ת”פ 28439/06/12 – מדינת ישראל נגד עבד חלק חלף אבו סבית
1
בית משפט השלום בבאר שבע |
|
ת"פ 28439-06-12מדינת ישראל נ' אבו סבית |
|
לפני כב' השופט רון סולקין |
|
המאשימה |
מדינת ישראל |
נגד |
|
הנאשם |
עבד חלק חלף אבו סבית |
נוכחים: |
תובע - מתמחה שרף פואז סניגור - עו"ד נמר אל טורי
|
ר.פ. תעבורתי מתקבל ומסומן ת/3;
הודעת הנאשם במשטרה מיום 22/09/10, שעה 10:28 מתקבלת ומסומנת ת/4; אישורים על מעבר מבחן עיוני בנהיגה וכן על השתתפות בלימוד נהיגה מעשי מתקבלים ומסומנים נ/1;
תלושי שכר מתקבלים ומסומנים נ/2;
מכתב המלצה מהעבודה, מתקבל ומסומן נ/3; אמרת נהג הרכב הנפגע מיום 26/09/10 מתקבלת ומסומנת נ/4; דו"ה פעולה מסי 3-007-0031-01 מתקבל ומסומן נ/5.
טיעונים לעונש מתקבלים ומסומנים ת/5.
תשומת לב המזכירות, יש לסרוק המסמך משני הכיוונים.
2
הנאשם שלפני נותן את הדין בגין עבירות של מסירת ידיעות כוזבות, בניגוד לסעיף 243 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977; נהיגה בזמן פסילה, בניגוד לסעיף 67לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961; נהיגה ללא רשיון, בניגוד לסעיף 10(א) לאותה פקודה; נהיגה ללא ביטוח, בניגוד לסעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל - 1970; אי מסירת פרטים לגבי תאונת דרכים, בניגוד לתקנה 145(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.
עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון, כי בתאריך 17/09/10, סביב שעה 11:30, נהג הרכב ברכב מנועי לכיוון צומת חורה בכביש 31 (תל שוקת - ערד). תוך כדי הפניה שמאלה מהישוב חורה לכביש 31, חסם את נתיב הנסיעה של רכב אשר נסע בכביש, עקב כך התנגש הרכב ברכבו של הנאשם. לשני כלי הרכב נגרם נזק ושני הנהגים עצרו בסמוך למקום ההתנגשות. או אז, יצא הנאשם דרך חלון הרכב וברח מהמקום מבלי למסור את פרטיו לנהג הרכב הנפגע. בהמשך, נטלו בני המשפחה של הנאשם את הרכב מהמקום והביאוהו לביתו של הנאשם בישוב חורה. באותו ערב, פנה הנאשם אל תחנת משטרת עירות ומסר הודעה כי רכבו נגנב ממנו מוקדם יותר, וזאת ביודעו כי ההודעה שמסר אינה אמת, ועל מנת למנוע את זיהויו כמי שנהג ברכב בשעת התאונה. כל זאת עשה הנאשם כאשר אין לו רשיון נהיגה תקף, אין לו פוליסת ביטוח, לא זו אלא שרשיון הנהיגה שלו נפסל על פי פסקי דין של בתי משפט.
בין הצדדים נקשר הסדר לפיו תוקן כתב האישום, ואף הוסכם כי הנאשם יפסל מלנהוג על רכב מנועי עד תום ההליכים, בסיווג כי יוכל להשלים למודי נהיגה. לא היתה הסכמה לענין העונש.
הנאשם, נשלח לחקירת שירות המבחן למבוגרים. תסקיר שירות המבחן מפרט נסיבותיו של הנאשם, בין למשפחה פוליגמית, מרובת ילדים. בעבר התמכר לשימוש בסמים. לטענתו, עלה בידו להפסיק השימוש באופן עצמאי. ענין זה לא נבדק בשל העדר מימון לביצוע בדיקות שתן בשירות המבחן, אך שירות המבחן התרשם כי כיום הנאשם מתפקד באופן יציב. לדברי הנאשם בשירות המבחן עובד למחיתו במפעל. הנאשם אב לשבעה ומפרנס משפחה.
לאור התרשמות שירות המבחן, כי הנאשם נוטה לעלות על דרך חיים נורמטיבית, המליץ על ענישה שיקומית בדמות 180 שעות של"צ וצו מבחן, במסגרתו ישולב הנאשם בקבוצה טיפולית בתחום הסיכון התעבורתי.
