בית משפט השלום בכפר סבא

בשבתו בבית משפט השלום ברמלה

ת"פ 55255-11-21 מדינת ישראל נ' דאוד(עציר) ואח'

לפני

כבוד השופטת אילה אורן

 המאשימה

מדינת ישראל

נגד

 הנאשמים

1. טלעת דאוד

2. פאטמה דאוד (עציר) - נדונה

גזר דין

(בעניין הנאשם 1)

כתב האישום והשתלשלות ההליכים

1.      הנאשם הודה בעובדות כתב האישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון דיוני, והורשע במעורבותו בביצוע תשע עבירות גניבת רכב בצוותא עם אחרים לפי סעיפים 413ב ו- 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז -1977 (להלן: "חוק העונשין"); שתי עבירות סיוע לגניבת רכב לפי סעיפים 413ב ו- 31 לחוק העונשין; עשר עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; ובארבע עבירות הסעת תושב זר ללא אישור שהייה בישראל, לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952.

כן הורשע הנאשם בעבירות נהיגה ללא רישיון, לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961, וללא ביטוח לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל - 1970, בכך שנהג ביום 14.11.2021 ברכב לאחר שרישיון הנהיגה שלו פקע.

2.      מעובדות כתב האישום המתוקן עולה בתמצית, כי הנאשם יחד עם אשתו (הנאשמת 2) קשרו קשר עם תושבי האזור: המכונה "מוסעב", וכן עם רגב קצי, יזן רגב, מג'ד גדאללה, שלא היו מורשים בכניסה לארץ, ויחד עם אחר שזהותו לא ידועה ומכונה "פאהד", במטרה לגנוב כלי רכב מסוג יונדאי I25 וקיה ריו, ולהעבירם לשטחי הרשות הפלסטינית (להלן: "שטחי הרשות").

3.      במסגרת הקשר ולשם קידומו, במהלך החודשים יולי ועד אוקטובר 2021 תיאם הנאשם, עם מוסעב ואחרים, מיקום ושעה לאיסוף מי מהם מאזור טייבה או משטחי הרשות, אז הסיעו אותם הנאשמים ברכבם מסוג פורד פוקוס לעיר נתניה. בהגיעם לנתניה היה פאהד פורץ לכלי הרכב, הניעם באמצעות מחשב, והעביר את הרכב הגנוב לאחרים וביניהם יזן, רגב ומגד. אז הגיע הנאשם למקום גניבת הרכב, והסיע את פאהד חזרה לשטחי הרשות תוך ליווי הרכב הגנוב, כשמפעם לפעם הזהירו הנאשמים את האחרים מפני ניידות משטרה בדרך.

4.      הנאשמים הואשמו בכתב אישום מקורי שהוגש ביום 24.11.2021, נעצרו עד לתום ההליכים, והדיון במשפטם נדחה מפעם לפעם לבקשת באי כוחם דאז. ביום 5.7.2022, לקראת דיון הוכחות שעתיד היה להתקיים בתוך ימים ספורים, הודיעו המאשימה והסניגורית של הנאשמים דאז, על הסדר טיעון דיוני במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן. לבקשת הנאשמים נדחה הדיון לשמיעת טיעונים לעונש, ובעניינו של הנאשם גם לשם קבלת חוות דעת מאת ועדת האבחון, לאחר שחוות דעת פסיכיאטרית קבעה כי הוא כשיר לעמוד לדין ואחראי למעשיו.

5.      ביום 21.9.2022 טענו הצדדים לעונש בנוגע לנאשמת 2, וביום 28.9.2022 נגזר דינה, בין היתר, למאסר בפועל למשך 30 חודשים (גזר הדין הפך מאז חלוט משלא הוגש עליו ערעור).

6.      ביום 25.11.2022 הגיש ב"כ הנאשם עוה"ד תאמר עוביד הודעה על החלפת ייצוגו של הנאשם, וביום 7.12.2022 הגיש בקשה להתיר לנאשם לחזור בו מהודאתו. לאחר קבלת תגובת המאשימה, ושמיעת הבקשה בשני דיונים (מאחר שלדיון הראשון לא הובא הנאשם מחמת תקלה), התקבלה חוות דעת ועדת אבחון מיום 8.2.2023, שקבעה כי הנאשם כשיר לעמוד לדין והיה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירות, וכי הוא XXXXXX. ביום 21.2.2023 נדחתה בקשת הנאשם לחזרה מהודאה, וביום 26.2.2023 נשמעו טיעוני הצדדים לעונש.

