רקע

1.     הנאשם הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר דיוני בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א) ביחד עם 7 (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 (להלן :"פקודת הסמים").

2.     על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 10.05.23 בשעה 18:45 ברחוב המשחררים בבאר שבע, נמצא הנאשם מחזיק בכיס מכנסיו בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל נטו של 1.216 גרם מחולק ל 8 יחידות וזאת שלא לצריכתו העצמית וללא היתר או רישיון כדין. באותו מעמד החזיק הנאשם בכסף מזומן בסך 3,900 ש"ח.

3.     בתאריך 18.07.23 בפני כב' השופט אמיר דורון הציגו הצדדים הסדר דיוני לפיו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן, ההסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש. לבקשת ההגנה נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן לעניין העונש.

4.     בתסקיר שהוגש ביום 25.10.23 סקר שירות המבחן קורות חייו של הנאשם. בן 34 נשוי ואב ל 7 ילדים מתגורר ביישוב תל שבע, אינו עובד. מתקשה למצוא עבודה נוכח מצבו הבריאותי. הנאשם חווה לפני כ 6 שנים אובדן אישי כבד, בתו בת 8 חודשים נפטרה כתוצאה משריפה בעת שהותו במאסר בפועל.

הנאשם בעל עבר פלילי בתחום עבירות הרכוש, סמים ואלימות, נדון בעבר למאסרים בפועל. הנאשם אישר שעשה שימוש בחומרים משני תודעה.

שירות המבחן ציין שבמסגרת תיק אחר במהלך השנים 2022-2021 שולב הנאשם בהליך טיפולי במסגרת קהילה טיפולית, לאחר מכן שהה בהוסטל ובחודש יוני 2022 סיים הטיפול ושב לביתו. בהתייחס לתיק הנדון מסר הנאשם שבעקבות מות בן דודו הגיע לבית העלמין באותו מעמד פקד קברה של ביתו הפעוטה, הוא חש רגשות כאב ואשמה הוא התקשה להתמודד עם הסיטואציה ופנה לשימוש בסמים. הנאשם מסר שלאחר ששוחרר למעצר בית נמנע לחלוטין משימוש בסמים. שירות המבחן ציין שבדיקות שתן שמסר הנאשם נמצאו נקיות משרידי סם. וכן נבנתה עבורו תוכנית טיפולית במסגרת יחידה להתמכרויות בבאר שבע אולם בשל פרוץ המלחמה טרם החל בתוכנית.

שירות המבחן ציין שלמרות דפוסיו השוליים והתמכרותיים של הנאשם, הנאשם עבר במסגרת הליך פלילי קודם טיפול ארוך ואינטנסיבי וניכר שחל שינוי משמעותי בתפיסתו והוא מבטא מוטיבציה להמשיך ולנהל אורח חיים נורמטיבי ומבין המורכבות ובעיית ההתמכרות. שירות המבחן ציין שחזרה לשימוש בסמים הינו חלק מהליך השיקום ובמקרה הנדון הנאשם אסף כוחות מחדש. לאור המפורט סבר שירות המבחן שיש מקום לדחייה של מספר חודשים לצורך בחינת שיתוף הפעולה של הנאשם עם ההליך הטיפולי.

בתסקיר שהוגש ביום 22.01.24, ציין שירות המבחן שבמהלך תקופת הדחייה שולב הנאשם במסגרת טיפולית במרכז "חוסן" וכן ליווי פרטני ביחידה להתמכרויות הוא שיתף פעולה באופן מלא עם גורמי הטיפול גילה מוטיבציה ורצינות גבוהה לטיפול וניכר שמבין חשיבות הסיוע והליווי לו זקוק ושרק במסגרת תומכת יצליח להימנע משימוש בסמים. הנאשם לקח אחריות על מעשיו והתחייב לעמוד בעונש שיוטל עליו. נוכח האמור המליץ שירות המבחן על ענישה חינוכית שיקומית בדמות צו של"צ בהיקף 180 שעות. תוך ששירות המבחן מציין שיש להאריך המאסרים המותנים.