להשלמת התמונה הנוגע לתסקיר יאמר, כי הנאשם מסר לשירות המבחן, שביום האירוע נאלץ לנהוג ברכב על מנת להסיע את בנו לבית החולים, ולאחר שלא מצא דרכי תחבורה חלופיות (ראה פסקה חמישית לעמוד השני בתסקיר).
3
מטעם התביעה הוגשו, כראיות לעונש, גליון הרשעות התעבורתי של הנאשם וכן הודעתו במשטרה. מגליון ההרשעות (ת/3) עולה, כי לחובתו 24 הרשעות תעבורה. בין היתר, הורשע מספר רב של פעמים בעבירה של נהיגה ללא רשיון, או נהיגה כאשר רשיון הנהיגה פקע לתקופה של מעל שישה חדשים. עוד הורשע בעבירה של נהיגה ברכב שניתן עליו איסור שימוש. כן הורשע בחצית צומת באור אדום, ובנהיגה בכיוון ההפו/ לכיוון התנועה. בנוסף, לחובתו שתי הרשעות בעבירה של אי מסירת פרטים לנפגע בתאונה, שתיהן מתקופה הסמוכה להסתבכותו בעבירות דנן.
מאמרת הנאשם במשטרה (ת/4), עולה כי הנאשם הודה כי מסר הודעה שקרית. סיפר, כי לאחר התאונה ברח מהחלון שליד הנהג, היות שלא ניתן היה לפתוח את דלת הרכב בשל המכה שספג. את בריחתו מהמקום נימק, פעמיים, ב"לחץ". הנאשם לא צין בהודעתו, כי הסיבה לנסיעה היתה שהסיע את בנו לבית החולים, ואף לא עלה מדבריו כי מאן דהוא היה עמו ברכב.
מטעם ההגנה הוגשו, לענין העונש, תלושי שכר (נ/2) וכן מכתב הערכה (נ/3), וכן מכתב הערכה המאשר, כי הנאשם מועסק על ידי הקבלן "האחים דרבאשי", כי משמש אחראי על קבוצת עובדים ומבצע עבודתו לשביעות רצון מנהליו.
כן הוגשה מטעם ההגנה אמרת מר יצחק בלדר, הנפגע בתאונה, אשר סיפר, כי בזמן התאונה ישב עמו ברכב בנו, יליד חודש 11/06 (כלומר פעוט בן קרוב לארבע שנים בעת התאונה). הילד היה חגור בכיסא בטיחות. המתלונן האט עם התקרבו לצומת. הנאשם לא עצר בשלט עצור, פנה לכביש ופגע ברכבו. לאחר מכן, קפץ מהחלון וברח. הנהג הנפגע ובנו נבדקו בבית החולים.
עוד הוגש, מטעם ההגנה, דו"ח פעולה של איש המשטרה שהגיע לשטח התאונה (נ/5). מהדו"ח עולה, כי נהג הרכב הפוגע נמלט וכי לא דווח על נפגעים בתאונה.
יצוין, גם מהראיות שהוגשו מטעם ההגנה, אין עולה כי מי מהנוכחים הבחין בנוסע נוסף עם הנאשם או כי הנאשם מסר למאן דהוא, כי נסע עם בנו על מנת להביאו לבית החולים.
התביעה הגישה טיעוניה לעונש בכתב (ת/5). בטיעוניה, עותרת לקבוע מתחמי ענישה נפרדים בגין העבירה של נהיגה בזמן פסילה, כאשר לשיטת התביעה מתחם הענישה נע בין 6 ל-20 חדשי מאסר בפועל. בנוסף, מתחם המגיע עד 6 חדשי מאסר בפועל, בגין עבירה של מסירת הודעה כוזבת.
התביעה הדגישה הערכים החברתיים בהם פוגעות העבירות. בנוגע לעבירה של נהיגה בפסילה - הגנה על שלום הציבור וגם על שלטון החוק. בנוגע לעבירה של מסירת הודעה כוזבת - פגיעה במשאבים חקירתיים של המשטרה.
4
התביעה הדגישה, כי הנאשם ביצע את העבירות ביודעין, כי זלזל באופן בוטה בהוראות החוק, ועתרה להשית על הנאשם מאסר במסגרת מתחמי הענישה, וכן עונש פסילת רשיון נהיגה בפועל בן 4 שנים.