תמצית טיעוני באי כוח הצדדים לעונש

7.      ב"כ המאשימה עוה"ד עדי סעדיה, טענה כי הנאשם היה חלק מתוכנית עבריינית מתוחכמת שמטרתה הייתה לגנוב כלי רכב, במשך חודשיים בצוותא עם אחרים ותוך חלוקת תפקידים ורכב מוביל, גנב הנאשם את כלי רכב, ובכך פגע במעשיו בערכים המוגנים באופן חמור.

8.      הוסיפה ב"כ המאשימה וטענה שכל אישום עומד בפני עצמו, ולכן עתרה לקביעת מתחם ענישה נפרד לכל אירוע בגין גניבת רכב בצוותא, קשירת קשר לביצוע פשע והסעת שוהה בלתי חוקי, הנע בין 12 עד 24 חודשי מאסר; בגין אישומים של קשירת קשר לביצוע פשע וגניבת רכב עתרה למתחם שנע בין 10 ל- 20 חודשים; ובגין קשירת קשר לביצוע פשע וסיוע לגניבת רכב בצוותא למתחם שנע בין 5 ל-10 חודשי מאסר.

9.      לעניין העונש שיש לגזור על הנאשם טענה ב"כ המאשימה שיש לתת משקל להודאתו, העדר עבר פלילי, ולחוות דעת ועדת אבחון שסקרה את נסיבות חייו המורכבות בתחום הנפשי והרגשי. בשים לב לעונש שנגזר על הנאשמת, שהביא בחשבון את היותה אישה וכפועל יוצא את הקושי בריצוי מאסרה, עתרה המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל למשך 70 חודשים.

10.  ב"כ הנאשם עוה"ד תאמר עוביד, הגיש את תקציר הממצאים שעמדו בבסיס דו"ח האבחון, מיום 22.1.2023, הפנה לחוות דעת ועד האבחון מיום 9.2.2023, ולנסיבותיו האישיות של הנאשם כמי שאובחן בסכיזופרניה והפרעה פוסט-טראומטית, וכן סכרת ופריצת דיסק.

11.  עוד הפנה הסניגור לחוות דעת ועדת האבחון, שקבעה כי הנאשם מונמך קוגניטיבית וכן גם בתחום ההסתגלותי, והוא מתמודד עם הפרעה נפשית, וטען כי רמת תפקודו של הנאשם מוגבלת ביותר. לכן, הוצמד אל הנאשם אסיר תומך, שמעניק לו סיוע מלא רוב הזמן, עד כדי שימוש במקלחת ופעולות בסיסיות נוספות. הוסיף והדגיש ב"כ הנאשם כי אביו של הנאשם נרצח בשל מילוי תפקידו כשוטר, אז לקה הנאשם בנפשו בהיותו צעיר, והפנה לחוות הדעת המתייחסת לדיכאון ובדידות חברתית. לשם הדוגמה, מתוך מסמך ועדת האבחון, נטען כי הנאשם לא מסוגל להשתמש בטלפון אלא באופן מוגבל, אוצר המילים שלו דל, הוא מתנייד בכיסא גלגלים, אינו עובד ומצוי ברגרסיה.

12.  ב"כ הנאשם טען כי לנוכח העבירות שביצע הנאשם יחד עם אחרים, שהצריכו רמת תפקוד סבירה לכל הפחות לשם הגעה ממקום למקום, בעוד שהנאשם לא מסוגל לכך לפי תוצאות הבדיקות בוועדת האבחון עלה חשד שהוא מתחזה, אולם קצין שב"ס שנכח בוועדה הפריך זאת. לכן טענה ההגנה שנשיאת עונש מאסר עבור הנאשם, לנוכח מצבו, קשה מנשוא. לגופו של עניין, עתר הסניגור להסתפק בימי מעצרו של הנאשם כתקופת מאסר.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

