1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7 (א) ביחד עם סעיף 7 (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג 1973 (להלן: "פקודת הסמים).

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 12.06.22 בשעה 20:13, נהג הנאשם ברכב מסוג טויוטה בכביש 6 צפונית לכיוון בית קמה. באותו מעמד נמצא הנאשם מחזיק שקית שקופה ובתוכה שקית שחורה מונחת על שטיח הרכב במושב האחורי של הרכב, שבתוכה סם מסוג קנבוס במשקל כולל של 422.27 גרם, שלא לצריכה עצמית, ללא היתר ושלא כדין.

3.      בתאריך 15.09.22 הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו כתב האישום תוקן והנאשם הודה והורשע במיוחס לו בכתב האישום המתוקן. ההסדר לא כלל הסכמה עונשית למעט הטלת קנס כספי בסך 5,000 ₪ שישולם ב-10 תשלומים. נוכח גילו נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן.

תסקיר שירות מבחן

4.      בתסקיר שהוגש ביום 09.01.23 סקר שירות מבחן קורות חייו של הנאשם, בן 19, נשוי בשנית כחודשיים, מתגורר בבית הוריו בשבט מסעודין אל עזאזמה, עובד כרועה צאן ביחד עם אביו בחודשים האחרונים. הנאשם עזב את הלימודים לאחר 10 שנות לימוד בשל קשיים לימודיים, לאחר מכן שולב במסגרת תעסוקתית ברעיית צאן ביחד עם אביו, תקופה קצרה ניסה לעבוד בשטיפת אוטובוסים. בשל הקושי בתנאים המגבילים בהם שוהה שב לרעיית צאן עם אביו.

הנאשם גדל במשפחה נורמטיבית, בני משפחתו אינם מעורבים בפלילים, הנאשם בקשר קרוב עם הוריו ויתר בני משפחתו. כאמור הנאשם נשא לפני זמן קצר, נישואי שידוך לאחר שהיה נשוי קודם לכן לתקופה קצרה אולם אשתו עזבה וניתקה את הקשר.

הנאשם נעדר עבר פלילי, בנוגע לעברו התעבורתי לחובתו 4 תיקים.

בהתייחס לעבירה הנוכחית, הנאשם הביע חרטה אך לקח אחריות חלקית על המיוחס לו, הנאשם מסר כי הרכב שנסע בו הוא רכב משותף לכלל בני המשפחה הגרעינית והמורחבת, הוא התבקש על ידי בן דודו לנסוע לירושלים, שם נעצר ונמצאו אצלו סמים. הוא ציין שמבין ההשלכות לחברה מהשימוש ומכירת סמים. הנאשם שלל שימוש בחומרים משני תודעה.

שירות המבחן התרשם, כי הנאשם מתקשה לשתף מעולמו הפנימי יחד עם זאת ציין כי ההליך הפלילי היווה עבורו גורם מרתיע וכי מבין חומרת מעשיו, בנוסף התרשם שירות המבחן שהרקע לביצוע העבירה נעוץ בקושי של הנאשם בהצבת גבולות פנימיים וחיצוניים וכי לא הבין באותה עת השלכות מעשיו. שירות המבחן לקח בחשבון היעדר עבר פלילי. לאור המפורט, סבר שירות המבחן כי קיים סיכון להתנהגות עוברת חוק בעתיד אך לא ברף גבוה. שרות המבחן ציין שבמסגרת הליך המעצר הועמד הנאשם בצו פיקוח אולם בשל אילוצים מערכתיים, לא שולב בקבוצה טיפולית, נערכו עימו שיחות מעקב, הנאשם התקשה לשתף מעולמו הפנימי ולבחון התנהלותו לעומק אך יחד עם זאת גייס מאמציו לחזור לניהול חיים נורמטיביים על ידי יציבות תעסוקתית, הקמת משפחה וניתוק קשריו עם חברה שולית. שירות המבחן ציין כי הנאשם עתיד להיות משולב בקבוצה טיפולית במהלך חודש ינואר השנה.

לאור המפורט, התרשם שירות המבחן שקיימת נזקקות טיפולית, הנאשם נעתר להצעה לשילוב בטיפול. לפיכך, עתר שירות המבחן לדחיית הדיון ב 3 חודשים לצורך בחינת ההליך הטיפולי.

