1.     לפני בקשה להעביר לעיון המבקשת את הכרעת הדין וגזר הדין מת"פ 49782-11-11 (להלן: "התיק").

2.     בתמצית אציין, כי ביום 14.10.12, במסגרת הסדר טיעון הרשעתי את המשיבים וניתן גזר דין בעניינם .

3.     המבקשת נימקה את בקשתה בכך, שהינה מייצגת בתביעה בגין רשלנות רפואית, וקבלת העתק הכרעת הדין וגזר הדין נדרשת על מנת להוכיח שיטה ומעשים דומים של המשיב בתביעה וכן לצורך מהימנות.

4.     המשיבה 1 הסכימה לבקשה.

5.     המשיב התנגד לבקשה וטען באמצעות ב"כ עו"ד גולדמן,אשר ייצג את המשיבים 2ו3בתיק , כי האירוע נשוא גזר הדין אירע לפני שנים רבות, תביעת המבקשת הוגשה לפני שנים רבות, אין רלבנטיות לבקשה ולנימוקיה. בנוסף הפנה לכך שפרוטוקול יש אזכור על מצב בריאותה של אשת המשיב.

6.     דיון והכרעה:

א.    המחוקק בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג- 2003 הסדיר את התנאים המאפשרים עיון בתיק בית משפט לאלו שאינם בעלי הדין.

ב.                  ברע"א 943/15 איילין קליין נ' בנק דיסקונט ואח' (23.6.15) כתב כבוד השופט סולברג:

"תקנה 4 לתקנות מסדירה את אופן מימושה של הזכות העקרונית הקיימת לכל אדם לעיין בתיק בית משפט, גם אם אינו בעל דין. זכות זו נגזרת מעקרון פומביות הדיון, אחד מעקרונות היסוד בשיטתנו המשפטית המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה בסעיף 68לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. כידוע, פומביות הדיון חובקת גם את זכות העיון, וחולשת על כל המתרחש במסגרת ההליך השיפוטי .. .

כאמור, בחינת בקשות לעיון בתיק בית משפט לפי תקנה 4 לתקנות נעשית במסלול תלת-שלבי. כפי שציין בית המשפט המחוזי אין בענייננו איסור שבדין על העיון ובכך עברנו את משוכתו של השלב הראשון. עתה נותר לבחון אם אמנם מתן זכות עיון כמבוקש עלול להסב פגיעה למי מבעלי הדין (כאמור בתקנה 4(ד) לתקנות) או לאינטרס הציבורי (כאמור בתקנה 4(ה) לתקנות), ואת האיזון בין פגיעות אלו לזכות העיון. ודוק: כפי שציינה השופטת א' חיות בדיון בבקשה דומה, על-פי התקנות "רשאי כל אדם לעתור לעיון בתיק בית המשפט וזיקה או עניין אישי אינם תנאי מוקדם לזכות העיון. ההוראה בתקנות לפיה על המבקש לנמק את הבקשה ולפרט את העניין שיש לו בתיק נועדה לאפשר לבית המשפט, במקרים שהדבר נדרש, לבצע איזון ראוי בין זכות העיון ובין הפגיעה העלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בעקבות העיון"... לאמור, עריכת איזון בין פגיעה אפשרית שתיגרם כתוצאה מהעיון לבין זכות העיון נדרשת רק מקום בו ישנו חשש לפגיעה כאמור...

נקודת המוצא, הנגזרת מעקרון פומביות הדיון, היא כי יש לאפשר עיון גורף בתיק בית המשפט. במצבים בהם ישנו חשש לפגיעה שתיגרם כתוצאה מהעיון או שהקצאת המשאבים מחייבת זאת, רשאי בית המשפט, בהתאם לתקנה 4(ו), להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים שיש בהם כדי ליצור את האיזון הנדרש בין הצורך בעיון לבין הפגיעה או האילוצים בהקצאת המשאבים...".

עוד נקבע בפסיקה, כי על המתנגד לעיון בתיק בית משפט , רובץ הנטל לשכנע את בית המשפט כי אין להתיר את העיון [ראה בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.2009)].

ג.            לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התנגדות המשיב בהתאם למבחני הפסיקה, מצאתי כי לא קיים איסור בדין על העיון אשר התבקש על ידי המבקשת. עוד מצאתי, שיש לאפשר למבקשת את העיון בהכרעת הדין ובגזר דין באופן שלא תיגרם פגיעה בלתי מידתית במשיב וברעייתו.

ד.                  לפיכך מצאתי להיעתר לבקשה, ולהורות למבקשת לקבל עותק מהכרעת הדין וגזר הדין בתיק, תוך שאני אוסרת על המבקשת או מי מטעמה כל שימוש בחומר מהתיק, למעט בהליך האזרחי נשוא הרשלנות הרפואית, לרבות בערעור. בנוסף, אני אוסרת פרסום החומר הנ"ל.

עוד מצאתי, כי בפרוטוקול הדיון מיום 14.10.23 יושחרו הטיעונים לעונש. המבקשת תוכל לקבל את הכרעת הדין וגזר הדין במזכירות בית משפט, לאחר שיושחרו מהפרוטוקול הטיעונים לעונש.

ניתן עיכוב ביצוע על החלטתי עד ליום 1.7.2023

מזכירות תשלח החלטה לב"כ צדדים.