ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא אשר נתן תוקף של פסק דין להסדר אשר הושג בין הצדדים כאשר המערער היה מיוצג ע"י עו"ד עורך דין.

בראשית הוגש נגד המערער כתב אישום אשר מנה שתי עבירות : אי קיום צו שיפוטי עבירה לפי סעיף 205,210 לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה - 1965 ( להלן : " החוק") ועבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר כדין עבירה לפי סעיף 204(א) לחוק.

המערער כפר במיוחס לו ובמהלך שמיעת הראיות הגיעו הצדדים להסדר כי העבירה של אי קיום צו שיפוטי תימחק ואילו העבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר תיוותר בעינה. עוד כלל ההסדר רכיבים שונים. המערער אישר את דבר ההסדר, ציין כי ההסדר על רכיביו השונים הוסבר לו ע"י בא כוחו והדגיש "והקשבתי לו גם עתה באולם .אני מבין אותו ומסכים לו ואני מודה בעבירה של שימוש ללא היתר".

אחר כל אלה נתן בית משפט קמא תוקף של פסק דין למוסכם בין הצדדים.

מכאן הערעור אשר בפניי בגדרו ציין המערער כי לא היה מודע להסכם בין בא כוחו לב"כ המאשימה.

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובחנתי אופן הצגת ההסדר והגיונו , אני רואה לדחות הערעור אף ללא דיון, ואלה נימוקיי :

א. על השיקולים המנחים אודות הנימוקים המיוחדים למתן היתר לחזור מהודאה ר' ע"פ 3754/91 מדינת ישראל נ' ד"ר קאסם ,(פ"ד מה ( 5) 798) . לא נמצאו בנסיבות מקרה זה נימוקים מיוחדים כאמור בסעיף 153(א) לחסד"פ [נוסח משולב] ,תשמ"ב-1982.

ב. המערער הדגיש בדבריו כי בא כוחו הסביר לו מהות ההסדר אשר כלל תיקון משמעותי בכתב האישום. לא זו אף זו - אין בהסדר קנס ויש בו כברת דרך משמעותית ביותר לקראת המערער באופן שיוכל לקיים הצו השיפוטי בתנאים מסוימים אשר אחד מהם אינו מצריך קבלת היתר.

ביתר שאת יש לומר הדברים שעה שהמערער ציין בדבריו לבית המשפט כי "והקשבתי לו גם עתה באולם .אני מבין אותו ומסכים לו".

אין לאל ידי לקבל הערעור והוא נדחה בזאת.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ח' אדר ב' תשפ"ד, 18 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.