בפני בקשת המבקש לעיון חוזר בתנאי שחרורו.

ייאמר בראשית הדברים כי נוכח המלחמה הסכימו הצדדים למתן החלטה ללא דיון ועל בסיס כתבי הטענות.

עוד ייאמר, כי המבקש הורשע לאחר הבאת הראיות בביצוע עבירות אשר בוצעו אגב מתן טיפול רפואי בנשים ובהן נשים הרות ויולדות, אשר הגיעו אליו נוכח היותו רופא ומיילד.

במסגרת הכרעת הדין קבעתי כי המבקש זילזל באופן בוטה בדרכי ההתנהלות והטיפול המקובלות על אנשי המקצוע וגרם בכך לסיכון הנשים היולדות ופרי ביטנן. כן קבעתי כי המבקש הפר כל הוראה שניתנה בעניינו הן על ידי משרד הבריאות, והן החלטות אשר אושררו על ידי ערכאות שונות.

כן ביצע המבקש חלק מן המעשים לאחר שנחקר באזהרה ואף לאחר שהוגש כתב האישום והחלה שמיעת הראיות בתיק, ובעדותו העיד כי הוא ממשיך להפר את צו הסגירה ואת צו התליית הרישיון.

על המבקש הוטלו מגבלות שונות במסגרת תיק זה, ובשלב מסוים אף נעצר במעצר של ממש לתקופה לא מבוטלת משנטען כלפיו כי הפר שוב את תנאי השחרור והמשיך לסכן יולדות. בהמשך, נעצר המבקש באיזוק אלקטרוני, לאחר מכן בוטל האיזוק, וביום מתן הכרעת הדין ב-19.6.23, ביקש להקל את תנאי השחרור אשר כללו באותה עת מעצר בית ושעות התאווררות בפיקוח. ב"כ המבקש הבהיר באותו דיון כי אינו מבקש לבטל מגבלות החלות על המבקש שעניינן בטיפול, מאחר שממילא הותלה רשיונו על ידי משרד הבריאות.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים באותה עת מצאתי להורות על ביטול תנאי מעצר הבית, אולם הובהר למבקש כי נאסר עליו לטפל בדרך כלשהי, לרבות בדיקה או ייעוץ לנשים בהריון, לקראת לידה או אחריה.

במסגרת הבקשה הנוכחית עותר המבקש להורות על ביטול כלל התנאים, למעט תנאים שעניינם בהתייצבותו לדיון.

נטען כי המבקש מצוי תחת הגבלת רישיון מטעם משרד הבריאות ומכאן שלא קיימת סכנה כי יבצע פעולה שיוחדה לרופא. בנסיבות אלו התבקש להתיר לו לייעץ לנשים בהיריון לקראת לידתן ולאחר לידתן, ולתמוך בהן תמיכה שאינה רפואית. בהקשר זה צוין כי מטה לחמו של המבקש נשבר, כי הוא זקוק נואשות לפרנסה וכי מאז שחרורו ממעצר לפני כשנה, לא נפתח נגדו תיק בגין הפרת הוראה חוקית.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי זו חסרת תום לב ומתעלמת באורח קיצוני מהכרעת הדין שניתנה בעניינו של המבקש ומהתנהלותו אשר כללה הפרת צווים מנהליים ושיפוטיים תוך סיכון חיי יולדת ויילודים. הוזכר כי נגד המבקש תלוי ועומד כתב אישום נוסף נוכח הפרת תנאי שחרור וקבלת הלידות במתחם הלידה שהיה בבעלותו, כי מדובר במי שאינו ירא את החוק או צווים שיפוטיים וכי לפיכך הוא אינו ראוי לאמון בית המשפט.

נטען כי הבקשה לפגוש נשים בהיריון לקראת לידה ולאחריה ולייעץ להן מהווה ניסיון פסול לחזור ולקבל נשים בלידה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של המבקש להידחות.

מהאמור לעיל עולה כי למעשה תנאי השחרור של המבקש מוגבלים ביותר ועיקרם באי טיפול בנשים. יובהר כי התיבה "טיפול" נותחה בהרחבה במסגרת הכרעת הדין, נוכח מחלוקת הצדדים באשר למהות וטיב הקשר בין המבקש למטופלותיו, וטענת המבקש כי אינו "מטפל" בנשים המגיעות לשם קבלת שרותיו. לפיכך, למען הסר ספק, מובהר כי המינוח טיפול במסגרת החלטה זו מתייחס לכל קשר מקצועי בין המבקש לבין הנשים המבקשות את שירותיו, בהלימה למסקנותיי במסגרת הכרעת הדין.

כאמור, במסגרת הכרעת הדין נקבע כי המבקש סיכן נשים אלו וכי מגבלות שונות אשר הוטלו עליו לא הביאו אותו להפסקת סיכון זה והוא מצא דרכים שונות להמשך הקשר עם המטופלות ולהפרת הצווים. בנסיבות אלו החשש האינהרנטי הוא כי הבקשה הנוכחית שעניינה כאמור בייעוץ לנשים בהיריון לקראת לידתן ולאחר לידתן, ותמיכה שאינה רפואית בהן, אינה אלא כטענת המשיבה מסווה לטיפול בנשים אלו.

כך גם איני יכולה לקבל את טענת המבקש כי הגבלת רישיונו על ידי משרד הבריאות מאיינת את הסכנה כי יבצע פעולה שיוחדה לרופא, שעה שמדובר במי שהפר באופן חוזר נשנה ומודע את ההגבלות בעבר.

לא למותר לציין כי הטיעונים לעונש צפויים להישמע בעוד כעשרה ימים, ומשכך, נוכח מכלול הנסיבות, איני מוצאת מקום להקל בתנאי השחרור המינימליים הקיימים כעת.

ניתנה היום, י' כסלו תשפ"ד, 23 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.