לפניי בקשה לעיון בתיק החקירה המצוי במחלקת התביעות, וכן בקשה לעיון בפרוטוקולים והחלטות בית המשפט.

ביום 4.1.23 הוגש כתב אישום בת"ד 1173-01-22 המייחס לנאשם עבירות של סטייה מנתיב נסיעה תוך הפרעה לתנועה, לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), נהיגה בחוסר זהירות, לפי תקנה 21ג לתקנות התעבורה, והתנהגות הגורמת נזק שגרמה לחבלות של ממש, לפי תקנה 21(ב)(2) + 38(3) לתקנות התעבורה.

ביום 2.5.23 הודה הנאשם במיוחס לו, והתיק צורף לתפ"ק 39039-07-22 המתנהל בבית המשפט הקהילתי. ביום 11.10.23 אמורים היו הצדדים להציג הסדר טיעון, ובמסגרתו אמורה היתה להינתן הכרעת דין בכלל תיקי הנאשם המתנהלים בפני, לרבות בתיק נשוא בקשה זו. בצוק הזמנים ונוכח פרוץ מלחמת חרבות ברזל נדחה הדיון, וטרם נקבע מועד נדחה.

המבקש הינו נפגע עבירה, הסובל מאז התאונה מנכויות שונות, ובקשתו לעיון נדרשת למיצוי זכויותיו. הבקשה הוגשה לתיק לאחר שפניה ישירה של המבקש לגורמים הרלוונטיים סורבה.

המאשימה מתנגדת לבקשה, משטרם ניתנה הכרעת דין, ובשל החיסיון המוטל לשיטתה על פרוטוקולים בבית המשפט הקהילתי. הנאשם התנגד גם הוא למבוקש, מהטעם שמדובר בהליך מתנהל והמבקש אף עתיד להישמע במהלכו, כך שהעברת החומרים עלולה להוביל לזיהום. באשר לבקשת העיון בתיק החקירה, ציין הסנגור כי יש להגיש את הבקשה ישירות לתביעה.

עניינו בבקשת עיון הנוגעת בשני סוגי מסמכים, שדין שונה לגביהם.

באשר לבקשת העיון בחומרי החקירה - כאמור מעלה בתיק זה הודה הנאשם במיוחס לו, מבלי שהתנהל הליך של בירור אשמה. בנסיבות אלה, משחומרי החקירה אינם מצויים בתיק בית המשפט, בקשת העיון אינה בסמכות בית המשפט אלא מהווה עניין המסור לשיקול דעת רשויות האכיפה והתביעה. ככל שתגובת הגורמים הרלוונטיים אינה מקובלת על המבקש, רשאי הוא לעתור לבג"ץ בהליך מתאים (רע"א 1675/21 פלונית נ' מדינת ישראל (נבו 09.06.2021)‏‏ וכן בג"ץ 5676/19 טקה נ' המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (נבו 29.10.2019). לצד האמור, ולפי שהנאשם הודה זה מכבר בעבירות נשוא הבקשה, ראוי תעשה המאשימה לו תציג בפני היחידה החוקרת את המצב המשפטי לאשורו, ויכול שיהיה בכך כדי לאפשר את בחינת עמדתה בשנית, והכל בכפוף למכלול נהליה.

באשר לבקשת העיון בתיק בית המשפט - הרי שזו נשענת על תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (תקנות העיון), תשס"ג- 2003, המסדירה את זכות העיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין.

על פי התקנה על בית המשפט הנדרש לבקשת עיון ליתן דעתו, בין השאר, "לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". בית המשפט העליון התווה מבחן תלת שלבי לבחינת בקשות לעיון בתיקים, כדלהלן:

"ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו [...] אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון". (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרחי בישראל נ' שר המשפטים (פורסם בנבו, 8.10.2009)).

בשונה מעמדת המאשימה, הגם שיש בה טעם רב, לא קיימת מניעה בדין מעיון בתיקי בית המשפט הקהילתיים, והללו פתוחים לציבור. המבקש בענייננו הינו בעל אינטרס מובהק בתיק עקב היותו המתלונן, ואין ספק באשר ללגיטימיות בקשתו.

באשר לעמדת הנאשם לפיה אין מקום להעביר חומרים מתיק בית המשפט כל עוד ההליך תלוי ועומד, יש להבהיר כי משניתנה הודאה בתיק, ולא צפוי להתנהל הליך של בירור אשמה, אין עוד מקום לחשש מפני זיהום. המבקש אמנם צפוי להישמע במסגרת ההליך, אך זאת ביחס לפגיעתו ושיעור הנזק שהוסב לו בלבד, וברי כי אין באלו כדי למנוע כליל את העברת החומרים.

יחד עם האמור ונוכח טיבו של ההליך הקהילתי, אופיו השיקומי והחשיפה לתכנים אישיים ומשפחתיים במסגרתו, יש לבחון את האופן בו תוגשם מטרת העיון, מבלי להביא לפגיעה לא מידתית בפרטיות הנאשם וקרוביו. מאחר וצרכי המבקש מתמצים בבירור המשפטי בשאלת האשמה, הרי שעיקר החומר המצוי בתיק בית המשפט נעדר כל זיקה לצרכיו, ואין מקום להתיר זכות עיון רחבה.

אשר על כן, ובאיזון האינטרסים, מצאתי לקבל את בקשת העיון בתיק בית המשפט באופן חלקי, כך שיותר למבקש או בא כוחו לעיין בהודאת הנאשם בפרוטוקול מיום 2.5.23 בת"ד 1173-01-22, כמו גם בהכרעת הדין ובגזר הדין לכשיינתנו.

למען הסר ספק העיון ביתר הפרוטוקולים ובחוות הדעת המצויות בתיק - נאסר.

ניתנה היום, יד' חשוון התשפ"ד, 29 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.