13.  תופעת גניבות כלי רכב בישראל פוגעת בציבור באופן רחב, בקניין הפרטי ובביטחון האישי של בעליהם, לצד הפגיעה העקיפה בכלכלה, ובסדר הציבורי. נוסף על כך, לא פעם, מסכנים עברייני הרכוש של כלי רכב את ציבור המשתמשים בדרך, ואת השוטרים העושים בתפקידם כדי למנוע ביצוע העבירות. מתוך נקודת מבט מחמירה כלפי עבירות אלו, והצורך לשרש את התופעה שעדיין פושה והוגדרה כ"מכת מדינה" כבר לפני שנים רבות הענישה הנ ג דרך כלל מחמירה (ע"פ 5724/95 אבו דחל ואח' נ' מדינת ישראל (12.5.1996)).

14.  נכונים הדברים ביתר שאת שעה שמדובר בנאשמים שנטלו חלק בחבורה מאורגנת, חלקם תושבי האזור נעדרי אישורי שהייה בישראל; כשהחבורה פעלה לאיתור כלי רכב מיועדים לגניבה; עשתה שימוש במחשב לצורך הנעת כלי הרכב ע"י עבריין אחר; השתמשה ברכב מוביל לשם אזהרה מפני המשטרה, תוך חלוקת תפקידים מוגדרת ללשם מימוש התוכנית העבריינית.

15.  מאידך גיסא, הנאשם לא פרץ לכלי הרכב בעצמו ולא גנב אותם; לא נהג בכלי הרכב הגנובים. הלכה למעשה ניתן ללמוד מעובדות כתב האישום שחלקו של הנאשם היה פחות מאחרים בחבורה, ובוודאי שהוא לא היה מבין מארגניה.

16.  ביחס לקביעת מתחם ענישה כולל, או מתחמים נפרדים לכל אירוע, בשים לב שהנאשם ביצע עבירות רכוש כלפי כלי רכב שנגנבו ממקומות שונים, במועדים שונים לאורך החודשים יולי עד ספטמבר 2021, שהיו שייכים למתלוננים שונים, טענה ב"כ המאשימה שיש לקבוע מתחמי ענישה נפרדים לכל אישום. אומנם ניתן לקבוע גם אחרת מטעמי יעילות, אך ממילא אין לכך משמעות לגזירת העונש בסופו של יום (ראו ההגדרה שנקבעה ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014), לעומת הגדרת "אירוע אחד" מטעמי יעילות והגשמת תכלית הבניית שיקול הדעת בענישה, בע"פ 5643/14 עיסא נ' מדינת ישראל (23.6.2015); ודנ"פ 2999/16 מזרחי נ' מדינת ישראל (22.5.2016)).

17.  עיון בפסיקה הנוהגת מצביע על הענישה הרלוונטית לענייננו בשינויים המחוייבים, כדלקמן:

א.    ברע"פ 4075/21 הרמן נ' מדינת ישראל (9.6.2021), נדון נאשם שהורשע לאחר ניהול הוכחות בגניבת רכב, בכך שגנב קטנוע וגרר אותו במורד הרחוב עד שעוכב על ידי חבר של המתלונן, והקטנוע הוחזר. בית המשפט השלום בתל אביב קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 5 חודשי מאסר ועד 18 חודשים. בהתחשב בעברו הפלילי של נאשם, שכלל הרשעות בתחום הרכוש והאלימות, נגזר עליו לרצות מאסר למשך 7 חודשים בעבודות שירות וענישה נלווית. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחו.

ב.      ברע"פ 6957/20 ספורי נ' מדינת ישראל (25.10.2020) נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם שהורשע בארבע עבירות של גניבת רכב, בכך ששכר כלי רכב מחברת השכרה, הסיעם לשטחי הרשות הפלסטינית, התקין בהם מכשיר איתור והחזירם. לאחר שהושכרו כלי הרכב על ידי אחר, גנב אותם הנאשם והעבירם לשטחי הרשות. בית משפט השלום בראשון לציון קבע מתחם עונש כולל של 18 עד 36 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל, לאחר שנלקחה בחשבון הודאתו והיותו נעדר עבר פלילי.

