כתב האישום והסדר הטיעון

 

הנאשם שלפני נותן את הדין בגין העבירות כדלקמן:

 

·        כניסה לבית מגורים במטרה לעבור עבירה, בניגוד לסעיף 406 (א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 להלן: (החוק);

·        גניבה, בניגוד לסעיף 384 לחוק.

 

בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 14.02.21, בשעה 10:24, נכנס הנאשם לבית הקרקע של פנחס חקמון, הנמצא ב... דימונה (להלן: "הבית"), דרך הדלת, אשר היתה פתוחה, הסתובב בבית ויצא.

 

כעבור דקה, נכנס שוב לבית, סקר את השטח, נטל קופת צדקה ובה סכום משוער של 200 ₪ - 300 ₪, ויצא מהבית.

 

בין הצדדים נקשר הסדר טיעון, לפיו הודה הנאשם בעובדות כתב האישום כפי שהוא, והורשע על פי הודאתו בעבירות המנויות לעיל.

 

הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לענין העונש, אולם, הוסכם בין הצדדים, כי הנאשם יישלח במסגרת התיק העיקרי להערכת שירות המבחן למבוגרים, וככל שתהיה המלצה לשלבו בהליך טיפולי במסגרת בקהילה סגורה, התביעה לא תתנגד לכך.

 

הדיון בענינו של הנאשם נדחה מעת לעת, בעיקר לבקשת שירות המבחן למבוגרים, ולבסוף, נותב התיק לפני מותב זה.

 

לאחר קבלת התסקיר הסופי, טענו הצדדים לעונש, ומכאן - גזר דין זה.

 

 

ראיות לעונש

 

התביעה הגישה, לענין העונש, ראיות כדלקמן:

 

·        גיליון רישום פלילי של הנאשם (ת/1) - לחובת הנאשם, הרשעות רבות בעבירות רכוש וכן הרשעות בעבירות סמים ואלימות;

·        גזר דין ת"פ 61646-05-19, מיום 15.09.20 להוכחת מאסר מותנה בר הפעלה והתחייבות (ת/2) - הנאשם הורשע בעבירות של התנהגות פסולה וגניבה. על הנאשם נגזרו 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וכן התחייבות להימנע מעבירה, בסך 2,000 ₪ למשך שנתיים;

·        גזר דין ת"פ 18817-08-11, מיום 03.04.14 להוכחת מאסר מותנה (ת/3) - הנאשם הורשע בעבירות של גניבה. על הנאשם נגזרו 8 חודשי מאסר מותנה למשך שלוש שנים. מאסר מותנה זה, הוארך בגזר הדין ת/4 שלהלן, וכעת הינו חב הפעלה.

·        גזר דין תפ"ק 61570-11-16, מיום 31.03.19 להוכחת מאסר מותנה חב הפעלה, מאסר מותנה בר הפעלה והתחייבות (ת/4) - הנאשם הורשע בשני כתבי אישום, כאשר באחד מהם, יוחסו לנאשם עבירות של התנהגות פסולה ואיומים, ובשני, יוחסה לנאשם עבירת גניבה. הנאשם צירף תיקים אלו והשתלב בבית המשפט הקהילתי, שם הוארך המאסר המותנה בן 8 חודשים מגזר הדין ת/3, אשר הינו חב הפעלה.

 

 

ההגנה הגישה, לענין העונש, אסופת מסמכים רפואיים של הנאשם (נ/1), אשר לא יפורטו מפאת צנעת הפרט.

 

 

הערכת שירות המבחן למבוגרים

 

בענינו של הנאשם הוגשו מספר תסקירים המפרטים את נסיבותיו האישיות.

 

תסקיר מיום 23.05.21 - הנאשם כבן 64, גרוש ללא ילדים ומתגורר בגפו בדימונה.

 

הנאשם סיים 12 שנות לימוד והשלים תעודת בגרות חלקית, כאשר הוא מתאר קשיים לימודיים וכן קשיי משמעת.

 

הנאשם לא שירת בצבא בשל נסיבות רפואיות.