לחילופין, המליץ שירות המבחן על שילוב הנאשם בקבוצה טיפולית במסגרת צו מבחן והטלת ענישה מוחשית בדמות של מאסר לריצוי בעבודת שירות וכן הטלת עונש מאסר מותנה.

בתסקיר משלים מיום 25.04.23, עלה כי הנאשם עבר תאונת דרכים בחודש ינואר 2023 אשר הובילה לאשפוז ולהתאוששות ממושכת, עקב זאת התקשה הנאשם להגיע למפגשי הקבוצה. לאור זאת העריך שירות המבחן כי בשל מצבו הרפואי של הנאשם אינו פנוי להליך הטיפולי ולא נערך ניסיון לשלבו בשנית בקבוצה.

שירות המבחן שב וחזר על התרשמותו מהנאשם, וציין גורמי הסיכוי והסיכון וציין שקיימת נזקקות טיפולית אולם נוכח מצבו הרפואי אינו ערוך לטיפול משמעותי. יחד עם זאת ציין שירות המבחן שהנאשם אינו מנהל אורח חיים שולי מושרש, יחד עם מאפייני אישיותו והתרשמות שירות המבחן שהליך המעצר היוו עבורו אלמנט מרתיע ומציב גבולות. בשקלול כלל הגורמים סבר שירות המבחן שהטלת עונש מאסר קצר בעבודות שירות יכול להוות עבורו עונש מחדד אחריות להתנהגותו וכן הטלת עונש מאסר מותנה.

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש

5.      ב"כ המאשימה הגיש טיעונים בכתב (ת/1) וגיליון הרישום התעבורתי של הנאשם (ת/2).

במסגרת הטיעונים לעונש הפנה ב"כ המאשימה, לנסיבות כתב האישום, לערכים המוגנים שנפגעו ולמידת הפגיעה בהם. ב"כ המאשימה הדגיש הנזקים הנגרמים לכלל הציבור מעצם השימוש בסמים והפצתם, בנוסף ציין שאין בעובדה שהנאשם נמצא מחזיק סם מסוג קנבוס כדי להביא להקלה כלשהי שכן עדיין נחשב סם זה למזיק והמחוקק אסר השימוש בו. ב"כ המאשימה עתר לקביעת מתחם ענישה הנע בין 8 ל 18 חודשים והפנה לפסיקה כתימוכין לכך.

בהתייחס לתסקירי שירות המבחן שהוגשו ציין ב"כ המאשימה, שהנאשם מביע חרטה אך לוקח אחריות חלקית, ניכר שהעבירה בוצעה על רקע רצונו של הנאשם להפיק רווח כלכלי מבלי שהפנים השלכות מעשיו. כמו כן ניכר שהנאשם התקשה לשתף פעולה עם שירות המבחן. המלצת שירות המבחן הינה להטלת מאסר בעבודת שירות.

בסופו של הטיעון, עתר ב"כ המאשימה למקם עונשו של הנאשם, ברף התחתון של המתחם לו עתר לצד הטלת ענישה נלווית וקנס מוסכם בסך 5,000 ₪ וחילוט הרכב שבו נתפסו הסמים.

6.      ב"כ הנאשם, טען תחילה שהמאשימה חרגה מההסכמות עליהם הגיעו הצדדים, היות והרכב הושב בהסכמה, ועניין חילוט הרכב לא עלה כלל.

לגבי המתחם לו עתרה המאשימה, הדגיש ב"כ הנאשם שמדובר בהחזקת סם מסוג קנבוס במשקל של 400 גרם.

מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי אשר מנהל אורח חיים נורמטיבי, שירות המבחן בחן עניינו לעומק, ב"כ הנאשם עתר לבטל הרשעתו של הנאשם, למרות ששירות המבחן התייחס לסוגיית ביטול ההרשעה ולא המליץ על כך נוכח העדר פגיעה ממשית או פוטנציאלית בתחום התעסוקה. לטענתו, מדובר בנאשם צעיר, הנמצא בשלבי סיום לימודיו עובד באופן רציף, נמצא בראשית דרכו התעסוקתית ולכן לא ניתן לאמוד האם הרשעתו אכן תפגע בפרנסתו בעתיד. ב"כ הנאשם, עמד על נסיבותיו חייו האישיות של הנאשם, הפנה להודאתו במיוחס לו, לקח אחריות מלאה על מעשיו, הביע חרטה, הפנים השלכות מעשיו. אומנם שירות המבחן התרשם שקיים סיכון להישנות אך לא ברף הגבוה. במהלך ניהול ההליך עבר הנאשם תאונת דרכים ועד היום נמצא בטיפול. הנאשם אינו מנהל אורח חיים שולי המדובר במעידה חד פעמית, יש לתת לו הזדמנות לשיקום ולכן יש לבטל הרשעתו.

