רקע וכתב האישום

 

1.         הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן שייחס לו עבירה של ניסיון לגניבת רכב - לפי סעיף 413 ב ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן- "החוק").

 

על פי כתב האישום, בתאריך שאינו ידוע במדויק קשרו וליד אבו עגינה ואחר שזהותו אינה ידועה, ששמו סמיר קשר לגנוב רכב מהעיר באר שבע ולהעבירו לשטחי הרשות הפלסטינאית.

במועד הרלוונטי לכתב האישום, עבד הנאשם במוסך "אוטוגלאס" בבאר שבע כזגג שמשות רכב. וליד אבו עגינה וסמיר פנו לנאשם במטרה שימתקן את הרכב בהיותו עובד במוסך וזאת על מנת לגנוב את הרכב. בתאריך 12.12.21 בסמוך לשעה 08:30, ניפץ האחר שמשת חלון קדמי של רכב מסוג קיה אשר שייך לאורית לב, ואשר החנתה רכבה ברחוב מגידו בבאר שבע. בהמשך לכך, הכניסה המתלוננת את הרכב למוסך כדי לתקן שמשת הרכב שנופצה, התיקון נמשך כ 3 ימים ובתאריך 15.12.21 הושב הרכב למתלוננת.

בתאריך 15.12.21 בסמוך לשעה 08:00, התקין הנאשם מתחת למכסה המנוע של הרכב התקן GPS ובתוכו כרטיס SIM אשר שולח מיקום הרכב במסרון כאשר מתקשרים למספר הטלפון שבכרטיס.

במועד שאינו ידוע אך עובר לתאריך 20.12.21 שכפל האחר את מפתחות הרכב ומסר אותם לסמיר יחד עם קוד הרכב.

בהמשך לאמור, במועד ובמקום שאינו ידוע אך עובר ליום 20.12.21 מסר סמיר לוליד את המפתחות המשוכפלים ואת מספר הטלפון של האיתורן ובהמשך שלח סמיר לוליד את קוד הרכב.

בתאריך 20.12.21 בסמוך לשעה 08:40, התקשר וליד לאיתורן קיבל מספר מסרון עם מיקום הרכב ובהמשך אותו היום בסמוך לשעה 11:00 הגיע וליד לרחוב מגידו בבאר שבע שם חנה הרכב, נכנס לרכב באמצעות המפתח המשוכפל, אז נעצר על ידי השוטרים.

 

2.         ביום 19.10.22, הגיעו הצדדים להסדר דיוני בעניינו של הנאשם, לפיו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה והורשע. הסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש, ההגנה עתרה לשליחת הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן, המאשימה לא התנגדה אך הבהירה שעמדתה למאסר בפועל.

 

תסקיר שרות המבחן

3.         בתסקיר שהוגש ביום 27.12.22, סקר שירות המבחן קורות חייו של הנאשם, בן 39 נשוי בשנית אב לחמישה ילדים, שלושה מנישואיו הנוכחים ושניים מנישואיו הקודמים. מתגורר בפזורה הבדואית בשטח שבט אלעסם. הנאשם, במקצועו זגג וכן עבד בכך במשך כחמש שנים אולם כיום עובד בשתי עבודות כצבעי במסגרייה וכן כעובד במסעדה,. הנאשם מצוי בקשר קרוב עם הוריו. כאמור הנאשם נשוי בשנית ולבני הזוג שלושה ילדים, בני הזוג חוו טרגדיה קשה בשל פטירת בתם בת השלוש בעקבות נפילה מסולם. אשתו של הנאשם חוותה משבר נפשי עמוק בעקבות המקרה.

            הנאשם בעל עבר פלילי קודם מהשנים 2004 עד 2015, עבירות של סיכון חיים אדם בנתיב תחבורה, הפרת הוראה חוקית, רכוש וקשירת קשר, עבירות הדומות לעבירות נשוא כתב האישום הנוכחי, הנאשם ריצה בעבר מאסר בפועל ובעבודת שירות.

            שירות המבחן ציין שהנאשם הופנה אליהם בעבר בשנת 2014 במסגרת תיק מעצר בגין עבירות דומות, ההתרשמות מהנאשם שהתקשה להציב לעצמו גבולות ונוטה לפעול מתוך זלזול בחוק וכן בעל נטייה להתנהגות אימפולסיבית וצורך מוגבר בסיפוק צרכיו במידי וכי מצוי בקשר עם גורמים שוליים.

