1

 

 

 

 

א.    פתח דבר:

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות:

נאשם 2 - 4 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (עבירה לפי סע' 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: החוק)); 5 עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית (עבירה לפי סע' 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים)); 4 עבירות של תיווך לסחר בסם מסוכן (עבירה לפי סע' 14 לפקודת הסמים המסוכנים).

נאשם 4 - עבירה אחת של קשירת קשר לביצוע פשע (עבירה לפי סע' 499(א)(1) לחוק); עבירה אחת של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית (עבירה לפי סע' 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים); עבירה אחת של סחר בסם מסוכן (עבירה לפי סע' 13 לפקודת הסמים המסוכנים).

 

ב.     כתב האישום:

2

על פי האמור בכתב האישום המתוקן, הנאשמים, יחד עם נאשמים 1 ו-3 (שדינם ייגזר בנפרד), קשרו קשר לסחור בסם מסוכן מסוג קוקאין. במסגרת הקשר ולשם קידומו, הנאשמים מכרו במספר הזדמנויות סם מסוכן מסוג קוקאין לשני סוכנים, שהופעלו באותה תקופה ע"י משטרת ישראל במסווה של שותפים במספרה (להלן: הסוכנים).

 

נאשם 2 עבד בתקופה הרלוונטית כנהג מונית. תפקידו בהתארגנות בין הנאשמים היה להעביר את הסם במוניתו אל המספרה בה עבדו הסוכנים, למסור את הסם לאחד הנאשמים האחרים שהמתינו שם, ולקבל מאותו נאשם את תמורת המכירה. נאשם 2 הודה כי עשה כן ב-4 הזדמנויות שונות, תוך שהוא מעביר במוניתו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כולל של כ-74 גרם (כמויות של 4.89 גרם, 8.93 גרם, 9.92 גרם ו-50.23 גרם). עוד הודה נאשם 2 כי בהזדמנות נוספת החזיק במוניתו עבור אחר בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של כ-50 גרם.

על פי העובדות בהן הודה נאשם 4, בהזדמנות אחת מכר לסוכנים סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של כ-50 גרם.

 

ג.      טיעוני הצדדים:

התובעת המלומדת, עו"ד לילך כץ, טענה כי מתחם הענישה ההולם נע בין 8 ל-24 חודשי מאסר לעבירות בהן כמות הסם הייתה נמוכה מ-10 גרם, ובין 26 ל-40 חודשי מאסר לעבירות בהן כמות הסם הייתה גדולה יותר.

 

הפרקליטה הנכבדת עתרה להשית על נאשם 2 מאסר בפועל למשך 50 חודשים, מאסר על תנאי וכן קנס, תוך שהדגישה את חלקו המרכזי של נאשם זה בהתארגנות העבריינית, בבחינת "בלעדיו אין"; את העובדה כי כמויות הסם שעברו תחת ידיו בתיק זה הן הגדולות ביותר מבין כל הנאשמים; את העובדה כי אין המדובר במעידה חד פעמית מצדו אלא במספר אירועים על שנפרשו פני מספר חודשים; את שימושו היומיומי בסמים אותו הסתיר מבני משפחתו; וכן את עברו הפלילי המכביד.

 

סנגורו הנכבד של נאשם 2, עו"ד ציון אמיר, טען כי העונש הראוי צריך להיות נמוך משמעותית מזה המבוקש ע"י המאשימה, שכן מרשו נמצא במדרג החומרה הנמוך ביותר מבין כל הנאשמים בתיק זה, תוך שציין כי העבירות נושא כתב האישום היו ניתנות לביצוע גם ללא מעורבות מרשו; כי מרשו לא הפיק רווח ממשי מן העבירות למעט כמות סם קטנה לשימושו העצמי; וכי מרשו כלל לא היה מודע לכמויות הסם אותן העביר. עוד הפנה הסנגור לנסיבותיו האישיות של מרשו, כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו.

3

נאשם 2 הביע חרטה על מעשיו, וביקש להתחשב במצבו הרפואי.

 

כל צד הגיש פסיקה התומכת בעמדתו.

 

בעניינו של נאשם 4 נרקם בין הצדדים הסדר טיעון "סגור", במסגרתו הצדדים עתרו במשותף להשית על הנאשם מאסר בפועל למשך 34 חודשים, הכוללים בתוכם הפעלה של מאסר מותנה בן 12 חודשים, וכן מאסר על תנאי וקנס.

