1

 

 

 

 

כללי

 

1.         האירועים נשוא כתב אישום זה התרחשו ביום 1.4.10 בפארק השעשועים "לונה פארק" בגני התערוכה בתל אביב. נאשמים 1 ו-2 הם בני זוג ונאשם 3 הוא גיסו של נאשם 1.

 

2.         לאחר תיקונו של כתב האישום הודה נאשם 3 בחלקו באותו אירוע ודינו נגזר.

            נאשם זה העיד כעד הגנה מטעם נאשמים 1 ו-2.

 

3.         תחילת התקרית בדרישתו של מאבטח בפארק השעשועים מהנאשמים לעמוד בתור. התביעה טוענת כי בתגובה לכך דחף נאשם 1 את המאבטח יצחק בן יאיר,

            בהמשך חבלו הנאשמים באותו מאבטח באגרופים ובעטו ברגלו.

            המאבטח ניסה לקרוא לאחראי ואז תקפה אותו נאשמת 2 בכך שבעטה בו ברגלו וקיללה אותו.

 

4.         למקום הגיעו מאבטחים נוספים אבי מזרחי ו-חן פלינט הם ניסו להפריד בין הנאשמים למתלונן. בתגובה תקף הנאשם 1 את חן פלינט בכך שדחף אותו והפילו ארצה.

 

2

5.         למקום הגיעו שוטרים. השוטרים והמאבטחים ניסו להשתלט על נאשם 1. נאשם 1 התנגד בכח למעצרו. נאשמת 2 ניסתה למנוע את מעצר בעלה בכך שתקפה את אבי מזרחי דהיינו הכתה בו בגבו היא שרטה מאבטח נוסף גיורא מלך וגרמה לחתך במאבטח ומר חרציאני באמצעות מפתח שהיה בידה. הנאשמת גם תקפה את השוטרים שניסו לעצור את בעלה.

 

6.         נאשם 1 המשיך להשתולל בתוך הניידת גם לאחר שנעצר בעט בחוזקה בחלונות וגרם לנזק לדלת הניידת. הוא איים על השוטרים בכך שאמר להם "אני יזיין אתכם מי אתם בכלל".

 

7.         בהמשך ניסתה נאשמת 2 ובתה הקטנה להוציא מתוך הניידת את נאשם 1 השתוללו והיכו בניידת. כתוצאה מכך נגרם נזק לדלת הניידת ולא ניתן היה לפתוח אותה. הנאשמת תקפה את השוטרים שניסו להפסיק את השתוללותה. הנאשמת תקפה את השוטר גניס שנכנס לניידת בכך שדחפה אותו ואמרה לו "אני לא אתן לכם לקחת את בעלי, על גופתי".

 

8.         בגין המעשים שתוארו לעיל יחסה התביעה לנאשמים 1 ו-2 את העבירות הבאות: תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין - תשל"ז - 1977 (להלן "החוק"), תקיפה עבירה לפי סעיף 379 לחוק, תקיפה בנסיבות מחמירות עבירה לפי סעיף 382 (א)(1) לחוק.

            בנוסף לאמור לעיל יוחסו לנאשם 1 העבירות הבאות: איומים עבירה לפי סעיף 192 לחוק, היזק לרכוש במזיד עבירה לפי סעיף 452 לחוק, שימוש בכח למנוע מעצר עבירה לפי סעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב) תשכ"ט - 1969.

            נאשמת 2 הואשמה גם בעבירות הבאות: הפרעה לשוטר במילוי תפקידו עבירה לפי סעיף 275 לחוק; היזק לרכוש במזיד עבירה לפי סעיף 452 לחוק; תקיפה חבלנית עבירה לפי סעיף 380 לחוק.

 

9.         הנאשמים כפרו במיוחס להם ביום 11.7.2011. בסיום פרשת התביעה טענו הסניגורים כי אין לחייב את מרשם להשיב לאשמה. בהחלטה מיום 28 אוקטובר 2012 חייבתי את הנאשמים להשיב לאישומים נגדם למעט המעשים המיוחסים לנאשמת 2 כלפי מר חצריאני שלא העיד.

 

מהלך הדיון

 

10.       מהעדויות ששמעתי עולה כי ויכוח של מה בכך גרם להתפתחות תקרית חמורה שבמהלכה נעצר נאשם מס' 1. התקרית החלה כשנאשם 1 לא השלים עם דרישתו של המתלונן יצחק בן יאיר שיעמוד בתור.

 

3

11.       לגבי ההתרחשויות בהמשך גירסאות עדי התביעה שיפורטו הינן עדיפות בעיניי. אין לי ספק כי נאשם 1 איבד את עשתונותיו וחש מצוקה מהתפתחות הדברים בנוכחות אשתו וילדיו אולם לא היתה הצדקה להתנהגותו כפי שעלתה במהלך הדיון.