בתאריך 04.02.24, דיווח שירות המבחן שגורמי הטיפול במרכז יום "חוסן" עדכנו שהנאשם לא הגיע לטיפול ב 01.02.24 ובשיחה עם בא כוחו עלה שהנאשם נעצר ב 31.01.24, על רקע עבירות בתחום הסמים.

בתאריך 04.03.24 העביר שירות המבחן דיווח נוסף במסגרתו צוין שהנאשם שב לאחר מעצרו לטיפול ב"בית חוסן" והמשיך בתוכנית הטיפולית כאשר גורמי הטיפול דיווחו שהנאשם משתף פעולה באופן מלא ופעיל. כמו כן צוין שהתיק במסגרתו נעצר עשוי להיסגר. לפיכך, חזר שירות המבחן על המלצתו להטלת צו של"צ וצו מבחן.

יאמר כבר עתה, כי מהתסקירים עולה כי הנאשם עבר ועודנו עובר תהליך טיפולי שיקומי ארוך ומשמעותי, אשר החל במסגרת ההליך בת"פ 44336-01-21 במסגרתו הורשע הנאשם בעבירות הצתה וכן צירף 2 תיקי סמים, יצוין שבמסגרת הליך זה הנאשם עבר הליך גמילה מלא תוך סיום השלבים המורכבים הכלולים בו, תהליך שכלל מספר חודשים משמעותי לרבות תהליכים המקדימים את הליך הגמילה ותהליכים שלאחריו ושהות בהוסטל.

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש

5.     המאשימה הגישה טיעונים בכתב (ת/1), גיליון רישום פלילי ותעבורתי של הנאשם (ת/2,ת/3) וכן פרוטוקול דיון מת"פ 59118-06-19, בית משפט שלום באר שבע (ת/4), וכן גזר דין ת"פ 44336-01-21 בית משפט מחוזי באר שבע (ת/5).

6.     המאשימה עמדה על נסיבות כתב האישום המתוקן הערכים המוגנים שנפגעו ומידת הפגיעה בה.

7.     המאשימה עתרה לקביעת מתחם ענישה הנע בין 8 ל 18 חודשי מאסר בפועל. והפנתה לפסיקה כתימוכין לכך.

8.     ב"כ המאשימה הפנתה לדבריה במהלך הדיון ביום 04.12.23, אשר התייחסה לנאמר בתסקיר שירות המבחן ופירטה עמדתה לפיה התנגדה לשליחת הנאשם להמשך שילובו בהליך טיפולי. המאשימה הדגישה עברו הפלילי של הנאשם כמו כן ציינה שהנאשם לא השכיל לנצל ההזדמנויות שניתנו לו לאורך הדרך ושב והסתבך בעבירות דומות אשר מחייבות הפעלת המאסר המותנה שהוארך.

9.     המאשימה ביקשה שלא לאמץ המלצת שירות המבחן, הדגישה שהנאשם שב וחזר לבצע עבירות למרות קיומו של מאסר מותנה חב הפעלה, הנאשם אינו מורתע מהליך הפלילי.

10.  בסופו של טיעון המאשימה עתרה למקם עונשו ברף הגבוה של המתחם נוכח עברו הפלילי, עצם קיומו של מאסר מותנה חב הפעלה, הפעלת המאסר המותנה במצטבר לכל עונש מאסר שיושת עליו וזאת בצירוף הטלת ענישה נלווית.

