 19.00.
26.11.15 14.00 - 19.00.
1.12.15 14.00 - 19.00.
3.12.15 15.30 - 19.00.
ב. פרשת ההגנה:
17.12.15 14.00 - 19.00.
24.12.15 14.00 - 19.00.
29.12.15 14.00 - 19.00.
31.12.15 14.00 - 19.00.
5.1.16 14.00 - 19.00.
7.1.16 14.00 - 19.00.
12.1.16 14.00 - 19.00.
14.1.16 14.00 - 19.00.
19.1.16 14.00 - 19.00.
21.1.16 14.00 - 19.00.
ג. סיכומים בעל פה מטעם התביעה יחלו ביום 31.1.16 (יום א') בשעה 14:00 עד לשעה 19:00 ויימשכו ביום 2.2.16 (יום ג') בשעה 14:00 עד לסיום. בסה"כ 2 דיונים.
ד. סיכומים בעל פה מטעם ההגנה יחלו ביום 11.2.16 (יום ה) בשעה 14:00 עד לשעה 19:00 ויימשכו ביום 14.2.16 (יום א') בשעה 14:00 עד לסיום. בסה"כ 2 דיונים.
13
37. אני מצפה מנציגי המאשימות ומהסניגוריה לשתף פעולה ולסייע לי לעמוד ביעדים ובמועדי הדיונים שקבעתי לעיל. אכן, לוח הזמנים שקבעתי מאתגר הוא. אך סבורני שעם קצת מאמץ ושיתוף פעולה, יוכלו ב"כ המאשימות והסניגור הציבורי שימונה לעמוד בלוח הזמנים המאתגר.
38. המזכירות תישלח העתק החלטה זו לנציגי המאשימות, לסניגוריה הציבורית, לנאשם עצמו ולב"כ הנאשם לשעבר.
תשומת לב המזכירות לכך שכב' סגן הנשיא, השופט בני שגיא, הנחה שדיוני ההוכחות בתיק זה יוקלטו ויתמללו על חשבון הנהלת בתי המשפט, לאור מורכבות התיק, הרצון לסיימו במהרה והעובדה שהדיונים יתקיימו בשעות בהם אין קלדנית בבית המשפט.
ניתנה היום, ד' סיוון תשע"ה, 22 מאי 2015, בהעדר הצדדים.