ג.       ברע"פ 2054/18 רבאיעה נ' מדינת ישראל (12.3.2018), נדון נאשם שהורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירות גניבת רכב, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, נהיגה פוחזת ברכב וללא רישיון, בכך שהגיע יחד עם אחרים לירושלים במטרה לגנוב אופנועים. הנאשם גנב קטנוע ונהג בו באופן מסוכן בניסיון להימלט משוטרים, ללא רישיון נהיגה, ונתפס בכף. בית המשפט השלום קבע מתחם שנע בין 10 חודשי מאסר ל-25 חודשים. בהתחשב בגילו הצעיר ונסיבות חייו המורכבות, לצד היותו נעדר עבר פלילי שנטל אחריות למעשיו, נגזר עליו מאסר למשך 10 חודשים בניגוד להמלצת שירות המבחן להשית עליו מאסר קצר בעבודות שירות. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש נדחו.

ד.      ברע"פ 1123/18 דבארי נ' מדינת ישראל (14.3.2018), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם בגין עונש מאסר למשך 14 חודשים שנגזר עליו, הכוללים הפעלה של מאסר מותנה למשך 3 חודשים (מתוכם חודשיים בחופף), בגין הרשעתו על-פי הודאתו בניסיון גניבת רכב ואיומים בסכין על המתלונן שדלק אחריו ומנע את גניבת רכבו. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל, מאחר שנקבע כי הנאשם סיכן את הציבור באופן חמור.

ה.     ברע"פ 1052/17 ג'ברין נ' מדינת ישראל (12.3.2017), הורשע נאשם בגניבת רכב, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח בכך שנכנס לאולם אירועים, נטל מפתחות של רכב מתוך תיק, ובאמצעותם גנב את הרכב, אך נעצר במחסום משטרתי. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש נע בין מספר חודשי מאסר ועד שנה מאסר, וגזר על הנאשם 4 חודשי מאסר בעבודות שירות לאור גילו הצעיר, העדר עבר פלילי ותסקיר שהמליץ על ענישה מוחשית קצרה בדמות עבודות שירות. ערעור שהגישה המאשימה על קולת העונש התקבל ועונשו של הנאשם הוחמר והועמד על 8 חודשי מאסר בפועל תוך שנקבע שעל אף שהמתחם יכול להתחיל במאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, הרף העליון יכול שיעלה על שנת מאסר. בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש נדחתה.

ו.       ברע"פ 1108/15 שעאבנה נ' מדינת ישראל (24.2.2015), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם על מאסר בפועל למשך 14 חודשים שנגזר עליו לאחר ניהול הוכחות, ומשנקבע כי ביצע בצוותא עבירת גניבת רכב, אך חלקו לא היה בגניבת הרכב עצמו, ובאישום נוסף הורשע בהחזקת כלי פריצה.

ז.       ברע"פ 1345/14 אבו הדוואן נ' מדינת ישראל (23.2.2014), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם צעיר נעדר עבר פלילי, בגין עונש מאסר בפועל למשך 9 חודשים, שנגזר עליו בגין הרשעתו בביצוע עבירה של גניבת רכב בצוותא עם אחר, והחזקת כלי פריצה, לאחר שנתפס בכף בעת שניסה לחמוק משוטרים במחסום משטרתי. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 חודשי מאסר ל- 21 חודשים, בשים לב לגניבת הרכב הייתה מתוחכמת בשל הצטיידות מוקדמת בכלים, ובצוותא עם אחר.

ח.     בע"פ (מרכז-לוד) 48705-06-19 צלאח נ' מדינת ישראל (23.12.2019), התקבל בהסכמה ערעור שהגיש נאשם תושב הרשות, שהורשע לאחר ניהול הוכחות ב- 7 אירועים של גניבות כלי רכב, קשירת קשר לביצוע פשע, ו- 4 עבירות כניסה לישראל שלא כחוק, כך שעונש המאסר שנגזר עליו למשך 55 חודשים נותר בעינו, אולם המאסרים המותנים למשך חודשיים ו- 8 חודשים, הופעלו כך שנגזרו על הנאשם 63 חודשי מאסר בפועל.

