באת-כוח המאשימה:                       עו"ד לירון עופר (פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי))

בא-כוח הנאשם 1:                עו"ד אנדרה רוזנטל

 

 

על-פי הכרעת הדין מיום 30.5.2023, הנאשם 1 (להלן גם - הנאשם), יליד 1981 (כבן 42), הורשע בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירת חברות ופעילות בארגון טרור, לפי סעיף 22(ב) בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן - חוק המאבק בטרור) ובעבירת פעולה ברכוש למטרת טרור, לפי סעיף 31(א) בחוק זה. הסדר הטיעון כלל את תיקון כתב האישום אך לא כלל הסכמה בעניין העונש. הטיעונים לעונש נשמעו ביום 25.6.2023.

 

עובדות כתב האישום המתוקן

 

2.         בחלק הכללי של כתב האישום נאמר כי ארגון חמאס (להלן - חמאס) הוכרז ביום 22.6.2023 כארגון טרור ומאז יום 1.11.2016, עת נכנס לתוקף חוק המאבק בטרור, הוכר חמאס כארגון טרור מכוח הוראותיו. עוד נאמר, כי לשם הגשמת מטרותיו, פועל חמאס בשלושה מישורים משולבים: פעילות טרור צבאית, באמצעות תשתית צבאית, שזו "הזרוע הצבאית" של הארגון; פעילות ארגונית, המושתתת על גיוס תשתית ארגונית, העברת כספי חמאס למשפחות שהידים ואסירים, עריכת קבלות פנים לאסירים משוחררים, ארגון תהלוכות וקידום פעילות באוניברסיטאות ובהר הבית; פעילות אזרחית שחמאס מממן, הכוללת פעילות חברתית, דתית וחינוכית ובכלל זה, פעילות צדקה, ארגון ארוחות איפטאר וחלוקת מזון, הנעשים כחלק מקידום מטרות הארגון והגברת אחיזתו ומעמדו במטרה לקרב את הציבור ולהכשיר את הלבבות לאידאולוגיה של חמאס, לבצר את אחיזתו בקרב האוכלוסייה ולבנות מוסדות לקידום מטרותיו ובכך להרחיב את מעגל התמיכה בו.

 

הפעילות האזרחית של חמאס מאפשרת גיוס פעילים וכספים לשורות חמאס במטרה להניע תשתיות צבאיות וארגוניות המאפשרות את מימוש ייעודו במאבקו נגד מדינת ישראל. כחלק מהפעילות האזרחית וכאמצעי מרכזי להשגת מטרותיה, עוסק חמאס בפעילות "דעווה". מדובר בתשתית מסועפת של מתן שירותים ותמיכות בתחומי החינוך, הדת, הרפואה והרווחה. מערך זה עוסק בפעילות צדקה והטפה, אשר נועדה להכשרת הלבבות, להגברת התמיכה ואהדת הציבור בארגון וכן להטמעת רעיונותיו וגיוס פעילים נוספים אל שורותיו. כל זאת, לשם קידום מטרות חמאס כחלק מהמאבק במדינת ישראל והפגיעה בריבונותה.

 

3.         פהד שלודי (להלן - פהד) הוא גיסו של הנאשם 1 ופעיל חמאס. במסגרת חברותו בחמאס הורשע בעבירות רצח וניסיון רצח והוא נשא בשני עונשי מאסר עולם. במסגרת "עסקת שליט" הוא גורש לטורקיה. בין הנאשם 1 לנאשם 2 ישנה היכרות ארוכת שנים.

 

4.         ביום 19.3.2022 טס הנאשם 1 לטורקיה (להלן - הביקור הראשון). במהלך ביקור זה הוא נפגש עם פהד שגייס אותו לפעילות בארגון חמאס. בין השאר, פהד הציע לנאשם 1 לרכוש אמל"ח לקידום פעילות צבאית מטעם חמאס בירושלים ולקידום פעילות ארגונית מטעם חמאס והנאשם 1 הסכים לכך. לשם קידום הפעילות, מסר פהד לנאשם 1 מכשיר טלפון ייעודי אשר באמצעותו יוכלו לתקשר ביניהם באופן בלעדי (להלן - הטלפון). ביום 23.3.2022 שב הנאשם 1 לארץ וברשותו הטלפון.