 

הנאשם אינו עובד מזה כעשור, ומתקיים מקצבת נכות בשיעור 100% מאת המוסד לביטוח לאומי.

 

לדברי הנאשם, בעברו אשפוזים במרכז לבריאות הנפש וכן היה נתון למעקבים של רופא פסיכיאטר.

 

הנאשם מוכר לרווחה וטופל בעבר ביחידה להתמכרויות.

 

הנאשם שיתף, כי הוריו נפטרו לאחר מאבק במחלת הסרטן, כאשר אמו בת 63 במותה ואביו בת 69 במותו.

 

הנאשם שיתף, כי אביו היה אלכוהוליסט ומהמר, נהג באלימות כלפיו, כלפי אמו וכלפי אחיו.

 

לחובת הנאשם, 15 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, סמים ואלימות, בגינן, הוטלו עליו, בין היתר, מאסרים בפועל, מאסרים מותנים, קנסות, צווי מבחן, צווי של"צ, התחייבויות להימנע מעבירה, פסילת רישיון נהיגה בפועל.

 

כמו כן, תלויים ועומדים נגדו מאסרים מותנים.

 

הנאשם שולב בבית המשפט הקהילתי בשנת 2017, אך לאור חוסר שיתוף הפעולה מצדו של הנאשם, הופסק ההליך הטיפולי והופקע צו המבחן.

 

אשר לחומרים ממכרים, מסר הנאשם, כי בגיל 18 החל לצרוך קנביס, ולפני כעשור, החל לצרוך הירואין.

 

הנאשם שולב מספר פעמים בהליכי גמילה, אך מתאר, כי לאחר תקופה קצרה של גמילה, שב לצרוך סמים.

 

הנאשם מסר, כי כיום אינו צורך סמים, אך מהיחידה לטיפול בהתמכרויות נמסר, כי הנאשם עודנו צורך סמים.

 

הנאשם שלל צריכת אלכוהול.

 

שירות המבחן טרם שוחח עם הנאשם אודות העבירות שבכתב האישום ולכן, לא הביא את עמדת הנאשם.

 

שירות המבחן פנה ליחידה להתמכרויות בדימונה, שם נמסר, כי הקשר עם הנאשם אופיין בחוסר יציבות, והטיפול בו סבב סביב מיצוי זכויות ולא סביב ההתמכרויות שלו. עוד נמסר, כי הנאשם הגיע לפי הצורך שלו והיו תקופות בהן לא הגיע כלל. כן, היה ניסיון לשלבו במסגרת "בית לחיים" בקריית שלמה, אולם ניסיון זה לא צלח בעקבות חוסר שיתוף פעולה מצדו של הנאשם וסירובו למסור בדיקות שתן, משום שצרך סמים באופן קבוע ולא היו תקופות של "נקיון" מסמים.

 

שירות המבחן המליץ לנאשם להשתלב במסגרת "בית לחיים" בקריית שלמה, וביקש לדחות את הדיון על מנת לאפשר לנאשם לעבור בדיקות לצורך השתלבותו במסגרת הטיפולית.

 

 

תסקיר מיום 30.06.23 - שירות המבחן למבוגרים עדכן, כי הנאשם התייצב לקהילה הטיפולית ומסר דגימה לאיתור שרידי סם, בה נמצאו שרידי מתאדון.

 

לאור האמור, גורמי הטיפול סירבו לקלוט את הנאשם לקהילה הטיפולית עד שיעבור תהליך גמילה באשפוזית שלהם למשך מספר ימים.

 

תסקיר מיום 28.10.21 - שירות המבחן למבוגרים עדכן, כי ביום 20.07.21, השתלב הנאשם בקהילה הטיפולית, לאחר שעבר גמילה פיזית באשפוזית.

 

הנאשם שיתף פעולה עם חוקי המסגרת והשתלב במרחב התעסוקתי ובתורנויות. עוד נמסר, שבשיחות הפרטניות עמו, שיתף בכאב שחש על הידרדרות חייו לסמים ולכלא.