 

12.       יצחק בן יאיר ששימש כמאבטח במתקן רכבת השדים לא זכר פרטים מהותיים מהאירוע. שתי הודעותיו במשטרה הוגשו מכח הכלל של הקפאת הזכירה שבעבר.

            יצויין כי עד זה עשה עליי רושם של אדם שסובל מבעיות קוגנטיביות ויתכן כי הקצר בתקשורת בינו לבין הנאשם ומשפחתו תרמו להתגברות המתח.

 

13.       עד זה מסר שתי הודעות במשטרה (ת/7 ו-ת/8). ההודעות נמסרו ביום 1.4.10 בהפרש של מספר דקות ביניהן. בשתי ההודעות העד ציין כי ביקש משני גברים ואישה לעמוד בתור, בתגובה נאשם מס' 1 דחף אותו העד גם ציין כי הנאשם העיר לו על כך שדיבר עם בתו שלטענת העד דחפה אותו.

            העד ציין כי אשת נאשם 1, נאשמת 2 נתנה לו בעיטה וקיללה אותו.

            העד הזעיק עזרא נוכח האלימות שהופעלה נגדו.

 

14.       הנאשמים כפי שיפורט בהמשך מאשרים שהיה דין ודברים בינם לבין המאבטח. נאשם 1 טוען כי המאבטח קילל את בתו. נאשמת 2 טוענת כי המאבטח קילל והרביץ לבתה.

 

15.       גירסת המאבטח לעניין תחילת התקרית הינה מהימנה בעיניי למרות מגבלותיו המאבטח סבר בצדק שהנאשמים מנסים להיכנס בלי תור למתקן והעיר להם, הנאשם הגיב בצורה תוקפנית ומכאן התפתחה כל התקרית.

 

16.       המאבטחים שהעידו בפניי, אבי מזרחי, גיורא מלך וחן פלינט עשו עליי רושם אמין. המאבטח פלינט חן ראה את הנאשם דוחף את המאבטח. הוא ניסה להפריד, הנאשם דחף גם אותו והעיף אותו אחורה.

            בשלב זה הגיעו למקום שני מאבטחים נוספים אבי מזרחי וגיורא מלך. גם מאבטחים אלה תיארו התנהגות אלימה מצד הנאשם.

 

4

17.       העד גיורא מלך מסר כי ראה את הנאשם דוחף שוטר וכן ראה את הנאשם בועט בחלונות הניידת לאחר שנעצר העד הוסיף "...הבחור לא היה לבד הוא לווה ע"י בני משפחתו שהשתוללו ואשתו הוציאה מפתח ושרטה את מי שהיה בדרך... אני לא יודע אם זו אשתו היה עוד בחור צעיר שהשתולל...".

            המאבטח אבי מזרחי מסר כי בשלב המעצר "...הנאשם התחיל להשתולל ולקלל ולבעוט לכל עבר עזרתי לשוטרים ריתקתי את הנאשם על הרצפה קיבלתי בעיטה מהבת שלו ברגל ובגב בעיטה מאשתו הסתובבתי זיהיתי את הבת והאשה...".

 

18.       רס"מ אילן גיניס שהעיד בפניי עשה עלי רושם אמין. שוטר זה ערך דו"ח פעולה בסמוך לאירוע (ת/4) בדו"ח זה ציין השוטר כי ביום 1.4.10 בשעה 12:30 הגיע לזירה יחד עם השוטרים דביר תמים ודסטה נגה. את מה שראה מתאר העד כך "...הבחנתי בחשוד עם חולצה שחורה ומכנס שחור.. שהוא דוחף בחוזקה את המאבטח וכתוצאה מכך המאבטח נופל על הרצפה, ואחד המאבטחים מרתק את החשוד על הרצפה...".

            בהמשך מאחר והנאשם לא נרגע ניסו לאזוק אותו באזיקים. העד ציין עוד "...תוך כדי הניסיון שלנו להשתלט על העצור, ניסו משפחתו למשוך אותו מאתנו, והתפרעו וצעקו... לאחר שהצלחנו לכבול את העצור באזיקים, בשלב זה ילדה ואישה ניסו לתקוף אותנו ולהתפרע... כשהובלנו את העצור לניידת... משפחתו של העצור, אשתו והבת שלו הגיעו בעקבותינו, תוך כדי שהן צועקות ומנסות בכח למשוך אותו מאתנו ובועטות בנו ובניידת וכתוצאה מכך נגרם נזק לניידת... דחפה אותי אשתו וצעקה "אני לא אתן לכם לקחת את בעלי, על גופתי...". בעדות בפניי עמד רס"מ גיניס על הדברים שכתב בדו"ח הפעולה שלו.

 

19.       השוטרת דסטה נגה ציינה כי לא השתתפה במעצרו של נאשם 1. היא העידה על הנזק שנגרם לדלת הניידת ומסרה כי נאשם 1 השתולל בתוך הניידת.