            שירות המבחן ציין כי במסגרת התיק הנדון כעת, שולב הנאשם בקבוצה לעצורי בית, הנאשם נטל חלק פעיל בשיח הקבוצתי ומשתף מעולמו הפנימי וכן מביע את קשייו. שירות המבחן ציין כי הנאשם מתמודד עם קושי משפחתי מורכב וטראומה שאינה מעובדת בעקבות מות בתו הפעוטה. הנאשם נוטל אחריות משמעותית במסגרת המשפחתית בייחוד בשל תפקודה החלקי של אשתו עקב מצבה, עוד ציין שירות המבחן שהנאשם נתון בלחץ מתמשך בין הדאגה בנוגע לפרנסתו לבין הדאגה לאשתו וילדיו.

            בשיחה עם שירות המבחן הביע הנאשם שביעות רצון מהטיפול הקבוצתי וניכר שההליך מהווה עבורו מקור לוונטילציה ושיתוף קשייו. שירות המבחן ציין שהנאשם מתאים להשתלב בטיפול קבוצתי במסגרתם וכי השתתפות בקבוצה עשויה לתת לו כלים להתמודדות עם מצבי משבר.

            בנוגע למעורבותו בעבירה הנוכחית, הודה הנאשם במיוחס לו, ציין שהכיר המעורבים הנוספים, אשר פנו אליו בבקשה לסיוע תמורת תשלום, הוא ציין שפעל מתוך לחץ חברתי שהופעל עליו כשברקע מצבו הכלכלי הקשה באותה תקופה. הנאשם ציין שהפעיל שיקול דעת מוטעה ולא שקלל ההשלכות האפשריות בגין מעשיו.

            שירות המבחן סבר שקיים סיכוי לשיקום נוכח מאמציו של הנאשם לניהול אורח חיים תקין, גילוי האחריות במסגרת המשפחתית והעובדה שעבד לפרנסת משפחתו וכי במהלך השנים 2014 עד 2020 לא נפתחו כנגדו תיקים פליליים ולכאורה לא היה מעורב בפלילים. לצד זאת ציין שירות המבחן, גורמי הסיכון להישנות עבירות: אופי העבירות, מאפייני אישיותו של הנאשם, מצבו הכלכלי המהווה גורם סיכון, העובדה שהנאשם סיגל לעצמו דפוסי חשיבה והתנהגות עבריינים לצד היותו נוטה לאימפולסיביות ונגררות, הקושי של הנאשם לשלוט ולווסת דחפיו בעיקר במצבים שבו עשוי להפיק רווח כלשהו. כמו כן רצונו לרצות הסביבה כדי לחוש מקובל ואהוב, נוטה שלא להפעיל שיקול דעת, למרות שמודע לכך שמדובר בהתנהגות עוברת חוק.

            לאור כל האמור, שירות המבחן סבר שהנאשם זקוק להתערבות טיפולית, הנאשם הביע נכונות לשילובו בקבוצה טיפולית ייעודית במסגרת שירות המבחן, ולכן המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן למשך שנה במהלכה ישולב בקבוצה ייעודית.

            שירות המבחן ציין שהטלת ענישה בדמות של מאסר בפועל או בעבודת שירות, עשויה לפגום בחלקיו המתפקדים של הנאשם, שכן הינו מפרנס יחיד והיותו שרוי במצב כלכלי קשה, ולכן המליץ שירות המבחן על הטלת ענישה שיקומית בדמות של צו של"צ בהיקף של 200 שעות.

           

            מחוו"ד ממונה שהוגשה ביום 14.03.23 עולה כי הנאשם נמצא מתאים לביצוע עבודת שירות, אולם מועד הריצוי המומלץ, חלף לפני מספר ימים.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

4.         ב"כ המאשימה הגיש טיעונים בכתב (ת/1) וכן גיליון רישום פלילי ורישום תעבורתי (ת/2 ו- ת/3). ב"כ המאשימה, ציין נסיבות ביצוע העבירה והדגיש חבירתו של הנאשם לאחרים לצורך גניבת הרכב וכן חלקו של הנאשם על ידי התקנת מכשיר איתור ברכב. המאשימה עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו, הכוללים הגנה על קניינו של אדם ותחושת הביטחון האישי וטענה כי מדובר בפגיעה משמעותית בערכים המוגנים. הנאשם חבר לאחרים לצורך גניבת הרכב, במסגרת עבודתו במוסך כזגג, התקין ברכב מכשיר איתור ובכך תרם באופן משמעותי לגניבת הרכב. המאשימה עתרה למתחם ענישה הנע בין 9 ל 20 חודשי מאסר בפועל, והפנתה בטיעוניה בכתב לפסיקה.

