1

כללי

1.         הנאשם הודה והורשע במסגרת כתב אישום מתוקן, בעבירות הבאות:

עבירה שאין עליה עונש מפורש, לפי סעיף 215 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"); אי רישום תקבול לפי סעיף 216(7) לפקודה; אי ניהול ספרים לפי סעיף 216(5) לפקודה (שתי עבירות).

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתקופה הרלבנטית עסק הנאשם בהפעלת עסק למכירת פירות וירקות בירושלים. בניגוד לאמור בפקודה, הנאשם לא הגיש הודעה על פתיחת עסקו, ואולם הגיש דו"ח, ומכאן הוראת החיקוק בה בחרה המאשימה (ראו הסבר המאשימה מיום 4.12.14). במהלך ביקורת שנערכה על ידי עובדי מס הכנסה ביום 4.3.09, נמצא בקופת העסק סך של 200 ₪, לגביו לא נמצא תיעוד, וכן התגלה כי הנאשם לא ניהל ספרים כנדרש. אף ביום 20.5.09, התגלה כי הנאשם לא ניהל ספרים כנדרש.

טיעוני הצדדים

2.         המאשימה הפנתה לחומרה הנובעת מכך שנאשם אשר אינו מדווח על פתיחת עסקו, מונע מפקיד השומה לשום שומת אמת לעסק, ונגרעים כספים מקופת המדינה. בהתחשב בנסיבות המקרה וכן הענישה הנוהגת, עתרה המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל לתקופה שבין 10-12 חודשים, מאסר מותנה וכן קנס שנע בין 20,000-29,000 ₪. במסגרת טיעוניה, טענה המאשימה כי הנאשם שילם חובות מס שצבר לשנים 2009-2011, רק לאחר שהגיע להסכם תשלומים, זאת לאחר שדיווחיו לשנים אלה נפסלו.

2

3.         הסנגור טען כי הנאשם פתח את העסק המדובר לשם גמילות חסדים, ולכן אין לומר שניסה לגזול את הקופה הציבורית. בנוסף, הנאשם הגיע להסדר בו שילם, תוך מאמץ רב, את מלוא חובו למדינה. לטענת הסנגור, מדובר באכיפה סלקטיבית, שכן במקרים דומים הסכימה המאשימה להמיר את כתב האישום בקנס מנהלי. עוד היפנה, לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, אב לעשרה אשר איבד את אחד מילדיו. הנאשם מבלה את עיקר יומו בתלמוד תורה, כאשר הוא ואשתו חסרי מקור פרנסה. קריסת העסק, הובילה למכירת ביתם, לאחר בקשת הבנק למשכנתאות כי יפונו ממנו. הנאשם לקח הלוואות רבות, על מנת לעמוד בהתחייבויותיו, ומתקשה בהחזר תשלומים וחובות שונים. לנאשם ילד הסובל מבעיות בריאות, ושתי בנות עם קשיים שונים, אשר עברו ועדות השמה. צורפו אישורים מתאימים לכל הטענות שלעיל. הסנגור טען כי הענישה במקרים כגון זה, היא מאסר מותנה וקנס סמלי, ובשל מצבו של הנאשם ביקש להסתפק במאסר מותנה בלבד.

הנאשם טען כי מיד לאחר התראת שלטונות המס, פתח את העסק באופן מסודר. כיום, והחל מיום 1.1.15, הנאשם ואשתו מובטלים, ומחזירים חובות מהכסף שנותר ממכירת ביתם. הנאשם מחפש עבודה, אשתו סובלת מסכרת ואינה עובדת, שתיים מבנותיו מצויות בחינוך מיוחד ואילו אחד מבניו עבר עשרות אשפוזים.

מתחם הענישה

4.         עבירות המס פוגעות בקופה הציבורית, משבשות את הפעולה הכלכלית התקינה, ופוגעות באמון הציבור בערך הנשיאה השווה בנטל המיסים. מדובר בעבירות הקלות לביצוע אך קשות לזיהוי ואיתור. בשל אופי פגיעת עבירות המס במשק ובהיבטים חברתיים שונים, נקבע לא פעם כי יש להעדיף שיקולי הרתעה על פני שיקולים אישיים של הנאשם.           יחד עם זאת, אין להתייחס לכל עבירות המס כמקשה אחת, אלא יש להבחין בין העבירות השונות, וכן לתת משקל משמעותי לנסיבות ביצוען.

