כתב האישום וההליכים

1.              הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש - בן זוג (2 עבירות) לפי סעיף 382 (ג) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן - חוק העונשין); הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין; הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין; והתנהגות פרועה במקום ציבורי לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין.

2.              על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועדים הרלוונטיים לאישום היו הנאשם והמתלוננת בני זוג והתגוררו בדירת המתלוננת. ביום 18.06.23, עת ששכבה המתלוננת במיטתה בחדר השינה ביקש ממנה הנאשם ללא כל סיבה הנראית לעין שתצא מהחדר. המתלוננת נעתרה לבקשתו אך הנאשם יצא בעקבותיה והיכה אותה בפניה וגרם לה לחבלה בדמות המטומה. בעקבות אירוע זה נעצר הנאשם ושוחרר ביום 20.6.23 בתנאים שכללו הרחקה מהמתלוננת ואיסור יצירת קשר למשך 30 ימים. חרף זאת הפר הנאשם את תנאי השחרור בכך שביום 29.6.23 פגש במתלוננת בדירתה ובמעמד זה היכה אותה בפניה וכן במכות אגרוף בראשה.

כן מתואר בכתב האישום שביום 4.7.23 עת שהה הנאשם בתא המעצר בתחנת זבולון, פתח את ברז התא וגרם להצפתו. כאשר התבקש על ידי השוטרים לחדול ממעשיו ולצאת מהתא, סירב והתיז עליהם מים מבקבוק שאחז. כן אגרף את ידיו בצורה מאיימת, השתולל ואחז בחולצתו של אחד השוטרים עד שנקרעה.

טיעוני הצדדים לעונש והראיות

3.              ב"כ המאשימה טען כי לאור רף האלימות הגבוה בו נקט הנאשם, הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה. כן נטען שהעבירות כלפי שוטרים מלמדות על היעדר מורא. המאשימה טענה למתחם ענישה הנע בין 14-28 חודשי מאסר וביחס לעונש הקונקרטי טענה שאין מקום להביא בחשבון שיקולי שיקום והתבקש עונש מאסר שלא יפחת מ 16 חודשי מאסר בפועל לצד לענישה נלווית.

4.              ב"כ הנאשם טען כי מבלי להקל ראש בחומרת האירועים, אין מדובר באלימות במדרג גבוה. כן נטען שיש לראות בכל העבירות אירוע אחד ולקבוע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר. ביחס לעונש שיש להטיל על הנאשם נטען שמדובר באדם נעדר עבר פלילי, העצור לראשונה בחייו, אשר הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי ואת עדות המתלוננת. לאור כך עתר הסנגור להסתפק בתקופת המעצר בה מצוי הנאשם. כן ביקש הסנגור להימנע מהטלת פיצוי בין היתר לאור מצבו הכלכלי של הנאשם.

5.              הנאשם בדברו האחרון הצטער על מעשיו.

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

6.              שני הצדדים ביקשו לראות בכל העבירות כאירוע אחד ולקבוע מתחם אחד ואני מקבל טיעון זה. מדובר במסכת עבריינית אחת בעלת קשר הדוק וברור בין העבירות ומשכך ראוי לקבוע מתחם עונש הולם אחד (ראה ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)). עם זאת, לצורך קביעת גבולות המתחם אביא בחשבון את העובדה שמדובר בריבוי עבירות.

7.              הערכים המוגנים שנפגעו בשל מעשי הנאשם ברורים והם פגיעה בשלום גופה, כבודה ובטחונה של המתלוננת. במקרה זה הפגיעה בערכים גבוהה לאור העובדה שמדובר בפגיעה בתא המשפחתי בו אדם אמור לחוש מוגן ובטוח (ע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (11.10.2007)). ביחס לעבירות כלפי שוטרים נקבע לא אחת כי "משטרת ישראל היא הלכה למעשה הגילוי היום יומי של שלטון החוק במדינת ישראל" (ע"פ 9878/09 מדינת ישראל נ' מוסא (20.9.2010)). משכך, פגיעה בשוטרים כמוה כפגיעה בשלטון החוק וביכולת המשטרה להשליט חוק וסדר, כמו גם בשלום גופם ובכבודם של השוטרים עצמם.

8.              ביחס לנסיבות ביצוע העבירות אציין שמדובר באלימות ברף שאינו נמוך אשר אף גרמה למתלוננת חבלה. הנאשם אף הפר את תנאי השחרור ויש לראות בכך נסיבה לחומרה, כמו גם בהתנהגותו כלפי השוטרים המלמדת על היעדר מורא ובריונות.

