לפניי בקשה לביטול פסק-דין שהגיש המבקש (להלן - הבקשה).

ביום 5.3.2023 ניתן כנגד המבקש פסק-דין בהיעדר הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד תצהיר מוסר מטעם המשיבים בדבר הדבקת כתב התביעה על דלת ביתו של המבקש בביקור השלישי במקום.

לטענת המבקש, "התצהיר וגם הטענה כי נמסרו כתבי בי-דין למבקש, הינם שקריים" (סעיף 4 לבקשה). המבקש טען כי "מה שהודבק על הדלת היה רק עמוד אחד, שמופיע בנספח 1 לכתב התביעה. אולם מעבר לכך לא הומצא למבקש כתב התביעה וכל הנספחים שלה" (סעיף 5 לבקשה). הוא טען עוד כי בשל החמרה במצבו הכלכלי "פיגר המבקש במס' תשלומים" (סעיף 8 לבקשה), אלא שלטענתו הוא עשה מאמצים בניסיון לשלם את חובו ואף ניהל משא ומתן אל מול המשיב 1 בעניין זה. לטענתו, "יש לו סיכויים טובים כי התביעה נגדו תידחה, וכי הוא יוכל להמשיך להתגורר בדירה נשוא כתב התביעה" (סעיף 18 לבקשה).

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

הדין: הזכות לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד בערכאה ראשונה נתפסת כחלק מזכות הגישה לערכאות (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, 632-631 (1997)). על בית המשפט לאזן בין מימוש זכות הגישה לערכאות ובין האינטרס הציבורי מערכתי של ניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט. בהתאם לדין, בית המשפט יבחן שני שיקולים: שיקול ראשון נוגע לסיבה למחדל; השיקול השני נוגע לסיכויי ההליך (רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43 (2001)). בין השיקולים מתקיימת "מקבילית כוחות": ככל שהתשובה לאחד השיקולים משכנעת יותר ובעלת משקל, כך קטן המשקל הדרוש לשיקול השני (ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז(4) 133, 139 (1993)). משקל עיקרי מוקנה לסיכויי ההליך.

יישום הדין על נסיבות העניין: לתצהיר המוסר מטעם המשיבים, אשר צורף לבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה שהוגשה מטעמם, צורף תצלום ובו נראה מסמך "אישור פתיחת תיק" מודבק על דלת דירת המבקש. קיים קושי להבחין, מתוך התצלום, האם מצויים מסמכים נוספים מתחת למסמך אישור פתיחת התיק. יחד עם זאת, המבקש מאשר כי בוצעה הדבקה על דלת ביתו - אלא שלטענתו הודבק מסמך אחר - "עמוד 1, שמופיע בנספח 1 לכתב התביעה" (סעיף 5 לבקשה). נספח 1 לכתב התביעה הוא נסח מפנקס רישום המקרקעין. משאין מחלוקת כי הדבקה אכן בוצעה - הדעת נותנת כי דף בודד מתוך פנקס רישום המקרקעין לא הומצא למבקש לבדו. כבר מעצם קיומו של תצלום אישור פתיחת התיק כשהוא מודבק על דלת ביתו של המבקש, עולה כי למבקש הומצא מסמך נוסף על המסמך הנטען על ידו. עובדה זו תומכת בטענת המשיבים בדבר ביצוע מסירה כדין, אשר נתמכה גם בתצהיר מוסר מטעמם.

הבקשה אינה מגלה הגנה מפני תביעת הפינוי. המבקש מודה בקיומו של חוב בגין אי תשלום דמי שכירות. העובדה כי נוהל משא ומתן בין הצדדים (ראו גם סעיף 3 לבקשה למתן פסק דין מטעם המשיבים), אינה מהווה הגנה מפני פינוי, שעה שמשא ומתן זה לא צלח. זאת במיוחד בהינתן שעל פי הסכם השכירות, תקופת השכירות הסתיימה ביום 14.1.2023 (סעיף 1.6 להסכם השכירות; סעיף 3 לכתב התביעה; נתון זה אינו במחלוקת). הבקשה אינה מגלה טעם להורות על המשך החזקתו במושכר לאחר תום תקופת השכירות.

אשת המבקש וילדיו אינם צד ישיר להליך. אין די בעצם ציון פרטיהם בכותרת הבקשה כדי להעניק להם מעמד כלשהו בהליך. המבקש הוא השוכר, ובהתאם להסכם השכירות - מדובר ב-"חוזה שכירות בלתי מוגנת" (ראו גם הוראות סעיפים 1.3 ו-1.4 להסכם השכירות). אחרים שמצוים בדירה עם הנתבע מצויים עמו בדירה מכוחו, על כל הכרוך והמשתמע מכך. היינו, ככלל - אם עליו לפנות את המושכר ולהשיב את החזקה במושכר, עליו לעשות כן כשהמושכר פנוי מכך אדם שמחזיק בדירה מטעמו, על כל הכרוך והמשתמע מכך.

אשר לעצם הגשת התביעה על ידי המשיבה 2: אכן, היא אינה צד להסכם השכירות, אולם כעולה מנסח הרישום של הדירה - למשיבה 2 זכויות בדירה. משהוגשה התביעה גם על ידה, והמבקש לא התגונן במועד, אין עילה להביא לביטול פסק-הדין על יסוד העובדה שפסק הדין ניתן גם לטובתה.

סיכומו של דבר: על יסוד האמור לעיל, ובעיקר - בהיעדר הגנה, איני נעתר לבקשה. הבקשה לביטול פסק-דין נדחית. הצו בדבר עיכוב הליכים (שהותנה בקיומו של תנאי) - מבוטל.

בתום 30 יום ישלם המבקש למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בגין הבקשה על סך של 1,500 ₪.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשפ"ג, 04 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.