 

5.         כעבור מספר שבועות יצר הנאשם 1 קשר עם פהד באמצעות הטלפון והטיל עליו את המשימות הבאות, לשם קידום פעילות חמאס בירושלים: פתיחת גן ילדים; פתיחת עמותה; הקמת בית תמחוי; חלוקת דגלי אש"ף במצעד הדגלים; ביקור משלחות טורקיות אצל משפחות נזקקות דתיות; איתור וגיוס פעילים שיסייעו לקידום פעילות חמאס בירושלים (להלן - התכנית).

 

בחודשים מאי ויוני 2022 פנה הנאשם 1 אל סארה זג'ייר וביקש ממנה לקשר בינו לבין משפחות נזקקות דתיות, אך היא סירבה לסייע לו. במהלך תקופה זו פנה הנאשם 1 אל ודיע צלאח מכפר עקב וביקש ממנו סיוע בהקמת גן ילדים. ודיע אמר לו כי הוא חיפש מקום לפתיחת גן ילדים עבור אשתו, אך לא מצא מקום.

 

6.         לשם קידום התכנית פנה הנאשם 1 אל הנאשם 2, סיפר לו על הביקור הראשון וביקש ממנו סיוע בקידום התכניות לשם קידום פעילות חמאס בירושלים. בין השאר ביקש מהנאשם 2 להכין רשימה של שלושה-עשר פעילים שיקדמו את פעילות חמאס בירושלים ובסביבתה (להלן - הרשימה) וכן ביקש שיאתר עובדת סוציאלית אשר תבקר משפחות של אסירי חמאס ותדאג להם. הנאשם 1 סיפר לנאשם 2 כי הוא בקשר עם עמותה טורקית המעוניינת לתרום כסף לנזקקים. הנאשם 2 הסכים לבקשותיו של הנאשם 1 והכין עבורו את רשימת הפעילים המוכרים לו כמי שמזדהים עם רעיונות חמאס ובה הנאשם 2 עצמו, ראמי בראכה, מאמון ע'אזם ואחרים.

 

ביום 3.6.2022 העביר הנאשם 2 אל הנאשם 1 את הרשימה באמצעות סברי שלודי (להלן - סברי), שלא היה מודע לתוכן הרשימה. עם קבלתה מידי סברי, צילם הנאשם 1 את הרשימה באמצעות מכשיר הטלפון האישי שלו, שמר אותה בתיקייה מאובטחת בטלפון ולאחר מכן קרע אותה.

 

7.         ביום 4.6.2022 טס הנאשם 1 פעם נוספת לטורקיה (להלן - הביקור השני). במהלך ביקור זה פגש הנאשם 1 את פהד והראה לו את הרשימה. פהד העתיק אותה והשניים סיכמו שכדי להימנע מחשיפה, הם יכנו את הפעילים המופיעים ברשימה על-פי מספורם ברשימה. פהד מסר לנאשם 1 שני מכשירי טלפון ייעודיים נוספים וביקש ממנו להעבירם אל מאמון ע'אזם ואל חמזה זג'ייר. בנוסף לכך הורה פהד לנאשם 1 להמשיך בקידום התכנית וכן מסר לו סך 2,000 דולר לשם כיסוי ההוצאות הדרושות לקידום תכניות הארגון. במהלך הביקור השני הודיע הנאשם 1 לפהד כי אינו מעוניין לסייע בקידום פעילות צבאית מטעם חמאס. ביום 11.6.2022 שב הנאשם 1 לארץ כשברשותו שני מכשירי הטלפון הייעודיים וסך 2,000 דולר שקיבל מפהד.

 

8.         כעבור שבוע שוחח הנאשם 1 עם פהד באמצעות הטלפון. פהד הורה לנאשם 1 לפגוש משלחות תיירים טורקיים ולאסוף מהם כספי צדקה עבור משפחות נזקקות מטעם חמאס. הנאשם הסכים לכך ופהד שלח אליו מספרי טלפון של שני אנשי קשר המובילים משלחות תיירים טורקיים. ביום 24.6.2022 נפגש הנאשם 1 עם משלחת תיירים טורקיים בהר הבית, הציג עצמו כמתרים מטעם חמאס ואסף מהם את סכומי הכסף הבאים: כ-10,290 דולר, 5,650 לירות טורקיות, 350 אירו, 200 פרנק שוויצרי ו-50 שקלים (להלן - כספי התרומה). עוד באותו יום פגש הנאשם 1 את איהאב בכיראת בהר הבית והציע לו לעבוד בגן ילדים שיפעל מטעם חמאס, שאותו ביקש הנאשם 1 להקים לבקשתו של פהד, אך איהאב סירב לכך. כעבור מספר ימים פגש הנאשם 1 משלחת תיירים טורקיים נוספת וקיבל מהם תרומה נוספת בסך 500 דולר. כל זאת עשה הנאשם 1 בהתאם להוראותיו של פהד.