11.  ב"כ הנאשם, עמד על כך שלא ניתן לנתק ההקשר בין תיק זה לתיק שנדון בבית המשפט המחוזי, ת"פ 44336-01-21, במסגרתו ניתן גזר דין בחודש יוני 2023, במסגרת הליך זה עבר הנאשם הליך גמילה ושיקום ארוך ומשמעותי וחרף עתירת המאשימה למאסר בפועל ממושך וחרף קיומם של שני מאסרים מותנים החליט בית המשפט המחוזי להאריך את המאסרים המותנים ולהשית על הנאשם צו מבחן. בנוסף במסגרת אותו הליך הוגשה בקשה להפקעת צו מבחן בעקבות כתב האישום הנדון, הבקשה נדונה ב 25.06.23, ונוכח המלצת בית המשפט המחוזי נמשכה הבקשה. ההחלטה הוגשה וסומנה - נ/1. ב"כ הנאשם, ציין שבית המשפט המחוזי לא אמר נואש בנוגע לנאשם ונתן לנאשם להמשיך ההליך השיקומי. בנוסף ציין ב"כ הנאשם כי המאשימה אינה יכולה לדבר בשני קולות, שעה שבמסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי מקבלת המלצת בית המשפט ומאפשרת לנאשם להמשיך בהליך השיקומי ובעניינו כאן, דורשת להשית על הנאשם מאסר בפועל. מה גם שבמסגרת הליך המעצר, הנאשם שוחרר והמאשימה לא מצאה לנכון לערור על החלטה זו.

12.  ב"כ הנאשם התייחס להליך הארוך והמשמעותי שהנאשם עבר במסגרת תיק זה והפנה למפורט בתסקירי שירות המבחן. בעניין זה הדגיש, שהנאשם הודה במיוחס לו סיפר שהרקע לביצוע העבירה כאשר הגיע לבית העלמין פקד קברה של בתו והוצף בתחושות כאב ואשמה ופנה לשימוש בסם. כאשר יחד עם זאת מציין שירות המבחן שהנאשם אזר כוחותיו מחדש ובעזרת משפחתו הצליח לשמור על ניקיון מסמים. הנאשם משתלב בטיפול במרכז יום, מביע מוטיבציה ורצון לניהול אורח חיים נורמטיבי, הוא מפנים משמעות ומורכבות בשימוש בסמים והצורך ההכרחי בהמשך הליך טיפולי. ב"כ הנאשם הדגיש ששירות המבחן

מודע לכך שכחלק ההליך הטיפולי מאופיין גם במעידה וברגרסיה כאשר המטופל שב לשגרה לאחר שהיה מצוי במסגרת טיפולית סגורה ותומכת. כאשר לבסוף שירות המבחן ממליץ על הארכת המאסר המותנה, תוך הטלת צו מבחן וצו של"צ.

13.  מעבר לכך, ציין ב"כ הנאשם שהנאשם לא נמצא מחזיק כמות גדולה של סמים, נכון כי מדובר בסם שחולק למנות אך אין זה מן הנמנע שכאשר אדם משתמש בסמים, מחלק למנות לצורך שימוש. עצם החזקת כסף מזומן אין בה כדי להעיד על עניין כלשהו שהרי אין לכך כל ביסוס ראייתי.

14.  ב"כ הנאשם מיקד עתירתו, לאימוץ המלצת שירות והמבחן ולחריגה ממתחם הענישה מטעמי שיקום בהתאם לסעיף 40 ד לחוק העונשין והארכת המאסר המותנה בהתאם לסעיף 85 לחוק העונשין.

15.  הנאשם בדברו טרם גזירת עונשו, הביע צער על מעשיו, מצר על כך שלא ניצל ההזדמנות שניתנה לו, טען שחשב שהוא יוכל להתמודד באופן עצמאי בהגעה לקברה של בתו ובהתמודדות עם מותה. הוא הודה בטעותו, הסביר שמודע לקושי סביב מותה של בתו וכי הוא מעבד את המוות באמצעות טיפול במקביל לטיפול בתחום ההתמכרות לסמים.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

16.  קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

17.  המלחמה בנגע הסמים הינה קשה ובלתי פוסקת, עבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית פוגעת בערכים חברתיים של הגנה על הציבור בכללותו מפני הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמים עקב השימוש בסמים וזאת לצד הנזקים הכלכליים והחברתיים הנגרמים עקב שימוש בסמים.