לחילופין טען ב"כ הנאשם, שאם יסבור בית המשפט שיש להותיר ההרשעה על כנה אזי לאזן הדברים והטיל על הנאשם עונש צופה פני עתיד בנוסף לקנס הכספי שהוסכם וכן פסילה על תנאי.

דיון

סוגיות ביטול ההרשעה

7.      כלל יסוד במשפט הפלילי הינו כי מי שנמצא אשם בביצוע עבירה, יורשע (ע"פ 2513/96 מדינת ישראל נ' שמש, פ"ד נ (3) 682, 683 (1996). סעיף 71א (ב) לחוק העונשין מסמיך בית המשפט להימנע מהרשעת נאשם שביצע עבירה, מדובר בחריג לכלל ההרשעה, אשר ייושם במקרים מיוחדים ויוצאי דופן בלבד.

8.      בפסיקה נקבעו שני תנאים מצטברים, להימנעות מרשעה: האחד, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, והשני, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים (ראה ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב (3) 337 (1997) (להלן: "הלכת כתב")).

9.      על ההגנה מוטל נטל השכנוע כי בנסיבות המקרה יש לחרוג מן הכלל ולהעדיף האינטרס האישי של הנאשם לביטול הרשעתו על פני האינטרס הציבורי בהותרת ההרשעה על כנה בהתחשב בשיקולים הבאים: חומרת העבירה, נסיבות ביצועה, הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה, עקרון ההלימה והוקעת העבירה, הרתעת הרבים. אם הנזק שייגרם לנאשם כתוצאה מהרשעה קיצוני ביחס לאינטרס הציבורי, ניתן יהיה להימנע מהרשעתו.

10.  נסיבות ביצוע העבירה הינן כפי שפורטו לעיל, הנאשם החזיק ברכב, למעלה מ 400 גרם סם מסוג קנבוס. אין להקל בהחזקת סמים, ששימוש בהם עלולה לגרום לפגיעה קשה, הנאשם מסר לשירות המבחן שהרכב בו נסע הינו רכב משותף לכלל בני המשפחה הגרעינית והמורחבת, הוא התבקש על ידי בן דודו לנסוע לירושלים, שם נעצר ונמצאו אצלו סמים.

11.  בנוגע לתנאי השני, שעניינו פגיעה חמורה בשיקומו או בתעסוקתו של הנאשם - כאמור, לא המליץ שירות המבחן על ביטול הרשעת הנאשם, בעודו מציין נטילת האחריות החלקית והיעדר אינדיקציה לפגיעה ממשית בתחום התעסוקה.

לאור המפורט לעיל ולאחר ששקלתי טיעוני הצדדים, אני סבור שלא עלה בידי הנאשם להצביע על קיומו של נזק קונקרטי, למרות נסיבותיו האישות והעובדה כי לכאורה הינו נעדר עבר פלילי, אין זה המקרה אותו ניתן לסיים ללא הרשעה וזאת לנוכח חומרת העבירה, עבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית טומנת בחובה סיכון ממשי לשלום הציבור, הדברים נכונים ביתר שאת בעניינו שכן הנאשם לא הפנים לעומק מהות מעשיו והשלכות מעשיו. לא מצאתי פגיעה קונקרטית בתחום התעסוקה והפגיעה הפוטנציאלית, לגביה נטען על ידי ההגנה, אינו כזו המאפשרת הימנעות מהרשעה בנסיבות העושה והמעשה.

קביעת מתחם העונש ההולם

12.  כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

13.  המלחמה בנגע הסמים הינה קשה ובלתי פוסקת, עבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית פוגעת בערכים חברתיים של הגנה על הציבור בכללותו מפני הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמים עקב השימוש בסמים וזאת לצד הנזקים הכלכליים והחברתיים הנגרמים עקב שימוש בסמים. מידת הפגיעה בערך המוגן בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית הינה ברף הבינוני, בשים לב לכמות הסמים וסוג הסם שנתפס, שאינו נכלל בגדר הסמים המוגדרים כ"קשים".