 

9.         במהלך חודש יוני 2022, לאחר הביקור השני, פגש הנאשם 1 את חמזה זג'ייר וביקש למסור לו את אחד ממכשירי הטלפון שקיבל, בהתאם להוראותיו של פהד. הנאשם 1 אמר לחמזה זג'ייר כי מדובר במכשיר טלפון מטורקיה שנועד לאפשר תקשורת עם הפעילים הנמצאים שם, אולם זג'ייר סירב לקחת אותו. לאחר הפגישה, הודיע הנאשם 1 לפהד כי זג'ייר סירב לקבל את מכשיר הטלפון ופהד הורה לו למסור אותו לראמי בארכה, אך הנאשם 1 לא עשה כן.

 

משגבר חששו של הנאשם 1 כי ייעצר בידי כוחות הביטחון ומספר ימים לפני מעצרו, הוא העביר לסברי שקית שבה שני מכשירי הטלפון הייעודיים, סך 2,000 דולר שקיבל מפהד במהלך הביקור השני וכן את כספי התרומה וזאת כדי שיסתיר אותם עבורו.

 

במהלך חודש יוני 2022 הנאשם 2 השתתף בביקורם של עבד אל חאלק נתשה ואדם נוסף שזהותו אינה ידועה, שנערך בחברון. שניהם אסירי חמאס שהשתחררו מהכלא.

 

עניינו של הנאשם 2

 

10.       הנאשם 2 כפר בעובדות כתב האישום ולעת הזו נקבע כי בעניינו יישמעו הוכחות.

 

הראיות לעונש

 

11.       מטעם המאשימה הוגש גיליון מידע פלילי שלפיו הנאשם הורשע בשנת 2003 בעבירת מגע עם סוכן חוץ ובעטיה נדון לתשע שנות מאסר בפועל ולשנה מאסר מותנה.

 

לא הוגשו ראיות לעונש מטעם ההגנה.

 

 

טענות הצדדים בעניין העונש ודברי הנאשם

 

12.       טענות המאשימה: באת-כוח המאשימה הפנתה אל עובדות כתב האישום המתוקן, אשר מהן עולה כי מעשיי הנאשם פגעו בביטחון המדינה, בריבונותה ובשלטון החוק וכי הדברים נעשו על רקע אידיאולוגי ולפיכך יש לתת משקל לשיקולי הרתעה, כפי שנקבע בע"פ 1163/07 אבו חדיר נ' מדינת ישראל (29.3.3007). בעניין נסיבות העבירה טענה המאשימה, כי הנאשם יצר קשר עם פהד, אשר כאמור בכתב האישום, נשא בשני עונשי מאסר עולם וגורש לטורקיה במסגרת "עסקת שליט". הנאשם טס לטורקיה כדי לפגוש את פהד ומילא עבורו שורה של משימות במשך תקופה ארוכה. הנאשם ופהד אף נקטו מנגנון הסתרה ובכלל זה, שימוש בטלפונים ייעודיים שהנאשם קיבל ושימוש בכינויים לפעילים. אף דובר במעשים שהסלימו עם הזמן. תחילה דובר בפעילות מול הנאשם ובהמשך הועברו טלפונים ייעודיים גם לאחרים והנאשם אף קיבל תשלום בתמורה לפעילותו. אמנם דובר בפעילות שהיא בעיקרה אזרחית, אך כבר נקבע כי זו אינה נסיבה מקלה וכי כל פעילות במסגרת ארגון טרור, אפילו מדובר בפעילות שהיא לכאורה, לגיטימית, היא חמורה ואסורה. שכן, הזרוע האזרחית מחזקת את הזרוע המבצעית ובכך מאפשרת לארגון הטרור לפעול ולבסס את פעילותו הצבאית. זאת כפי שנקבע בעניין ע"פ 1784/14 עאשור נ' מדינת ישראל (3.9.2015) (להלן - עניין עאשור). בדומה נקבע בעניין ע"פ 2550/14 חמדיה נ' מדינת ישראל (13.10.2015) (להלן - עניין חמדיה), כי פעילות אזרחית אינה חמורה פחות מפעילויות אחרות במסגרת ארגון טרור וכי אף פעילויות צדקה ופעילות לקירוב לבבות הן חלק אינהרנטי של ארגון הטרור. לפיכך באותו עניין, שנסיבותיו דומות לאלו הנדונות, אך העבירות היו חמורות יותר, הודגשה חומרת העבירות. לנוכח כל האמור, המאשימה טענה כי יש להעמיד את מתחם העונש ההולם בין ארבע לשבע שנות מאסר.