בתי המשפט שבו וחזרו על ההכרח להיאבק בנגע הסמים ועל הצורך להעביר מסר מרתיע מפני ביצוע עבירות אלה, בין היתר על ידי הטלת עונשים מחמירים על מי שנותן ידו להפיכת הסמים לזמינים ונגישים. עבירות הסמים הן בגדר רעה חולה שפשה בחברתנו ומחובתו של בית המשפט לתרום חלקו למיגור נגע זה באמצעות הטלת עונשים מחמירים ומרתיעים (ראה ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יניב יונה (04.07.12) (להלן: ע"פ יונה); רע"פ 4512/15 אברהם הרוש נ' מדינת ישראל (06.07.15); סולברג בע"פ 7952/15 מדינת ישראל נ' אילון ישראל שץ (15.02.16)).

18.  מידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה גבוהה, במקרה דנן מדובר בסם מסוכן מסוג קוקאין, הנמנה על הסמים הקשים מבין הסמים המסוכנים, שנזקיו הפוטנציאליים חמורים ורחבי היקף. חומרת המעשים מתבטאת בסוג הסם המוגדר קשה והרסני, לעניין ההשפעות ההרסניות של סם הקוקאין, ראה הנאמר בע"פ יונה, המוזכר לעיל.

19.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת, בעבירות החזקת סם מסוכן מסוג קוקאין, מעלה ענישה מגוונת, הכוללת לרוב מאסרים מאחורי סורג ובריח לתקופות קצרות וארוכות, תלוי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה:

א.    רע"פ 1473/18 אוחיון נ' מדינת ישראל (22.4.18) (שצוין על ידי המאשימה),, הנאשם הורשע בהתאם הודאתו, בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק 4 יחידות סם מסוג קוקאין במשקל 1.6888 גרם נטו ויחידת סם מסוג קוקאין במשקל 0.4185 גרם. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר על תנאי, קנס בסכום של 2,000 ₪ ופסילה על תנאי. בית המשפט המחוזי קיבל ערעורה של התביעה וקבע, כי המתחם העונש ההולם נע בין מאסר לתקופה של 6 חודשים ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים. בית המשפט המחוזי הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של חודשיים בדרך של עבודות שירות. בית המשפט העליון דחה את בקשת הנאשם לרשות ערעור.

ב.     רע"פ 1122/17 אלון גולדשטיין נ' מדינת ישראל (5.7.17), הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בשני כתבי אישום הכוללים עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים ושתי עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, באישום אחד הנאשם החזיק קוקאין במשקל 5.28 גר', ובאישום השני החזיק 9 מנות סם מסוג MDMA במשקל של   5.5 גר' ו- 27 מנות קוקאין במשקל 13.3731 גרם שלא לצריכה עצמית. בית משפט השלום גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קבע כי המתחם נע בין 10-24 חודשי מאסר והחמיר את עונשו של המבקש, ל-10 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור נדחתה.

ג.      רע"פ 747/14 לוי נ' מדינת ישראל (11.2.14) (שצוין על ידי המאשימה), הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית - הנאשם החזיק כ- 5  גר' הרואין מחולק ל- 6 מנות ו- 0.95 גרם קוקאין בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש הנע בין 8-18 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. הנאשם נדון ל 8 חודשי מאסר בפועל. ערעור הנאשם בבית משפט המחוזי נדחה וכן בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה גם כן.

ד.     עפ"ג (ת"א) 6495-09-15 מדינת ישראל נ' פאדי דחל ( 02.12.15) הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של החזקת סם מסוג הרואין במשקל של 5.04 גרם כשהוא מחולק ל-7 מנות שלא לצריכה עצמית. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ועד שנת מאסר וגזר על הנאשם מאסר מותנה וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6-18 חודשי מאסר והורה על קבלת תסקיר והחזרת עניינו של המערער לבית משפט קמא לצורך גזירת עונשו. (בעודו ממתין לגזר דינו, ביצע הנאשם עבירות נוספות של החזקת סמים מסוג הירואין (0.91 ג')  וקוקאין (0.66 ג') שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר ונדון במאוחד לשנת מאסר וענישה נלווית).

