עובדות כתב האישום

1.      הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") הורשע על פי הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן הכולל שני אישומים.

במסגרת האישום הראשון הורשע הנאשם בביצוע עבירה של סיוע לגידול, ייצור, הכנת סמים מסוכנים, עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים") יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

 

במסגרת האישום השני הורשע בביצוע עבירות של גידול, ייצור, הכנת סמים מסוכנים, עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים המסוכנים והחזקת סם לצריכה עצמית - עבירה לפי סעף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.

 

2.      על פי עובדות האישום הראשון, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, עובר ליום 6.4.21, רכש הנאשם 1 כלים להקמת מעבדה והקים בתוך חדר בדירה בה התגורר מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס.

ביום 6.4.21, בשעה 16:55 או בסמוך לכך, הגיעו השוטרים לדירה. באותן הנסיבות גידל הנאשם 1 בתוך חדר במעבדה 31 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 17.46 ק"ג נטו, זאת בסיוע הנאשם, אשר גזם את עלי השתילים במעבדה בין התאריכים 4.4.21-6.4.21, על מנת לייבשם ולהפיק מהם את הסם המסוכן מסוג קנבוס, שלא לצריכה עצמית.

 

כמו כן, החזיק הנאשם 1 בחדר נוסף בבית, בתוך מתלה מוטות מתכת ומתלה רשת תלוי שהכיל תאים, בסם מסוכן מסוג קנביס בכמות של 3.72 ק"ג נטו, וזאת שלא לצריכתו העצמית.

בהמשך לכך, החזיק הנאשם 1 בסלון הבית בסם מסוכן מסוג קנבוס בכמות של 515.61 גרם נטו שלא לצריכתו העצמית, וכן החזיק משקל דיגיטלי, זוגות מספריים, מתקנים לטחינה ידנית ועוד. הנאשם 1 החזיק במעבדה כלים אשר שימשו לגידול ולהכנת הסם המסוכן האמור לעיל: גופי תוארה, מערכת מיזוג ואוורור, יריעות אלומיניום, רכיבים אלקטרוניים וחשמליים, ממירי מתח, מד טמפרטורה/לחות ועוד.

 

במעשיו אלה, גידל הנאשם 1 בסיוע הנאשם שבפניי, סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 17.46 ק"ג נטו, שלא כדין ולא היתר מאת המנהל.

 

3.      על פי עובדות האישום השני, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, עובר ליום 3.6.20, רכש הנאשם כלים להקמת מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס והקים בחדר בדירה בה התגורר, מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס. בתאריך 3.6.20 בשעה 14:10 הגיעו שוטרים לבצע חיפוש בדירה ובאותן הנסיבות גידל הנאשם בתוך חדר במעבדה, בתוך אוהלי גידול ואקווריומים, 39 שתילים גדולים ו-170 שתילים קטנים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 600 גרם נטו. עוד החזיק הנאשם במעבדה בשקית ניילון שקופה שהייתה מונחת על מדף, בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 16 גרם נטו, וזאת לצריכתו העצמית.

בהמשך לאותן הנסיבות, החזיק הנאשם במעבדה כלים אשר שימשו לגידול ולהכנת הסם המסוכן האמור לעיל, כמפורט להלן: מזגן, ציוד השקייה, מאוורר גדול, מאוורר קטן, מכשיר אידוי, תאורה, ארון מדפים שהכיל חומרי דישון ועל הדלת תלויה טבלת גידול ועוד.

 

רישום בפלילים

4.      לחובת הנאשם 2 הרשעות קודמות שהתיישנו, האחרונה היא בעבירה של החזקת סכין משנת 2010 והשנייה משנת 2008 בעבירות של היזק לרכוש במזיד, פגיעה במתקן בזק במזיד וניסיון לגניבה.

 

הסכמות הצדדים

5.      הצדדים הסכימו שהנאשם יופנה לשירות המבחן לעריכת תסקיר בעניינו. לא גובשו הסכמות עונשיות, והמאשימה הודיעה כי עמדתה למאסר בפועל. יוער כי על עמדתה זו חזרה מפורשות גם במסגרת הדיונים העוקבים.

הנאשם הופנה לממונה על עבודות השירות לבדיקת כשירותו לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

חוות דעת ממונה על עבודות השירות

6.      בחוות הדעת מיום 17.4.23 נמצא הנאשם כשיר לבצע עבודות שירות.

 

תסקירי שירות המבחן

בעניינו של הנאשם הוגשו 4 תסקירים:

7.      בתסקיר הראשון מיום 12.7.22 פורטו בהרחבה תולדותיו של הנאשם. צוין כי מדובר במי שהוא כבן 37, יליד רוסיה, נשוי, מתגורר יחד עם אשתו וילדם המשותף בחולון ואשר עבד כמנקה מוסכים.

הנאשם עלה כי ארצה בהיותו כבן 14, יחד עם הוריו, סיים 12 שנות לימוד, ושירת שירות צבאי חלקי כחשמלאי רכב.

לאחר שחרורו מהצבא, עבד הנאשם משך כשנה כטבח בבתי מלון בים המלח ובהמשך במפעל מגנזיום.

 

8.      הנאשם ציין כי החל לצרוך האלכוהול בגיל 14 וכיום צורך לעיתים רחוקות. בקנביס התנסה בגיל 15 ומזה כשנתיים צורך קנאביס לעיתים רחוקות. בעברו התנסה בקוקאין וב-MDMA אך כיום אינו צורך סמים אלה כלל.

 

9.      הנאשם שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן ומסר בדיקות שתן כנדרש ממנו. בדיקות אלה הצביעו על שימוש בסמים מסוג קנאביס, כאשר הנאשם התקשה להסביר זאת ושלל שימוש בסמים מסוג כלשהו.