 

בעניין נסיבותיו של הנאשם נטען, כי אמנם הוא הודה וחסך זמן שיפוטי משמעותי, אך לחובתו הרשעה קודמת מסוג העבירות שבהן הורשע עתה, אשר בעטיה נשא בעונש מאסר בן תשע שנים. למרות זאת, ניכר כי לא הורתע ואף חזר לסורו. לפיכך, שיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים מקבלים משקל יתר בנסיבות הנדונות. המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש באמצע מתחם העונש, למשך חמש שנים וחצי שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס. כמו כן עתרה לחלט את מלוא הכסף שנתפס, כמפורט בכתב האישום, מאחר שמדובר בכסף אשר שימש לעבירות.

 

13.       טענות ההגנה: בא-כוח הנאשם טען כי פעילות הנאשם החלה ביום 19.3.2022 וכבר בחודש יוני הוא נעצר, כך שפעילותו נמשכה כשלושה חודשים בלבד. אמנם אין להקל ראש בעניין חומרת מעשיו, אך יש לתת משקל לכך שדובר בתקופת פעילות קצרה יחסית. עוד טען, כי פהד, שאותו פגש הנאשם בטורקיה, הוא קרוב משפחה של אשתו של הנאשם, אשר על-פי טענת הנאשם, ניצל אותו. הנאשם לא היה מספיק חכם כדי להימנע ממפגש עם פהד, שעברו כמתואר לעיל ואשר גורש לטורקיה, כך שהיה מקום להניח כי שירותי הביטחון ממשיכים לעקוב אחריו ובמיוחד אחרי ערבים ישראלים הנפגשים עמו. לטענת בא-כוח הנאשם, התנהלות הנאשם דווקא מצביעה על חוסר תחכום, שהרי בנסיבות האמורות, לא היה מקום לכך שהנאשם יפגוש את פהד ויסכים להעביר עבורו כסף לחמאס, אפילו הוא קרוב משפחה שלו.

 

בא-כוח הנאשם הוסיף, כי אמנם עמדת הפסיקה היא כי העובדה שמדובר בפעילות אזרחית אינה בגדר שיקול מקל, אך לטענתו, יש להבחין בין פעילות צבאית לפעילות אזרחית ואף לתת משקל לכך שדובר ברצון לפתיחת גן ילדים ולהקמת בית תמחוי. בעניין חלוקת דגל אש"ף טען, כי אין כל עבירה בהנפת דגל פלסטין וכי מדובר בפעילות חוקית. בעניין הביקור של המשלחות מטורקיה טען, כי מטרת הכסף הייתה מעט סולידריות עם הטורקים וכי אין ידיעה על כך שהנאשם קיבל מחמאס כסף עבור פעילותו האזרחית.

 

בא-כוח הנאשם הדגיש כי הנאשם הודה באופן כמעט מידי כבר בשלב חקירתו בשב"כ, כי לא ניהל משפט וכי חסך זמן שיפוטי משמעותי. הנאשם אף התחרט, גם אם לא באופן מידי, במהלך הפעולות שעשה, אולם רק בשלב מאוחר "תפס את עצמו". לטענתו, הנאשם עשה כן לאחר שראה את בנו וחשש ששוב ייאסר. כמו כן, הנאשם הוא אב לארבעה ילדים, סובל מבעיות בריאות ואף מצוי במעקב רפואי, אפילו אין בכך כדי למנוע את מאסרו. בעניין מדיניות הענישה הפנה אל שני פסקי הדין הבאים:

 