על הצורך להילחם בנגע הסמים וחומרת הענישה שיש לנקוט כלפי המעורבים במערך הפצת הסמים, דובר רבות בפסיקה.

ראה הנאמר בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל( 22.06.10) :

" על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית אין צורך להכביר מילים, ולא כל שכן כך הוא כאשר מדובר בכמות כה גדולה של סמים מסוג זה. הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד. מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים."

14.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לכך שהנאשם נמצא מחזיק מחוץ לביתו, ברכב בו נהג, למעלה מ 400 גרם סם מסוג קנבוס. לכאורה מדובר בסמים המוגדרים כסמים "קלים" יחסית ואשר הענישה לגביהם פחותה יותר ביחס לסמים אחרים. עם זאת, אין להתעלם מהנזק ומהסיכון הרב הטמון בעבירת החזקה שלא לצריכה עצמית.

15.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של דומות מעלה שהוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

א.    רע"פ 1267/23 בלקר נ' מדינת ישראל (06.03.23) - עבירה של החזקת סם מסוג קנבוס למעלה מ 650 גרם, וכן נתפסו שני משקלים דיגיטליים. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה לשנת מאסר בפועל, הנאשם צעיר שאינו מנהל אורח חיים עברייני נדון ל-6 חודשי מאסר מותנה , ערעור המדינה התקבל ועונשו של הנאשם הומר ל 2 חודשי מאסר בעבודת שירות. בקשת ערעור שהגיש הנאשם נדחתה.

ב.     רע"פ 636/21 ברוך לוי נ' מדינת ישראל (16.02.21) - עבירה של החזקת סם מסוג חשיש במשקל כולל של כ-760 גרם, בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, נוכח שיקולי שיקום סטה בית משפט השלום ממתחם הענישה שנקבע והשית על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודת שירות בצירוף ענישה נלווית. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחו.

ג.      רע"פ 8759/21 אלעד וקסלר נ' מדינת ישראל (23.12.21) -עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ועבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין. הנאשם החזיק בביתו סם קנבוס במשקל כולל של 229.35 גרם, ובתיק שצורף החזיק באגרופן, מחוץ לתחום ביתו, בנוגע לעבירה החזקת הסם שלא לצריכה עצמית, בית המשפט השלום קבע מתחם העונש ההולם הנע בין מאסר על תנאי לצד צו של"צ, וענישה נלווית ועד ל-8 חודשי מאסר בפועל. בנוגע לעבירה של החזקת סכין נקבע מתחם הנע בין מאסר על תנאי ל-6 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט השלום גזר על המערער, יליד 1993, נעדר עבר פלילי, אשר הוציא מאז ביצוע העבירה רישיון לקנאביס רפואי, לא שיתף פעולה עם שירות המבחן, מאסר לתקופה של 30 יום לריצוי בעבודת וענישה נלווית. ערעור שהגיש הנאשם לבית משפט מחוזי ובקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט העליון - נדחו.

ד.     ת"פ (ב"ש) 29859-05-16 מדינת ישראל נ' מרהלי ( 06.02.17) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של סיוע להחזקת סם מסוג חשיש שלא לצריכה עצמית במשקל 1,000 גר' ועבירה של החזקת שני גר' סם מסוג קנבוס לצריכה עצמית. הצדדים עתרו במשותף להטלת עונש של 6 חודשי עבודת שירות בכפוף להליך טיפולי. הנאשם נעדר עבר פלילי, עבר הליך טיפולי. בית המשפט קיבל הסדר הטיעון.

ה.    עפ"ג (ב"ש) 24043-04-17 אל קשכר נ' מדינת ישראל (14.06.17)) הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק שקית שהכילה סם מסוג קנבוס במשקל של 922.40 גרם, וניסה להשליכה מהחלון בעת שכרזו לו שוטרים. בית משפט השלום קבע מתחם עונש שנע בין 6 חודשי מאסר ל- 12 חודשים, וגזר על הנאשם בעל עבר פלילי בתחום הסמים, עונש מאסר בפועל למשך 7 חודשים. ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש נדחה.