 

10.  באשר לאישום הראשון ציין הנאשם כי הכיר את הנאשם 1 במסגרת תעסוקתית בתחום ההובלות בה עבדו יחד כשכירים. הנאשם ציין כי שהה בביתו של הנאשם 1, ידע כי הוא מגדל סמים מסוג קנאביס והנאשם הסכים לסייע לו בתמורה לקבלת סם לצריכה עצמית. הנאשם חזר וציין כי הוא נוטל אחריות על בחירותו לסייע לנאשם 1 בגידול ומסר כי לאורך השנים פעל באופן מרצה כלפי סביבתו הקרובה.

בהתייחסותו לאישום השני, ציין הנאשם כי באותה התקופה צרך קנאביס באופן יומיומי ובכמות נרחבת שהובילה להוצאות כספיות ניכרות. במקביל התחיל להתעניין בתהליכי הגידול והביע רצון לגדל סמים מסוג קנאביס באופן עצמאי בביתו. הנאשם חזר וטען כי הרקע למעשיו היה צורך בצמצום הוצאותיו הכספיות והכל היה לשימושו העצמי.

11.  שירות המבחן הציע לנאשם להשתלב בטיפול בתחום ההתמכרויות אולם הנאשם שלל בעייתיות ומעורבות טיפולית בתחום ההתמכרויות או בכלל. הנאשם חש אמביוולנטיות לגבי שילובו בטיפול תוך הבעת רצון לקדם את סיום ההליך המשפטי. הנאשם ציין כי להליך המשפטי השפעה מרסנת ומציבת גבול וציין כי מעורבותו בפלילים הובילה לקטיעת קבלת אישור העבודה של אשתו, ילידת תאילנד, ואישור כניסת בנה מתאילנד לארץ.

 

12.  שירות המבחן התרשם כי לנאשם קשיים בהצבת גבולות פנימיים, הוא ממוקד בקשייו ובצרכיו, מתקשה לבחון משמעות התנהגותו והשלכותיה עליו ועל סביבתו וקושי להתייחס באופן מעמיק וביקורתי לאורח חייו ולקבל סיוע מקצועי. עוד התייחס שירות המבחן לכך שהנאשם המשיך מעורבותו הפלילית גם במהלך ההליך המשפטי, כך שהסנקציות שננקטו נגדו היו מוגבלות ביעילותן. עוד הפנה שירות המבחן לבדיקות השתן שנמצאו עם שרידי סם ומנגד עמדת של הנאשם ששללה שימוש בסמים וצורך במעורבות טיפולית.

 

 

13.  מנגד ציין שירות המבחן כי הנאשם השקיע מרבית משאביו וכוחותיו בניהול אורח חיים מתפקד ותקין, להליך הפלילי השפעה מרסנת ומאז ביצוע העבירות, בחודש 04/21, לא נפתחו כנגדו תיקים נוספים.

 

14.  שירות המבחן התרשם כי הנאשם יכול להפיק תועלת ממעורבות טיפולית, אולם נוכח שלילתו להשתלב בטיפול ורצונו לקדם את סיום ההליך המשפטי, לא ראה יעילות בהמשך מעורבותו בעניינו של הנאשם.

 

15.  בתסקיר השני, מיום 14.9.22, ציין שירות המבחן כי הנאשם ביטא נכונות ראשונית להשתלב בהליך טיפולי ובדיקות שתן נוספות שביצע העידו על ניקיון משימוש בסמים. שירות המבחן עתר לדחות את הדיון על מנת לאפשר שילובו של הנאשם בהליך טיפולי.

 

16.  מהתסקיר השלישי, מיום 7.12.22, עלה כי הנאשם שולב בקבוצה טיפולית ייעודית בחודש נובמבר 2022, הנאשם שיתף פעולה והגיע למפגשים בזמן, נטל חלק פעיל בשיח הקבוצתי ונתפס כמשתתף דומיננטי בקבוצה. להתרשמות שירות המבחן הנאשם גילה נכונות ומוטיבציה להליך הטיפולי והצליח להסתייע בגורמי הטיפול. שירות המבחן המליץ להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך 6 חודשים, במסגרתו ימסור בדיקות שתן וימשיך בטיפול. באשר לענישה קונקרטית, המליץ שירות המבחן על ענישה מוחשית ומצבת גבול שתחדד עבור הנאשם את החומרה במעשיו ותגביר הרתעתו מפני חזרה על התנהגות דומה.

 

 

17.  מהתסקיר הרביעי מיום 19.2.23 עלה כי ביום בחודש ינואר 2023, לאחר 8 מפגשים סיים הנאשם את הטיפול הקבוצתי וצפוי להשתלב בקבוצה טיפולית המשכית ארוכת טווח, על מנת להעמיק באורח החיים הבעייתי והשולי שניהל לאורך השנים, בהכרת הנסיבות שעמדו ברקע להסתבכותו עם החוק בעבירות הנוכחיות ולהוות עבורו מקור טיפולי, סמכותי ומציב גבול.

 

מאז ביצוע העבירות לא היה הנאשם מעורב בעבירות נוספות. על כן, המליץ שירות המבחן להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך 12 חודשים, במסגרתו ימסור בדיקות שתן וישתתף בטיפול.

 

בסיכום דבריו ציין שירות המבחן, כי עונש מאסר מאחורי סורג ובריח עשוי לפגוע בהמשך תפקודו התקין של הנאשם ולקטוע את ההליך השיקומי בו החל. לכן, המליץ לגזור על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות, שיאפשר שילובו של הנאשם בקבוצה טיפולית בשעות הבוקר בתל אביב.

 

ראיות לעונש

18.  התביעה הגישה תמונות שסומנו ת/1 ובמסגרתן תועדו השתילים והדירה בה נמצאו.

 

טיעוני הצדדים לעונש

תמצית טיעוני המאשימה

19.  בראשית טיעוניה ציינה המאשימה את הערכים המוגנים שנפגעו וביניהם ההגנה על שלום הציבור ובריאותו מפני נגע הסמים וההשלכות ההרסניות על החברה בהיות עבירות אלה פוגעות ישירות בצרכני הסם ובעקיפין בציבור בכללותו משהתמכרות לסם גוררת על דרך הכלל ביצוען של עבירות נוספות למימון ההתמכרות. על החומרה בעבירות אלו ניתן ללמוד מהעונש הקבוע לצידן.