 

הנאשם מסר לשירות המבחן, כי הקהילה הטיפולית אינה מתאימה לו, והוא אינו חש צורך בסמים. הנאשם ביקש לעבור להוסטל ולנהל את חייו באופן עצמאי.

 

ביחס לכתב האישום, מסר הנאשם, כי לא היה לו כסף והוא ראה שהדלת של השכן פתוחה. הוא חשב שבעקבות ההיכרות ביניהם, זה בסדר שהוא ייכנס ויקח משם כסף.

 

לדבריו, הוא השאיר לשכן פתק שהוא זה שלקח את הכסף והוא יחזיר כשיתאפשר לו.

 

הנאשם מסר, כי מרבית חייו היה נתון לניצול מצד הסביבה ורוב עבירותיו היו על רקע שימוש בסמים.

 

הנאשם מסר, כי בהיותו נער, חווה תקיפה מינית, אודותיה לא שיתף אף אחד.

 

ביום 23.10.21, התקבל דיווח מגורמי הטיפול, כי התנהגות הנאשם אינה תואמת את חוקי ונהלי המסגרת.

 

הנאשם גידף איש צוות ובמקרה אחר, התחזה למדריך בפני משפחה של מטופלת אחרת במקום.

 

הנאשם קיבל הזדמנות נוספת, תוך שהובהר לו, כי במידה ויפר שוב את חוקי הקהילה, לא יוכל להמשיך בהליך הטיפולי שם.

 

מבירור מול הגורמים הרלוונטיים עולה, כי הנאשם מתקשה לשהות בקהילה הטיפולית ומעוניין לעזוב את הטיפול.

 

עם זאת, סבר שירות המבחן, כי יש לאפשר לנאשם להשלים את ההליך הטיפולי וביקש דחיה נוספת.

 

תסקיר מיום 16.01.22 - שירות המבחן הודיע, כי הנאשם החל להסתגל למסגרת הטיפולית, משתף פעולה, מתפקד בצורה טובה יותר ועושה את המוטל עליו.

 

לאור כך, המליץ שירות המבחן למבוגרים על דחיה נוספת.

 

תסקיר מיום 22.05.22 - שירות המבחן למבוגרים מסר, כי הנאשם ממשיך לשתף פעולה, חרף הקושי שלו עם המסגרת, ויש עדיין צורך בליוויו של הנאשם על ידי המסגרת, בטרם תישקל האפשרות של העברתו להוסטל.

 

תסקיר מיום 25.01.23 - הנאשם שוהה ב"בית לחיים" מזה כשנה ומחצה, והיה אמור לעבור להוסטל.

 

עם זאת, הנאשם סירב לעבור להוסטל, כיוון שלדבריו, צפוי לעבור ניתוח.

 

הנאשם מסר לשירות המבחן למבוגרים, כי כיום מבין את אחריותו לחייו ועתידו והימנעות ממעורבות שולית.

 

הנאשם ביקש, לאור מצבו הרפואי (יפורט בהמשך), לאפשר לו לחזור להתגורר בביתו.

 

שירות המבחן ציין, כי הנאשם זקוק למסגרת סגורה אשר תיתן מענה הולם גם לצרכיו הרפואיים, אך לאור סירוב הנאשם ומצבו הרפואי, המליץ שירות המבחן למבוגרים על החזרתו הביתה, בכפוך להשתלבות בטיפול ביחידה להתמכרויות בדימונה.

 

שירות המבחן המליץ על ענישה שיקומית בדמות צו מבחן למשך שנה.

 

תסקיר מיום 15.02.23 - משלא היתה התייחסות בתסקירי שירות המבחן לענין המאסרים המותנים התלויים ועומדים לחובת הנאשם, הוגש, לבקשת בית המשפט, תסקיר משלים.

 

שירות המבחן למבוגרים המליץ על הארכת המאסרים המותנים נגד הנאשם.

 

 

טענות הצדדים

 

התביעה הגישה טיעוניה לעונש בכתב (ת/5) והשלימה אותן על פה.

