הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום - הסתה לטרור, עבירה לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור תשע"ו 2016 וגילוי הזדהות עם ארגון טרור, עבירה לפי סעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור תשע"ו 2016 וזאת כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 01/02/2024.

בהתאם לעובדות כתב האישום, הורשע הנאשם בעבירות אלה וזאת על רקע הנסיבות והעובדות כדלהלן: בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, החזיק הנאשם טלפון סלולרי מסוג "סמסוג גלקסי" שמספרו 050-6833137 ועליו מותקן בין היתר, היישומון (להלן: "הטלפון"). במועד הרלוונטי לכתב האישום, רשימת אנשי הקשר השמורים בטלפון כללה 400 אנשי קשר, והיישומון כלל מאות התכתבויות עם אנשי הקשר השמורים בטלפון.

בתאריך 15.10.23 או בסמוך לו, פרסם הנאשם דברי שבח, אהדה ועידוד למעשה טרור, וכן, דברי שבח אהדה, תמיכה והזדהות עם ארגון הטרור חמאס, בכך שהעלה בסטאטוס הווטספ תמונה ובה נראית יד אוחזת בנשק ארוך הטעון במחסנית, כשברקע רכב טנדר לבן מסוג טויוטה בעל לוחית רישוי לבנה, דומה לטנדרים שהופיעו בסרטונים המתעדים את מעשי הזוועה ההמוניים. בתמונה נכתב משפט בשפה הערבית, שתורגמו: "נפיל את המבצרים שלהם, כבודם והבתים שלהם, אם יהיה צורך בכך. אנו לא ניפול אפילו לשנייה ולא יערערו את כבודנו לעולם". מעל המשפט מופיעים סימלונים של יד המסמנת צורה "V" ולב שחור (♥) ובסיום המשפט, מופיעים סימלונים של מלך ויד המסמנת צורת "V" מתחת לתמונה, מופיע סימלון של שעון חול ושל יד המסמנת "המתן".

במעשים המתוארים לעיל, פרסם הנאשם דברי שבח, אהדה ועידוד למעשי טרור, תמיכה בהם והזדהות עמם, ועל פי תוכנם והנסיבות בהם פורסמו, יש אפשרות ממשית שיביאו לעשיית מעשה אלימות או טרור, וכן עשה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור ופרסם בפומבי דברי שבח, אהדה ותמיכה בחמאס, בפומבי ובמטרה להזדהות עם ארגון הטרור.

למען השלמת התמונה, יודגש כי הפרסום בוצע באמצעות יישומון Whatsapp"" שהינו יישומון חינמי להעברת מסרים מידיים, תמונות קטעי וידאו וקול וביישומון זה קיימת גם אפשרות לשתף סרטונים, תמונות או טקסטים קצרים באמצעות עדכון "הסטטוס" אשר תוקפו למשך 24 שעות ממועד פרסומו. הסטטוס חשוף לכל מי ששמר את המפרסם כאיש קשר במכשיר הטלפון הנייד שברשותו.

לצד נסיבות אלה, ישנה חשיבות להדגיש את הרקע לביצוע העבירות שכן, מעשיו של הנאשם לא בוצעו בחלל ריק אלא כשבוע לאחר מתקפת הטרור של ארגון חמאס, אשר שולט ברצועת עזה לצד פעילי טרור אחרים, וזאת כפי שהדבר מוצא את ביטוי בחלק הכללי של כתב האישום.

הנאשם נעצר בתאריך 18/10/2023 עד לתאריך 25/10/2023 בו שוחרר בתנאים מגבילים ונעצר פעם נוספת עם הגשת כתב האישום למעצר עד תום ההליכים מתאריך 30/10/2023.

לאחר הרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום ומפאת גילו, הופנה עניינו לשירות המבחן לקבלת תסקיר וזאת, בשל החובה הקבועה בחוק וכן, לאור בקשת בא כוחו.

ישיבת הטיעונים לעונש התקיימה בפני במעמד הצדדים ביום 29/02/2024 כאשר המאשימה הדגישה במסגרת טיעוניה את מעשיו של הנאשם, את חומרתם, את הפגיעה בערכים המוגנים ועתרה לקביעת מתחם ענישה שנע בין 6 - 15 חודשי מאסר בפועל לצד הטלת ענישה הצופה פני עתיד כאשר את עמדתה העונשית תמכה בפסיקה.

באשר לקביעת העונש ההולם בתוך המתחם, עתרה המאשימה למקם את עונשו של הנאשם ברף האמצעי של המתחם וזאת, לצורך הרתעת הרבים שכן לעמדתה, יש משמעות לענישה מעבר לזו של הרף התחתון, לאור העובדה שמעשיו של הנאשם בתקופת המלחמה חייבים למצוא את ביטויים בהטלת ענישה שתהיה אף מעבר לרף התחתון של המתחם כפי שהדבר נקבע, לעמדתה של המאשימה, בעניינה של מיה יונס במסגרת ת"פ 46815-10-23 על ידי כב' השופט קפלן בבית משפט השלום בחדרה. כך גם ציינה המאשימה כי עמדת שירות המבחן כפי שבאה לידי ביטוי בתסקיר, ממליצה בסופו של דבר על הטלת ענישה מוחשית ומציבת גבול שיש בה כדי לחדד עבור הנאשם את גבולות החוק ואת חומרת מעשיו.

