1

ביום 9.6.09 נגזרו על הנאשם עונשים, ובהם 16 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 250,000 ש"ח או ששה חודשי מאסר נגדו. עד היום לא שולם הקנס, ועל כן נוספה לו תוספת פיגורים וכיום הוא עומד על כ- 440,000 ש"ח (במעוגל).

ביום 30.12.13 נתנה נגד הנאשם פקודת מאסר בשל אי תשלום הקנס.

עתה לפני בקשה לביטול פקודת מאסר, פריסת קנס לתשלומים וביטול תוספת פיגורים.

על פי הבקשה, הנאשם נמצא במצב כלכלי קשה וחייב סכומי כסף נכבדים ואין בידו לשלם הקנס. אשר על כן מבקש הוא לבטל תוספת הפיגורים, לפרוס הקנס לתשלומים בסך 400 ₪ כל אחד ולבטל פקודת המאסר. כמו כן יש התיחסות למצבו הבריאותי של הנאשם, אשר למרבה הצער סובל ממספר מחלות.

דין הבקשה, על כל חלקיה, להדחות.

ראשית אציין, כי ביום 5.10.10 הוגשה בקשה לפרוס הקנס לתשלומים שבין 1,000 ל- 2,000 ₪. ביום 7.11.10 כב' הש' ד. מינץ (אשר דן בתיק קודם לקידומו לבית המשפט המחוזי) דחה הבקשה. טעם זה לבדו מצדיק דחיית הבקשה לפריסת החוב וביטול תוספת הפיגורים. נימוקי הבקשה שלפני דומים לנימוקים אשר הועלו בבקשה הקודמת. לא ניתן לעקוף החלטה קודמת או להשיג עליה בדרך של הגשת בקשה חדשה. עוד אציין, כי מן הראוי היה לציין ענין זה בגוף הבקשה ולא להתעלם ממנו.

2

גם לגופו של ענין לא מצאתי ממש בנימוקי ב"כ הנאשם. עיקר הנתונים המפורטים בבקשה, ובהם מצבו הכלכלי והרפואי של הנאשם, היו בפני בית המשפט בעת שגזר דינו של הנאשם ויש לכולם התיחסות בנימוקי גזר הדין, שם נקבעה פריסת הקנס לתשלומים של 25,000 ש"ח.

עוד אציין, כי ההצעה לפרוס הקנס לתשלומים של 400 ₪ משמעה פריסתו לאורך למעלה מחמישים שנה, דבר המהווה באופן מעשי ביטולו של רכיב זה מגזר הדין - וסעד זה לא ניתן לקבל בדרך של הגשת בקשה לפריסת הקנס, בפני הערכאה אשר נתנה את גזר הדין.

משלא שילם הנאשם הקנס מספר שנים לאחר הטלתו, ומן הבקשה עולה כי גם אין בידו לשלמו, אין כל סיבה שלא להפעיל את עונש המאסר אשר הוטל על הנאשם חלף הקנס.

לאור כל אלה דוחה הבקשה. הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו כפי שנקבע.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אדר ב תשע"ד, 27 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.