ט.    בעפ"ג (מרכז-לוד) 39070-06-15 מדינת ישראל נ' חמו ואח' (3.11.2015) נדונו שלושה נאשמים בגין עבירות רכוש כלפי רכב וחלקם גם בגין עבירות נוספות. הנאשם 1 הורשע בשני אירועי גניבת רכב בצוותא עם אחרים והעברתם לשטחי הרשות. בית משפט השלום גזר עליו 10 חודשי מאסר בפועל, הכוללים הפעלת מאסר מותנה למשך 6 חודשים, בהתחשב בגילו הצעיר ועברו הפלילי הכולל 3 הרשעות קודמות חלקם בעבירות רכוש. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו והעמידו על 12 חודשי מאסר בפועל, והורה על הפעלת המאסר המותנה בן 6 במצטבר, כך שירצה 18 חודשי מאסר.

י.       בעפ"ג (מרכז-לוד) 50867-07-15 בלעום נ' מדינת ישראל (24.11.2015), הורשע נאשם לאחר ניהול הוכחות בגניבת רכב בצוותא, נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח בכך שנהג ברכב שבית בעליו נפרץ כמה שעות קודם לכן, וצירף תיק נוסף שבו הורשע בגין שתי עבירות של הפרת הוראה חוקית. בית המשפט השלום קבע מתחם אחד כולל הנע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו ל- 12 חודשי מאסר בפועל, לצד פסילה מנהיגה.

כן נתתי דעתי לגזרי דין שהוטלו על נאשמים נוספים בפרשה, כדלקמן:

יא.  בת"פ (נתניה) 49162-12-21 מדינת ישראל נ' קצי רגב (20.9.2022) (הוגש ע"י ההגנה - ביחס לאחד המעורבים בפרשה) נדון עניינו של נאשם תושב האזור שהורשע בשני כתבי אישום מתוקנים (אחד בפרשייה בענייננו), בביצוע עבירות כניסה לישראל שלא כחוק, סיוע לגניבת רכב, שלוש עבירות גניבת רכב ועבירות תעבורה נילוות. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם לאישום בגין כניסה לישראל שלא כחוק, קשירת קשר, סיוע לגניבת רכב ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, נע בין 10 ל-18 חודשי מאסר בפועל; לאישומים שכללו גניבת רכב נקבע מתחם שנע בין 15 ל-30 חודשי מאסר בפועל, ולגבי כתב האישום שצורף שכלל גניבת רכב, כניסה לישראל שלא כחוק ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח מתחם הנע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל. נוכח גילו הצעיר, הודאת הנאשם והיעדר עבר פלילי, נגזרו עליו 36 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

יב.   בת"פ (נתניה) 65998-10-21 מדינת ישראל נ' גאדאללה (9.2.2022) (הוגש ע"י ההגנה), בהתאם להסדר טיעון שכלל הסכמה לעונש בפרשה דנן, הודה הנאשם תושב האזור, צעיר נעדר עבר פלילי, והורשע בכתב אישום מתוקן בארבעה אישומים בביצוע קשירת קשר לפשע, גניבת רכב בצוותא, שלוש עבירות של קבלת רכב גנוב, ארבע עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, ארבע עבירות של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, והפרעה לשוטר, ובהתאם להסדר הטיעון נגזר עליו מאסר למשך 30 חודשים וענישה נלוות.

יג.    בת"פ (נתניה) 21354-10-21 מדינת ישראל נ' יזן רגב (12.9.2022) (הוגש ע"י המאשימה) נדון נאשם תושב האזור שהורשע על פי הודאתו בשלושה אישומים של גניבת רכב וכניסה לישראל שלא כחוק, (באחד האישומים גם החזיק הנאשם כלי פריצה), כאשר נקבע מתחם הנע בין 15 ל- 30 חודשי מאסר לכל אישום, ובגין שני אישומים של סיוע לגניבת רכב, כניסה לישראל שלא כחוק, נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 ל- 15 חודשי מאסר, ונגזר על הנאשם בהיותו צעיר, נעדר עבר פלילי, 42 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

18.  לאחר שעיינתי בפסיקה הנוהגת, ומאחר שהתרשמתי כי הנאשם לא היה דומיננטי בביצוע המעשים, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות גניבת רכב בצוותא, וקשירת קשר לביצוע פשע נע 8 ועד 18 חודשי מאסר לכל אישום, ומתחם העונש ההולם לעבירות סיוע בגניבת רכב וקשירת קשר לביצוע פשע נע בין 4 ועד 8 חודשי מאסר בפועל.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