 

20.  בהתייחס לנסיבות ביצוע העבירות ציינה המאשימה את התכנון המוקדם במסגרתו השקיעו הנאשמים כסף רב להקמת המארג העברייני, הציוד הרב ששימש לגידול וכמות הסם שנתפסה, ובכלל זה כמות השתילים שנתפסה המעידה על פוטנציאל הנזק הרב.

 

21.  המאשימה הפנתה לפסיקה ועתרה למתחם עונש כולל הנע בין 15 חודשי מאסר לבין 30 חודשים, לצד ענישה נלווית.

 

22.  בהתייחס המאשימה לנסיבות הנאשם עצמו ציינה את עברו הפלילי בין השנים 2008 ו-2010 הכולל שתי הרשעות קודמות בעבירות של החזקת סכין, היזק לרכוש, פגיעה במתקן בזק וניסיון גניבה. המאשימה הפנתה לתסקירי שירות המבחן, כאשר לשיטתה לא מדובר בהליך טיפול משמעותי, אלא בסדרת מפגשים, אשר אין בהם כדי להצדיק סטייה ממתחם הענישה ההולם.

 

23.  על כן, עתרה המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 20 חודשים, לצד ענישה נלווית בדמות מאסר על תנאי בגין עבירות סמים מסוג פשע ועוון, התחייבות, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי וקנס משמעותי. כמו כן עתרה המאשימה להכריז על הנאשם סוחר סמים ולחילוט הכספים שנתפסו. עוד עתרה לצו להשמדת הסמים.

 

תמצית טיעוני ההגנה

24.  בטיעוניה עתרה ההגנה לאמץ את המלצות שירות המבחן לאור כברת הדרך הטיפולית אותה עבר הנאשם.

ההגנה הזכירה כי הנאשם שולב בהליך טיפולי, התמיד ושיתף פעולה כנדרש ממנו, לוקח חלק פעיל בשיח קבוצתי, נתפס כמשתתף דומיננטי בקבוצה, מגלה נכונות ומוטיבציה, מצליח להסתייע בגורמי הטיפול ואף צפוי להשתלב בקבוצה טיפולית המשכית ארוכת טווח. .

ההגנה הדגישה כי הנאשם מבצע בדיקות שתן המעידות על ניקיון מסמים ולא נפתחו נגדו תיקים חדשים.

 

25.  ההגנה ציינה את החיסכון הרב בזמן שיפוטי, הודאת הנאשם בביצוע העבירות המיוחסות לו, ואבחנה את הפסיקה שהגישה המאשימה. ההגנה הגישה פסיקה מטעמה וטענה כי יש לגזור על הנאשם עונש קל מזה שייגזר על הנאשם 1, משהורשע בעבירת הסיוע בלבד ביחס לכמות המכבידה.

26.  לבסוף שמעתי את הנאשם עצמו שציין כי הוא מקבל על עצמו את העונש שייגזר, תיאר כי ההליך הטיפולי סייע לו בהבנה כי מעשיו משפיעים על בני ביתו, וכיום הוא עושה כל המאמץ לשנות את אורחות חייו.

 

דיון והכרעה

27.  המעשים המיוחסים לנאשם הינם חמורים הפוגעים בבריאות הציבור, בסדר הציבורי וביכולת הסדרת השימוש בקנבוס רפואי ברישיון. החזקת הסמים ובפרט כאשר מתלווה להם גידול סמים בכמות נכבדה, עשויה להוות פתח ליצירת סביבה עבריינית ומגוון בעיות חברתיות קשות כגון התמכרות וירידה בתפקודה הפיזי והמנטלי של החברה. יפים לעניין זה דברי כב' השופט הנדל בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יניב יונה:

 

"את נגע הסמים יש לעקור מן השורש. ייצור, הפצה, סחר וכמובן גם שימוש בסמים - כל אלו מסבים נזק עצום. הנזק נגרם לא רק למעגל הסגור של המעורבים הישירים בביצוע העבירות, אלא גם לחברה בכללותה. יתכן ועבירות הסמים הקשים הן כה נפוצות עד שהתרגלנו אליהן, ואולי אף אבדה לנו הרגישות למחיר שלא רק החברה משלמת אלא גם המשתמש עצמו."

 

28.  עוד יש להזכיר את שנאמר בע"פ 5807/17 משה דרחי נ' מ"י ( 18.6.18 ) שם נדרש ביהמ"ש העליון לטענה לפיה יש מקום להקל בענישה בעניינם של המגדלים סמים מסוג קנבוס במעבדות, נוכח מדיניות מקלה יותר כלפי הסם האמור מצד רשויות האכיפה. ביהמ"ש העליון דחה את הטענה וכך קבע:

"ואולם, אל לנו לטעות - השימוש בקנבוס אסור. לטעמי זה אינו סם קל אלא סם פחות חמור. ממילא, אין זו המסגרת לבחון את מדיניות רשויות האכיפה. מתוך הנחה שהיא ראויה, הרי שהיא נועדה בעיקר למשתמשים בסם זה לשימוש עצמי, ולא בתדירות גבוהה. הסיוע של מערער 2 לתפעול תחנת ההפצה של הסם אינו מבחין, כמובן, בין סוג המשתמשים, תדירותם וכמותם. מדיניות החדשה זו לא נועדה לעודד הספקה או ייצור של סם, ואין בה לגרוע מהתכלית החברתית של מלחמה נגד התופעות אלו. עולה כי מדיניות הענישה למשתמש העצמי בסם מסוג קנבוס פעם ראשונה לחוד, ומדיניות הענישה למפיץ, לסוחר ולמגדל, ולמסייע להם - לחוד."