 

התביעה טענה, כי מעשי הנאשם פוגעים בזכות הפרט להגנה על קניינו ושמירה על בטחונו של אדם, פרטיותו ורכושו.

 

התביעה טענה, כי מלבד הפגיעה הממונית ועוגמת הנפש הקיימות בעבירות רכוש, בעבירות של התפרצות לבית מגורים קיים גם סיכון להסלמת האירוע לכדי אלימות.

 

התביעה טענה, כי הנאשם התפרץ לבית בשעת בוקר, תוך סיכון שייתכן שישנם אנשים בבית וייתכן שייתקל בהם, ואף הגדיל וגנב קופת צדקה עם כסף בתוכה.

 

התביעה עתרה למתחם ענישה הנע בין 9 ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

 

התביעה טענה, כי התחום הפלילי הינו אורח חייו של הנאשם, אשר לחובתו 15 הרשעות פליליות בגין 31 תיקים, בעיקר בעבירות רכוש, סמים ואלימות.

 

התביעה הדגישה, כי הנאשם עבר את העבירות, שעה שלחובתו מאסר מותנה חב הפעלה בן 8 חודשים, וכן מאסר מותנה בר הפעלה בן 4 חודשים והתחייבות בסך 2,000 ₪.

 

התביעה טענה, כי פעם אחר פעם הוטלה על הנאשם ענישה שיקומית, ובתי המשפט התחשבו בו ובמצבו, אך הנאשם המשיך בעבריינות כדרך חיים.

 

הנאשם השתלב בבית משפט קהילתי, אך הטיפול בו הופסק לאור היעדר שיתוף פעולה מצדו וחרף מספר ניסיונות טיפוליים, המשיך לצרוך סמים.

 

התביעה טענה, כי הנאשם מנהל אורח חיים התמכרותי עמוק ומתקשה להחזיק מעמד במסגרות טיפוליות.

 

לאור כך, ביקשה התביעה שלא לקבל את המלצות שירות המבחן למבוגרים.

 

לאור הודאת הנאשם באשמה ולאור מצבו, עתרה התביעה למקם את עונשו בשליש התחתון של מתחם הענישה ולהפעיל את המאסר המותנה בן 4 חודשים בחופף למאסר שיוטל על הנאשם.

 

התביעה עתרה להפעיל את עונש המאסר חב ההפעלה, בן 8 חודשים, במצטבר לעונש שיוטל בתיק זה.

 

עוד עתרה התביעה, להטיל על הנאשם מאסר מותנה ארוך ומרתיע, קנס ופיצוי למתלונן.

 

ההגנה טענה, כי יש לחרוג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום הנאשם.

 

ההגנה טענה, כי הנאשם שהה שנה וחצי בקהילה טיפולית, והיה עצור כארבעה חודשים.

 

ההגנה טענה, כי אירועי כתב האישום אינם חמורים.

 

ההגנה טענה, כי התגלה אצל הנאשם גידול סרטני והוא צפוי לעבור ניתוח הסרת כליה.

 

ההגנה טענה, כי בנסיבותיו של הנאשם, ולאור גילו ומצבו הרפואי, אין מקום לשליחתו למאסר.

 

ההגנה ביקשה לאמץ את המלצות שירות המבחן למבוגרים, ולהטיל על הנאשם צו מבחן ולשלבו במסגרת טיפולית.

 

בדברו האחרון של הנאשם מסר, כי הוא נוטל כדורים וסובל מכאבים. עוד מסר, כי הוא אינו עבריין והוא עשה דרך ארוכה בקהילה הטיפולית. הנאשם התחייב לשתף פעולה עם צו המבחן וביקש להתחשב בו ולתת לו לחיות את שארית חייו בכבוד.

 

 

דיון והכרעה

 

העבירות שעבר הנאשם אינן קלות.

 

עבירות נגד הרכוש הפכו למכת מדינה של ממש ומחיר הנזקים, מתגלגל לפתחו של הציבור, הן בפגיעה כלכלית והן בפגיעה הנפשית ובתחושת הביטחון וההגנה של האזרח.