            ב"כ המאשימה, התייחס לנאמר בתסקיר שירות המבחן וציין כי עולה שהנאשם בעל דפוסי עבריינות ובעל נטייה להתנהגות אימפולסיבית ונגררות, מתקשה לשלוט ולווסת את דחפיו ורצונותיו, בעיקר במצבים בהם חש שיכול להפיק רווח כלשהו. בנוסף הדגיש, כי הנאשם ביצע את העבירה על רקע נגררות למרות שהיה מודע כי התנהגותו עוברת חוק.

            ב"כ המאשימה, סבר שהיותו של הנאשם משולב בקבוצה לעצורי בית, אין בכך כדי להצדיק הטלת עונש מקל בדמות צו של"צ. בעניין זה ציין כי עניינם של האחרים הגיעו לענישה מוסכמת, שאין בה כדי להשליך על עניינו של הנאשם הנדון.

            בסופו של יום, עתר ב"כ המאשימה, למקם עונשו של הנאשם בחלקו הבינוני של המתחם, בנוסף להטלת מאסר מותנה, קנס, פיצוי, התחייבות כספית, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

5.         ב"כ הנאשם, עמד על כך שכתב האישום תוקן באופן משמעותי, לגישתו מתחם הענישה צריך להתחיל ב 4 , 5 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודת שירות ועד 15 חודשי מאסר בפועל.

            בנוסף הדגיש ב"כ הנאשם, שהנאשם עבר כברת דרך משמעותית, בהיותו עצור במסגרת תיק זה למעלה מ 5 חודשים, לאחריהם שוחרר בתנאים מגבילים ושולב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן, בעניין זה הפנה לנאמר בתסקיר בנוגע לסיכוי השיקום.

            ב"כ הנאשם ציין שאין לגזור גזירה שווה בין העונשים שהוטלו על האחרים, לבין עניינו של הנאשם הנדון כעת.

            ב"כ הנאשם, טען שבמקרה זה יש לסטות מכל מתחם ענישה שייקבע, שכן יש לתת משקל מכריע לשיקולי שיקום, לגישתו תיקון 113 מחייב התחשבות בשיקולי השיקום ובמקרה זה הנאשם עבר הליך טיפולי, שהה במעצר בגין תיק זה למעלה 5 חודשים ויש להסתפק בכך ולא להטיל עונש מאסר נוסף.

            הנאשם בדברו האחרון לפני גזירת עונשו, הביע צער על מעשיו, ציין שהליך הטיפולי מסייע לו והוא מעוניין להתקדם בחייו.

 

דיון והכרעה

 

7.         כתב האישום מתאר רצף אירועים מתמשך אולם חלקו של הנאשם הינו במסגרת מעשה אחד שבוצע בתוך רצף האירועים ומכאן שלטעמי יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד, וזאת בהתאם לסעיף 40יג(א) לחוק.

 

מתחם העונש ההולם

 

8.      במקרה דנן, הערכים החברתיים שנפגעו, הינם פגיעה בקניינו של אדם, ופגיעה בתחושת הביטחון האישית והכלכלית של אדם. בחינת מידת הפגיעה בערכים המוגנים מובילה למסקנה כי הפגיעה הינה ברף בינוני-גבוה, הנאשם ניצל לרעה את האמון שניתן בו במסגרת עבודתו כזגג במוסך והתקין ברכב מכשיר GPS לצורך איתור הרכב וגניבתו על ידי אחרים במועד מאוחר יותר. במעשה זה קיימת פגיעה באמון, במוניטין של מקום עבודתו בו עבד הנאשם בזגגות.

9.      מדובר כאמור ברצף אירועים, שקדם להם תכנון מוקפד, שתחילתו בקשירת קשר של אחרים, פנייה לנאשם, ניפוץ שמשת הרכב, תיקון הרכב במוסך, התקנת מכשיר איתור, שכפול מפתחות הרכב ומסירתם ביחד עם קוד הרכב לאחר אשר גנב הרכב בפועל. יש לציין שחלקו של הנאשם התמצה רק בהתקנת מכשיר האיתור בלבד, אולם מדובר בפעולה שיש בה תחכום והמאפשרת את גניבת הרכב.