 

ד.     תסקירי שירות המבחן:

נאשם 2 - הנאשם הוא בן 48, נשוי ואב לשלושה ילדים, יליד גיאורגיה שעלה ארצה בגיל 3. הנאשם התחנך במסגרות מקצועיות, סיים 10 שנות לימוד ושירת שירות מלא בחיל התחמושת. אביו נפטר לפי כ-15 שנים ממחלת לב, ואילו אימו נהרגה בתאונת דרכים בשנת 1989, כשהנאשם היה בן 22. מות האם היווה אירוע משברי עבור הנאשם, ובעקבותיו החל להשתמש בסמים. בשנת 1992 נדון למאסר ממושך בגין עבירות סמים, ולאחר שחרורו חזר לאורח חיים נורמטיבי, והתמיד במסגרות תעסוקתיות שונות. ב-6 השנים האחרונות ועד למעצרו בתיק זה עבד כנהג מונית.

 

עקב משברים ולחצים משפחתיים שפורטו בתסקיר הנאשם חזר להשתמש בסמים לפני כ-3 שנים, שימוש שהסתיר מבני משפחתו. על מנת לממן את השימוש, הנאשם החל לסחור בסמים בתמורה לאספקה עצמית, וכך הסתבך בעבירות נושא תיק זה. שירות המבחן מציין כי הנאשם לוקח אחריות מלאה על ביצוע העבירות, מתייחס באופן רציני למצבו, מגלה מודעות לדפוסיו הבעייתיים, ומביע מוטיבציה גבוהה להשתלבות בהליך טיפולי במטרה לשנות את אורח חייו הנוכחי.

 

בסופו של תסקיר, המליץ שירות המבחן על שילובו של הנאשם בקהילה טיפולית בטרם ייגזר דינו באופן סופי.

 

4

נאשם 4 - הנאשם הוא בן 46, נשוי ואב לשניים. לא גויס לצה"ל עקב עברו הפלילי כקטין. לאורך השנים הנאשם חזר והסתבך בפלילים, וריצה מספר מאסרים ממושכים בגין עבירות רכוש, סמים ואלימות, האחרון שבהם בשנת 2011. הנאשם עבר אירוע לב בשנת 2007, ומאז מטופל תרופתית ומקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי. עד למעצרו הנוכחי עבד במסעדה בבעלות אחיו.

 

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתפקד באופן יציב במסגרת משפחתית ותעסוקתית, אולם לצד זאת מקיים קשרים עם אוכלוסייה עוברת חוק ומעורב שוב ושוב בפלילים. להערכת השירות, הסנקציות העונשיות שננקטו נגדו בעבר, לרבות מאסרים בפועל, לא היוו גורם מרתיע וממתן עבורו. עוד התרשם השירות כי הנאשם מחזיק בעמדה קורבנית ונוטה להשליך את האחריות למחירים אותם הוא משלם היום על אחרים, תוך שהוא נמנע מלבחון קשייו, קשריו ומשמעות בחירותיו. התייחסותו לעבירות בהן הורשע בתיק זה היא מצמצמת ומרחיקה, כשהוא שולל כל מעורבות או התנהלות בעייתית מצדו.

 

בסופו של תסקיר, שירות המבחן העריך כי קיים סיכון להישנותה של התנהגות עבריינית מצד הנאשם, ונמנע מלבוא בהמלצה טיפולית לגביו.

 

ה.    דיון:

משמצא המחוקק לנכון להוסיף לספר החוקים את תיקון מס' 113 לחוק, מצווה בית המשפט לפעול בהתאם להוראותיו ולקבוע תחילה מהו מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשעו הנאשמים, גם כאשר מדובר בהסדר טיעון.

 

יודגש כי גם קיומו של הסדר טיעון "סגור" אינו פוטר את הערכאה הדיונית מלבחון את ההסדר על פי הוראות תיקון 113 לחוק:

"בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט זה בע"פ 512/13 פלוני נ' מדינת ישראל (4.12.2013), לאחר שניתן גזר דינו של בית המשפט קמא בהליך שבענייננו, נקבע כי קיומו של הסדר טיעון המתייחס לעונשו של הנאשם, בין אם קובע טווח ענישה ובין אם עונש קונקרטי, אינו מבטל את תחולת ההוראות שנקבעו במסגרת התיקון. באותו עניין נקבע כי אין בהסכמת הצדדים לעניין העונש הראוי כדי למנוע מבית המשפט לבחון את העונש המוסכם על פי המבחנים הקבועים בחוק, תוך יישום הוראותיו. בהזדמנות זו אציין כי פסיקה זו מוסכמת גם עליי."