ההגנה הדגישה את נסיבותיו האישיות של הנאשם, בהיותו מפרנס משפחה; את השינוי שערך בחייו, לרבות חזרה בתשובה והפסקת השימוש בסמים מסוכנים באופן עצמאי. ההגנה הדגישה את הבכורה שיש ליתן, לשיטתה, לעיקרון השיקום ועתרה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהסתפק בעונש שיקומי בלווית צו מבחן.
לאור מורכבות האירוע, יש בידי לקבל החלוקה שמציעה התביעה, של קביעת שני מתחמי הענישה, האחד בגין העבירות הכרוכות בשימוש ברכב, והשני בגין האירוע המאוחר יותר של מסירת הודעה כוזבת.
בשורה של פסקי דין אשרו ערכאות הערעור, בית המשפט המחוזי וכן בית המשפט העליון, ענשי מאסר בפועל בגין העבירה של נהיגה בזמן פסילה. עבירה זו פוגעת באופן ממשי בשלטון החוק, ומעבר לכך - מסכנת את הנוסעים בדרך.
ברע"פ 8013/13 מסעוד נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון, כב' השופט נ. סולברג:
"המאסר לבטח יכביד ויקשה על המבקש, אב לשני ילדים קטנים, שזכה לאחרונה במכרז לשירותי גננות בעירית אשדוד... ברם, במעשיו ובמחדליו העיד המבקש על עצמו כי מורא החוק אינו חל עליו. רחמנות יתרה כלפיו, כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי דרך ואל שאר המשתמשים בכביש. אין הצדקה לחשפם לסכנת נפשות, וגם לא לנזקים כספיים הנובעים מן הקושי להיפרע ממי שגרם לפגיעה בתאונת דרכים כשאינו מחזיק רשיון ואיננו מבוטח".
באותו מקרה, אשר בית המשפט העליון מתחם ענישה בן 7 - 20 חדשי מאסר בגין עבירה של נהיגה בפסילה, כאשר על הנאשם שם נגזר עונש בן 12 חדשי מאסר בפועל ו-4 שנות פסילת רשיון. יצוין, באותו מקרה לא נגרמה תאונה בזמן הנהיגה בפסילה.
ברע"פ 1211/12 ישראלי נ' מדינת ישראל, אישר בית המשפט העליון עונש בן 8 חדשי מאסר בפועל על נאשם אשר נהג בפסילה, גם שם בלא גרימת תאונה. בית המשפט, כב' השופט א. רובינשטיין, קבע:
"חשיבותה של ענישה מחמירה אינה מתמצת אך בהרתעת הרבים, אלא גם במניעת סיכון לבאי הדרך".
ברע"פ 665/11 אבו עמאר נ׳ מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון, כב׳ השופט א. רובינשטיין:
5
"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים..."
כאשר המדובר בעבירות של נהיגה בפסילה, ללא ביטוח וללא רשיון נהיגה, ונגרמה תאונת דרכים (ללא נפגעים בנפש), רואה בית המשפט לקבוע מתחם ענישה גבוה יותר, ולהעמידו בין 6 חדשי מאסר בפועל ועד 24 חדשים.
אשר לעבירה של מסירת הודעה כוזבת - עבירה זו אינה פוגעת אך בהקצאת המשאבים של גורמי החקירה והאכיפה, אלא יש בה גם משום פגיעה קשה בשלטון החוק, בתרבות האזרחית ובדמות החברה הנבנית כאן. הקלת ראש בעבירה זו, משמעותה השלמה והסכנה עם תרבות של אי אמירת אמת והתנערות מאחריות. בית המשפט סבור, כי מתחם הענישה שהוצע על ידי התביעה, הינו עד 6 חדשי מאסר בפועל, אינו מספק, ואולם לצורך הדיון כאן, לא יקבע מתחם גבוה מזה שהוצע על ידי התביעה.
בהיות המדובר בשני אירועים נפרדים, אין בית המשפט רואה להורות על חפיפה בין מתחמי הענישה, ומתחם העונש הכולל בגין שני האירועים, יעמוד אפוא, על 6 עד 30 חדשי מאסר בפועל.
