(בשל תקלה במערכת נט המשפט גזר הדין שהושמע באולם לא נשמר ונכתב מחדש)

הנאשמת הורשעה על יסוד הודאתה בהסדר טיעון בעבירה של ייבוא סם בצוותא של סמים מסוכנים מסוג קוקאין וקטמין במשקלים נכבדים.

נסיבות כתב האישום גם לאחר תיקונו לקולא חמורות, הנאשמת וחברותיה ייבאו ארצה סמים מסוכנים. מדובר במעשים מתוכננים ומתוחכמים שבוצעו בצוותא, הנאשמת ייבאה באמצעות מזוודתה מגרמניה לארץ סם קוקאין במשקל 2,680 גר' וסם מסוג קטמין במשקל של כ-754 גר'. המעשים בוצעו ממניע כלכלי ולצורך גריפת כסף קל.

הצדדים עותרים לגזור על הנאשמת מאסר בן 34 חודשים, עוד עותרת המאשימה לגזור עליה קנס מכביד ואילו ב"כ הנאשמת מבקש נוכח נסיבותיה ומאסר ממושך שצפוי לה להסתפק בקנס מתון.

עונש המאסר אליו עותרים הצדדים נמוך וחורג לקולא מרף ענישה הנהוג בתיקים דומים בנסיבותיהם. הנאשמת אמנם לא עמדה בראש שרשרת הפצת הסם, ולא אמורה הייתה להפיצו, אך אין בכך כדי להפחית מחומרת מעשיה ומחלקה בייבוא הסם. מדיניות הענישה בעבירות ייבוא סם מחמירה ובית המשפט העליון קבע כי יש לנקוט ביד קשה כלפי כלל המעורבים בשרשרת הפצת הסמים:

"על בתי המשפט לנקוט במדיניות ענישה משמעותית כלפי כל המעורבים בשרשרת הפצת הסמים, שכן רק בדרך זו ניתן יהיה לפעול למיגור התופעה. על אף העובדה כי המערערים שימשו בבלדרים, ולא עמדו בראש שרשרת הפצת הסם - הרי שהשיטה העומדת במרכז התופעה נשענת, במידה רבה, על נכונותם של המערערים ושכמותם לבצע את העבירות האמורות... מכאן עולה שמאבק בתופעת ההסתננות וייבוא הסמים לתחומי המדינה מחייב הרתעה אפקטיבית של כלל השותפים למבצעי ההברחה, המודעים לחומרת העבירות הכרוכות במכלול, וזאת באמצעות ענישה משמעותית שתאיין את כדאיות ביצוע המעשים האסורים" ע"פ  7044/11 עבד נ' מדינת ישראל  (17.6.12).

באשר למדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים אפנה, בין היתר, לע"פ 671/19 אבוטבול נ' מדינת ישראל (7.10.19) שם נדחה ערעור נאשם בייבוא סמים מסוכנים, 6.980 ק"ג קוקאין, בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 7.5-4.5 שנות מאסר. הנאשם, צעיר ללא עבר, בית המשפט המחוזי חרג מעט מהרף התחתון של המתחם והשית עליו מאסר בן 50 חודשים;

ע"פ 2518/16 יצחקי נגד מדינת ישראל (25.12.16) התקבל ערעורו של נאשם שהורשע יחד עם אחר בעבירות של ייבוא סמים וקשירת קשר. האחר ארגן משלוח של חבילה ובה 710 גרם של קוקאין נוזלי מברזיל לסניף דואר בארץ, הנאשם הוא שהגיע לסניף הדואר וקיבל את החבילה לידיו. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 3.5 ל- 5.5 שנות מאסר. בית המשפט העליון התחשב בחלקו של הנאשם בפרשה, העדר עבר פלילי ופוטנציאל שיקומי גבוה, והקל בעונשו כך שירצה 30 חודשי מאסר חלף 42 חודשים;

בע"פ 3759/18 כהן נ' מדינת ישראל (16.7.19), נדחה ערעורו של נאשם שהורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות קשירת קשר לפשע וייבוא סם מסוג קוקאין במשקל של 3.711 ק"ג. המערער נתפס בכף בעת שקיבל לידיו את התיק שהכיל סם. הנאשם, ללא עבר פלילי, נדון למאסר בן 7 שנים;

בע"פ 3669/14 גולן נ' מדינת ישראל (18.12.16) נדחה ערעור נאשם שהורשע, לאחר שמיעת ראיות, בקשירת קשר לפשע ובייבוא סמים מסוג קוקאין במשקל של 1,142 גרם נטו. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 8-4 שנות מאסר. הנאשם, שלחובתו עבר פלילי מכביד, נדון למאסר בן שש שנים וחצי;

ע"פ 9768/17  מדינת ישראל נ' אבוטבול (23.4.18)), שם הורשע המשיב בייבוא סם קוקאין במשקל כ-1,370 גר' ונדון למאסר בן 4 שנים. בית המשפט העליון לא קיבל את הערעור אך לצד זאת קבע כי העונש  "אכן עומד על הרף הנמוך, שמא נמוך מדי בהינתן העבירות בהן הורשעו".

בענייננו, הנאשמת ילידת 1998, ללא עבר פלילי. על רקע שימוש בסם שוחררה בהליך המעצר לחלופה טיפולית, אך לאחר מספר חודשים הופסק הטיפול בה ביוזמת הקהילה והיא שבה למעצר מאחורי סורג ובריח. העונש אליו עותרים הצדדים נותן ביטוי משמעותי לנתון זה. יש לקוות כי די בתקופת מאסר זו כדי להרתיעה ואחרים שכמותה מלבצע עבירות דומות.

לפיכך מצאתי לכבד את הסדר הטיעון. אשר לגובה הקנס- ב"כ המאשימה עתר ובדין לקנס מכביד, מדובר בעבירות שיש ליתן בהן  משקל בכורה לשיקולי הרתעה, העבירה בוצעה ממניע כלכלי והנאשמת הייתה אמורה לקבל עבור ביצועה תמורה כספית נכבדה.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.    מאסר בן 34 חודשים בניכוי ימי מעצרה בהתאם לרישומי שב"ס.

ב.     מאסר על תנאי בן 8 חודשים לבל תעבור עבירת סם מסוג פשע במשך 3 שנים מיום שחרורה ממאסר.

ג.       קנס בסך 33,000 ₪ שישולם ב-30 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.8.24. ההפקדה בהליך המעצר תקוזז לטובת הקנס.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, י' אדר א' תשפ"ד, 19 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.