ת"פ 30717/04/21 – אליהו ביטון נגד מדינת ישראל,תביעות מחוז מרכז שלוחת רחובות
בית משפט השלום ברחובות |
|
|
|
ת"פ 30717-04-21 מדינת ישראל נ' ביטון
|
1
|
מספר בקשה:2 |
||
בפני |
כבוד השופטת זהר דיבון סגל
|
||
המבקש |
אליהו ביטון
|
||
נגד
|
|||
משיבה |
מדינת ישראל
|
||
החלטה
|
1. בפניי בקשה נושאת הכותרת "בקשה להעברת התיק לשמיעתו בפני מותב אחר" ואולם עיון בגופה של הבקשה מלמד על כך שמדובר בבקשת פסלות שופט בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד 1984 (להלן: החוק) ובהתאם לכך תוכרע.
2. ברקע הבקשה כתב אישום שהוגש נגד הנאשם המייחס לו עבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין - לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן: החוק) ומעשה פזיזות ורשלנות ברכב - עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין.
2
3. באת כוח המבקש עתרה כי בית המשפט יפסול עצמו מלהמשיך ולדון בעניינו של המבקש, משום שבית המשפט צפוי ביום 2.2.22, לשמוע טיעונים לעונש בעניינו בת.פ 67582-12-19 ובת.פ 31794-04-20 (להלן: התיק האחר), לאחר שיתקבל תסקיר שירות המבחן וכל זאת, לאחר שדינו הוכרע ביום 5.5.21 על ידי מותב אחר- סגן הנשיאה כבוד השופט מזרחי. נטען כי לנוכח סמיכות הזמנים בין הדיונים, העובדה כי בית המשפט נחשף להליכים אחרים בעניינו של המבקש וכן האפשרות שפרשת ההגנה תשמע לאחר או בסמיכות למתן גזר הדין בתיק האחר וכן מטעמים של מראית פני הצדק, "ראוי ששמיעת תיק זה תועבר למותב אחר". באת כוח המבקש סבורה כי אין בהעברת התיק לשמיעה בפני מותב אחר כדי לסרבל ההליך או לאובדן זמן שיפוטי ניכר.
4. המאשימה מתנגדת לבקשה שכן לטעמה זו אינה מגלה חשש ממשי למשוא פנים שיש בו כדי להביא לפסילת המותב, בפרט שבאת כוח המבקש היא אשר הביאה את המידע אודות התיק האחר לידיעת בית המשפט. כן נטען כי העברת התיק לשמיעה בפני מותב אחר, עשויה לסרבל את ההליך וללא כל צורך.
5. אקדים אחרית לראשית ואומר כי לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לא מצאתי הבקשה מגלה עילה לחשש למשוא פנים, ועל כן דין הבקשה להידחות. אנמק.
6. כידוע, המבחן לפסילת שופט מעוגן בסעיף 77א לחוק שזו לשונו : "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".
7. ביום 11.10.21 בית המשפט נדרש לעניינו של המבקש אשר כפר בעובדות כתב האישום והתיק נקבע ליום 5.12.21 לשמיעת פרשת התביעה, פרשת ההגנה וסיכומים בעל פה. למיטב זיכרונו של בית המשפט, במעמד זה ובחצי פה יש לומר, באת כוחו של המבקש הביאה לידיעתו של בית המשפט את דבר קיומו של התיק האחר. אלמלא הייתה עושה כן, בית המשפט כלל לא היה מודע לכך. במעמד זה, לא התבקשה פסילתו של המותב ולא בכדי, וממילא לא התבקשה עמדת המאשימה. העובדה כי יום לאחר מכן, מוגשת בקשה זו, יוצרת למעלה מתחושה של חוסר נוחות ויש שיסברו שיש בה כדי להעיד על רצון ההגנה בבחירת מותב לשמיעת הראיות ואף יש בה משום פגיעה במראית פני הצדק. דומה כי די בכך להביא לדחיית הבקשה.
3
8. לגופה של בקשה, אבהיר כי גם במועד כתיבת שורות אלו, בית המשפט לא נחשף לכתבי האישום בתיק האחר ואף לא להכרעת הדין שניתנה בו. כאמור, כל המידע המצוי בפני בית המשפט נמסר על ידי באת כוח המבקש ועל ידיה בלבד. מועד שמיעת הטיעונים לעונש בתיק האחר קבוע לעתיד הרחוק לבוא וליום 2.2.22, מספר חודשים לאחר המועד שנקבע לשמיעת הראיות כאן. התיק שבפניי בית המשפט אינו תיק מורכב, ההליכים בו צפויים להסתיים בפרק זמן קצר ביותר, ואף יותר מסביר להניח כי אלו יסתיימו הרבה טרם שמיעת הטיעון לעונש ביום 2.2.22 בתיק האחר. כזכור, יום 5.12.21 נקבע לשמיעת פרשת תביעה, פרשת ההגנה וסיכומים בעל פה. מכאן, שאין כל חשש ממשי למשוא פנים שיש בו כדי לפסול את בית המשפט משמיעת ראיות.
9. בבחינת למעלה מן הצורך, אומר כי גם כאשר נחשף בית המשפט למידע אודות הליכים קודמים או מקבילים בעניינו של המבקש, על אף שהדבר אינו רצוי, אין בכך להוביל לפסילה מניה ומניה מלדון בתיק העיקרי. השאלה אותה יש לבחון בכל מקרה ומקרה היא אם השופט נחשף ל"מסה קריטית" של ראיות בלתי קבילות המצדיקה את פסילתו מלשבת בדין. לא פעם שופט נחשף למידע שאינו קביל אך אין בעצם החשיפה למידע בלתי קביל לבדה כדי להקים עילת פסלות. חזקה על השופט כי מקצועיותו תאפשר לו להתעלם מחומר זה ולהפריד בין החומר הקביל לזה שאינו קביל. כך או אחרת אין במידע זה שהובא לידיעת בית המשפט על ידי באת כוח המבקש, קשר לאירוע מושא כתב האישום וממילא ביכולתו של בית המשפט להתעלם מנתון זה בעת שמיעת הראיות.
10. אחר כל אלה, אומר כי בית המשפט שומע תיקים פליליים בבית המשפט ברחובות, בו מספר מצומצם של שופטים פלילים. לא אחת בית המשפט נתקל בנאשמים המנהלים מספר רב של תיקים, חלקם נקבעים להוכחות. אין מנוס שלעיתים, בית המשפט ישמע ראיות בתיק אחד ואף ישמע טיעוניו לעונש בתיק אחר. קבלת טענת הפסלות מבלי חשש ממשי למשוא פנים כבקשת בא כוח המבקש "למראית פני הצדק" עלול להוביל לכך שבית המשפט לא יוכל לדון בעניינם של נאשמים רבים והדבר יוביל לא רק לקושי ולסרבול ההליכים אלא יביא לפגיעה באמון הציבור ובמערכת המשפט.
בנסיבות המתוארות לעיל וכאשר לא עלה בידי באת כוח הנאשם להוכיח קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים, הבקשה לפסלות נדחית.
4
זכות ערעור כחוק.
ניתנה היום, ט"ו חשוון תשפ"ב, 21 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.