5

(ע"פ 3856/13 גוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 12)

 

לעניין זה נקבע כי על בית המשפט לקבוע - במנותק מן ההסדר - את מתחם הענישה ואת העונש הראוי בתוך המתחם; להשוות את העונש המוסכם לעונש שהיה צפוי לנאשם אלמלא ההסדר; ולבחון מה מידת ההקלה שניתנה לנאשם במסגרת ההסדר והאם ההסדר מאזן נכונה בין הקלה זו לבין האינטרס הציבורי (ראו ע"פ 512/13 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 19; ל"מבחן האיזון" בהסדרי טיעון ראו ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל).

 

     א.      

     ב.      

     ג.      

     ד.      

     ה.      

     ה.1.     הערך החברתי הנפגע ומידת הפגיעה בו:

הערך החברתי המוגן שנפגע כתוצאה ממעשי הנאשמים הוא הגנה על הציבור מפני נזקים ארוכי הטווח, הישירים והעקיפים, הנובעים משימוש בסמים מסוכנים.

 

בענייננו, הנאשמים ביצעו עבירות בסם מסוכן מסוג קוקאין - סם קשה בעל פוטנציאל התמכרות גבוה - ובכמויות נכבדות ביותר.

 

בנסיבות העניין, מידת הפגיעה בערך המוגן היא גבוהה.

 

     א.      

     ב.      

     ג.      

     ד.      

     ה.      

     ה.1.      

6

     ה.2.     מדיניות הענישה הנוהגת:

ברע"פ 126/15 חביף נ' מדינת ישראל דובר במערער, בעל עבר פלילי מכביד, אשר נדון בבית משפט השלום ל-20 חודשי מאסר בפועל (שכללו הפעלה מצטברת של מאסר מותנה בן 4 חודשים) בגין 3 מכירות סם מסוכן מסוג קוקאין לסוכן משטרתי, בכמויות של 0.39 גרם, 0.81 גרם ו-2.5 גרם. בגזר דינו בית משפט השלום קבע כי מתחם הענישה לכל עבירת סחר או תיווך נע בין 8 לבין 18 חודשי מאסר בפועל. העונש הסופי ומתחמי הענישה אושרו הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון, שדחה את בקשת רשות הערעור על קולת העונש וקבע כי מדובר במתחמים הולמים, ואף מקלים.

 

בע"פ 6277/14 משלטי נ' מדינת ישראל דובר במערער, בעל עבר פלילי מכביד, אשר נדון בבית המשפט המחוזי ל-3 שנות מאסר בפועל בגין החזקה שלא לצריכה עצמית של סם מסוכן מסוג קוקאין בכמות של 51.36 גרם. בגזר דינו קבע בית המשפט המחוזי כי מתחם הענישה במקרה זה נע בין 3 ל-5 שנות מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את הערעור על קולת העונש, וקבע כי המתחם והעונש אינם חמורים יתר על המידה.

 

בת"פ (מחוזי ת"א) 3759-02-14 מדינת ישראל נ' מימון ואח' (גזר דין מיום 01.01.2015) דובר בנאשם, בעל עבר פלילי מכביד, אשר הורשע ע"פ הודאתו ב-2 עבירות של סחר בסם מסוכן וב-2 עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, בגין 2 מכירות סם מסוכן מסוג קוקאין לסוכן משטרתי, בכמויות של 39.78 גרם ו-39.64 גרם. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם הענישה לכל עבירת סחר נע בין 24 לבין 36 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם עונש של 42 חודשי מאסר בפועל.

 

בת"פ (מחוזי מרכז) 44877-06-13 רפאילוב ואח' (גזר דין מיום 19.02.2015) דובר בנאשם, נעדר עבר פלילי, אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של סחר בסם מסוכן, בגין מכירת סם מסוכן מסוג קוקאין בכמות של 50 גרם לסוכן משטרתי. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם הענישה במקרה זה נע בין 22 ל-44 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם עונש של 26 חודשי מאסר בפועל.

 

     א.      

7

     ב.      

     ג.      

     ד.      

     ה.      

     ה.1.      

     ה.2.      

     ה.3.     נסיבות הקשורות בביצוע העבירות:

נסיבות הקשורות בביצוע העבירות פורטו לעיל. כאמור, הנאשמים חברו יחדיו במטרה להפיץ בקרב הציבור סם מסוכן בעל פוטנציאל הרסני. הנזק שהיה עלול להיגרם לציבור אלמלא קוני הסם היו סוכנים משטרתיים הוא רב ביותר. הנאשמים פעלו בצוותא בצורה מתוכננת, מאורגנת ושיטתית, עם חלוקת תפקידים בין בני החבורה, כשחלקם של הנאשמים שלפניי היה מהותי ביותר להצלחת התכנית העבריינית: נאשם 2 היה זה שהעביר את הסם אל היעד ברכב ציבורי, בעוד נאשם 4 היה זה שסיפק את הסם לצורך המכירה. נאשם 2 פעל כאמור על מנת לממן לעצמו שימוש בסם, ואילו נאשם 4 ביצע את העבירות בעבור בצע כסף.