19.  הנאשם בן 55, נעדר עבר פלילי מכל סוג, הוא אב לחמישה ילדים, בני 18 עד 30, יליד שכם, מתגורר בטייבה, אינו עובד מזה שנים, נעזר בכיסא גלגלים או קביים, ומתקיים מקצבת נכות של הביטוח הלאומי. בשנת 1994, בהיותם בשטחי הרשות, נרצח אביו של הנאשם ששירת כקצין במשטרת ישראל, אז ברחה משפחתו לישראל.

20.  לנאשם נסיבות אישיות מורכבות ויוצאות דופן, להם אתן משקל ממשי לקולה, הן מחמת נסיבות חייו והן בשל קשייו לנוכח מצבו הנפשי והקוגניטיבי. כאמור, חוות הדעת הפסיכיאטרית מיום 17.1.2022 מצאה את הנאשם כשיר לעמוד לדין ואחראי למעשיו, ובד בבד צוין כי הנאשם מאובחן כסובל מהפרעה פוסט טראומטית עקב רצח אביו, וכחולה סכיזופרניה, שמחלתו בנסיגה. הוא מוכר למערכת הפסיכיאטרית בשל אשפוז יחיד לפני כ- 20 שנים.

21.  מחוות דעת ועדת אבחון ותקציר הממצאים והערכה שמיום 22.1.2023 (טל/1), נמצא כי קיימת לנאשם הנמכה בתחום ההסתגלותי והקוגניטיבי.

22.  עד לאירועים מושאי כתב האישום, הייתה העבריינות חריגה לאורחות חייו של הנאשם. חלקו של הנאשם ואשתו באירועים היה צדדי באופן יחסי ובמיקומם בחבורה העבריינית, כשברור שהם הובלו לביצוע המעשים על ידי אחרים.

23.  הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, לאחר משא ומתן בין הצדדים, ובהודאתו חסך בזמן שיפוטי משמעותי בשל ריבוי האישומים, ועשרות עדי התביעה שהיו צפויים להעיד.

24.  נוכח כל השיקולים הללו מצאתי כי נכון למקם את עונשו של הנאשם, בתחתית מתחמי הענישה, ליתן משקל רב לנסיבותיו האישיות המורכבות משום שלא מדובר בריצוי מאסר "רגיל" עבורו, אלא בקושי של ממש. כמו כן נתתי דעתי לעונשים שנגזרו על נאשמים אחרים בפרשה, כולם תושבי האזור שנטלו חלק פעיל ומרכזי בגניבת כלי הרכב והעברתם לשטחי הרשות.

25.  הגם שקבעתי מתחמי ענישה נפרדים, גזירת העונש אין משמעותה סכימה אריתמטית של ענישה בגין כל אירוע, שהרי אז עלול התוצאה להיות בלתי מידתית וחמורה יתר על המידה, אלא בקביעת עונש הולם לנאשם "בראי התמונה הכוללת של מעשיו" (ע"פ 4603/17 אדרי ואח' נ' מדינת ישראל (6.7.2019)).

אשר על כן החלטתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.    מאסר בפועל למשך 45 חודשים, החל מיום מעצרו 14.11.2021.

ב.      מאסר מותנה למשך 7 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע, למשך 3 שנים, מיום שחרורו ממאסר.

ג.       מאסר מותנה למשך 4 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת רכוש מסוג עוון, למשך 3 שנים, מיום שחרורו ממאסר.

ד.      פסילה מותנית למשך 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יבצע עבירות רכוש כלפי רכב, למשך 3 שנים, מיום שחרורו ממאסר.

ה.     בשל מצבו הכלכלי של הנאשם, ועונש המאסר הארוך שהושת עליו לא מצאתי להטיל עליו רכיב כספי ממשי. לצד זאת, הנאשם יתחייב להימנע מעבירות רכוש כלפי כלי רכב, וככל שיפר התחייבותו בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, ישלם 7,500 ₪. לא יתחייב לפניי, ירצה מאסר למשך 5 ימים.

הנאשם:

הבנתי את גזר הדין ואני מתחייב כמפורט בו.