ת"פ (מחוזי ירושלים) 39524-03-22 מדינת ישראל נ' סבאח (5.3.2023) בעניין הנאשמים 3 ו-4 - השניים הורשעו במסגרת הסדר טיעון אשר כלל הסכמה בעניין העונש, בעבירת חברות בארגון טרור, תנועת חמאס, תוך ביצוע פעולות ברכוש למטרות טרור וכן בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. הסדר הטיעון כובד חרף העובדה שדובר בעבירות במדרג חומרה גבוה וזאת לנוכח גילם הצעיר, הכרתם באחריות למעשים והחיסכון המשמעותי בזמן שיפוטי. בהתאם לכך על הנאשם 3 הושתו 36 חודשי מאסר בפועל ועל הנאשם 4 הושתו 34 חודשי מאסר בפועל. על שניהם הושתו גם עונשי מאסר מותנה וכן חולטו מכשירי הטלפון שלהם.

 

ת"פ 48638-03-20 (מחוזי ירושלים) מדינת ישראל נ' אבו סנינה (11.3.2021) - הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירות מגע עם סוכן חוץ, חברות בארגון טרור, פעולה ברכוש טרור וקשר לפשע. לנאשם היו מספר הרשעות קודמות, הוא נשא בעבר בעונשי מאסר בפועל ואף היו לחובתו עונשי מאסר מותנה בני הפעלה. נקבע מתחם עונש בין 25 ל-45 חודשי מאסר. הושתו 36 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה וכן הופעלו בחופף שני עונשי מאסר מותנה, למשך 12 חודש ולמשך 4 חודשים.

 

14.       דברי הנאשם: הנאשם אמר כי טעה במעשיו וכי התחרט עליהם עוד קודם שנעצר. לדבריו, הוא היה נתון במצב נפשי לא טוב ואף עבר תקופה לא טובה. הוא סיפר שהוא נשוי ואב לארבעה ילדים, כי הוא המפרנס היחיד שלהם וכי עבורו עתיד ילדיו עומד מעל הכול.

 

דיון והכרעה

 

קביעת מתחם העונש ההולם

 

15.       הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירות ומידת הפגיעה בהם: מעשיי הנאשם, אף שכללו פעילות אזרחית בלבד, פגעו בביטחון המדינה, בריבונותה ובשלטון החוק. לא אחת נקבעה חומרתה של הפעילות האזרחית של ארגוני הטרור, אשר בפועל, נועדה לסייע לפעילותו של ארגון הטרור ולקדם את מטרותיו (ראו לעניין זה את דברי כבוד השופטת ד' ברק-ארז בעניין עאשור, פסקאות

47-37 ובעניין חמדייה, פסקה 12). עם זאת, כפי שטען בא-כוח הנאשם, בהינתן פרק הזמן הקצר יחסית שבו פעל הנאשם והעובדה שבפועל, פעילותו כמעט לא הניבה דבר, אין לומר כי דובר במעשים שדרגת חומרתם גבוהה או שפגיעתם בערכים המוגנים הייתה במדרג החומרה הגבוה.

 

16.       מדיניות הענישה הנוהגת: לשם בחינת מדיניות הענישה הנוהגת נבחנו שני פסקי הדין שאליהם הפנה בא-כוח הנאשם, כמפורט לעיל. כמו כן, נבחן עניין חמדייה, שאליו הפנתה המאשימה, שעניינו מערער אשר הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות פעילות בארגון טרור ואיסור פעולה ברכוש למטרות טרור. בבית המשפט המחוזי נקבע מתחם עונש בין 4 ל-7 שנות מאסר והושתו עליו 5.5 שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 30,000 ₪. ערעורו התקבל בחלקו תוך הפחתת עונש המאסר בפועל ל-4.5 שנים.

 

17.       נסיבות העבירה: נסיבות מעשיי העבירות אשר נשקלו הן כי דובר במעשים מתוכננים אשר נעשו תוך תחכום והסתרה, אשר התבטאו בשימוש בטלפונים הייעודיים ובכינויים להסתרת זהות הפעילים. אמנם פעילות הנאשם נמשכה רק כשלושה חודשים, אך דובר בפעילות רבה ומגוונת, אשר כללה שתי נסיעות של הנאשם לטורקיה ומפגע עם פהד ויצירת קשר עם גורמים רבים, גם אם לא כל פעילותו של הנאשם הניבה תוצאות. בהיעדר מחלוקת בדבר הנזק הנשקף מפעילות ארגוני הטרור ובהם חמאס, לרבות מפעילותם האזרחית, ממילא דובר במעשים בעלי פוטנציאל נזק רב. כמו כן, חזקה על הנאשם, שלחובתו הרשעה קודמת בעבירה דומה אשר בעטיה נשא בעונש מאסר ממושך בן תשע שנים ואשר ידע על זהותו של פהד ועל עברו, כי יכול היה להבין את מעשיו, את הפסול שבהם, את משמעותם ואת חומרתם ואף יכול היה להימנע מהמעשים. חרף הקרבה המשפחתית הנטענת בין הנאשם לבין פהד, קשה לקבל כי מי שנסע פעמיים במיוחד לטורקיה כדי לפגוש את פהד, נוצל בידי פהד. עם זאת, יש ממש בטענת בא-כוח הנאשם בכל הנוגע לשימוש בדגלי אש"ף וכי המאשימה לא הצביעה על מקור חוקי האוסר זאת.