5.         בנסיבות המקרה הנדון, מדובר בעבירות אשר לצד כל אחת מהן נקבע עונש מאסר של עד שנת מאסר בלבד. אלה הן העבירות הקלות שניתן למצוא בפקודה, כאשר בגין עבירות חמורות קבע המחוקק עד שבע שנות מאסר.

3

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן וכן לראיות שהוצגו, מדובר בעסק לממכר פרות וירקות. לא מצאתי ראיות מהן ניתן לקבוע כי מדובר בסוג של גמילות חסדים, כפי שטען הנאשם. יחד עם זאת, ניתן ללמוד מהעובדות ומהראיות, כי אין המדובר בנסיבות חמורות: הנאשם הפעיל עסק קטן, לגביו הבהירה המאשימה כי העבירות בוצעו במהלך פרק זמן מצומצם (ראו עובדות כתב האישום המתוקן וכן את ההבהרה מיום 4.12.14), לא נוהלו ספרים משך פרק זמן קצר, וכן סך התקבול לגביו לא בוצע רישום היה בגובה 200 ₪ בלבד. אין ספק כי יש בנסיבות אלה להציב את ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, ברף נמוך של עבירות אלה. יש לתת משקל לעובדה שהנאשם לא ניהל ספרים, אף לאחר שבוצעה הביקורת הראשונה בבית העסק, גם אם מדובר בפרק זמן קצר בלבד בין ביקורת אחת לשניה.

הפסיקה אליה הפנתה המאשימה, עוסקת בעבירות מס אחרות, חמורות באופן משמעותי מאלה בהן הורשע הנאשם במקרה הנדון. בא כוח הנאשם הציג שני פסקי דין, אשר אחד מהם עוסק בעבירות דומות והסתיים בענישה של מאסר מותנה וקנס כספי.

העבירות בהן הורשע הנאשם, וכן נסיבות המקרה, מצויים ברף נמוך של עבירות המס, ומכאן אף מידת הפגיעה הנמוכה באינטרס המוגן. בהתחשב בעובדה שמדובר בעבירות דומות, בעלות אופי מתמשך, אשר נעברו במהלך פרק זמן קצר, החלטתי לקבוע מתחם ענישה אחד בגין כל המיוחס לנאשם בכתב האישום בו הורשע.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני קובע כי מתחם הענישה נע בין מאסר מותנה וקנס כספי, ועד מאסר בפועל למשך 5 חודשים וקנס כספי. בהתאם לסעיף 40ח' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובהתחשב במסמכים שהוגשו לגבי מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, אני קובע כי מתחם הענישה לגבי רכיב הקנס הכספי, נע בין 1,000 ₪ ועד 10,000 ₪.

העונש המתאים

6.         בא כח הנאשם טען לאכיפה בררנית, בשל דחיית בקשת הנאשם להמרת כתב האישום בקנס מנהלי. לא הוצגו לפני ראיות לתמוך בטיעון זה, מעבר לעצם הטיעון, ומכאן שיש לדחותו.

הנאשם נעדר כל עבר פלילי, קיבל אחריות מלאה על מעשיו, ואף הגיע להסדר תשלומים לגבי חובו למס הכנסה, אשר שולם עד כה בחלקו (ראו נ/1). מדובר באדם אשר ביצע עבירות ללא תחכום, ללא חומרה יתרה, הודה והבין את הפסול במעשיו.

בהתאם לראיות שהוגשו במסגרת הטיעונים לעונש, הנאשם סובל ממצב כלכלי קשה, הכולל חובות רבים (ראו מסמכים נ/1, נ/4-נ/10, נ/13). בנוסף, על הנאשם להתמודד עם העובדה שעליו לכלכל נפשות רבות, ובהן 4 ילדים הסמוכים על שולחנו, חלקם זקוקים לטיפול ולתמיכה מיוחדת.

יש להתחשב בהשפעת העונש שיוטל, הן על הנאשם והן על משפחתו הקרובה. נסיבותיו האישיות המיוחדות של נאשם זה, מטות את הכף אל הרף הנמוך של מתחם הענישה.

4

7.         לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     שלושה חודשי מאסר, אותם לא ירצה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מהיום, עבירה על פקודת מס הכנסה.

ב.     קנס בסך 2,000 ₪ או שבועיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם בעשרה תשלומים שווים, החל מיום 1.5.15, ומידי חודש בחודשו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ב בניסן התשע"ה (1.4.15) במעמד הצדדים.