1

גזר דין

הנאשם הורשע, לאחר שמיעת הוכחות, בעבירה של הצתה לפי סעיף 448(א)סיפא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

כעולה מהכרעת הדין, בתאריך 20.11.12 הצית הנאשם ארבעה מוקדים ביער רהט, בכך שיצר ערימות עשבים והדליקם באמצעות מצת, ולאחר מכן הניח עליהם צמיגים. כתוצאה ממעשיו נשרפו עצים רבים.

לנאשם 12 הרשעות קודמות בעבירות רבות, בעיקר בתחום האלימות והסמים, והוא ריצה בעברו תשע תקופות מאסר. לנאשם מאסר על תנאי בר הפעלה בן 7 חודשים מת"פ 38440-04-12.

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם עונשים של מאסר בפועל, פיצוי, מאסר מותנה וקנס. לטענתו, מתחם העונש ההולם לעבירה נע בין 3 - 6 שנות מאסר, ועל עונשו של הנאשם להיות ברף הגבוה של המתחם, תוך הפעלת התנאי במצטבר. הערכים החברתיים שנפגעו ממעשיו, הם שלום הציבור ורכושו. חומרה נוספת רואה הוא, בהצתת מספר מוקדים שהביאו לדליקה שכילתה שטח גדול ביער. עוד טען, כי מעשיו של הנאשם נעשו מתוך כוונה ותכנון מוקדם, וביקש לשקול לחומרה את עברו המכביד, וביצוע העבירה עת תלוי נגדו מאסר מותנה בר הפעלה.

2

ב"כ הנאשם עתר שלא להשית על הנאשם תקופת מאסר נוספת, מעבר לתקופת מעצרו, ולהפעיל את המאסר המותנה בחופף. לטענתו, הרף הגבוה במתחם העונש ההולם בנסיבות דומות, הוא עד שנת מאסר. נסיבות העבירה אינן מן חמורות, באשר לא נעשה שימוש בחומרי בעירה או בקבוקי תבערה. אקט ההצתה גם לא בוצע כנקמה או לצרכי איום. בנוסף, הנאשם ביצע את העבירה באזור מרוחק מאוד מישוב. עוד הוסיף, כי העבירה המיוחסת לו היא שילוח אש באתר טבע ובצמחייה, ולא בבני אדם.

אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, טען, כי מדובר באדם דל אמצעים והבנה, בעל יכולות בסיסיות, ונתון במצוקה קשה, אשר גרמה לו לבצע שני ניסיונות התאבדות באולם בית המשפט. הנאשם זועק לעזרה. בנוסף, מרבית שנותיו היה כלוא מאחורי סורג ובריח, ומעולם לא היה לו בסיס תמיכה איתן. נישואיו אף הם לא צלחו, והוא נותר בודד בעולם. מרבית הרשעותיו הקודמות הן בעבירות אלימות, כאשר הגורם למעשיו הוא אישיותו המורכבת.

הנאשם הביע צער וחרטה וביקש רחמים מבית המשפט.

דיון

הערכים החברתיים שנפגעו ממעשי הנאשם, הם שלום הציבור ורכושו.

עבירת ההצתה, נמנית על העבירות החמורות שבעבירות האלימות והרכוש, בהיותה גורמת לסיכון ממשי לחיי אדם ורכוש, עקב התפשטות האש, וחוסר הודאות באשר לתוצאות התפשטותה.

מידת הפגיעה באינטרס המוגן היא בדרגת חומרה בינונית- גבוהה. מדובר במעשה מתוכנן. נעשה שימוש במצת, עשבייה וצמיגים כדי להכין את המדורה, והאש הוצתה במספר מוקדים, באופן שגרמה נזק ליער, ועלולה היתה לגרום לנזק חמור יותר, אם לא היה הנאשם נתפס בקלקלתו על ידי שוטר שעבר במקום. חומרה נוספת לעבירה, שבוצעה בעת מבצע צבאי (עמוד ענן), ואילצה כוחות ביטחון לטפל בעניין זה, במקום לבצע את תפקידי החירום שלהם.

להלן פסיקה רלוונטית:

ת"פ (ירושלים) מדינת ישראל נ' חליל ומוחמד דאהוק (2012) - בית המשפט המחוזי השית על הנאשמים 30 חודשי מאסר לאחר שהורשעו בכך שהציתו אנדרטה לזכר אסון התאומים, והציתו אש באזור מיוער. לנאשם 1 עבר פלילי הכולל שתי הרשעות ולנאשם 2 אין עבר פלילי.

ת"פ (חיפה) 35112-03-10 מדינת ישראל נ' מחמוד עוסמאן (2011) - בית המשפט המחוזי השית על הנאשם 8 חודשי מאסר, לאחר שהורשע בכך שבמסגרת עבודתו כנהג משאית, פינה גזם לאתר פינוי בכפר ורדים והצית אותו. כתוצאה מכך נגרמה שרפה באתר, והנאשם עזב את המקום מבלי שהזמין מכבי אש. הנאשם ללא עבר פלילי, הודה והביע חרטה.

3

ת"פ (חיפה) 335/98 מדינת ישראל נ' מוחמד גזמאוי וסאאד מסרואה (1999)- בית המשפט המחוזי קיבל הסדר טיעון אשר כלל הסכמה עונשית, והשית על הנאשמים 14 ו-12 חודשי מאסר, לאחר שהורשעו בכך שהציתו יער באזור וואדי ערה, תוך שציין, כי העונש שהוסכם בין הצדדים מופרז לקולא.

בנסיבות העניין, שעה שמדובר בהצתה שלא על רקע סכסוך, ושלא נגרם נזק לאדם אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל- 48 חודשי מאסר.

על הרף בתוך המתחם שקלתי את עברו הפלילי המכביד ביותר, את הרשעותיו הקודמות הכוללות עבירות אלימות והיזק לרכוש, ואת הפסקת ההליך הטיפולי לאחר 4 חודשים, על המשמעות שיש לכך מבחינת המסוכנות העתידית. יש גם לזכור כי הנאשם ניהל את ההליך הפלילי עד תום, ולכן אינו זכאי להתחשבות לה זוכה נאשם אשר הורשע על פי הודאתו.

שקלתי לקולא את מצבו המשפחתי הקשה כפי שפורט בדברי הסנגור.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.       מאסר בפועל למשך 26 חודשים.

2.       מפעילה מאסר מותנה מת"פ 38440-04-12 (שלום באר שבע) מיום 9.9.12, בן 7 חודשים, חלקו במצטבר וחלקו בחופף, כך שבסך הכול ירצה הנאשם בגין גזר דין זה 30 חודשי מאסר.

3.       מעונש המאסר ינוכו ימי המעצר, מיום 20.11.12 ועד היום, למעט התקופה בה שהה בקהילה הטיפולית. ב"כ הצדדים יגישו הודעה מוסכמת לעניין תקופה זו, ואני אורה על ניכויה.

4.       שנים עשר חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירה בה הורשע בתיק זה או כל עבירת רכוש או אלימות שהיא פשע.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט העליון.

ניתנה והודעה היום י"ט אלול תשע"ד, 14/09/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי שנהב כנען