 

18.       קביעת מתחם העונש ההולם - סיכום: בהתאם לעיקרון ההלימה ובהתחשב בכלל השיקולים שעליהם עמדנו ובהם, הערכים שנפגעו ממעשיי העבירות ומידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה ונסיבות העבירות, מתחם העונש ההולם הוא בין שלוש לחמש שנות מאסר.

 

גזירת עונשו של הנאשם

 

19.       נסיבותיו של הנאשם: הנאשם הודה בשלב מוקדם של ההליך ואף הכיר באחריותו למעשים. מדבריו בבית המשפט עלה כי הצטער על מעשיו עוד טרם תפיסתו והתחרט על חלקו בפעילות. כמו כן, בהתחשב בהיקף המסכת העובדתית, נראה כי הוא אמנם חסך זמן שיפוטי משמעותי. עם זאת, לחובתו הרשעה קודמת בעבירת מגע עם סוכן חוץ, שבעטיה נשא בתשע שנות מאסר. חרף זאת, נראה כי לא הורתע, שב לסורו ועל-אף פעילותו במשך כשלושה חודשים בלבד, דומה כי דובר בפעילות מאד אינטנסיבית. לצד זה נשקלו גם נסיבותיו האישיות לרבות היותו נשוי ואב לארבעה ילדים שהוא המפרנס היחיד שלהם וכן הטענה כי הוא נתון למעקב רפואי.

 

20.       גזירת עונשו של הנאשם: איזון כל השיקולים האמורים, תוך שקילת עמדת המאשימה וטענותיו של בא-כוח הנאשם, מוביל להעמדת עונש המאסר שיושת הנאשם באמצע מתחם העונש ההולם. זאת לצד מאסר מותנה שישמש גורם מרתיע.

 

בנסיבות הנדונות לא נמצא מקום לשיקולי שיקום, אך נמצא מקום לשיקולי הרתעת היחיד, הנאשם וכן לשיקולי להרתעת הרבים, אף אם לא באופן אשר יוביל לחריגה ממתחם העונש.

 

הקנס ובקשת החילוט: בנסיבות הנדונות ומאחר שדובר בפעילות אזרחית, מצאתי לנכון לחייב את הנאשם גם בתשלום קנס. כמו כן, בהיעדר מחלוקת על כך שהכסף שנתפס בידי הנאשם למטרת חילוט שימש לעבירות, נמצא כי יש להיעתר לבקשת המאשימה ולהורות על חילוטו.

 

גזר הדין - סיכום

 

23.       לנוכח כל השיקולים שהובאו לעיל, על הנאשם נגזרים העונשים הבאים:

 

א.        מאסר בפועל למשך ארבע שנים, החל מיום מעצרו ביום 28.6.2022. במקרה של סתירה לרישומי שב"ס, יש לפעול על-פי רישומיו.

 

ב.         מאסר מותנה למשך שמונה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירה לפי חוק המאבק בטרור או ניסיון לעבור עבירה כאמור.

 

ג.         קנס כספי בסך 5,000 ₪, אשר ישולם בחמישים תשלומים שווים, רצופים ועוקבים החל מיום 1.9.2023.

           

ד.         חילוט הכסף שנתפס, כמפורט בכתב האישום: 12,000 דולר; 5,650 לירות טורקיות; 350 אירו; 50 שקלים.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה יום.

 

 

ניתן היום, כ"ד בתמוז התשפ"ג, 13 ביולי 2023, במעמד הנאשם ובאי-כוח הצדדים כמפורט בפרוטוקול הדיון מהיום.