לשאלת בית המשפט מדוע יש הבדל בעמדה העונשית של המאשימה בין עניינו של נאשם זה לבין עניינו של בכר עטור שעניינו נדון בת"פ 16356-11-23 בבית המשפט השלום בחיפה, השיבה בהגינותה הרבה באת כוח המאשימה, כי עמדתה העונשית של המאשימה השתנתה לאור החלטתה כי יש מקום לתת משקל גבוה יותר במסגרת טיעוניה להרתעת הרבים וכי מדובר במגמה ארצית. אדגיש כי גז"ד בעניינו של עטור ניתן בבית המשפט השלום בחיפה ביום 05/02/2024 ואומר כבר עתה, כי לא מצאתי לאמץ את עמדתה העונשית של המאשימה וודאי את נימוקיה לשינוי המגמה בפרק זמן של פחות מחודש ימים שלא היה בו אירוע חריג המצדיק זאת.

מנגד, בא כוח הנאשם הדגיש את גילו הצעיר של הנאשם, את העובדה כי מדובר בנאשם נטול הרשעות קודמות כך גם כי הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו, הודה במיוחס לו, חסך זמן שיפוטי יקר. הנאשם הוא בן למשפחה נורמטיבית שאינה מעורה בפלילי. מדובר בנאשם צעיר בגילו שמגבש את זהותו, השלים 12 שנות לימוד ועובד בשני מקומות עבודה ומפרנס את עצמו. עוד הוגשו מס' אסמכתאות (סומנו נ/1) ביחס לטיבו של הנאשם ממקום עבודתו, מהמועצה המקומית פרדיס- מקום מגוריו, הוצגה גם אסמכתא שממנה ניתן ללמוד כי בשנים 2020-2021 הנאשם התנדב בפיקוד העורף והיה בעל תפקיד במערך החירום במועצה המקומית פרדיס, כך גם נטען כי הוא סייע לאביו שקיבל הערכה רבה על תפקודו הראוי לשבח בתפעול אירוע שריפה בפרק שוני בשנת 2023.

לעמדתו, מדובר במקרה חריג שאינו מאפיין את התנהלותו וודאי כאשר עסקינן בבחור צעיר, שמתקשה במהלך מעצרו. היקף הפרסום אינו רב, מדובר בפרסום יחיד של סטטוס שמשך תוקפו הוא ל-24 שעות בלבד, רשימת אנשי הטלפון של הנאשם בטלפון הנייד דלה באופן יחסי ובמכלול הנתונים, ניתן להסתפק בימי מעצרו כתקופת המאסר שתוטל עליו בגין העבירות בהן הורשע.

בא כוח הנאשם אף אבחן במסגרת טיעוניו את מצבו של הנאשם ביחס לעניינם של האחרים אשר הוזכרו בפסיקה שהוגשה מטעם המאשימה.

הנאשם אף הוא ביקש לומר את דברו, הביע צער וחרטה על מעשיו, ציין והדגיש כי מדובר בטעות והנאשם אף הבטיח כי לא יחזור על מעשיו וביקש לשחרורו בהקדם.

דיון והכרעה

תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשי העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

בעניינו, אין חולק כי מעשיו של הנאשם וודאי על רקע התקופה הקשה בה מצויה מדינת ישראל, בעיצומה של מערכה ולחימה בגזרות השונות ובמיוחד בגזרה הדרומית, לאחר הטבח שבוצע על ידי ארגון הטרור חמאס ומעשיו הנפשעים מלמדים על קיומה של מסוכנות רבה ופוטנציאל ממשי, וודאי על רקע עיתוי הפרסום לכך שהדבר עלול להוביל למעשי טרור נוספים של אזרחים אשר יחשפו ויגררו למעשים קשים כתוצאה ממעשי הנאשם, ההסתה לטרור וגילוי ההזדהות עם ארגון הטרור וזאת, בתוך גבולות המדינה.

בעמ"ת 9932-11-23 חאג' יחיא נ' מדינת ישראל, נקבע בין היתר לעניין זה כדלהלן: "ימי מלחמה אינם ימים רגילים. מדובר בימים בהם למילים כוח משלהם לעודד ולדרבן אנשים לנקוט באלימות, או להעיר מרבצם תאים רדומים התומכים בטרור בכלל ובארגון החמאס בפרט, הן בתוככי המדינה והן מחוצה לה".

הנאשם במעשיו, וודאי הפרסום שבוצע על רקע אידיאולוגי גם אם אינו משתייך לקבוצה קיצונית או פוליטית כזו או אחרת, פגע באופן מובהק בערכים המוגנים - שלום הציבור וביטחונו, שמירה על הסדר האזרחי והציבורי, מניעת מעשי טרור ומניעת הזדהות עם ארגון טרור ובמעשיו נתן הנאשם למעשה, לגיטימציה לפגיעתם של האחרים בערכים אלה.