בתי המשפט שבו והדגישו כי עבירות גניבות הרכב הפכו זה מכבר למכת מדינה של ממש שיש למגר וכי הנזק לציבור כתוצאה מעבירות אלו הינו עצום ומשליך ישירות על תחושת הביטחון האישי, תחושת ההפקרות ביחס לביטחונו האישי של הציבור ורכושו.

תופעת העבירות המבוצעות כנגד רכבים הוגדרה בפסיקה כ"מכת מדינה" אשר נגד המבצעים עבירות אלו יש לנקוט ביד קשה בכדי למגר התופעה, ראה פסיקת בית המשפט העליון בע"פ 1194/05 אבו סבית נ' מדינת ישראל (15.05.06) :

למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש, ומכת המדינה שאליה נדרש בית משפט זה לפני בדיוק עשור (פסק הדין ב ע"פ 5742/95 ניתן ב-12.5.96), כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך" .

ראה גם רע"פ 1123/18 דבארי נ' מדינת ישראל (מיום 14.3.18) :

"...לטעמי, צדקו הערכאות הקודמות כשאר סיווגו את העבירות שביצע המבקש כעבירות

בעלות חומרה יתרה, הן בשל הסכנה הגלומה בהם לשלום הציבור והן בשל העובדה כי

גניבת כלי רכב הפכה להיות "מכת מדינה"...

יש לציין פסיקת בית המשפט העליון שהדגיש כי יש להילחם בכל אדם אשר נוטל חלק בעבירת גניבת רכב "את המלחמה - יש לנהל כנגד כל אחת מהחוליות, היוצרות יחד אותו מנגנון משומן" (ראה ע"פ 6294/05 חובב נ' מדינת ישראל (13.7.06)) וכן יפים לענייננו דבריו של בית המשפט המחוזי "כדי לשוות חומרה למעשים אין צורך שהנאשמים יקחו בהכרח חלק פעיל בכל אחת מחוליות שרשרת העבירות הקשורות לרכב...".(ראה ת"פ 2/94 (מחוזי- י"ם) מדינת ישראל נ' גסאן (04.01.96).

 

      נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

10.  כאמור, הנאשם שבפניי חבר לאחרים לצורך ביצוע גניבת רכב, לדבריו עשה כן תמורת סכום כסף עבור התקנת מכשיר האיתור ברכב בעודו מצוי במסגרת עבודתו במוסך לצורך תיקון שמשת הרכב. כאמור הנאשם התקין מכשיר איתור ובכך איפשר לאחרים לאתר הרכב ולנסות לגנבו. חלקו היחסי של הנאשם בביצוע עבירת הרכוש הינו לכאורה נמוך יחסית, אולם בשים לב לכך כי לולא מכשיר האיתור שהתקין, לא היה ביכולתם של האחרים לאתר הרכב, יש לראות בו כחוליה מרכזית בביצוע העבירה למרות שלא היה שותף למעשה הגניבה באופן אקטיבי.

 

      מדיניות הענישה הנוהגת

11.  בחינת מדיניות הענישה במקרים דומים מעלה כי ניתנה ענישה במגוון רחב, תוך התחשבות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה:

א.    רע"פ 1052/17 ג'ברין נגד מדינת ישראל (24.1.17)- הנאשם הודה והורשע בעבירות של גניבת רכב ונהיגה ללא רישיון רכב וללא ביטוח, בכך שנטל מפתחות הרכב מבעליו. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד 12 חודשי מאסר בפועל, הנאשם צעיר, ללא עבר פלילי, נדון בבית משפט השלום ל-4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, ערעור המדינה על קולת העונש התקבל ועונשו של הנאשם הוחמר ל - 8 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט העליון נדחתה.

ב.     ע"פ 7163/13 כסאווי נ' מדינת ישראל (03.08.14) - נדחה ערעורו של נאשם שהודה והורשע בשתי עבירות של גניבת רכב ובשלוש עבירות של סיוע לגניבת רכב, בית המשפט העליון אישר מתחם ענישה הנע בין 12 ל 30 חודשי מאסר בגין כל עבירה, הנאשם נעדר עבר פלילי נדון ל4 שנות מאסר בפועל. יש לציין כי נסיבות תיק זה הינן חמורות בהרבה מהמקרה שבפניי.