 

29.  לבסוף אציין כי "העבירה של ייצור והפקת סם מסוכן בכמות כה משמעותית, היא עבירה חמורה... מגמת הענישה ביחס לעבירות אלה היא של החמרה והרתעה" (ר' ע"פ 2596/18 ‏ ‏ זנזורי נ' מ"י (12.8.18) ) וכן כי "על מנת לגדוע את שרשרת הפצת הסם כבר מראשיתה, יש צורך במדיניות ענישה מחמירה אשר יהיה בה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוע עבירות של ייצור, הכנה והפקה של סמים מסוכנים" (רע"פ 1530/23 רגב נ' מ"י (15.3.23)).

 

30.  מידת הפגיעה בערכים המוגנים שבבסיס העבירות היא ברף הבינוני.

כאמור, במסגרת האישום הראשון הורשע הנאשם בכך שסייע לנאשם 1 בגידול הסמים במעבדה בביתו של הנאשם 1 במשקל כולל של 17.46 ק"ג נטו, בכך שגזם את עלי השתילים. לא ניתן להקל ראש בעבירת הסיוע לגידול סם בשל הכמות המכבידה של הסמים והפוטנציאל ההרסני הגלום בכמות זו.

 

במסגרת האישום השני הורשע בגידול בתוך חדר מעבדה בביתו שלו, בתוך אוהלי גידול ואקווריומים, 39 שתילים גדולים ו-170 שתילים קטנים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 600 גרם נטו. כמות זו חורגת באופן ניכר ומשמעותי מהכמות המוחזקת בפקודה ככמות לשימוש עצמי- 15 גרם.

עוד החזיק הנאשם במעבדה בשקית ניילון שקופה שהייתה מונחת על מדף, בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 16 גרם נטו, וזאת לצריכתו העצמית.

 

31.  במעשיו של הנאשם ניכר התכנון המוקדם והמוקפד בכך שנמצא בביתו הציוד הדרוש לגידול סם ושתילי קנבוס בכמות רבה, בהם פוטנציאל לגידול סמים מסוכנים בהיקף נרחב. אכן, משקל הסמים שגידל הנאשם (600 גרם) נמוך ביחס למספר השתילים שנמצאו, אך יש לפנות בעניין זה לסעיף 40א(א)(3) לחוק העונשין, המתייחס לפוטנציאל הנזק כתוצאה מהעבירה, כאשר "חומרת המעשה אינה נבחנת במשקל הסם בלבד, אלא גם במספר השתילים המלמד על הפוטנציאל שהיה טמון במעשה, גם אם לא הגיע לכלל מימוש סופי, ועל כוונת העושה" (ר' לעניין זה עפ"ג (מרכז) 45102-06-22  וטורי נ' מ"י (4.12.22)).

 

32.  מנגד, יש לתת את הדעת לכך שהנאשם גידל את הסם המסוכן בביתו ולא שכר לצורך כך דירה נפרדת.

 

33.  למען הסדר הטוב אציין כי עיינתי בפסיקה אליה הפנו הצדדים אך לא ראיתי מקום לציין את כלל ההחלטות אליהן הופניתי, אלא למספר החלטות מצומצם, שיש בכוחן להאיר את הענישה הנוהגת, בעבירות כאן. עוד אבהיר כי לא מצאתי כי כל פסקי הדין אליהם הופניתי רלוונטיים לעניין שבפני. כך למשל : במסגרת ת"פ (שלום - ב"ש) 61099-12-18 מ"י נ' חסן (2.12.21), ת"פ (מרכז) 30039-04-20 מ"י נ' זלצברג (16.11.21), ע"פ 8713/21 בן חמו נ' מ"י (7.6.22), עפ"ג (מרכז)49414-05-18 מ"י נ' בנון (30.12.18), ת"פ (שלום -קריות) 68454-05-18 מ"י נ' א.מ ואח' (5.6.19) מתקיימים שיקולי שיקום אשר בגינם חרג בית המשפט ממתחם העונש ההולם. מכאן כי לא ניתן ללמוד מפסקי דין אלה לעניין מידת הענישה הנוהגת. במסגרת (שלום - ת"א) 51061-03-20 מ"י נ' פלוני (21.1.21) מדובר בפסק דין שניתן לאחר שהוצגו הסכמות הצדדים גם לעונש והוא משקף את עתירתם המשותפת של הצדדים. ברי כי גם מכך לא ניתן ללמוד מהי אמת המידה לעניין הענישה הנוהגת.

 

34.  אזכיר כי מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה בה הורשע הנאשם רחבה ונסמכת על חומרת המעשים וכלל הנסיבות, ביניהן ניתן למנות את "אופן הקמת המעבדה; אבזורה של המעבדה; שטחה ..היקף הייצור; כמות השתילים ומשקל הסם" (ר' רע"פ 4512/15 הרוש נ' מ"י (6.7.15)). עוד ראו למשל:

 

א.    רע"פ 5018/18 בוזגלו נ' מ"י (21.10.18) המבקש הורשע בביצוע עבירות של גידול, יצור והכנת סמים מסוכנים בצוותא חדא עם נאשם נוסף (להלן: הנאשם 2), החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בכך שגידל יחד עם הנאשם 2 בדירתם שתילי סם מסוכן מסוג קנבוס, במשקל כולל של 544.80 גרם נטו, ללא רישיון. לשם גידול הסם המסוכן הקימו הנאשמים בדירתם "מעבדה" שכללה אדנית, גנרטור, חומרי דישון וכלי תאורה. כאשר הגיעו השוטרים ודרשו מהנאשמים לפתוח את דלת הדירה, הנאשמים לא נענו לדרישתם - השתוללו והתפרעו. במעמד זה הנאשמים החזיקו בדירתם סם קנבוס במשקל 3.60 גרם נטו. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין חודשי מאסר אחדים שיכול וירוצו בעבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. בית המשפט לא מצא לחרוג מהמתחם שקבע בשל שיקולי שיקום ולאחר בחינת נסיבות המבקש, ביניהן, עמדתו המקלה כלפי חומרת המעשה; גילו הצעיר; הודאתו; והיעדר עבר פלילי, נגזרו עליו 3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור תוך שציין כי "הליך השיקום עליו מצביע המבקש, אף כי הוא רצוי ומבורך, אינו חזות הכל. שיקול זה נלקח בחשבון בעת גזירת הדין ואינו מצדיק הקלה נוספת בעונש".