20.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק העונשין), נתתי דעתי לכך שהנאשם נמצא מחזיק הסם על גופו, כאשר הוא מחולק ליחידות, בנוסף נמצא הנאשם מחזיק בסכום כסף מזומן. נתתי דעתי לכמות הסם ולכך שלא היה מיועד לצריכה עצמית. נתתי דעתי לנזק שהיה צפוי להיגרם אילו הסם היה מופץ לגורמים אחרים.

21.  לאור כל האמור ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל מ -7 ועד 16 חודשי מאסר בפועל.

גזירת העונש המתאים לנאשם

22.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא' לחוק העונשין). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות:

א.    הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; הנאשם נשוי בן 34, מתגורר בתל שבע, אינו עובד בשל מצבו הרפואי, לפני כ 8 שנים חווה משבר אישי.

א.    נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם הודה בהחזקת הסמים. הנאשם מכור לסמים מזה שנים, עבר לפני כשנתיים הליך טיפולי עמוק ומשמעותי, אולם כאשר חווה קושי נפשי שב להשתמש בסמים וביצע העבירה הנדונה. במסגרת ההליך הנדון החל שוב בטיפול. הנאשם הביע מחויבות ורצינות רבה להליך הטיפולי וניכר שעבר שינוי בדפוסי חשיבתו והתנהלותו.

ב.     עברו הפלילי של הנאשם, אין מדובר בהסתבכותו הראשונה של הנאשם בפלילים, כפי העולה מגיליון הרישום הפלילי לנאשם עבר פלילי בתחום האלימות, סמים ורכוש בגינם נדון למאסרים בפועל. כמו כן לחובתו מאסר מותנה חב הפעלה.

סטייה מן המתחם

23.  האינטרס הנוגע לשיקומו של הנאשם אינו מהווה אינטרס שלו בלבד, אלא משרת גם את החברה בכללותה. יחד עם זאת, אינטרס זה מהווה שיקול אחד מבין מכלול השיקולים העומדים בפני בית המשפט בבואו לגזור את עונשו של הנאשם (ראו : רע"פ 1787/15 עמר נ' מדינת ישראל (24.03.15); רע"פ 5731/21 אבו סרחאן נ' מדינת ישראל ( 22.08.21); רע"פ 957/22 חבושה נ' מדינת ישראל (08.02.22)), במכלול הנסיבות שפורטו בפני במסגרת טיעוני הצדדים, לאחר שנתתי דעתי כי הענישה היא לעולם אינדיבידואלית, לאור המפורט בתסקירי שירות המבחן, שיתוף הפעולה המלא של הנאשם, מסירת בדיקות שתן נקיות באופן עקבי, קבלת האחריות, הבנת הטעות שבמעשיו, התרשמות שירות המבחן כי הנאשם בעל מסוגלות להתחייב להמשך הליך טיפולי בשירות המבחן, היציבות במסגרות קודמות והרצון שמגלה לניהול אורח חיים נורמטיבי, הביאו אותי למסקנה כי יש סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם ולפיכך מצאתי לנכון כי מקרה זה מצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם בהתאם לסעיף 40ד לחוק העונשין.

24.  ביצוע עבירת הסמים בנקודת הזמן לאחר שהנאשם עבר הליך טיפולי משמעותי, קיבל הזדמנות שיקומית של בית משפט מחוזי בכך שהוארכו בעניינו שני מאסרים על תנאי תוך מתן אמון בנאשם ובהליך השיקומי שעבר, מהווה קושי של ממש ולא בכדי טוענת המאשימה למיצוי הדין איתו והעדר מקום למתן הזדמנות נוספת.

עם זאת, נתתי דעתי למפורט בתסקירי שירות המבחן ולהוראת סעיף 85 לחוק העונשין הרואה בעבירות סמים חריג לכלל בעניין הפעלת מאסר מותנה חב הפעלה באופן שבמקרים המתאימים יש מקום להאריך אף מאסר מותנה כזה, כאשר אין הדבר מוצדק להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל.