ו.       עפ"ג (חיפה) 63945-07-18 מדינת ישראל נ' אזריאל (08.11.18) נאשם הורשע בעבירה של החזקת סם מסוג קנבוס במשקל 758 גרם שלא לצריכה עצמית בצוותא עם אחר, בדירה. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה נע בין מאסר מותנה ל-6 חודשי מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות, וגזר על הנאשם 9 ימי מאסר, כימי מעצרו, וענישה נלווית, וזאת בין היתר עקב אי התאמתו לביצוע עבודות שירות נוכח שאריות סם שנמצאו בבדיקות שעשה. ערעור שהגישה המדינה על קולת העונש התקבל ועונשו של הנאשם הועמד על 5 חודשי מאסר בפועל, בהתחשב בגילו הצעיר, בהרשעתו בעבירת מרמה סמוך לפני ביצוע העבירה, והיות שתסקירי שירות המבחן בעניינו היו שליליים. בנוסף ציין בית המשפט המחוזי כי מתחם העונש בעבירת החזקה של סמים שלא לצריכה עצמית בכמות גדולה, כבמקרה זה, נע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, לכל הפחות.

16.  לאחר ששקלתי נסיבות ביצוע העבירות, כמות הסם וסוג הסם, אני קובע שמתחם העונש ההולם במקרה שבפני נע ממספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

17.  במקרה דנן לא מצאתי כי קיימים שיקולים שמצדיקים סטייה מהמתחם לחומרה או לקולא.

גזירת העונש המתאים לנאשם

            הנאשם בן 19, נישא לאחרונה, טרם מעצרו עבד ברעיית צאן ביחד עם אביו.

הנאשם הודה במיוחס לו במסגרת הסדר דיוני בכתב אישום מתוקן ובכך חסך בזמן שיפוטי, הנאשם אומנם הביע חרטה אך נטל אחריות חלקית למעשיו, שכן בפני שירות המבחן טען שהרכב בו נסע משמש בני משפחה רבים, הוא טען שהתבקש על ידי בן דודו לנסוע לירושלים, ובדרך נעצר. גרסה זו של הנאשם מעלה ספקות רבות לגבי יכולתו להפנים החומרה והשלכות מעשיו.

הנאשם נעדר עבר פלילי קודם, שלל שימוש בחומרים משני תודעה. מצוי בתנאים מגבילים במסגרת תיק המעצר החל מחודש יוני 2022.

לעניין חילוט הרכב שהתבקש בכתב האישום, בשים לב להסכמת המאשימה להשבת הרכב ובהעדר תנאים הכוללים הפקדה ובטוחות כספיות, נראה כי המאשימה חזרה בה מבקשה זו. נסיבות המקרה שבפני, בשים לב לכמות הסמים שנתפסה וסוג הסם, נוכח הטענה, שלא נסתרה, כי הרכב אינו של הנאשם ומשמש בני משפחה נוספים, לא מצאתי כי זהו המקרה המצדיק חילוט הרכב. לפיכך, העונש לא יכלול רכיב זה של חילוט.

18.  אשר על-כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.   4 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בפארק עירוני באר שבע, ברחוב גרשון דוינבוים 29 באר שבע, במשך חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום או לפי קביעה אחרת של הממונה על עבודות השירות.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 7.11.23 בשעה 08:30 במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז דרום של שב"ס ליד כלא באר-שבע.

אני מזהיר את הנאשם שעליו לנהוג בהתאם לכללים ולתנאים שתקבע הממונה על עבודות השירות ושאם לא יעשה כן יכול ויופסקו עבודות השירות והוא יידרש לרצות את יתרת עונשו בכלא.

ב.    7 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מהיום, שלא יעבור כל עבֵרה על פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע.

ג.      3 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מהיום, שלא יעבור כל עבֵרה על פקודת הסמים המסוכנים מסוג עוון.

ד.    קנס כספי בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.11.23 ובמשך כל 01 לחודש שלאחריו. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד כל היתרה לפירעון מידי ויתווספו תוספות פיגור כחוק, וזאת מעבר לזכותה של המאשימה לבקש הפעלת מאסר חלף הקנס.

את הקנס ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il .

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

ה.   הנאשם יצהיר בהתאם לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש"ף-2019, על התחייבות כספית שלא לעבור כל עבירה על פקודת הסמים המסוכנים. ההתחייבות תהא לתקופה של שנתיים מהיום ובסך של 2,500 ₪. [ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול]

ו.      פסילה על תנאי למשך 4 חודשים מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה, וזאת למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירה כלשהי על פקודת הסמים המסוכנים.

המזכירות תסגור את התיק.

מורה על השמדת הסמים.

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ' אלול תשפ"ג, 06 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.