 

ב.     רע"פ 2870/18 ‏כהן נ' מ"י (11.6.18) הורשע המבקש בביצוע עבירות של גידול סמים מסוכנים, החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים לגידול סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית בגין כך שהחזיק המבקש מעבדה לייצור סמים מסוכנים מסוג קנבוס, בה גידל 286 שתילים של קנבוס במשקל של 2.850 ק"ג נטו, ללא רישיון מהמנהל. בנוסף, החזיק המבקש במעבדה כלים ומכשירים רבים המשמשים לגידול סמים. כמו כן החזיק בדירה ארגז קרטון ובו סם קנבוס במשקל 542.6 גרם, שלא לשימושו העצמי וללא רישיון מהמנהל. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 6 חודשי מאסר בפועל שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות, לבין 24 חודשי מאסר וגזר על המבקש 6 חודשי מאסר בעבודות שירות בשל השתלבותו בהליך טיפולי. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל . בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור תוך שציין כי "בית המשפט אינו מחויב לאמץ את המלצות שירות המבחן, הגם שיש ליתן להן את המשקל הראוי. ראייתו של בית המשפט רחבה יותר, וכוללת התייחסות למכלול של נסיבות ושיקולים, אשר אינם נמנים, בהכרח, על מערכת השיקולים המנחים את קצין המבחן".

 

ג.       רע"פ 314/16 גיא בן צבי נ' מ"י (22.2.16) הורשע הנאשם בגידול סם מסוג קנבוס במשקל העולה על 2.5 ק"ג. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר, לריצוי על דרך של עבודות שירות, לבין 18 חודשים. בית המשפט התייחס לנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה, ובין היתר, נתן דעתו להודאתו של המבקש ולנטילת האחריות על מעשיו; לטיפול הפסיכולוגי שעבר; לתסקיר שירות המבחן החיובי שהוגש בעניינו; לסוג הסם; לכך שלא נראה כי היו למבקש כוונות לסחור בסם שגידל; ולהיות המבקש גרוש, אשר עליו לפרנס שתי בנות צעירות. מנגד התייחס בית המשפט לעברו הפלילי של המבקש, הכולל הרשעה ישנה בעבירת סחר בסמים. בסופו של דבר נגזרו על המבקש 6 חודשי מאסר, לריצוי על דרך של עבודות שירות לצד מרכיבי ענישה נלווים. בית המשפט המחוזי החמיר בעונש והעמידו על 10 חודשי מאסר בפועל, וכן ציין כי על מתחם הענישה להתחיל במספר חודשי מאסר לריצוי בפועל, שלא בדרך של עבודות שירות. בית המשפט העליון קבע מפורשות כי "החזקת כמויות נכבדות של סמים, מהווה נסיבה לחומרה, גם כאשר בעבירת הגידול עסקינן" ודחה את בקשת רשות הערעור.

 

ד.     רע"פ 4512/15 הרוש נ' מ"י (6.7.15) הורשע המבקש בביצוע עבירות של גידול, יצור, והכנת סמים מסוכנים, והחזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית בגין כך שהקים מעבדה לייצור סם מסוג מריחואנה במרתפו של בית פרטי אותו שכר. בחיפוש שנערך בבית על-ידי בלשי משטרה, נמצאו 378 שתילי צמח קנבוס, במשקל כולל של 283.34 גרם נטו. בית משפט השלום גזר על המבקש 10 חודשי מאסר בפועל. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי, התקבל באופן חלקי ועונשו הוקל ל-7 חודשי מאסר.

 

ה.    עפ"ג (מחוזי ב"ש) 5568-11-22 אילון חאדגג נ' מ"י (8.3.23) הורשע המערער בגידול 600 שתילי קנאביס במשקל כולל של 1935.6 גרם. לחובת המערער עבר פלילי בעבירות דומות. בית משפט השלום קבע את מתחם העונש ההולם בין 12 חודשי מאסר ל-24 חודשים וגזר על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת עונש מאסר מותנה, כך שבסה"כ נגזרו על המערער 15 חודשי מאסר, לצד מרכיבי ענישה נלווים. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור.

 

ו.       בת"פ (ב"ש) 61258-11-21  מ"י נ' סקוט (25.6.23) הורשע הנאשם 1 בהקמת מעבדה בה גידל 72 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס, במשקל של 1545.71 גרם נטו. נאשם 2 סייע לנאשם 1 בגידול הסמים, סייע לו להקים את  המעבדה ולהשקות את שתילים.

בנוסף, החזיקו הנאשמים ללא היתר, במטבח הדירה, סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 1.3 ק"ג נטו, שלא לצריכתם העצמית, ובכלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו.  בית משפט השלום קבע בעניינו של הנאשם 1 אשר הורשע בביצוע עבירות הגידול- מתחם ענישה הנע בין 9 ועד ל- 24 חודשי מאסר, ובעניינו של נאשם 2 אשר הורשע בביצוע עבירות הסיוע- מתחם ענישה הנע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 18 חודשים.

בסופו של דבר על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל ועל הנאשם 2 נגזרו חודשיים וחצי חודשי מאסר משיקולי שיקום.

 

ז.      ת"פ (שלום ב"ש) 40920-10-20 מ"י נ' אלסייד (16.1.23) הורשע הנאשם בביצוע עבירת גידול סם, בגין כך שגידל בביתו 19 שתילי סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 2.3 קילוגרם נטו. בנסיבות האמורות אף החזיק 3 שקי דשן, מאוורר וציוד תיאורה ששימשו אותו לגידול הסם. בית משפט השלום גזר על הנאשם 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

 

ח.    ת"פ (שלום - קריית גת) 2200-02-18 מ"י נ' זינו ואח' (31.3.19) הורשעו הנאשמים 1 -2 בעבירות של סיוע לגידול סם מסוכן לצד עבירה של החזקת סם מסוגן שלא לצריכה עצמית והנאשם 3 הורשע בעבירה של גידול סם מסוכן לצד החזקת סם שלא לצריכה עצמית ועבירה של החזקת כלים להכנת סמים שלא לצריכה עצמית וכן צירף כתב אישום הכולל שתי עבירות של הפרת הוראה חוקית.