ביצוע עבירת הסמים כמפורט בכתב האישום המתוקן, יש בה כדי להעיד על נפילה בדרך השיקומית הקשה שעבר הנאשם או להעיד על חזרה לעולם הסמים וזלזול ביד שהושיט בית המשפט בהליך קודם. בשים לב לעובדה כי הנאשם בחר בזמן קצר להמשיך ההליך הטיפולי תוך מחויבות מלאה להליך השיקומי, מסירת בדיקות שתן נקיות, שיתוף פעולה ופתיחות רגשית ואישית בהליך הטיפולי, הביאו אותי למסקנה כי יש לראות בעבירה שביצע הנאשם כמעידה ולאפשר לו את המשך שיקומו.

הנאשם יודע היטב כי חרב המאסר מונחת על צווארו, נפילה נוספת בתחום הסמים עלולה להביא להפעלת המאסר המותנה חב הפעלה, אי שיתוף פעולה עם שירות המבחן בהליך הטיפולי יש בה כדי לגזור עונשו מחדש. מצאתי להבהיר לנאשם "כי לא לעולם חוסן" וגם להזדמנות שיקומית יש לומר די.

בשים לב למצבו המשפטי של הנאשם שאינו מאפשר לנקוט בדרך ביניים מבחינת הענישה נוכח קיומו של מאסר מותנה חב הפעלה בן 10 חודשים, מצאתי להעדיף את האפשרות הכוללת הארכת המאסר המותנה והמלצת שירות המבחן על פני מיצוי הדין העונשי והטלת מאסר בפועל, שיהיה בו כדי לגדוע ההליך השיקומי הממושך שעשה הנאשם עד עתה.

יחד עם זאת, בשונה מגזר הדין שהוטל עליו בבית המשפט המחוזי ונוכח הסתבכותו הנוספת של הנאשם בעבירת סמים, הרי שאין מקום להסתפק בהטלת צו מבחן לצד הארכת המאסר המותנה בלבד ויש להמשיך לנאשם חומרת המעשה באמצעות הטלת צו של"צ וכן הטלת רכיבים כלכליים.

סוף דבר

25.  אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    צו מבחן למשך שנה במסגרתו ימשיך הנאשם את ההליך הטיפולי מול שירות המבחן לרבות הטיפול ב"בית חוסן", מסירת בדיקות שתן נקיות והפגישות הפרטניות עם עו"ס התמכרויות.

מובהר לנאשם כי ככל ולא ישתף פעולה בהליך הטיפולי עלול בית המשפט להפקיע את צו המבחן ולגזור את עונשו מחדש.

ב.     מורה על הטלת צו של"צ בהיקף 180 שעות. שירות המבחן יגיש תוך 30 יום תכנית מתאימה לביצוע צו השל"צ.

ג.      מורה על הארכת מאסר מותנה בן 10 חודשים מתיק ת"פ 59118-06-19 (שלום ב"ש) מיום 31.10.19 אשר הוארך בתיק ת"פ 44336-01-21 (מחוזי ב"ש) מיום 16.3.23, בשנתיים נוספות החל מהיום.

ד.     מורה על חילוט סך של 3,900 ₪ שנתפס על הנאשם לטובת קרן החילוט למלחמה בסמים.

ה.    קנס כספי בסך של 8,000₪ או80 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-8 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.8.24 ובמשך כל 1 לחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

לבקשת הנאשם וככל ואין מניעה חוקית לכך, מורה על קיזוז הקנס מהפיקדון שהופקד בתיק מ"ת 39378-05-23 וככל ותיוותר יתרה על פירותיה תוחזר לידי הנאשם באמצעות בא כוח הנאשם.

את הקנס ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

·       בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il .

·       מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.

·       במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

ו.      פסילת רישיון נהיגה למשך 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים מהיום ככל ויעבור עבירה כלשהיא על פקודת הסמים המסוכנים.

מורה על השמדת הסמים.

המזכירות תסגור התיק.

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן.

            זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ז' סיוון תשפ"ד, 13 יוני 2024, בהעדר הצדדים.