בקשה לתיקון גזר דין - בהתאם לרשות שניתנה להגנה לעשות כן, בשולי גזר הדין בענין הנאשם (1.2.24 - להלן: גזר הדין).

לאחר שקראתי את בקשת ההגנה לתקן את ס"ק ד' לגזר הדין, ואת תגובת התביעה, אני מחליט לדחות את בקשת ההגנה לבטל את רכיב המאסר תחת קנס (התחייבות שלא תשולם הופכת לקנס).        

הצדק עם התביעה: התחייבות איננה ענין של מה בכך, והיא נועדה להרתיע את הנאשם מלבצע עבירה, שוב, בוודאי נגד אותה המתלוננת ממש. הנאשם לא עמד בהתחייבותו - ועל כן חובה עליו לשלם הקנס שאי-עמידה בהתחייבותו גוררת. 

עם זאת, לא יכולה להיות מחלוקת כי הוספת הרכיב של מאסר תחת קנס - הפתיעה את הנאשם, אשר ידע והסתמך על מאסר בפועל בן 10 חודשים, בלבד, בהתאם להסדר שהוצג לבית המשפט. הטלת הרכיב של מאסר תחת קנס, אם לא תשולם ההתחייבות - היתה יוזמה של בית המשפט, כאשר החוק אינו מחייב קביעה זו, והיא בשיקול דעת בית המשפט.      

על כן, הגם שאני דוחה את הבקשה לבטל הרכיב כליל, בנסיבות הענין מוצא אני לאזן בין האינטרסים השונים (האינטרס הציבורי שבהרתעת נאשם, ומנגד - הסתמכותו הדיונית), ובהתאם קובע כי ס"ק ד' לחלק האופרטיבי בגזר הדין ישונה כך שההתחייבות תשולם תוך 12 חודשים מיום מתן גזר הדין (1.2.24); מחד גיסא, תהא להתחייבות "שיניים", אולם מאידך גיסא - יינתן לנאשם זמן לאסוף הכסף, בכדי לממשה.

למותר לציין, כי אם יבחר הנאשם לרצות עוד שבועיים של מאסר ובכך "לפרוע" התחייבותו - זכותו לבחור בחלופה זו.

מזכירות - נא העתק לשב"ס ולצדדים.

ניתנה היום, בט"ז אדר א' תשפ"ד, ב25 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.