 

לרוב, בעבירות של התפרצות, לא ניתן כלל לאתר את העבריין, והקרבן נותר ללא מזור לנזק שנגרם לרכושו ולנפשו.

 

לא אחת נקבע, כי על בית המשפט להרתיע היחיד והרבים, כך שעבירות אלו יהפכו לבלתי כדאיות, ובכך למגר התופעה.

 

ראה רע"פ 10551/09 יורובסקי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים):

 

בית משפט זה חזר והזהיר והתריע פעמים רבות, כי תינקט גישה מחמירה בענישה על עבירות רכוש בכלל ועל עבירות ההתפרצות לבתים בפרט, גישה אשר תציב הגנה משמעותית ויעילה יותר לביטחונם של אזרחים תמימים, ואשר תעניק את המשקל הראוי גם למחיר הנפשי והצער שמוסבים להם בשל החדירה לפרטיותם. [ההדגשה אינה במקור].

 

כן, ראה, רע"פ 398/14 טל ערג' נ' מדינת ישראל, (16/03/14), שם נאמר:

 

מיותר לציין את חומרתם היתרה של העבירות, את הפסול הרב הטמון בהם. עבירות ההתפרצות והגניבה, הפכו, למרבה הצער, לנפוצות במחוזותינו, הן פוגעות ברכושו של הציבור, מערערות קשות את תחושת ביטחונו, ומנפצות לרסיסים את התפיסה לפיה ביתו של אדם הוא מבצרו. בית משפט זה עמד, לא פעם, על כך שחומרתן של העבירות, לצד נפוצותה של התופעה, מצריכות נקיטת יד קשה עם העבריינים.

(ההדגשה אינה במקור).

 

במקרה דנן, מדובר בהתפרצות לבית מגורים, כאשר הבעלים שוהה בבית, בכך היה כדי להקים פוטנציאל להידרדרות של האירוע.

 

למרבה המזל, הנזק שנגרם, בסופו של דבר, היה ממוני בלבד ולא היה על הצד הגבוה.

 

להלן, תובא סקירה של מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות דומות:

 

·        רע"פ 3058/18 רחמילוב נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) - המערער הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה, שימוש ברכב ללא רשות. על פי עובדות כתב האישום, קיבל המערער מידע על הימצאות כספת בבית המתלוננת, התקשר אליה, התחזה לפועל והורה לה לצאת מהבית. לאחר שיצאה, טיפס על גג של בית סמוך, פרץ לביתה, ניתק את אמצעי האבטחה, ניתק את הכספת מהקיר וגנב אותה. לאחר מכן, מסר את הכספת לגורם אחר. בנוסף, נטל את הרכב של אמו ללא רשות ונטש אותו במקום אחר. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 12 עד 24 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. ערעורו לבית המשפט המחוזי וכן בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון - נדחו.

·        עפ"ג 18358-02-21 גניים ואח' נ' מדינת ישראל (לא פורסם) - המערערים הורשעו, על פי הודאתם, בעבירות של התפרצות לבית מגורים לביצוע עבירה, גניבה ונסיון גניבת רכב. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הגיעו המערערים ברכבו של המערער 2 לחורשה סמוך ליישוב מיתר, פרצו לבית כאשר בני הבית ישנים, וגנבו מחשב נייד, משקפי שמש ומפתחות רכב. המערערים אף ניסו לגנוב את הרכב, אך לא הצליחו להניעו. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 12 עד 24 חודשי מאסר בפועל. על המערער 1 נגזרו 14 חודשי מאסר בפועל ועל המערער 2 נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל, בשל נסיבותיו האישיות. כן, הוטלו על המערערים עונשי מאסר מותנה, קנס ופיצוי. ערעורם לבית המשפט המחוזי - נדחה.

·        עפ"ג 28182-03-17 אבו עג'אג' נ' מדינת ישראל (לא פורסם) - המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של התפרצות לבית מגורים וגניבה. המערער הגיע ברכבו ליישוב כסייפה, נכנס דרך חלון הבית לאחר שבדק שאין אנשים בבית, גנב שרשרת זהב בשווי 5,000 ₪ ומכר אותה תמורת 1,000 ₪, זאת, לאחר שחרורו ממאסר וכאשר לחובתו מאסר מותנה בר הפעלה. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 8 עד 18 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 13 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה כך שסך הכל ירצה הנאשם 19 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, ופיצוי. ערעורו לבית המשפט המחוזי - נדחה.