על פי כתב האישום גידל הנאשם 3 בקומת המרתף 176 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 1.500 ק"ג בעוד הנאשמים 1 ו-2 מסייעים לנאשם 3 בגידול הסם. עוד נטען כי השתילים המתוארים לעיל, היו מסודרים בתוך אחד מהחדרים בקומת המרתף, בתוך אדניות, כשהאדניות מחוברות לצינורות מים, מסביבן מאווררים, חומרי דישון, ומערכת חשמל נפרדת המיועדת לצורך הגידול. בית המשפט קבע מתחמים - לנאשם 1 המורשע בעבירת סיוע לגידול והחזקת סם שלא לצריכה עצמית המתחם נע בין 5 חודשי עבודות שירות לבין 20 חודשי מאסר בפועל, לנאשם 2 המורשע באותן עבירות אך הסיוע שלו נובע רק מעצם נוכחותו במקום נקבע מתחם הנע בין 3 חודשי עבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל, ולנאשם 3 נקבע מתחם הנע בין 6 חודשי מאסר לבין 24 חודשי מאסר. בשים לב להליך השיקומי בו שולבו אך מבלי לסטות ממתחם העונש ההולם, גזר בית המשפט על הנאשם 1 - 5 חודשי עבודות שירות, על הנאשם 2 - 3 חודשי עבודות שירות ועל הנאשם 3 - 6 חודשי עבודות שירות.

 

35.  בטרם אתייחס למתחם העונש ההולם, אציין כי הצדדים עתרו לקביעת מתחם ענישה כולל לשני האישומים. הנני רואה עין בעין את הדברים וסבורה כי קיים "קשר הדוק" בין האישומים בהתאם למבחן שגובש בפסיקה בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מ"י (29.10.14). בנסיבות אלה ייקבע מתחם עונש הולם יחיד לשני האישומים.

 

36.  מכל המפורט, תוך אבחנה לענייננו, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לשני האישומים הכוללים סיוע לגידול סם בכמות של 17.46 ק"ג וכן גידול סמים בכמות של 209 שתילים במשקל כולל של כ-600 גרם, נע בין 10 חודשי מאסר ועד ל-24 חודשים, לצד רכיבי ענישה נלווים.

 

37.  לא מצאתי כי בנסיבות המקרה שלפניי, מתקיימים שיקולים המצדיקים לסטות מן המתחם, לקולה או לחומרה.

 

38.  ראשית "יש לחזור ולהבהיר, כי הגם שישנה חשיבות לשיקולי השיקום, הם אינם חזות הכול, ובצדם ניצבים שיקולי הגמול וההרתעה" (ר' לעניין זה ע"פ 6720/16 מ"י נ' פלוני (7.3.17).

 

39.  בע"פ 6637/17 אליזבת קרנדל נ' מ"י (18.04.2018) נקבע כי "את סעיף 40ד(א) לחוק העונשין יש ליישם בזהירות. עם זאת, יש לתת לו משמעות מעשית. חשוב לשים לב כי המחוקק הקנה שיקול דעת רחב לבית המשפט ביישומו של הסעיף וכי נקודת המוצא בהפעלתו היא העדפתם של שיקולי שיקום ... אכן, לא מתפוגגים מאליהם שיקולי ההלימה גם כאשר חלים שיקולי השיקום. אולם, יש להקפיד על כך שהבחירה בעונש לא תפגע באופן ממשי בסיכויי השיקום".

 

בית המשפט העליון סבור כי שיקולי ההלימה אינם פורחים לאוויר כל אימת שמתקיים שיקום. יש לבחון את סיכויי השיקום ולגזור עונש אשר לא יפגע בסיכויים אלה באופן ממשי.

בהמשך דבריו סקר בית המשפט העליון את השיקולים שיש לשקול בבחינת סיכויי השיקום. ביניהם ניתן למנות את "המוטיבציה שהפגין האדם שהורשע להשתקם; הליך של גמילה מהתמכרות שהוא עובר; השתלבות מוצלחת בהליכים טיפוליים שונים; אינדיקציות לשינוי עמוק בהתנהגות ובדרך החשיבה; הבעת חרטה כנה על המעשים והפגנת אמפתיה כלפי נפגעי העבירה".

 

40.  אזכיר כי ההליך הטיפולי במסגרתו שולב הנאשם אינו הליך מעמיק לגמילה מסם, כי אם בתחילה שולב הנאשם בקבוצה טיפולית לעבריינים, המשמשת כקבוצת הכנה לטיפול, למי אשר מביעים יחס אמביוולנטי ביחס להליך הטיפולי והקבוצה עסקה בתכנים ראשוניים ביחס להסתבכות עם החוק. לאחר שסיים מפגשים אלה צפוי היה הנאשם להשתלב בהליך טיפולי קבוצתי כללי לגברים עוברי חוק, על מנת להעמיק באורח החיים הבעייתי. אכן אומנם הנאשם נתרם מקבוצת ההכנה, אך יש להבהיר כי אין המדובר במי אשר השתלב בהליך טיפולי מעמיק אלא בקבוצת הכנה בלבד. אין המדובר במי אשר שינה את חייו מקצה אל קצה. יובהר כי העובדה כי הנאשם מסר בדיקות שתן נקיות אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה, משהנאשם עצמו הצהיר כי הוא אינו מכור לסם וכי אינו עושה שימוש תכוף בסם, כך שלא ניתן לומר שבזכות ההליך הטיפולי, נגמל הנאשם משימוש בסמים.

