ת"פ 3132/05 – עבדאללה עיסה בן מוסטפא נגד מ.י. יחידת תביעות ש"י-שלוחת אריאל
בית משפט השלום בכפר סבא
|
|
|
|
ת"פ 3132-05 מ.י. יחידת תביעות ש"י-שלוחת אריאל נ' עיסה בן מוסטפא
|
1
|
|
||
לפני |
כב' השופט מיכאל קרשן
|
||
המבקש |
עבדאללה עיסה בן מוסטפא |
||
נגד
|
|||
המשיבה |
מ.י. יחידת תביעות ש"י-שלוחת אריאל |
||
בקשה לביטול פקודת מאסר עקב אי תשלום קנס
החלטה |
בית משפט זה (כב' השופט ח' פדר) הרשיע את הנאשם בביצוע עבירות לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. ביום 4.1.2006 גזר בית המשפט את עונשו של המבקש, בין היתר לקנס בסך 3,000 ש"ח או 90 ימי מאסר תמורתו. בית המשפט הורה כי הקנס ישתלם בתשלומים.
המבקש לא שילם את הקנס, כולו או מקצתו, ובית המשפט הוציא נגד הנאשם פקודת מאסר ל-90 יום בגין אי תשלום הקנס.
ביום 4.12.2014 הגיש המבקש בקשה לביטול פקודת המאסר. בבקשה נטען כי ביום 30.11.2014 הודע למבקש שהופעל נגדו צו מאסר בגין אי תשלום קנס, לטענתו הקנס שולם בחלקו, והוא מבקש לאפשר לו לשלם את הקנס המקורי ולבטל את פקודת המאסר. המשיבה הגיבה על בקשה זו ביום 10.12.2014 והודיעה כי, הגם שאין באסמכתאות שצירף המבקש לבקשתו כדי ללמד על כך שאמנם שילם את הקנס, כולו או חלקו, מסכימה היא לביטול פקודת המאסר אם ישלם המבקש את הקנס במלואו. נעתרתי אפוא לבקשה והוריתי כי פקודת המאסר חלף הקנס תבוטל אם ישלם הנאשם את קרן הקנס בלבד עד ליום 1.2.2015.
2
ביום 21.12.2014 הודיע המרכז לגביית קנסות כי הנאשם כבר ריצה את 90 ימי המאסר חלף הקנס והתיק נסגר במרכז לגביית קנסות עוד ביום 20.5.2014. ביקשתי את תגובת הצדדים להודעה זו של המרכז לגביית קנסות. ב"כ המבקש טען בתגובתו מיום 21.12.2014 כי פקודת המאסר הופעלה טרם זמנה באופן שמאסרו של המבקש הוארך בשלושה חודשים, ועתר בכל זאת לביטול פקודת המאסר ולוּ למפרע, באופן שהמבקש ישוחרר ממאסר בחודש ינואר 2015. ביום 22.12.2014 התקבלה עמדה מפורטת של המרכז לגביית קנסות ממנה עולה, בין היתר, כי המבקש ריצה את תקופת המאסר חלף הקנס מיום 1.9.2013 ועד ליום 29.11.2013.
לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים אין לי אלא לבטל את החלטתי מיום 10.12.2014 בה הוריתי לבטל את פקודת המאסר חלף הקנס.
סעיף 46 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - "חוק העונשין") קובע סדר לנשיאת מאסרים פליליים. לפי סעיף זה, אדם שהוטל עליו מאסר עקב אי תשלום קנס בעת היותו מרצה מאסר פלילי, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת המאסר בשל אי תשלום הקנס וישוב ויימשך משתם המאסר האמור. לפי סעיף 71(ג) לחוק העונשין נשא אדם מאסר עקב אי תשלום קנס - לא יחויב בתשלום הקנס והתוספת. שילוב הוראות שני סעיפים אלו מביא למסקנה ברורה, לפיה כאשר מוטל מאסר עקב אי תשלום קנס על אסיר שמרצה מאסר פלילי, מופסק המאסר הפלילי והאסיר נושא קודם כל במאסר עקב אי תשלום הקנס, ואם ריצה את מלוא המאסר חלף הקנס - אין עליו חובה לשלם את הקנס.
בענייננו, המבקש סיים זה מכבר לרצות את עונש המאסר עקב אי תשלום הקנס. ממילא אין המבקש מחויב בתשלום הקנס. לבית המשפט אין סמכות להורות על ביטול המאסר שכבר בוצע [ע"פ 1100/91 מדינת ישראל נ' ג'עפרי, פ"ד מז(1) 418; ע"פ 5023/99 חכמי נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(3) 406; ע"פ 1467/01 ווזווז נ' מדינת ישראל (2001); בג"ץ 60/83 שעת נ' שב"ס, פ"ד לו(1) 754 (1983)].
אני מבטל אפוא את החלטתי מיום 10.12.2014. ככל שהנאשם אמנם שילם באיחור את הקנס, כולו או חלקו, רשאי הוא לפנות ולקבל את הסכום ששילם שלא לצורך.
המזכירות תודיע ללא דיחוי לצדדים ולשב"ס.
ניתנה היום, ג' טבת תשע"ה, 25 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.