·        ת"פ 7000-09-21 מדינת ישראל נ' פשייב - הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של החזקת סכין, עבירה אחת של התפרצות למקום מגורים, וגניבה. הנאשם נכנס לביתו של המתלונן, דרך הדלת, אשר היתה סגורה אך לא נעולה, שעה שהמתלונן היה בביתו וישן. הנאשם גנב שני מכשירי טלפון נייד אשר היו מונחים על השידה. לאחר מכן, נכנס הנאשם למחסן הבית, וגנב משם כלי עבודה שונים. כאשר יצא מהבית, הבחין באופניים חשמליים בחצר של השכן, וגנב גם אותם. הרכוש הגנוב - הוחזר לבעליו. מותב זה קבע מתחם ענישה הנע בין 14 ועד 28 חודשי מאסר. מותב זה גזר על הנאשם 22 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה, כך שסך הכל הוטלו על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס, הפעלת התחייבות ופיצוי.

 

 

 

במקרה דנן, כאמור, פרץ הנאשם לבית מגורים בשעות הבוקר. הנאשם נכנס בדלת הכניסה לבית, אשר לא היתה נעולה; סייר בתוך הבית; יצא מהבית; נכנס שוב; גנב קופת צדקה, בה סכום הנע בין 200 - 300 ₪; ועזב את המקום.

 

העבירות נעברו שלא בתחכום מיוחד, אלא, הנאשם התפרץ לדלת פתוחה, וניצל ההזדמנות לגנוב כספים שיועדו גם כך לחלוקה לנזקקים.

 

בנסיבות מיוחדות אלה, מוצא בית המשפט לקבוע מתחם ענישה הנע בין 6 עד 16 חודשי מאסר בפועל.

 

 

 

 

קביעת הענישה הספציפית

 

לחובת הנאשם הרשעות קודמות רבות, בגין עבירות רכוש, סמים ואלימות.

 

הנאשם עבר העבירה הנוכחית כאשר מעל ראשו מרחף מאסר מותנה בר הפעלה בן 4 חודשים; התחייבות בסך 2,000 ₪; וכן מאסר מותנה חב הפעלה בן 8 חודשים. כל אלו, לא היה בהם כדי להרתיע את הנאשם מלעבור שוב עבירות רכוש.

 

אכן, שיתוף הפעולה של הנאשם בהליכים טיפוליים (לרבות בית המשפט הקהילתי) ידע עליות ומורדות, כפי שקורה לא אחת במקרים מסוג זה.

 

ברם, המדובר באדם מבוגר, עם נסיבות חיים לא קלות, אשר מגיל ילדות סבל מקשיים התנהגותיים, גדל בתוך מעגל אלימות, לצד אב אשר סובל מהתמכרויות שונות בעצמו, ללא הכוונה הורית וללא מעגלי תמיכה. אדם אשר נאבק בהתמכרותו לאורך השנים וניסה מספר פעמים להיגמל משימוש בסמים, ללא הצלחה.

 

הנאשם הודה באשמה ונטל אחריות על מעשיו.

 

זו הפעם, השתלב הנאשם בקהילה טיפולית סגורה, "בית לחיים", והגם שידע עליות ומורדות - התמיד בהליך הטיפולי שלו בקהילה עד תום.

 

הנאשם היה עתיד לעבור להוסטל, ואולם, לאור מצבו הרפואי - שהוא - גילויו של גידול סרטני בכלייתו - ביקש לשוב לביתו בדימונה.