 

41.  ולא זו אף זו, כעולה מתסקיר שירות המבחן, מאז ומתמיד הנאשם תפקד באופן נורמטיבי ושמר על רצף תפקודי ותעסוקתי, עוד קודם לשילובו בהליך הטיפולי מטעם שירות המבחן. נוכח כל האמור לעיל עולה כי לא ניתן לראות את הנאשם כמי שהשתקם.

 

42.  יתר על כן, גם לו היה נטען כי אכן מדובר בשיקום כאמור בסעיף 40ד לחוק העונשין הרי שלא די בקיומו של הליך שיקום כדי להסיג את יתר שיקולי הענישה בנסיבות העניין, וזאת בשים לב לצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות סמים ולנסיבות המקרה החמורות בענייננו וכן לזהירות הנדרשת בעת בחינת אפשרות הסטייה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום. כאמור "התקיימותו של שיקול זה או אחר אינה מצדיקה בהכרח חריגה ממתחם העונש משיקולי שיקום. טעם עיקרי לכך הוא שחלק מהשיקולים שהוזכרו לעיל מובאים ברגיל בחשבון במסגרת קביעת העונש בתוך המתחם" (ר' לעניין זה ע"פ 126/22 מ"י נ' פלוני (27.4.22) אשר עניינו בעבירות גידול סם. שם, למרות קיומו של הליך שיקומי אשר מצביע על "סיכויי שיקום טובים", בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה ולא נקט בענישה שיקומית).

עונשו של הנאשם

43.  משלא מצאתי לסטות ממתחם הענישה ההולם, כעת יש לאתר את העונש המתאים לנאשם בגדרו של המתחם, תוך מתן משקל למכלול הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, אלא נוגעות יותר לנאשם עצמו.

 

44.  בהקשר זה, יש להזכיר ראשית כי כתב האישום תוקן לקולה, וכן את הודאתו של הנאשם במיוחס לו כבר בהזדמנות הראשונה ואת החיסכון בזמנם של העדים. עוד ראוי להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שעלו מטיעוני הסניגור ומתסקיר שירות המבחן. עוד אציין לקולה כי עברו הפלילי של הנאשם - ישן, ולמעשה מזה למעלה מעשור לא היה הנאשם מעורב בפלילים, כך שיש בכך ללמד על כי הנאשם משתדל לשמור על אורח חיים נורמטיבי. כמו כן יש להזכיר כי מאז ביצוע העבירות לא ביצע עבירות נוספות וניכר כי ההליך הפלילי משמש גורם מרתיע.

 

45.  כאמור לעיל, כעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם שולב בקבוצת הכנה לטיפול במסגרתה שיתף פעולה והגיע למפגשים בזמן, נטל חלק פעיל בשיח הקבוצתי ונתפס כמשתתף דומיננטי בקבוצה ושיתף תכנים מעולמו הפנימי.

 

46.  אבהיר כי אמנם על בתי המשפט להעביר את המסר כי יש להוקיע עבירות מעין אלה ולקבוע לצדן ענישה מוחשית. עם זאת בנסיבות המתוארות לעיל, ועל אף שלא היה בשילובו של הנאשם בהליך טיפולי ובהמלצת שירות המבחן להלום סטייה ממתחם העונש ההולם, הרי שאין חולק כי יש בעצם קיומו של ההליך הטיפולי כדי להעמיד את הנאשם ברף הנמוך של מתחם העונש ההולם, הגם שלא בתחתיתו, משאין המדובר בהליך שיקומי של ממש או הליך טיפולי מעמיק כאמור ומשלחובת הנאשם עבר בפלילים, כך שאין זו לו המעידה הראשונה. על כן, בנסיבות אלה יש לנקוט בענישה מרתיעה ולא ניתן להימנע מהטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

 

 

בטרם סיום

47.  סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים קובע כדלקמן "בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנידון הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנידון הוא סוחר סמים ומשעשה כן - יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט".

 

48.  המאשימה עתרה במסגרת טיעוניה לעונש להכריז על הנאשם כסוחר סמים. אומנם דרך המלך היא לדון בעניין זה עם מתן הכרעת הדין, ואולם ניתן לעשות כן גם במסגרת גזר הדין "ובלבד שהנאשם יהיה מודע לכוונתה של המדינה לדרוש את ההכרזה, ותישמר זכותו להביא את טיעוניו וראיותיו לעניין התמלאותם של התנאים הנוספים הנדרשים" (ר' לעניין זה ע"פ 170/07‏ מטיס נ' מ"י (19.11.07) בפסקה 8) (להלן: "עניין מטיס"). בענייננו, הנאשם היה מודע לקיומה של דרישה זו שעה שהבקשה הוגשה עוד עם הגשת כתב האישום. משכך ניתן לדון בבקשת המאשימה להכריז על הנאשם כ"סוחר סמים" גם בעת הזו.

 

49.  ראשית אבהיר כי הגם שאין המדובר במי שהורשע בעבירת סחר בסם או בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, הרי שהנאשם הורשע בעבירות על פי סעיף 6 לפקודה ועל פי סעיף 10 רישא לפקודה - עבירות שהעונש הקבוע לצדן עומד על 20 שנים, כך שהן עומדות בהגדרת המונח "עבירה של עסקת סמים" כאמור בסעיף ההגדרות. יתר על כן, התנהלותו הפלילית של הנאשם ובכלל זה הפעלת המעבדה, השימוש בציוד ייעודי לגידול הסמים וגידול הסם בעצמו, מעידים על בקיאות וכוונה להחזיק במעבדה ולהמשיך ולייצר בה סם מסוכן.

 

50.  כלום "הפיק" הנאשם "רווח" או "היה אמור להפיק רווח"?

השאלה האם הנאשם "היה אמור להפיק רווח" נבחנת מנקודת מבטו של הנאשם והציפייה שלו להפקת רווח מביצוע העבירה. "תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא בחזקה שיצרה הפסיקה לעניין עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפיה נאשם שהורשע בעבירה זו מוחזק כמי שאמור היה להפיק רווח מהסם - חזקה שמקורה בעצם החזקת כמות גדולה של סם. אין אפוא רלבנטיות לשאלה אם בפועל ניתן היה להפיק רווח כתוצאה מביצוע העבירה.." (ר' לעניין זה את תפ (מרכז) 44877-06-13 מ"י נ' רפאילוב (‏27.4.19) ואת עניין מטיס הנ"ל בסעיף 10).

