1.         בכתב האישום שהוגש כנגד המשיבים, בקשה המבקשת כי בית המשפט יורה על חילוט רכבו של המשיב 1 (להלן: "המשיב") מסוג יונדאי I25 מ.ר 25-559-11 (להלן: "הרכב") אשר שימש את המשיבים לביצוע העבירות מושא הדיון. בטיעוניה לעונש חזרה המבקשת על בקשתה זו.

2.         בגזר הדין שניתן על ידי ביום 3.5.2023 לא באה כל הוראה לגבי חילוט הרכב. לפיכך, הגישה המבקשת בקשת הבהרה בגדרה התבקש בית המשפט להבהיר אם מדובר בכוונת מכוון או שמא בהשמטה מקרית מגזר הדין.

            ב"כ המשיב, בתגובה שהגישה, ציינה כי הרכב רשום אמנם על שמו של המשיב, אולם נרכש בפועל על ידי הוריו. לתגובתה, צורף זיכרון דברים המעיד על רכישת הרכב על ידי המשיב ואמו. נאמר כי אמו של המשיב, שהיא גננת במקצועה, רכשה את הרכב ושלמה עבורו מכספה וכי להוריו לא היתה כל ידיעה על אודות מעשיו הפליליים של בנם.

3.         לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לא מצאתי מקום לתקן את גזר הדין באופן שתינתן הוראה לגבי חילוט הרכב. העונשים שהוטלו על המשיב משקפים את העונש הראוי בנסיבות העניין, כך שלא מדובר בהשמטה מקרית כמשמעה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984.

4.         לצד זאת, ראיתי לתקן את גזר הדין בעניין אחר הנוגע לתשלום הפיצויים בהם חויבו המשיבים. בסעיף 51 (ד) לגזר הדין חויב כל אחד מהמשיבים לשלם למתלוננים נפגעי העבירה סך 15,000 ₪ ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים ע"ס 1,500 ₪ כל אחד. אלא שבטעות לא צוין מועד תשלום השיעור הראשון. לפיכך, אני מורה על תיקון גזר הדין באופן שתחת סעיף 51(ד) יבוא הסעיף הבא:

"כל אחד מהנאשמים ישלם פיצוי בסך 3,000 ₪ לכל אחד מהמתלוננים (מ.מ - המוזכר באישום הראשון; ט.מ. - המוזכר באישום השני; פ.ס - המוזכר באישום השלישי; ג.צ - המוזכר באישום הרביעי ו- מ.ב המוזכר באישום החמישי). בסה"כ ישלם כל אחד מהנאשמים פיצוי למתלוננים בסך 15,000 ₪ וזאת ב- 10 שיעורים חודשיים שווים ורצופים בסך 1,500 ₪ כל אחד. מועד תשלום השיעור הראשון יחול ביום 5.7.2023 ויתר התשלומים ב- 5 לכל חודש שלאחריו. לא שולם אחת התשלומים במועדו או במלואו תעמוד כל היתרה לסילוק מידי בתוספת ריבית פיגורים".

            יתר העונשים שהוטלו על המשיבים בגדר סעיף 51 לגזר הדין יעמדו בעינם.

5.         ככל שהרכב מוחזק בידי המבקשת, היא תפעל להשבתו למשיב באמצעות אחד מהוריו.

ניתנה היום, 30 מאי 2023, בהעדר הצדדים.