הנאשם במעשיו פגע גם באמון שנותנת המדינה באזרחיה שכן, מצופה מאזרחי המדינה וודאי כאשר המדינה נלחמת על קיומה, לתמוך ולהביע הזדהות עם ערכיה המוגנים וודאי שאין הדבר מצדיק, דווקא בעת קשה זו להפנות עורף למדינה ולפעול מתוכה נגדה. על אחת כמה וכמה, מצופה מאזרחי המדינה לא לסייע בדרך כלשהי לאויב שנלחם כנגד המדינה והדבר לא מתבטא רק בלחימה אלא גם בהבעת עמדה שרחוקה מלהיות לגיטימית או כזו שנכללת בגדרו של חופש הביטוי, אשר מהווה הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור.

לאחר ה- 07/10/2023 ובעקבות מעשים דומים של בודדים, אזרחי המדינה, נקטה המאשימה בפעולות אכיפה רבות ופעלה למעצרם של אלה המסיתים לטרור ומגלים הזדהות עם ארגוני הטרור השונים ובתי המשפט נקראו לא אחת ובהתאם לנסיבות, לנקוט ביד קשה כנגד מי שמסית לטרור ומגלה הזדהות עם ארגון טרור.

הפסיקה טרם עוצבה אולם, היא מתהווה באמצעות גזרי דין שניתנים בבית משפט השלום ובעניינו, המאשימה במסגרת טיעוניה הפנתה את בית המשפט לשלושה גזרי דין שונים שניתנו על ידי בתי משפט השלום (שניים של בית משפט השלום בחיפה ואחד של בית המשפט השלום בחדרה). המאשימה ביקשה לאמץ את העמדה העונשית שנקבעה בת"פ 46815-10-23 בעניינה של מיה יונס בבית המשפט השלום בחדרה אולם, עיון בגזר דין זה מלמד כי שם דובר בנאשמת שהואשמה בפרסום של שלושה פרסומים שונים ברשת החברתית פייסבוק ובית המשפט אף התייחס למהות הפרסום ולחומרתו ואיני סבור שיש ללמוד מעניינה של מיה יונס לעניינו של נאשם זה שבפני וזאת, לא רק לאור מס' הפרסומים השונים אלא גם, לאור גילה של הנאשמת, תובנותיה, נסיבות חייה ויתר הפרמטרים שהוסברו ונלקחו בחשבון. כך גם את העובדה כי הנאשמת הודתה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום לאחר שמיעת פרשת התביעה ובית המשפט התייחס גם לעניין זה ואף הטיל ספק בכנותה של הנאשמת כאשר אמרה את דבריה האחרונים טרם גזירת דינה.

לאחר ששמעתי בקשב רב את טיעוני הצדדים ועיינתי בפסיקה השונה לרבות בתסקיר של שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם כך גם את העובדה כי מדובר בפרסום יחיד, בודד בעל תוקף של 24 שעות בלבד, לצד העובדה כי עסקינן בנאשם שאינו מהווה דמות ציבורית ואינו נחשב כמעצב דעת הקהל, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין 6 ל-15 חודשי מאסר בפועל לצד הטלת ענישה הצופה פני עתיד.

לא מצאתי כי יש בנסיבות של הנאשם לחרוג ממתחם העונש ההולם וודאי לא לקולא, וזאת חרף גילו הצעיר והיעדר הרשעות קודמות.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לקחתי בחשבון את הודאתו של הנאשם, את החיסכון בזמן שיפוטי יקר ואת הבעת החרטה שלו שבעיניי, היא כנה ואמיתית כך גם את עמדת שירות המבחן ביחס לטיבו של הנאשם, לצער שהביע על מעשיו, ולעובדה כי מדובר בנאשם שטרם גיבש את זהותו העצמית כך שנראה לי כי התנהגותו והתנהלותו האימפולסיביים בהחלט מקורם באי בשלות זו.

כמו כן, לקחתי בחשבון גם את תנאי מעצרו של הנאשם, את הטלטלה הרגשית אותה חווה וכן, את העובדה כי ההליך הפלילי ומעצרו בתיק זה היוו עבורו גורם הרתעה משמעותי, ממשי ומציב גבול. משכך, אני מוצא לנכון למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם הענישה האמור לעיל.

משכך ולאור כל האמור לעיל, אני מטיל בזאת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.     מאסר בפועל למשך 6 חודשים אשר יחושב מיום מעצרו על פי נתוני שב"ס.

2.     מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים, התנאי הוא שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה, לאחר שחרור מריצוי תום מאסרו בגין תיק זה, על כל עבירה לפי חוק המאבק בטרור ויורשע בגינה.

3.     קנס בסך 3,000 ₪. הקנס ישולם באמצעות מרכז גבייה קנסות עד ולא יאוחר מיום 20.08.2024.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, א' אדר ב' תשפ"ד, 11 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.