9.              מעיון בפסיקה במקרים דומים ניתן למצוא קשת רחבה של עונשים והכל תלוי בנסיבות העבירה ובנסיבותיו של הנאשם.כך למשל ראו רע"פ 2750/22 אורי אלי ליולקו נ' מדינת ישראל (9.5.2022), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירות תקיפת בת זוג הגורמת חבלה ממש ואיומים בכך שהיכה בגופה באגרופים והטיח את מכשיר הטלפון הנייד שלה בראשה, בעט בה, הפילה ארצה ואיים כי יהרוג אותה. על הנאשם, רופא בהכשרתו, נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי. ערעורו ובקשת רשות ערעור שהגיש נדחו, ובית המשפט העליון ציין כי "העונש שהושת על המבקש אינו מחמיר עמו, וודאי שאין בו משום סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת"; רע"פ 233/15 בטש נ' מדינת ישראל (22.1.2015), בו נדחה ערעור נאשם על חומרת עונשו -12 חודשי מאסר בפועל (כולל הפעלת מאסר מותנה). במקרה זה הורשע הנאשם בכך שאיים על בת זוגו על רקע רצונה להיפרד ובהמשך השליך אותה על המיטה והכה אותה באגרופים בכל חלקי גופה; רע"פ 3077/16 ‏פלוני נ' מדינת ישראל(2.5.2016), בו נידון נאשם ל-6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי. במקרה זה, במהלך ויכוח דחף הנאשם את המתלוננת לעבר המיטה, משך בשערה וכופף את גופה לעבר הרצפה בעודו אוחז בצווארה; ע"פ 11387-09-18 פלוני נ' מדינת ישראל (7.2.2019), בו נדחה ערעור נאשם שהורשע בעבירות תקיפת בת זוג, איומים והיזק לרכוש במזיד ונידון לחודשיים מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וצו מבחן. במקרה זה סטר הנאשם לפניה של המתלוננת במספר אירועים, בעט בישבנה, שבר את מכשיר הטלפון הנייד שלה ואיים עלייה; עפ"ג 13291-09-18 פלוני נ' מדינת ישראל (17.12.2018), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בשתי עבירות של תקיפת בת זוג ועבירה של היזק לרכוש במזיד, ונידון למאסר על תנאי וצו מבחן. במקרה זה, בשני אירועים, אחז הנאשם בכוח בחולצת המתלוננת ושפך מים על פניה, ובאירוע נוסף שבר את מכשיר הטלפון הנייד שלה; עפ"ג 22674-12-19 אבו סלימאן נ' מדינת ישראל (25.2.2020), בו נדחה ערעורו של נאשם שנידון ל- 11 חודשי מאסר בפועל בגין עבירה של תקיפה סתם (בת זוג). הנאשם תקף את רעייתו ברחוב במספר מכות אגרוף לראשה. לאחר שהורחק בידי עוברי אורח, שב לתקוף את המתלוננת וחדל ממעשיו רק לאחר ששוטר שהיה במקום תפס בו והרחיקו.

ביחס לעבירות כלפי שוטרים והפרת הוראה חוקית, אפנה לרע"פ 2014/21 אביהו חיון נ' מדינת ישראל (22.3.2021), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירות איומים והפרעה לשוטר בכך שצפר לניידת משטרה שעצרה בכביש לפניו וכשניגשו אליו השוטרים איים עליהם. על הנאשם נגזרו חודשיים מאסר לריצוי בעבודות שירות. ערעורו נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור שהגיש ובית המשפט העליון ציין כי "העונש שהושת על המבקש מידתי"; עפ"ג 14791-02-22 מוסא מוחמד עלי נ' מדינת ישראל (18.5.2022), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירות איומים והפרעה לשוטר בכך שבמהלך אשפוזו התנהג שלא כראוי ומאבטח במקום הזעיק את המשטרה. שוטרת שניגשה לנאשם ביקשה שיזדהה והוא בתגובה קילל אותה, איים עליה וירק לעברה. נקבע כי המתחם נע בין חודש מאסר בפועל ועד שמונה חודשי מאסר; ע"פ 28726-12-14 ויאצסלב לוקובסקי נגד מדינת ישראל (19.2.2015), בו נדחה ערעור נאשם שנידון ל-60 ימי מאסר בעבודות שירות בגין עבירות איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. במקרה זה איים הנאשם על שוטר ולאחר שהאחרון הודיע לו שהוא מעוכב, הפריע לשוטר תוך שנצמד אליו, הניף את ידו לעברו ואחז בחוזקה במכנסיו. הנאשם המשיך לאיים על השוטרים בניידת ובתחנת המשטרה; ת"פ 9779-08-20 מדינת ישראל נ' פלוני (28.4.2021), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע במספר עבירות איומים על שוטרים ושתי הפרות של מעצר בית ונידון לשישה חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים, קנס פיצוי והתחייבות.

10.          לאור כל זאת, אני בדעה כי מתחם העונש ההולם את מכלול העבירות שעבר הנאשם המהוות אירוע אחד נע בין עונש מאסר קצר ועד 15 חודשי מאסר בפועל.

קביעת עונשו של הנאשם

11.          לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי העונש אמור להיגזר בגדרי מתחם הענישה. לא נטען דבר בעניין סיכויי שיקומו של הנאשם ואכן לא מצאתי הצדקה לחריגה לקולה ממתחם הענישה. בכל מקרה, אציין שלא התבקש תסקיר ולא הובאו כל נתונים מהם ניתן להסיק מסקנה בדבר סיכויי שיקום ממשיים.

12.          לצורך קביעת עונשו של הנאשם הבאתי בחשבון את גילו, את עברו הפלילי הנקי ואת הודאתו בהזדמנות הראשונה אשר ביטאה נטילת אחריות וחרטה ואף חסכה זמן שיפוטי, כמו גם (ושמא בעיקר) את עדות המתלוננת. הבאתי גם בחשבון כי הנאשם עצור לראשונה בחייו. בשכלול נתונים אלו אני סבור שעל העונש להיות ממוקם בשליש הראשון של מתחם הענישה (ראו בהשוואה: ע"פ 652/23 עבאס מחאג'נה נ' מדינת ישראל (24.4.2023); ע"פ 280/23 מדינת ישראל נ' Ibrahim Yahia Alnour Abker(18.5.2023), פסקה 9).

13.          סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

        א.        6 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו - 30.06.23. כן יש לנכות מתקופה זו את ימי המעצר שבין 18.6.23- 20.6.23

         ב.         מאסר על תנאי למשך 4 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך שנתיים כל עבירת אלימות כלפי בן זוג או עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין.

          ג.         בשל מצבו הכלכלי של הנאשם ותקופת המאסר אני נמנע מהטלת קנס.

הודעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"א חשוון תשפ"ד, 26 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.