רקע עובדתי

1.      הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום: פריצה לרכב במטרה לגנוב, לפי סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). על פי קביעות הכרעת הדין הנאשם התפרץ ביום 6.1.2020 לרכב חונה ליד קניון הזהב בראשון בדרך שאינה ידועה, נכנס לתוכו וסקר את פנים הרכב בעזרת פנס, נתפס בכף על ידי בעל הרכב, נמלט ממנו ונעצר זמן קצר לאחר מכן.

2.      בטיעוניה לעונש טענה המאשימה כי מעשי הנאשם פגעו משמעותית בערכים המוגנים של קניין הפרט, ביטחונו האישי של הציבור וזכותו שרכושו לא ייפגע. מדובר בעבירות שקל לבצע אך קשה לאכוף ולכן החמיר המחוקק וקבע עונש מירבי עד 7 שנות מאסר. לטעם המאשימה, מתחם הענישה נע בין 5 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 14 חודשי מאסר בפועל; בתוך המתחם התבקשתי להטיל על הנאשם שמונה חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות, לצד ענישה נלווית. המאשימה הפנתה לארבע הרשעותיו הקודמות, וציינה כי הנאשם לא לקח אחריות, לא חסך זמן שיפוטי, וכי אין הליך שיקומי או טיפולי בעניינו כך שנקודת המוצא היא שנשקפת ממנו מסוכנות ויש להרתיעו.

3.      ב"כ הנאשם סבור שהעונש הראוי במקרה הזה הוא עונש צופה פני עתיד בשילוב רכיב כספי. עם זאת, ככל שבית המשפט סבור שהעונש ההולם הוא עונש לריצוי בעבודות שירות, ביקש לשלוח את הנאשם לקבלת חוות דעת ממונה ולתסקיר שירות המבחן. משנדחתה הבקשה להפניה לתסקיר, הציג הסניגור את נסיבותיו האישיות של הנאשם. ב"כ הנאשם הלין על הימשכות הליך החקירה ללא סיבה נראית לעין וטען כי מדובר בעינוי דין המצדיק הקלה בעונש. עוד צוין כי חלוף הזמן מוכיח שמדובר במעידה חד פעמית, שהנאשם אינו מסכן את בטחון הציבור ואת רכושו, כי לא מדובר בפריצה אלימה, לא נעשה שימוש בכלי פריצה, לא נגרם נזק לרכב ולא נגנב דבר. אין תחכום בעבירה, אין חבירה לאחרים, ואין תכנון מוקדם. לטענת ההגנה תחתית מתחם הענישה במאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר. התבקשתי לגזור את העונש ברף התחתון קרי להסתפק בענישה צופה פני עתיד.

4.      הנאשם ציין כי כיום חי חיים נורמטיביים, הביע צער, וסיפר כי מתכוון להקים משפחה ומצוי עם אשתו בטיפולי פוריות.

5.      לפני מספר ימים הגיש הסניגור בקשה להוספת אסמכתא, ובה הפנה לפסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע התומך בטענותיו לגבי מתחם הענישה.

דיון והכרעה

6.      מתחם הענישה ייקבע כתמיד, ועל פי הוראות החוק, בהתאם לעיקרון ההלימה תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

7.      במעשיו פגע הנאשם בערכים חברתיים מוגנים שעניינם שמירה על רכוש הציבור ותחושת ביטחונו. פריצה לביתו או רכבו של אדם, מהווה סממן פלישה לתוך המרחב הפרטי ופגיעה בתחושת הביטחון האישי. עבירות של התפרצות לרכב מוכרות כ"מכת מדינה" בשל ריבוין, קלות ביצוען, הקושי לתפוס את מבצעיהן והפגיעה בקניינם של קורבנות העבירה והציבור כולו.

8.      מידת הפגיעה בערכים המוגנים נמוכה יחסית. הנאשם פרץ לרכב מבלי לגרום נזק כלשהו, ולא גנב מתוכו דבר (אם כי זוהי נגזרת מקרית של העובדה שנתפס בכף). שקלתי את טענת ההגנה לקביעת מתחם שתחתיתו במאסר מותנה, אולם נוכח החומרה היתרה שקבע המחוקק לעבירות הרכוש הקשורות לרכב, בהינתן שהנסיבות מצביעות על תכנון והיערכות מוקדמת של הנאשם לבצע את העבירה (נתפסו עליו כפפה, מברג ופנס), ולאור ניסיון ההימלטות שלו כשנתפס - מצאתי כי על מתחם הענישה לכלול רכיב גמולי גם ברף התחתון שלו.

9.      מן העבר השני עתירת המאשימה בנוגע לרף התחתון של המתחם אף היא מופרזת. כך למשל, המאשימה הפנתה לעפ"ג 60132-02-23 מרעי נ' מדינת ישראל (17.4.23), אך באותו מקרה נלוותה לעבירת ההתפרצות גם גניבה של רכוש רב ויקר ערך.

10.  לאור האמור סבורני כי מתחם העונש ההולם בענייננו נע בין חודשיים מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, ועד 10 חודשי מאסר בפועל.

11.  בתוך מתחם העונש ההולם יש לגזור את העונש סמוך לרף התחתון. מדובר אמנם במי שלחובתו הרשעות קודמות, ושלא נטל אחריות ובחר לנהל את משפטו. מנגד, חלוף הזמן הרב ממועד ביצוע העבירה (כמעט 4 שנים) מצדיק התחשבות מיוחדת לקולא בגדרי המתחם. להתחשבות זו שני פנים: ראשית, מדובר בשיהוי ארוך ובלתי מוסבר בהליכי החקירה וההעמדה לדין שגרמו לנאשם עינוי דין. שנית, הזמן הרב שחלף מבלי שהנאשם שב וחטא עומד לזכותו, ומאפשר להתייחס ברצינות להצהרתו על פרק חדש בחייו, ועל רצונו לתפקד באופן נורמטיבי ולהקים משפחה.

סיכום

12.  אשר על כן אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.    שלושה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה. עבודות השירות יחלו ב- 6.11.23 בבית דני בתל אביב.

ב.     שישה חודשי מאסר על תנאי, למשך שנתיים מהיום, לבל יעבור הנאשם עבירת רכוש הקשורה לרכב.

ג.      קנס בסך 1,000 ש"ח או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם לא יאוחר מיום 1.1.2024.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

צו כללי למוצגים.

ניתן היום, כ"א אלול תשפ"ג, 07 ספטמבר 2023, במעמד הצדדים.