ג.      רע"פ 2011/10 בדרן נגד מדינת ישראל (10.2.10) - הנאשם הודה והורשע בעבירות של גניבת רכב וניסיון גניבה, הנאשם צעיר, נעדר עבר פלילי, תסקיר חיובי נדון ל- 8 חודשי מאסר בפועל, בקשת ערעור שהגיש נדחתה.

ד.     עפ"ג (י-ם) 26219-05-18 רגבי נ' מדינת ישראל (31.10.18) - המערער הודה והורשע בשתי עבירות של קשירת קשר ועבירה אחת של גניבת רכב בכך שקשר קשר עם אחרים לספק להם מספרי שילדות רכבים בהם טיפל במהלך עבודתו במוסך, המעורבים האחרים הכינו באמצעות מספרי השילדה מפתחות מותאמים ובכך הצליחו להניע המכוניות ולגונבם, בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 8 ל-24 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית, המערער נעדר עבר פלילי, נדון ל 18 חודשי מאסר בפועל, למרות המלצת שירות המבחן להטלת צו של"צ, ערעורו נדחה.

ה.    ת"פ (י-ם) 41558-03-20 מדינת ישראל נ' סיאם (29.12.20) - הנאשם הודה והורשע בשתי עבירות של גניבת רכב ועבירות נלוות, הנאשם מילא תפקיד מרכזי בשני מקרי גניבת הרכב בכך שהתפרץ לרכבים חונים והניע אותם, בית משפט השלום קבע מתחם ענישה נע בין 24 חודשי מאסר בפועל ל 4 שנות מאסר בפועל וענישה נלווית, הנאשם נדון ל 22 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית. גם נסיבות מקרה זה הינן חמורות בהרבה מהמקרה שבפניי אך יש בהם כי להתוות הדרך בקביעת המתחם בתיק זה.

 

11.       בענייננו יש לתת את הדעת כי הנאשם הורשע בעבירה של ניסיון לגניבת רכב וזאת להבדיל מביצוע עבירה מושלמת בעניין זה ראוי להפנות לפסיקת בית המשפט העליון ברע"פ 4194/12 ציאש נ' מדינת ישראל ( 19.08.12):

"... ידוע הוא שהמטרה מאחורי האחדת העונש בין העבירה המושלמת לעבירת הניסיון היא לאיין את השפעתם של המזל המוסרי ושל המקריות במידת הענישה (ראו: דן ביין "הערות לעבירת הניסיון לאור תיקון 39 לחוק העונשין" המשפט ג 302 (1996)). אומנם כשבעבירת ניסיון עסקינן, אזי הדבר יקבל ביטוי בגזר הדין, אך עם זאת אין מקום לתגמל באופן משמעותי נאשם שלא הצליח להשלים את המעשה העברייני בשל נסיבות חיצוניות שאלמלא התרחשותן הוא היה ממשיך במעשיו".

 

12.  לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי מתחם העונש ההולם הוא בין 8 חודשי מאסר בפועל ועד 20 חודשי מאסר בפועל .

 

גזירת עונשו של הנאשם

 

13.       בגזירת עונשו של הנאשם, בית המשפט רשאי להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כמפורט בסעיף 40יא לחוק העונשין, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם שנקבע לעיל.

הנאשם כבן 39, נשוי בשנית ואב לחמישה ילדים, הינו המפרנס היחידי של משפחתו.

הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן ובכך חסך מזמנו של בית המשפט, ובפניי הביע צער על מעשיו.

הנאשם שולב בהצלחה בהליך טיפולי בשלב המעצר במסגרת שירות המבחן.

כאמור לעיל, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם ענישה שיקומית נוכח נסיבותיו האישיות, העובדה שנמצא מתאים להליך טיפולי במסגרת שירות המבחן, ועל מנת שפרנסתו לא תיפגע.

שקלול נסיבותיו של העושה והמעשה, מתן משקל לעברו הפלילי בעבירות דומות, הצורך

בהרתעת היחיד והרבים והתחשבות בהליך הטיפולי אותו עבר הנאשם הביאו אותי

למסקנה כי בנסיבות תיק זה אין מקום לסטות ממתחם העונש ההולם כפי שפורט לעיל.