 

הגם שמשורת הדין, ראוי היה למקם עונשו של הנאשם ברף הגבוה של המתחם, ולהפעיל את המאסרים המותנים במצטבר לכל עונש שיוטל בתיק זה, הרי בשל נסיבותיו הקשות, ולאור מצבו הרפואי של הנאשם, ולאחר שהנאשם עבר הליך שיקומי משמעותי ביותר, מוצא בית המשפט, לפני לפנים משורת הדין, לאמץ את המלצת שירות המבחן למבוגרים, ולחרוג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום הנאשם.

 

עם זאת, מוצא בית המשפט, כי לאור התנהלות הנאשם, אשר לא אחת, הפסיק הליכים טיפוליים ודחה הידיים שהושטו לעברו, מוצא בית המשפט להאריך את צו המבחן לתקופה הארוכה מזו שהמליץ עליה שירות המבחן למבוגרים, תוך שידע הנאשם, כי אם ישוב לסורו - ניתן יהיה להורות על הפקעתו.

 

לאור ההליך הטיפולי המשמעותי שעבר הנאשם, ולאור התכנית הטיפולית המפורטת שהוגשה מטעם שירות המבחן למבוגרים ביום 26.01.23, מוצא בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו מכוח סעיף 85 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, ולהאריך את תוקפם של שני המאסרים המותנים, מגזרי הדין ת/2 - ת/3.

 

בנוסף, תופעל ההתחייבות להימנע מעבירה בסך 2,000 ₪ מגזר הדין ת/2.

 

בית המשפט מוצא לקבוע פיצוי לטובת נפגע העבירה. הגם שבית המשפט שם לנגד עיניו את מצבו האישי והכלכלי של הנאשם, מוצא שיש הכרח להשית ולו פיצוי סמלי, שישקף בעבור הנאשם את משמעות מעשיו.

 

 

סיכום

 

לאחר שבית המשפט שמע טענות הצדדים; עיין בטיעוני התביעה בכתב; עיין בראיות לעונש; עיין בתסקירי שירות המבחן למבוגרים; עיין בפסיקה מטעם ב"כ הצדדים; שמע דברו האחרון של הנאשם; מוצא לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן:

 

א.    הארכת מאסר מותנה בן 4 חודשים מגזר הדין ת/2 למשך שלוש שנים מהיום;

ב.      הארכת מאסר מותנה בן 8 חודשים מגזר הדין ת/3 למשך שלוש שנים מהיום;

ג.       הפעל התחייבות בת 2,000 ₪ מגזר הדין ת/2, או 18 ימי מאסר תמורתה;

ד.      פיצוי לנפגע העבירה, ע.ת. 1 בכתב האישום המתוקן, בסך 1,200 ₪. התביעה תעביר פרטי נפגע העבירה למזכירות בתוך 14 ימים מהיום;

ה.     ההתחייבות והפיצוי ישולמו ב-7 תשלומים רצופים ושווים החל מיום 15.05.23 וב-15 לכל חודש לאחר מכן. לא יועבר אחד התשלומים במועד - תועמד היתרה לפירעון מידי;

ו.       הנאשם יצהיר על התחייבות כספית שלא יעבור עבירות כנגד רכוש. ההתחייבות תהא לתקופה של שנתיים מהיום, ותעמוד על סך בן 3,000 ₪. לא יצהיר הנאשם כאמור - ייאסר למשך 21 יום;

ז.       הנאשם יעמוד במבחן למשך שנתיים מהיום. במסגרת צו המבחן, יהיה עליו להשתתף בכל הליך טיפולי או מעקבי כפי שיומלץ ע"י שירות המבחן. על הנאשם להתייצב, בתוך 7 ימים מהיום, בשירות המבחן לקבלת הוראות מתאימות. הנאשם מוזהר, כי אי שיתוף פעולה במסגרת צו המבחן עלול להביא להפקעתו ולדיון מחדש בשאלת העונש בתיק זה, על כל המשתמע מכך.

עותק גזר הדין יועבר לשירות המבחן למבוגרים.

צו מבחן יוגש לחתימה בתוך 30 יום מהיום.

הודעה זכות הערעור.

 

 

 

ניתנה היום, כ"ג אדר תשפ"ג, 16 מרץ 2023, במעמד הצדדים.