            העדה מסרה כי לא הבחינה בחבלות על הנאשם.

 

20.       ראש צוות המאבטחים אבי מזרחי מסר כי סייע לשוטרים לעצור את נאשם 1 ע"י כך שריתק אותו לרצפה "...הנאשם התחיל להשתולל ולקלל ולבעוט לכל עבר, עזרתי לשוטרים ריתקתי את הנאשם על הרצפה קיבלתי בעיטה מהבת שלו ומאשתו הסתובבתי זיהיתי את הבת והאישה...".

            העד מסר כי גם בניידת הנאשם השתולל ובעט עם רגלו לכל הכיוונים וכי גם אשתו דפקה בדלתות וניסתה לשחררו.

            לסניגורית אישר העד כי הסיק שאשתו בעטה בו כיוון שראה אותה כשהסתובב אחורה.

 

21.       פקד דביר תמים מסר כי ראה את נאשם 1 דוחף את אחד המאבטחים ומפיל אותו לקרקע.

5

            העד ציין כי היה קשה להשתלט על הנאשם וכי "...בשלב זה כשלושה אנשים מנסים לתקוף אותנו אישה אחת ובחור צעיר וילדה קטנה כשהם דוחפים... בקבוק מים פגע בי בגב... העד הבחין בשפשוף במצחו של הנאשם.

            עד זה גבה עדויות ממספר מעורבים למרות שהוא עצמו היה מעורב בתקרית.

 

גרסת הנאשמים

 

22.       בהודעתו במשטרה אישר נאשם 1 כי יצאו מהתור וחזרו אליו וטען כי המאבטח קילל את בתו . הנאשם אישר כי התנגד למעצרו והוסיף - "השכיבו אותי וגררו אותי כמו כלב...".

            הנאשם לא שלל את האפשרות כי בעט בתוך הניידת. בעדותו בפניי טען הנאשם כי הופעלה נגדו אלימות קשה בלא כל הצדקה.

 

23.       הנאשמת מסרה בהודעתה כי המאבטח הרביץ וקילל את בתם ולכן בעלה דיבר אתו. היא גם התלוננה על האלימות שהופעלה נגד בעלה.

 

24.       מטעם הנאשמים העידו גיסו של נאשם 1 מי שהיה נאשם 3 בתיק זה וכן בתם.

            עדים אלה עשו עליי רושם לא אמין. הבת לא זכרה פרטים רבים שהנאשמים עצמם אישרו במשטרה ובעדותם בפניי באשר לגיס הוא טען כי הודאתו בבית המשפט לא שיקפה את מה שהתרחש והוסיף כי הודה כדי לסיים את ההליך.

 

סיכום

 

25.       נוכח העדויות המהימנות של המאבטחים והשוטרים, אני קובע כי הנאשם נקט באלימות כלפי המאבטח התנגד בכח למעצרו השתולל בתוך הניידת וגרם נזק לניידת.

            הפגיעות של נאשם זה מחזקות את דברי השוטרים הפגיעות המשמעותיות הן בזרועות דבר המצביע על כח רב שהיה צריך להפעיל לצורך כבילתו והבאתו לניידת. הנאשם גם נפגע במצח כשרותק לקרקע עובר למעצרו.

 

26.       בהתנגדות למעצרו של נאשם 1 השתתפו באורח פעיל אשתו, בתו וגיסו. הגיס הודה בחלקו ועניינו הסתיים והבת שהיתה קטינה בצדק לא הועמדה לדין, נשמעו בפניי עדויות מהימנות לגבי חלקה של נאשמת 2 בתקרית. מהעדויות עולה בבירור כי הנאשמת הפעילה כח כלפי מאבטחים ושוטרים כדי למנוע את מעצר בעלה.

 

6

27.       הנאשמים לא הוזהרו כי איימו על השוטרים והמאבטחים לאור זאת אין מקום להרשיע את נאשם 1 בעבירת איומים.

            באשר לתקיפה ע"י שניים או יותר , לא הוכח כי הנאשם ואשתו חברו יחדיו במטרה לתקוף את השוטרים והמאבטחים. כוונת האשה היתה לשחרר את הנאשם והתקיפות היו בלי חבירה לבעלה.

            הנאשמת לא הוזהרה לעניין גרימת נזק לניידת ולכן אין מקום להרשיע אותה בעבירה זו.

 

28.       לא הוכח בפניי כי האלימות שהפעילה נאשמת 2 גרמה לחבלה למי מהמעורבים.

 

29.       סופו של דבר, אני מרשיע את נאשם מס' 1 בעבירות הבאות:

            תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפה, היזק לרכוש במזיד ושימוש בכח כדי למנוע מעצר.

 

30.       אני מרשיע את נאשמת 2 בעבירות הבאות:

            תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפה סתם והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.

 

 

 

ניתנה היום , 25 מרץ 2014, במעמד הצדדים.