 

המלצת שרות המבחן אינה נותנת משקל לחומרת המעשה בנסיבותיו, לתחכום הכרוך בו

וניצול מקום העבודה לביצוע העבירה. התמקדות שרות המבחן בנסיבותיו האישיות של

הנאשם בלבד אינה מביאה בהמלצה העונשית את המשקל הראוי לחומרת המעשה והצורך

בהרתעת היחיד והרבים.

עם זאת, מצאתי מקום לתת משקל להליך הטיפולי בו שולב בנוגע למיקום הנאשם במתחם

הענישה דלעיל. לאור עברו הפלילי ונסיבות המעשה היה נכון למקם עונשו של הנאשם ברף

הבינוני של המתחם, אולם נוכח המאמץ על פני תקופה בשילובו בהליך הטיפולי, הפתיחות

ושיתוף הפעולה שגילה, המצביעים על אופק שיקומי מסוים ולאור המשקל שמצאתי לתת

לתקופת מעצרו של הנאשם, שכללה למעלה מארבעה חודשים במעצר מאחורי סורג ובריח

ולאחר מכן תקופה במעצר באיזוק אלקטרוני ובשים לב לנסיבותיו האישיות המשפחתיות

של הנאשם באתי לידי מסקנה כי במקרה זה יש להטיל עליו עונש מאסר לתקופה אותה

ניתן לרצות בעבודת שירות. במקביל לעונש זה, מצאתי לנכון לחייבו בהמשך שיתוף

הפעולה עם שירות המבחן על מנת למנוע כניסה למצבי סיכון עתידיים וסיוע במורכבות

נסיבותיו המשפחתיות.

 

סוף דבר

 

14.       נוכח כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם עונשים כדלקמן:

א.        8 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.

בשים לב לכך כי לאור חוות הדעת שהתקבלה מטעם הממונה על עבודות השירות, מועד ריצוי עבודת השירות חלף, מורה לנאשם להתייצב לריצוי עונשו ביום 27.8.23 עד השעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז דרום של שב"ס ליד כלא באר-שבע.

אני מזהיר את הנאשם שעליו לנהוג בהתאם לכללים ולתנאים שתקבע הממונה על עבודות השירות ושאם לא יעשה כן יכול ויופסקו עבודות השירות והוא יידרש לרצות את יתרת עונשו בכלא.

המזכירות תעביר העתק הפרוטוקול לממונה על עבודות השירות על מנת שייאתר מקום ריצוי לנאשם.

ב.         7 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירה המפורטת בסימן ה1 בפרק י"א לחוק העונשין.

ג.          3 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור כל עבירת רכוש אחרת שאינה מפורטת לעיל, למעט עבירה של החזקת רכוש כחשוד כגנוב.

ד.    קנס כספי בסך 4,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.4.24 ובמשך כל 01 לחודש שלאחריו. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד כל היתרה לפירעון מידי ויתווספו תוספות פיגור כחוק, וזאת מעבר לזכותה של המאשימה לבקש הפעלת מאסר חלף הקנס.

ה.   הנאשם יפצה את המתלוננת, עדת תביעה מספר 7, הגב' אורית לב, ת.ז 031976277, בסך של 3,000 ₪. הפיצוי ישולם ב -3 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 1.10.23 ובמשך כל 01 לחודש שלאחריו.

את הקנס והפיצוי ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il .

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

ו.               הנאשם יצהיר בהתאם לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש"ף-2019, על התחייבות כספית שלא לעבור כל עבירה בה הורשע או כל עבירה המפורטת בסימן ה'1 בפרק י"א לחוק העונשין. ההתחייבות תהא לתקופה של שנתיים מהיום ובסך של 3,000 ₪ (ההתחייבות תוצהר בפרוטוקול).

ז.              צו מבחן למשך שנה לפיו הנאשם ישתף פעולה בכל הליך טיפולי בו ישולב על ידי שרות המבחן. מובהר לנאשם כי אי שיתוף פעולה כנדרש עלול להביא להפקעת צו המבחן וגזירת עונשו מחדש.

מזכירות תעביר העתק הפרוטוקול לידיעת שרות המבחן.

 

אני מבהיר לנאשם כי כל סכום שישולם על ידו ייזקף תחילה לטובת הפיצוי ורק לאחר השלמת מלוא הפיצוי ייזקפו התשלומים לזכות הקנס.

 

המזכירות תסגור את התיק.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

 

 

ניתן היום, י"ג תמוז תשפ"ג, 02 יולי 2023, בהעדר הצדדים.