 

     ה.4.     קביעת מתחם הענישה ההולם:

בנוגע לנאשם 2 יצוין כי מצאתי להתייחס לכל אחד מן האישומים בהם הורשע כאל אירוע נפרד, שכן מדובר בעסקאות שונות שבוצעו במועדים שונים, ובכמויות סם שונות.

 

בהתחשב במכלול השיקולים אשר פורטו לעיל, אני סבור כי מתחמי העונש ההולמים את מעשי הנאשמים הם כדלקמן:

נאשם 2 - האישום הראשון, השני והשלישי: בין 10 לבין 20 חודשי מאסר בפועל; האישום הרביעי: בין 24 לבין 48 חודשי מאסר בפועל; האישום החמישי: בין 24 לבין 40 חודשי מאסר בפועל.

נאשם 4 - בין 30 לבין 50 חודשי מאסר בפועל.

 

     ה.5.     נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

8

משקבעתי את מתחם העונש ההולם, יש לגזור את העונש המתאים לנאשמים, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות.

 

נסיבותיהם האישיות של הנאשמים פורטו בהרחבה לעיל ובתסקירי שירות המבחן. מדובר בנאשמים לא צעירים, בעלי משפחות ואבות לילדים. כאמור לעיל, נאשם 2 הינו צרכן סמים כרוני, ואילו נאשם 4 חולה במחלת לב, ואף מקבל קצבת נכות עקב כך.

 

הנאשמים אינם זרים לעולם הפשע והסמים. לנאשם 2 הרשעה קודמת אחת משנת 1992 בעבירות של ייבוא סם והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, בגינה נדון ל-7 שנות מאסר בפועל. באמתחתו של נאשם 4 יש לא פחות מ-22 הרשעות קודמות במגוון עבירות רכוש, סמים ואלימות החל משנת 1983, האחרונה שבהם משנת 2010 בעבירת תיווך בסם מסוכן, בגינה נדון ל-9 חודשי מאסר בפועל.

 

יש לזקוף לזכות הנאשמים את העובדה כי הודו במיוחס להם (לאחר תחילת שמיעת הראיות בתיק), וחסכו בכך בזמן שיפוטי יקר.

 

ו.       סוף דבר:

נאשם 2 - לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים לעונש, ושקלתי את השיקולים הצריכים לעניין, הנני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים, לכלל האירועים בהם הורשע:

1.      58 חודשי מאסר, מתוכם 40 חודשים בפועל (בניכוי ימי המעצר מיום 06.07.2014) והיתרה על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים.

2.      קנס בסך 5,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו.

3.      מכשיר הטלפון הנייד של הנאשם יחולט לטובת המדינה.

 

נאשם 4 - כאמור לעיל, ב"כ הצדדים הגיעו להסדר טיעון בעניינו של נאשם 4, הכולל הסכמה עונשית. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ושקלתי את השיקולים כולם, מצאתי כי הסדר הטיעון הינו סביר, מאוזן, ונמצא בגדרות שהותוו ע"י בית המשפט העליון לעניין הסדרי טיעון בכלל, ולענישה הראויה בענייננו בפרט.

9

 

לאור האמור, הריני לאמץ את הסדר הטיעון ולגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

1.     40 חודשי מאסר, מתוכם 22 חודשים בפועל והיתרה על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים.

2.     אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 12 חודשים מת"פ (שלום אשקלון) 1698/09, במצטבר למאסר שהוטל בסע' 1 לעיל. למען הסר ספק, הנאשם ירצה בסך הכל 34 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי המעצר מיום 06.07.14).

3.     קנס בסך 5,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו.

4.     סך של 5,000 ₪ יחולט לטובת המדינה.

5.     מכשיר הטלפון הנייד של הנאשם יחולט לטובת המדינה.

6.     הרכב נשוא בקשת חילוט הרכוש יוחזר לבעליו. השעבודים יוסרו בהתאם.

7.     סך 5,000 ₪ שהופקדו על-ידי הנאשם לצורך השבת הרכב התפוס יועברו לחשבונו של פרקליטו של הנאשם, עו"ד רועי אטיאס.

 

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט העליון.

                                                           

 

ניתן והודע היום כ"ו ניסן תשע"ה, 15/04/2015 במעמד הנוכחים.