 

בכתב האישום אומנם לא צוין כי הנאשם "הפיק רווח" או "היה אמור להפיק רווח" ואולם, כתב האישום מייחס לנאשם גידול של 209 שתילים, במשקל כולל של כ-600 גרם נטו, וכן הורשע בביצוע עבירה של החזקת כלים להכנת סם שלא לשימוש לצריכה עצמית. די בכך, בהיעדר כל התנגדות מטעם ההגנה ובהיעדר הצגת כל ראיה אחרת סותרת, כדי לעמוד בנטל השכנוע ביחס לשאלת הפקת הרווח.

 

ודוק. התמונה העולה מכתב האישום ובכלל זה ההצטיידות בכלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית, גידול השתילים במעבדה שהוכנה לצורך כך, עשויה ללמד כי כוונת הנאשם הייתה לגדל סמים שלא לצריכה עצמית וכאשר הנאשם בחר שלא לנסות ולסתור זאת הרי שמסקנה זו מתקבלת כמסקנה יחידה (ר' לעניין זה את עניין מטיס וכן את ההחלטה במסגרת הדנ"פ בעניין מטיס - דנ"פ 10402/07 מטיס נ' מ"י (29.1.08) בפס' 11 שם נקבע כי "על-מנת להפריך את המסקנה הטבעית הנובעת מהנסיבות שתוארו, צריך היה העותר לספק הסברים אשר יוכלו להקהות את עוקצן של העובדות, וכי משלא עשה כן עומדת המסקנה הנובעת מהן בקריטריון הדרוש של למעלה מספק סביר").

אציין כי במסגרת התסקיר הראשון מיום 12.7.22 מסר הנאשם כי הוא אינו נוהג לצרוך סמים אלא לעיתים רחוקות, אך באותה תקופה נהג לצרוך סמים באופן תדיר ולכן גידל את הסמים לצריכתו העצמית ולשם צמצום בעלויות אולם טענה זו נטענה בעלמא מבלי שצורפו לה תימוכין. יתר על כן, טענה זו לא נטענה על ידי הנאשם או ההגנה במועד טיעוני הצדדים לעונש ואף לא נמצא לכך כל בסיס בעובדות כתב האישום המתוקן, המתאר את נסיבות ביצוע העבירה, בו הודה הנאשם, ואשר במסגרתו הורשע הנאשם בהחזקת כלים "שלא" לצריכה עצמית.

בנסיבות אלה יש לראות את הנאשם כמי שאמור היה להפיק רווח מהסם וכל עוד לא נטען אחרת על ידי הנאשם עצמו, אשר הודה בעבירה של החזקת כלים לגידול סם שלא לשימוש לצריכתו העצמית, ואם כך הדבר הרי שברי כי גם הגידול בגינו הוחזקו הכלים, הוא לא לשימושו העצמי ויש בכך כדי להעיד כי החזקת הכלים נועדה להפקת רווח עתידי כלשהו מביצוע העבירה (למסקנה דומה ר' גם את ת"פ (ק"ג) 1969-02-17‏‏ מ"י נ' אלישייב (21.2.18) וההפניות הנזכרות שם, וכן ר' את ת"פ (קריות) 824-06-17‏ ‏ מ"י נ' יעקב יליזרוב (19.2.18) וההפניות הנזכרות שם).

 

אם אסכם את הדברים, הרי שהחזקת הכלים לגידול סם שלא לשימוש לצריכתו העצמית, לצד גילוי כמות מכבידה של שתילים, 209 במספר, אשר הניבו כמות סם במשקל של כ-600 גרם, העולה פי 40 מהכמות המוחזקת בפקודה לשימוש עצמי, ובהיעדר כל ראיה נוגדת אחרת מצד ההגנה, מובילה למסקנה אחת ואין בלתה, לפיה הוכח ברמה הנדרשת כי הנאשם, לכל הפחות "היה אמור להפיק רווח".

51.  נוכח כל האמור לעיל - קיומם של שני התנאים המנויים בסעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים, ובהיעדר התנגדות מטעם ההגנה להכרזה על הנאשם כ"סוחר סמים", אני מכריזה על הנאשם כ"סוחר סמים".

 

סוף דבר

52.  לאור האמור, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

         א.         מאסר לתקופה של 11 חודשים.

 

         ב.         מאסר לתקופה של 4 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום כל עבירה כל עבירת עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים.

 

          ג.         מאסר למשך 8 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום כל עבירה כל עבירת פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים.

 

         ד.         קנס בסך 5,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-4 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.8.23 וב-1 לחודש שלאחריו.

באם תשלום אחד מן התשלומים לא יפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מידי ויועבר לגבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות. הנאשם מתבקש לגשת למזכירות בית המשפט לקבלת הוראות בעניין התשלום.

         ה.         פוסלת הנאשם מקבל ומהחזיק רישיון נהיגה למשך 30 יום.

הנאשם יפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט עד ליום 1.8.23.

מובהר לנאשם כי היה ולא יפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט, יחשב כפסול אך הפסילה תמנה מיום ההפקדה בלבד.

 

          ו.          פוסלת הנאשם מקבל ומהחזיק רישיון נהיגה למשך 3 חודשים פסילה על תנאי והנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירה על פקודת הסמים או נהיגה בזמן פסילה.

          ז.          נוכח ההכרזה על הנאשם כ"סוחר סמים" אני מורה על חילוט הסכום של 6,410 ₪, כמפורט בכתב האישום המתוקן.

 

 

צו להשמדת הסמים והמוצגים.

 

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, כ"ח תמוז תשפ"ג, 17 יולי 2023, בנוכחות ב"כ הצדדים והנאשם.