לפני בקשת הנתבע מיום 20.2.24 לביטול פסק דין בהעדר הגנה. לפני גם בקשת הנתבע לקביעת דיון.

הרקע לבקשה

הוגשה תביעת התובע לפינוי ביום 13.9.23 של יחדית קרקע. נתבקש פינוי של הנתבע מחמת שהנתבע אינו משלם דמי שכירות ויש חוב כספי משמעותי מאז 3/23. תחילת השכירות ביום 25.12.22, למיטב עיוני ללא הגבלת זמן. נטען, שביום 23.7.23 הודיע התובע על סיום חוזה השכירות.

ביום 20.12.23 הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה על בסיס המצאה מיום 14.9.23. בתצהיר נטען, כי הנתבע סרב לקבל והמסמכים הושארו במקום. מחמת תקנה 2 להוראת השעה - חרבות ברזל לא היה ניתן להענות לבקשה. ביום 21.1.24 הוגשה בקשה חוזרת וביהמ"ש נתן ביום 21.1.24 החלטה שתכליתה לקדם את הבקשה חרף תקנה 2 שהוארכה. לאחר מכן הוגשו הודעות/בקשות חסרות על ידי התובע וניתנו החלטות בהתאם.

ביום 13.2.24 ניתנה החלטה לפיה, אם תומצא הבקשה למתן פסק דין לפינוי וההחלטה מיום 13.2.24 במסירה אישית ישקול ביהמ"ש מתן פסק דין בהעדר הגנה ככל שלא יוגש כתב הנה בתוך 7 ימים ממסירה. הובהר שיש לבצע המצאה אישית שכן אישור ההמצאה ביישומון וואטסאפ אינו מאפשר לדעת אם הגיעה ליעדה.

למיטב עיונו של ביהמ"ש, עד ליום 13.2.24 לא הייתה לפניו ראיה שההחלטה מיום 21.1.24 הומצאה. במועד זה הוגש העתק ההודעה עם צרופה שלגביה נטען שנקראה (הדגשה של 2 ווי כחולים). ביום 14.2.24 ניתן פסק דין בהעדר הגנה לפינוי כולל הוראה להמציא בתוך 24 שעות את פסק הדין. ייאמר כבר עתה כי סימון קריאה (ע' 7 מיום 13.2.24) במחלוקת.

נטען, שיש לבטל את פסק הדין מחמת הצדק מחמת פגם יסודי שארע בהליך - תצהיר מסירה כוזב שהוגש על ידי התובע ונוכח סיכויי ההגנה הגבוהים. כן נתבקשה ארכה של 30 יום להגשת כתב הגנה. הועלו טענות שונות נגד התובע והתנהלותו, ובכלל זה בעניין העדר מסירה של ההתראה והתביעה והטענה שאין סימון כחול על ההודעות עצמן. התצהיר התומך בבקשת הנתבע אינו מפורט, ניתן על דרך ההפניה ואינו כנדרש. אין טענה מפורשת של העדר המצאה בתצהיר כדין. רק מטעם זה אין מקום לבטל מחמת הצדק ואין צורך לדעת ביהמ"ש לקיים דיון.

מנגד, הוגשו בקשות על ידי התובע עצמו למרות שהוא מיוצג, באופן לא מקובל וללא הסבר. בקשות התובע מיום 5.2.24 ומיום 7.2.24 גם הן לא נתמכו למיטב עיוני בתצהיר כדין. לכך יינתן משקל בבוא ביהמ"ש לפסוק הוצאות.

התובע טען, בין היתר, כי בוצע המצאה כדין כבר בחודש 7/23 ושהנתבע מושך זמן ואינו משלם דמי שכירות וכי אין בכוונתו לקיים את פסק דינו של ביהמ"ש.

דיון והכרעה

כאמור לעיל, ביהמ"ש סבור שאין מקום לבטל את פסק הדין מחמת הצדק, אך סבור שיש לבטל מחמת שיקול דעתו ושיש בנסיבות להאריך את המועד להגשת כתב הגנה.

יתר טענות הצדדים יתבררו לאחר הגשת כתב ההגנה.

אין מקום לפסוק הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד מלא בשלב של ביטול פסק דין בהעדר הגנה. בימ"ש זה אינו נוהג לפסוק לי מספר התגובות בבקשה אחת/ נושא אחד.

פסק הדין מבוטל בתנאים הבאים:

א. בגין האיחור בהגשת כתב הגנה ישלם הנתבע הוצאות בסך של 1,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך. הסכום יופקד בקופת ביהמ"ש עד ליום 29.2.24.

ב. ניתנת הארכת מועד להגשת כתב הגנה בתנאי של הפקדה של דמי שכירות חודשיים עד ליום 29.2.24 ובכל חודש לאחר מכן עד ליום 29 לכל חודש.

ג. הגשת כתב הגנה עד ליום 20.3.24 והתייצבות לכל דיון שיקבע, ככל שיקבע.

ד. לא יעמוד הנתבע בהוראות החלטה זו כלשונן ותוגש בקשה מתאימה, ישקול ביהמ"ש להורות שפסק הדין מיום 14.2.24 יחזור לעמוד על כנו.

ה. הבקשה לביטול פסק דין התקבלה בתנאים. הבקשה לקביעת דיון נדחתה.

ו. עיון בהפקדה ביום 3.4.24 שיסומן על ידי המזכירות כדחוף.

ניתנה היום, ט"ז אדר א' תשפ"ד, 25 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.