הצורך להרתיע את הרבים ולמנוע סכנת נפשות לעוברי הדרך גובר, במקרה דנן, על האינטרס השיקומי של הנאשם. יש לזכור, כי עבירות של נהיגה בפסילה קשות לגילוי. עוד יש לזכור, כי הנאשם הנו עברין תעבורה סדרתי, נתפס פעמים לא מעטות בנהיגה ללא רשיון או בנהיגה ברכב שאינו כשיר לתנועה, שתי העבירות מסכנות את עוברי הדרך. כאמור, לחובתו גם שתי הרשעות קודמות של אי מסירת פרטים בזמן תאונה. כאשר מתווספת לעבירות אלה גם גרימת תאונה ממש - אין מנוס מהטלת ענישה ממשית ומרתיעה כלפי הנאשם.
עם זאת, בית המשפט יקח בחשבון את הודאת הנאשם באשמה, וכן את מאמצי השיקום בהם החל, כפי המפורט בשירות המבחן.
לאחר שבית המשפט שוקל את עברו התעבורתי של הנאשם, מחד; את התעוזה שהפגין בעת ביצוע העבירות; ומאידך את השיקולים לקולא, מוצא להשית על הנאשם עונש על הצד הבינוני של המתחם. כמו כן, לאחר שהנאשם הפגין באופן מתמשך זלזול בצווים שיפוטיים ותוך שבית המשפט שוקל כי החל בלימודי הנהיגה, אין מנוס ממניעתו מנהיגה בכבישים לפרק זמן משמעותי.
לאחר ששמעתי טענות הצדדים; שמעתי את דברו האחרון של הנאשם; עינתי בתסקיר ובראיות לעונש, הנני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 18 חדשי מאסר בפועל;
6
ב. 8 חדשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירות של נהיגה בזמן פסילה, מסירת ידיעות כוזבות, וכן עבירות של הפרת הוראה חוקית או הפקרה לאחר פגיעה;
ג. 4 שנות פסילת רשיון נהיגה בפועל. הפסילה תצטבר לכל פסילה אחרת, תעבורתית, פלילית, אזרחית או מנהלת שמרצה הנאשם. מתקופת הפסילה יש לנכות התקופה שמיום 23/05/13 ועד תחילת ריצוי מאסרו של הנאשם. עם סיום המאסר, ירצה את המשך תקופת הפסילה;
ד. פיצוי לנפגע העבירה, ע.ת. 3 בכתב האישום בסך 5,000 ₪. הפיצוי ישולם בתוך 90 יום;
ה. קנס בסך 5,000 ₪ או 35 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך 90 יום.
ריצוי עונש המאסר יחל כעת. זכות ערעור כחוק.
ניתנה והודעה היום אי שבט תשע"ד, 02/01/2014 במעמד הנוכחים.
סניגור: מבקש עיכוב ביצוע לצורך התארגנות וכן על מנת לשקול הגשת ערעור. מדובר במאסר שאינו ארוך. הנאש ם ללא עבר פלילי. כתב האישו ם הוגש בהליך רגיל והנאש ם לא נעצר בתיק זה. העבירה משנת 2010, הנאש ם התיצב לכל הדיוני ם. הנאש ם יחתום על התחיבות עצמית וא ם יש צורך ניתן ג ם להציע ערב צד גי.
תובע: אבקש הפסקה קצרה כדי לבחון את עמדת התביעה בנוגע לעיכוב ביצוע ולהתיעץ עם ממונה.
כמבוקש.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים, ראיתי לעכב ביצוע גזר הדין בתנאים הבאים:
א. הפקדה במזומן בס/ 10,000 ₪ ;
ב. המצאת ערבות עצמית על ס/ 10,000 ₪, וכן שתי ערבויות צד ג׳ אשר תיחתמנה על ידי ערבים בעלי יכולת כלכלית להנחת דעת מזכירות בית המשפט בהתאם לנהל ערבויות פלילי, על ס/ 10,000 ₪.
הנאשם יתיצב לריצוי עונשו, בכלא דקל, בתאריך 30/01/14 עד השעה 10:00, אלא אם תינתן החלטה אחרת על ידי ערכאה מוסמכת.
הנאשם יעצר כעת וישוחרר רק במידה שיעמוד בתנאים.
שב"ס - המתנת עצורים - יאפשרו לנאשם 5 שיחות טלפון לצורך ארגון הערבויות.
ניתנה והודעה היום א' שבט תשע"ד, 02/01/2014 במעמד הנוכחים.